זהירות – שוד לפניך!

robbery_alert

זה עתה התממשו חששותי הגרועים ביותר, והתפרסם כי בנק ישראל מתעתד לצאת בתוכנית ל"הרחבה כמותית".

"הרחבה כמותית" (אשר מוכרת גם כ- QE) היא למעשה שם יפה להדפסת כסף. בתהליך זה בנק ישראל מייצר כסף חדש יש מאין, ומשתמש בו על מנת לרכוש אגרות חוב. כתוצאה מכך היצע הכסף בכלכלה מטפס, ונוצרת אינפלציה. מבחינת האזרח הקטן, משמעות הצעד היא כי השקלים שהוא מחזיק שווים פחות, וכוח הקנייה שלו מדולל. את הנזק הוא לא ירגיש באופן מיידי, משום שהמשכורת שלו לא תשתנה, ובחשבון הבנק שלו תהיה בדיוק אותה הכמות של שקלים. אולם כאשר יגיע לחנויות, הוא יגלה להפתעתו שהמחירים זינקו.

הדפסת כסף נחשבה מזה עשורים רבים לטאבו מוחלט בקרב הבנקים המרכזיים, מאז שהביאה לידי היפר-אינפלציה ברפובליקת וואימר שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ורוששה את הציבור הגרמני לחלוטין. למעשה, הסיבה היחידה בגללה בנקים מרכזיים הופרדו מן הממשלה וקיבלו את מעמדם העצמאי, היא על מנת למנוע אפשרות של הדפסת כסף! בשנים האחרונות, לאחר שהפדרל ריזרב נקט בתוכנית להקלה כמותית והדבר לא הביא להיפר-אינפלציה, השתרשה הדיעה המוטעית כאילו הקלה כמותית איננה כה מסוכנת כפי שחשבו בתחילה, וכי מדובר בכלי לגיטימי שהבנקאים המרכזיים יכולים להיעזר בו. אולם יש לזכור כי הדולר האמריקאי הוא עדיין מטבע הרזרבה העולמי, וכי הדבר מסייע לייצב אותו. מדינת ישראל הקטנה איננה נהנית ממעמד איתן שכזה, ולפיכך אינה יכולה להרשות לעצמה לצאת להרפתקאות מוניטריות מעין זו.

אחד התירוצים שבנק ישראל מעלה על מנת להצדיק את צעדיו הקיצוניים, הוא ש"האינפלציה בישראל נמצאת מתחת ליעד שהבנק קבע לעצמו". אולם טענה זו היא אבסורדית לחלוטין. המנדט של בנק ישראל הוא למנוע מן האינפלציה מלחרוג מעבר לסף המדובר, ולא לרדת מתחתיו. כפי שהסברתי במאמרים קודמים, אינפלציה נמוכה איננה בהכרח דבר שלילי. ירידת מחירים שנובעת משיפורים טכנולוגיים, או מתחרות חזקה על כיס הלקוח, היא הפרס שהצרכן אמור לקבל על כך שהכלכלה איתנה. במידה והכלכלה נקלעת למיתון, ירידת המחירים היא זו שמקלה על משקי הבית להתמודד עימו.

כן, המשק הישראלי ככל הנראה עומד על סף מיתון, אז מה? זו לא תהיה הפעם הראשונה וגם לא הפעם האחרונה. האם זוהי סיבה מספקת על מנת לשבור את הכלים ולנקוט בצעדים שאף נגיד קודם כלל לא היה מעלה על דעתו? יש לומר בריש גלי – המדיניות שקרנית פלוג מובילה היא חסרת אחריות, וכולנו עלולים לשלם על כך ביוקר. בנסיונותיה הנואשים להידמות לצמרת הכלכלית העולמית, היא מחקה בדבקות כל צעד שהם נוקטים, בין אם הוא חיובי או שלילי, בין אם הוא מתאים למשק המקומי ובין אם לאו. ככל שחולפים החודשים, כך מתברר כמה אומללה הייתה ההחלטה למנותה לנגידת בנק ישראל.

עידכון  מן ה-21/3/2015: הולכים ומתגברים הסימנים לכך שבנק ישראל עומד לצאת בתוכנית להקלה כמותית. הסיבה לכך ככל הנראה היא שעל אף הפחתת הריבית לשפל היסטורי של 0.1%, ועל אף היחלשות השקל ביחס לדולר, היורו מוסיף להיחלש ביחס לשקל (עקב ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי). היות וקרנית פלוג נחושה לסבסד את ענפי היצוא על חשבון יתר אזרחי מדינת ישראל, היא תעשה ככל יכולתה על מנת להשמיד את כוח הקניה של השקל. לפיכך אני צופה בחודשים הקרובים המשך התחזקות של הדולר, והתייצבות של שער היורו. כל זה נכון למעט אם הפדרל רזרב יממש את הבטחותיו להעלות מתישהו את הריבית, ולא ישנה לפתע כיוון ויודיע על חידוש ההקלה הכמותית. בסביבה שבה הבנקים המרכזיים מתערבים במסחר באופן כה בוטה ויומיומי, ומיליארדים מחליפים ידיים בהתבסס על שברי דברים של נגיד זה או אחר, אנחנו צפויים להמשיך ולראות תמורות קיצוניות בשוקי המטבעות.

מודעות פרסומת

9 תגובות ל-“זהירות – שוד לפניך!

    • זה תלוי איזה אג"ח הבנק המרכזי קונה.
      אם מדובר באג"ח מדינה, הרי שהכסף מגיע לידי האוצר, שיכול להוציא אותו על סחורות ושירותים בשוק החופשי ולייצר אינפלציה באופן מיידי.
      כנ"ל אם מדובר באג"ח קונצרני.
      אם מדובר באג"ח שנמצא בבעלות הבנקים, אזי הבנקים מקבלים את הכסף ויכולים להיעזר בו על מנת לחלק יותר הלוואות לציבור, ובאופן זה להמשיך לנפח את בועת הנדל"ן. במקרה זה הצעתך להעלות את הרזרבה שהבנקים מחוייבים להחזיק אכן תמנע מן הכסף מלהגיע אל השוק ולחולל אינפלציה. אולם גם זה יעבוד רק באופן זמני, עד אשר המגבלות הללו יוסרו והבנקים יוכלו לשחרר את הכסף אל השוק.

      הדבר משול למצב שבו בנק ישראל מייצר פצצה, ואנחנו מתדיינים איך לפרק אותה. אני שואל – למה לייצר אותה מלכתחילה?

      • אני מסכים שיצירת תהליך זמני שבו הרזרבות גדלות עד שיחליט הבנק אחרת הוא גרוע. השאלה היא האם עיגון הדדיות בין ההרחבה הכמותית ובין יחס הרזרבה יכולה לאזן את המצב.
        וגבי סוג האג"ח – אני מתכוון רק לאג"ח ממשלתי מתוך ראיה שרכישתו בפועל מקטינה את החוב (כי מדובר על אותו כיס)

      • נשאלת השאלה – אם בנק ישראל מדפיס כסף חדש אך ורק על מנת לקבור אותו במאזנים של הבנקים, אז למה לעשות זאת בכלל?

        לא. המטרה של בנק ישראל היא לייצר אינפלציה.
        הוא אומר זאת בריש גלי.
        הסיבה לכך היא התפיסה השגויה אשר השתרשה בקרב הצמרת הכלכלית, כביכול דפלציה היא דבר איום, ושיש לעשות כל דבר על מנת למנוע אותה.

  1. היי אורן,
    קודם כל כתבה מעולה – אבל אני חושב שהמטרה האמיתית היא לא יצירת אינפלציה לשם יצירת אינפלציה בלבד – אלא אני חושב שהצמרת הכלכלית סוברת שבמשק שמבוסס על כסף שנוצר מחוב, התהליך הדיפלציוני הוא לא פחות מהרסני – וכל פעולה שביכולתה להזרים כסף חדש לשוק ולדחות בעוד קצת את הקריסה הדיפלציונית מבורכת בעיניהם.

    מה אתה חושב?

    אגב, ראית איך השקל קרס אל מול הדולר? אני יכול כמובן לספר לך ממקור ראשון כמה זה הרסני ליבואנים, ואיזה הפסדים הם רשמו מזה(וגם הצרכנים בתורם כמובן), אבל מה זה משנה אם יאיר לפיד והיועצים החליטו שהשער הראוי לדולר הוא 3.75 ש"ח? ואם תתקבל ההחלטה על הקלה כמותית אנחנו עוד נבקר באזור ה-4.. Happy times.

    • שלום אופיר –

      עבור הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, יצירת אינפלציה ומניעת דפלציה הן היינו הך. הם יוצאים מנקודת הנחה שככל שייצרו יותר לחצים אינפלציוניים, כך יצליחו למנוע את הקריסה הדפלציונית של בועת-העל שהם יצרו בעשורים האחרונים בשוקי הנדל"ן, מניות, אג"ח, אשראי וכן הלאה.

      לדעתי, בשלב מסויים הם עלולים "לשבור את הדוושה". דהיינו, שהם ייצרו כל כך הרבה כסף חדש, שהציבור יאבד את האמון במטבע. במצב כזה מחירי הנכסים הנקובים בדולרים עשויים להרקיע שחקים, אבל בו זמנית להיות חסרי כל ערך משום שהדולר עצמו מתמוטט.

      לגבי היחס שקל-דולר: לנוכח הורדת הריבית בישראל, והציפיות (המוגזמות, לדעתי) להתאוששות כלכלית ולהעלאת ריבית בארה"ב, זה היה מהלך צפוי. כל הדולרים אשר הסתובבו בעולם בחיפוש אחר תשואה חוזרים עכשיו הביתה. אני אישית נהנה מכך, היות ואני יצואן (זעיר), אולם יודע שהמחיר למשק הישראלי יהיה כבד. אני מעריך שבקרוב מאוד נראה זינוק באינפלציה.

      • שאלה מעניינת שעלתה לי זה עתה: האם גם היצואנים מפסידים בטווח הרחוק מהחלשת השקל? כי הרי הם מבוססים בארץ וכל מה שהם קונים הרי עולה להם יותר יקר עכשיו גם.. אני מניח שזה כל מקרה לגופו אבל.

        אגב – לא רואים את הכתבה ב"חדשות אחרונות" בעמוד הראשי של הבלוג שלך. אפשר להגיע אליה רק דרך התמונה בעמוד הראשי.

      • יצואנים אמורים בד"כ להרוויח מהיחלשות המטבע המקומי, משום שזה מגדיל את הכנסותיהם. רווח זה מצטמצם במידה והם תלויים בחומרי גלם מיובאים שגם הם מתייקרים, אך עדיין להישאר חיובי. לפיכך שוק שמבוסס על יצוא נהנה ממטבע חלש, אולם מי שמשלמים על כך את המחיר הם האזרחים שיש להם כוח קנייה נמוך. זהו למעשה המצב ששורר בסין מזה עשורים, היכן שהמטבע המקומי מוחזק נמוך באופן מלאכותי כדי לעודד את היצוא, והאזרחים עניים מדי מכדי לקנות את המוצרים שהם עצמם מייצרים! בעיני זהו סוג של פשע, כאשר השלטונות שודדים את העם כדי לסבסד את סקטור הייצוא. בשוק חופשי המטבע של מדינה מייצאת אמור להתחזק, עד אשר היקף היבוא ישתווה להיקף הייצוא (מאזן תשלומים אפס).

        לגבי המיקום של המאמר – זהו אילוץ של ממשק הניהול שבו אני משתמש.

  2. סין, עד כמה שידוע לי רק ממשיכה להתחזק, המדיניות שלהם דפוקה לגמרי אבל זה עובד להם יופי, במיוחד עם העובדה שכולם צריכים את משאבי הטבע שהם די מגבילים ייצוא שלהם. מצד שני, בשנים האחרונות, הם (גם החברות ה"פרטיות" וגם הממשלתיות בעידוד המששלה) בתהליך של רכישות רציניות מסביב לעולם… נעזוב רגע את סין… המהלך הדבילי לחלוטין של בנק ישראל היא עוד דרך לדפוק את האזרחים כאן בתירוץ עלוב של יעד אינפלציה, לעזאזל, אנחנו כרגע במצב יחסית טוב וכבר נוכחנו שהטייקונים לא מהססים להפריש כסף כלפי מטה, אז את מי זה משרת בדיוק? את הבנקים? או או פלוג-מול-צמרת הכלכלנים בעולם? אפשר לנסות ולחשוב על מטרת העל של הרעיון – הורדת הריבית על המשכנאות… פאק רציני הוא שהמצב כאן כבר כל כך אבסורדי שבסופו של תהליך זה יחזור כמו בומרנג… מיתון אמרת? יהיה בכל מקרה, להוסיף את זה והמיתון יהיה חמור יותר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s