העיתון דווקא לא משקר

אמרה ידועה טוענת בציניות, שהדבר היחיד שאפשר להאמין לו בעיתון זה התאריך, וגם זה לא תמיד… לפיכך פיתח חלק ניכר מן הציבור גישה ביקורתית כלפי התקשורת. כבר הפנמנו מזמן שהאובייקטיביות נעלמה מן העולם, ושכל ידיעה חדשותית מוצגת מנקודת מבטם הפוליטית של הכתב ושל העורך. אך למרות כל זאת ישנו בעיתון פריט מידע אחד חשוב שעליו ניתן לסמוך בעיניים עצומות – הכוונה היא למחיר!

שערי ידיעות אחרונות

שערי ידיעות אחרונות – מכילים מידע חשוב

כידוע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את מדד המחירים לצרכן. מדד זה בודק את השינוי במחירו של סל מוצרים אשר לטענתה מייצג את הצריכה של משק בית ממוצע, ובאופן זה נותן אינדיקציה לגבי שיעור האינפלציה. בבלוג זה הבעתי מספר פעמים בעבר את הסברה שמדד המחירים לצרכן איננו מהימן, וכי הוא מהונדס כך שיציג נתון נמוך בהרבה משיעורו האמיתי. לממשלה ישנו אינטרס להציג מצג שווא של יציבות מחירים, וזאת על מנת שלא יופעל עליה לחץ להעלות את הריבית אשר נמצאת בשפל היסטורי. למרבה הצער, ישנו קושי רב להוכיח טענה מסוג זה. לאיש מאיתנו אין את המשאבים של הלמ"ס, אשר עוקבת אחרי מחירי המוצרים מזה שנים רבות, וכל הסתמכות על נתוניה עלולה להיות מטעה (עקב מניפולציות סטטיסטיות כגון "רגרסיה הדונית"). היות ומחירו של העיתון מופיע בקביעות בעמוד הראשי לצד התאריך, הרי שהדבר מעניק לנו הזדמנות יוצאת דופן להתחקות אחר ההיסטוריה של המחירים במשק, וזאת מבלי להיזדקק לנתוני הלמ"ס. אם מדד המחירים לצרכן אכן ממעיט בהערכותיו, הרי שנצפה לראות את מחירו של העיתון מטפס לאורך השנים בשיעור גבוה יותר מאשר המדד הרשמי.

מדד העיתון

מדד העיתון – השוואה בין מחירו של עיתון יומי ובין מדד המחירים לצרכן הרישמי

בגרף שלפניכם מוצגים זה לצד זה מדד המחירים לצרכן הרשמי ו"מדד העיתון", אשר מתאר את מחירו של גליון "ידיעות אחרונות" לאורך השנים. שתי סדרות הנתונים מנורמלות כך שניתן יהיה להשוות ביניהן. נקודת הפתיחה אשר בחרתי הייתה שנת 1969, פשוט משום שזהו הגליון הישן ביותר אשר הצלחתי לאתר. שימו לב שהמדדים מוצגים בסולם לוגריתמי, היות ובמהלך שנות השמונים מדינת ישראל חוותה אינפלציה גבוהה, והמחירים טיפסו בכמה סדרי גודל. במהלך איסוף הנתונים התחשבתי במעבר מן הלירה לשקל, ולאחר מכן לשקל החדש (1 שקל חדש = 1,000 שקלים ישנים = 10,000 לירות ארץ ישראליות). אנחנו מיד שמים לב שבמהלך שנות השמונים "מדד העיתון" נע באופן כמעט זהה למדד המחירים לצרכן, מה שמעיד על אמינותו הרבה ככלי למדידת אינפלציה. עם זאת, החל משנת 1985 שתי סדרות הנתונים מתנתקות זו מזו, ו"מדד העיתון" מטפס הרבה יותר מהר מן המדד הרשמי (תוך שמירה על קורולציה גבוהה). בשורה התחתונה, במהלך התקופה הנבדקת מדד המחירים לצרכן זינק פי 73,000. לעומתו, מחיר העיתון זינק פי 250,000 (כן, מאתיים וחמישים אלף. זאת אינה טעות!). במלים אחרות, מחירו של עיתון "ידיעות אחרונות" טיפס פי 3.4 יותר מהר מאשר מדד המחירים לצרכן הרשמי. מנתונים אלו עלינו להסיק אחת מן השתיים – או שמחירו של גליון "ידיעות" מנופח בהשוואה למוצרים אחרים בשוק, או שמדד המחירים לצרכן משקר באופן עקבי מאז שנת 1985.

בשלב זה יש להודות ש"מדד העיתון" מהווה מה שמכונה "ראייה אנקדוטלית" ותו לא. בהחלט ישנה אפשרות שמחירו של מוצר ספציפי יטפס מעל ומעבר לממוצע בשוק, וזאת עקב נסיבות מיוחדות כגון התייקרות חומרי הגלם ממנו הוא עשוי, או היעלמותם של מתחרים. עם זאת, אני מתקשה לחשוב על סיבה הגיונית לכך שדווקא מחירו של מוצר זה יביס את מדד המחירים לצרכן בפער כה דרמטי. יתכן שמחירי הנייר בשוק העולמי טיפסו במהלך השנים (לא הצלחתי לאתר נתונים היסטוריים רלוונטיים), אולם במקביל אירעו מהפכות טכנולוגיות כגון המצאת הסדר הדיגיטלי, אשר הקלו מאוד את מלאכתן של ההוצאות לאור וצימצמו את הוצאותיהן. בנוסף, אנחנו יודעים שהתחרות בשוק התקשורת הישראלי לא פחתה מאז שנות השמונים, אלא רק גברה. עיתונים כגון "ידיעות אחרונות" נאלצים להתחרות בחינמונים כמו "ישראל היום", וממש נאבקים על קיומם. לפיכך קשה להאמין שעליית מחירו של "ידיעות" חורגת מעליית המחירים הכללית, והמסקנה היא שמדד המחירים לצרכן טיפס מאז 1969 פי 3.4 יותר מכפי שהלמ"ס רוצה שנחשוב.

ההשלכות לכך הן קשות. פירוש הדבר שהצמיחה הפנומנלית שמדינת ישראל מתהדרת בה בעשורים האחרונים נמוכה יותר מכפי שחשבנו (משום שאינפלציה נסתרת מתפרשת בסטטיסטיקות כצמיחה), שכוח הקנייה של השכירים נשחק בהתמדה (מה שמסביר את הקושי העצום של מעמד הביניים להתמודד עם יוקר המחייה) והכי גרוע – שהחסכונות שלנו שווים הרבה פחות מכפי שהערכנו, ולא יוכלו לקיים אותנו בשנות הפנסיה. הדרך היחידה להתמודד עם המס הבלתי רשמי הזה אשר מוצץ את לשדנו היא באמצעות נטישת מערכת הבנקאות (לפחות באופן חלקי), והשקעה בנכסים פיזיים אשר יש להם נטייה לשמור על ערכם.

יש לציין כי את הרעיון לבצע את הבדיקה הזאת קיבלתי מפיטר שיף, אשר ערך בזמנו בדיקה דומה לגבי מחירו ההיסטורי של עיתון הניו-יורק טיימס.

בלוג הזה אינו מהווה בשום אופן ייעוץ להשקעה בסחורות או ניירות ערך כלשהם, והח"מ לא יהיה אחראי להפסדים שעלולים להיגרם בעקבות פעולות כלכליות שננקטו על ידי קוראיו.

מודעות פרסומת

4 תגובות ל-“העיתון דווקא לא משקר

  1. איזה כיף!
    לראות אותך כותב בקצב כזה
    הנושאים שאתה בוחר והיכולת שלך לנתח אותם
    גורמים להנאה מרובה

    בעיתון מעריב של השבת האחרונה הייתה כתבה
    על עו"ד גיא גיסין שפועלו בהסדרי ענק של אפריקה ישראל, אי.די.בי וכ'ו
    טענתו המרכזית:
    "המוסדיים קונים כמעט הכל, למרות שהריבית לא מפצה על הסיכון"
    "בשנת 2017 תהיה לי הרבה עבודה"

    היום בהתבוננות מפוקחת על חיסכון הפנסיה שלי
    אני יודע שאני בבעיה
    למרות ההפרשות הגבוהות בכל חודש התשואות האמיתיות כאילו שליליות
    אינני יכול להסביר את מה שאני רואה
    מצד אחד התשואות שחברת הביטוח שולחת לי בכל שנה הן חיוביות
    ומאידך הכסף שנמצא שם יכול לקנות פחות דברים ממה שיכולתי לקנות לפני 10 שנים.

    אבל מחיר האדמות שברשותי שמרו על ערכן טוב יותר מהדירות ובטח ובטח יותר מן החסכונות בחברת הביטוח.

    האם ישנה אפשרות (שאתה מכיר) להמיר את חסכונות הפנסיה למשהו מוחשי כגון אדמה??

    בברכה
    מעריץ ותיק

    • שלום עמית, ותודה על המחמאות.
      אני מסכים איתך שיש בעיה איומה עם הפנסיות. מעבר לתשואה הריאלית הנוכחית שעלולה להיות שלילית, קופות הפנסיה עלולות לקרוס לחלוטין עקב הריבית הנמוכה, אשר דוחפת אותן להשקיע במכשירים מסוכנים יותר ויותר.

      מסיבה זו קיבלתי החלטה לפני שנים להפסיק להפריש לפנסיה (אני מסוגל לעשות זאת, היות ואני עצמאי ואין חובת הפרשה לעצמאיים), ובמקום זאת לחסוך את כספי באפיקים אחרים, שיש לי שליטה מלאה עליהם. לפי מיטב ידיעתי שכירים אינם מסוגלים לעשות זאת, ואין לי מספיק ידע כדי לומר מה עליהם לעשות.

      לגבי נדל"ן – אם השקעת בנדל"ן לפני 2008, אשרייך. המחירים עד אז היו סבירים בהשוואה למתרחש כיום, ויש לדעתי סיכוי טוב שישמרו על ערכם, אפילו במהלך התפרצות אינפלציונית גדולה. אולם לא הייתי ממליץ על רכישת נדל"ן כעת, היות והנדל"ן הישראלי שרוי בבירור במצב של בועה, מה שמפחית מאוד מיכולתו לשמר ערך (כמה? אין לי מושג…).

  2. מנרמל, עושה ממוצעים, סקאלות לוגריתמיות, סטטיסטיקות ורגרסיות..

    ואני חשבתי שאמרת שאתה בקושי זוכר מתמטיקה כבר 🙂

    בכל מקרה, פוסט מעולה שאני בטוח שעוד אפנה אליו אנשים שמדברים על מדד המחירים לצרכן כאל עובדה מוגמרת.

  3. פינגבק: מדריך לכלכלן המתחיל | מבוא לקלקלה·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s