יום הכיפורים של האוסטרים

Menger, Mises and Hayek

קרל מנגר, לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק – אבות האסכולה האוסטרית בכלכלה

אתמול חל "יום הכיפורים" של האוסטרים. למי שאינו מבין על מה אני מדבר, אין הדבר קשור לעם האוסטרי, אלא לאסכולה בכלכלה אשר קרויה על שם אוסטריה. אסכולה זו נוסדה בוינה בסוף המאה ה-19 על ידי קרל מנגר, ותורתה הורחבה על ידי לודוויג פון-מיזס, פרידריך האייק ואחרים. אסכולה זו תרמה למדע הכלכלה מספר עקרונות חשובים כגון תפיסת הערך הסובייקטיבי של המוצר, העלות האלטרנטיבית של הייצור וכן הלאה, אשר נכנסו למיינסטרים. עם זאת, חסידיה של האסכולה האוסטרית נחשבים כיום למוקצים מחמת מיאוס על ידי מרבית העוסקים בתחום, משום שהם דוחים מכל וכל את התורה הקיינסיאנית, ומשום שהם מטיפים למדיניות קפיטליסטית קלאסית הכוללת שוק חופשי, ממשלה מצומצמת וחזרה לסטנדרט הזהב.

הכלכלנים האוסטרים הם היחידים אשר חזו נכונה את התפוצצות בועת הסאב-פריים בשנת 2008. הם שמו לב שריבית הפדרל רזרב נותרה נמוכה מדי במשך זמן רב מדי, ועל פי "תאוריית מחזור העסקים האוסטרית" הסיקו מכך כי מתפתחת בועה בשוק הנדל"ן. אף על פי כן, הממסד הכלכלי והפוליטי סירב להכיר בכך, ובמקום זאת בחר במדיניות קיינסיאנית מובהקת על מנת להתמודד עם המשבר. הממשל האמריקאי שפך טריליוני דולרים בתור "תמריץ לכלכלה", והבנק המרכזי נקט במדיניות אגרסיבית ושנויה במחלוקת של "הקלה כמותית" (שם יפה להדפסת כסף). בתגובה, הכלכלנים האוסטרים הזהירו כי מדובר באסון. הם טענו כי מה שהפדרל ריזרב עושה הוא למעשה לנפח מחדש את הבועה שזה עתה התפוצצה, וכי התוצאה הסופית של המדיניות תהיה משבר גדול יותר מזה שעימו היא נועדה להתמודד. הוויכוח האפי בין הכלכלנים האוסטרים והקיינסיאנים נמשך מזה שש שנים, ופילג את האומה האמריקאית בעוצמה ובלהט יצרים שכמותם טרם נראו. מצד אחד של המתרס ניצבו האוסטרים, אשר נתמכים על ידי שתי סיעות במפלגה הרפובליקנית – הליברטריאנים והשמרנים, ומן הצד השני הקיינסיאנים אשר נתמכים על ידי תנועת השמאל ועל ידי ממשל אובמה. על פני השטח, נראה שאתמול הקיינסיאנים ניצחו.

מדוע אני אומר שהקיינסיאנים ניצחו? ובכן, על פי התורה האוסטרית, ככל שהממשלה מתערבת יותר בכלכלה ומגבילה את החירות הכלכלית של האזרחים, כך גדל הסיכון להיווצרות מיתון. כלכלנים אוסטרים רואים בתמריצים ממשלתיים סוג של "זריקות סטרואידים", אשר מייצרות מראית עין של צמיחה, שנמוגה ברגע שבו התמריץ מסתיים. היות והבנק המרכזי נעשה כה דומיננטי בחיים הכלכליים בארה"ב, הם ציפו שברגע שבו תוכנית ההקלה הכמותית תסתיים המשק האמריקאי יגלוש חזרה למיתון. ובכן, למרות שבמשך השנה האחרונה הפד צימצם את תוכנית ההקלה הכמותית שלו, ולמרות שאמש הוא הודיע רשמית על סיומה, הכלכלה הציגה ברבעון השלישי של 2014 נתון צמיחה מכובד של 3.5% בשיעור שנתי. הכלכלנים האוסטרים התריעו במשך תקופה ממושכת כי מדדי המניות בארה"ב מטפסים אך ורק בזכות ההקלה הכמותית, וכי הם עלולים להתמוטט ביום שבו כרית התמיכה הזאת תוסר. אף על פי כן, החגיגה בבורסות של ניו-יורק לא חדלה לרגע, ומדדי הדאו-ג'ונס והנאסד"ק אינם מראים שום סימני עייפות. לבסוף, הכלכלנים האוסטרים חזו כי הדפסת הכסף המאסיבית תסתיים בהתפרצות אינפלציונית, ערכו של הדולר יתמוטט ומחירי הסחורות יזנקו. בפועל, האינפלציה נותרה אפסית, הדולר התחזק לאחרונה באופן ניכר ומחירי הסחורות נמצאים בשפל. אין פלא אם כן שהעיתונות הכלכלית הבינלאומית מלאה בהכרזות ניצחון של הקיינסיאנים, ובקיתונות של ליגלוג כלפי האוסטרים. עבור האחרונים מדובר ב"יום כיפור" של ממש.

אתם הקוראים בוודאי תמהים בשלב זה – בתור תומך נלהב של האסכולה האוסטרית, האם פירוש הדבר הוא כי אני מרים ידיים? האם אני מודה בזאת בטעותי? לא ולא. לדעתי אנחנו עדיין רחוקים מן הנקודה שבה הפדרל ריזרב יכול לנוח על זרי הדפנה. הריבית בארה"ב עדיין נמצאת בנקודת שפל של כל הזמנים, והפדרל ריזרב עדיין מחזיק במאזן שלו נכסים בשווי נקוב של 4.5 טריליון דולר, פי 6 יותר מאשר ביום בו פרץ המשבר. על מנת להכריז על ניצחון אמיתי, הפד צריך לא רק להפסיק להדפיס כסף, אלא גם להעלות את הריבית חזרה לערכים נורמליים ולהיפטר מכל אגרות החוב אשר צבר במהלך השנים האחרונות, מבלי למוטט את הכלכלה. לדעתי מדובר במשימה בלתי אפשרית, משום שהחוב הלאומי של ארה"ב קרוב כעת ל-18 טריליון דולר, וכל אחוז אחד של העלאת ריבית עתיד לעלות לממשל האמריקאי 6 אחוזים מן ההכנסות השנתיות שלו ממסים, רק על תשלומי ריבית. כנ"ל לגבי מכירת אגרות החוב שהפד צבר – היות והריבית על האג"ח של ממשלת ארה"ב נקבעת בדרך של מכרז, ככל שההיצע גדול יותר כך הריבית גבוהה יותר, ומכירה של אג"ח על ידי הפד שקולה להגדלת ההיצע.

אם נביט רגע לעבר המתחולל מעבר לים, נראה שהן אירופה והן יפן (ואפילו ישראל, כמעט שכחתי לציין) מתכננות לצאת כרגע בתוכניות הקלה כמותית משל עצמן. אין פלא אם כן שבהשוואה להן ארה"ב נראית כרגע כמו אי של שמרנות מוניטרית ושיגשוג כלכלי. זה מה שדוחף את הדולר כלפי מעלה וגורם למחירי הסחורות להיראות זולים יותר בהשוואה. אנו שרויים בעיצומה של "מלחמת מטבעות", שבמסגרתה כל מדינה מנסה להחליש את המטבע המקומי שלה על מנת "לייבא אינפלציה" משכנותיה, ובאופן זה לשחוק את החוב הלאומי שלה (על חשבון כוח הקנייה של אזרחיה). באופן אבסורדי, דווקא העובדה שהדולר נתפס כרגע כמטבע הבטוח והיציב ביותר בעולם, הוא שגורם לארה"ב "להפסיד" במלחמת המטבעות ומגביר את הלחצים הדפלציוניים על כלכלתה. אם המצב הנוכחי ימשך, לפד לא תהיה ברירה אלא "להשיב מלחמה שערה", והדרך היחידה שהוא מסוגל לעשות זאת היא באמצעות חידוש תוכנית ההקלה הכמותית, שזה עתה הסתיימה.

אתם מבינים, ההבדל הגדול בין האסכולה האוסטרית ובין הקיינסיאנית הוא בקבועי הזמן של תחזיותיהן. כלכלנים אוסטרים טובים יותר בחיזוי תהליכים ארוכי טווח, בשעה שהקיינסיאנים חיים את הרגע. זכורה היטב תשובתו של ג'ון מיינרד קיינס לגבי תוצאות מדיניותו בטווח הארוך. "למי אכפת?", הוא אמר, "בטווח הארוך כולנו מתים". היות והכלכלה הקיינסיאנית של ימינו מרשה לעצמה לבצע מניפולציות מוניטריות ופיסקליות מרחיקות לכת, היא עשוייה להציג בטווח הקצר הישגים מרשימים. אולם המחיר לכך הוא שהשווקים מתמכרים לתמריצים הממשלתיים, ובכל פעם שהמיתון מתחדש נדרשת מנה הולכת וגדלה של תמריצים על מנת להשיג תוצאה דומה. אני מאמין שבסופו של דבר הממשלות והבנקים המרכזיים ימצו את יכולתם להשפיע, וצדקתם של האוסטרים תצא אל האור.

התבקשתי לחוות את דעתי לגבי מחיר הזהב ולכן אייחד לו כמה מילים. למתכת הנוצצת ישנה חשיבות מיוחדת בעיני הכלכלנים האוסטרים, משום שהם רואים בה כלי חשוב על מנת להגביל את כוחן של הממשלות ולהגן על האינטרס של הציבור. הם ממליצים לחזור ל"סטנדרט הזהב", כלומר לגבות את המטבעות הלאומיים בזהב, כפי שהיה נהוג עד לשנת 1971. היות והזהב נדיר כל כך, והכמות שנכרית בכל שנה מן האדמה מהווה אחוז קטן בהשוואה למאגרים הקיימים, הדבר מבטיח שהיצע הכסף בכלכלה ישאר יציב וכוח הקנייה שלו ישמר לאורך זמן. בעקבות מדיניות הריבית האפסית של הפד והדפסת הכסף המאסיבית, הכלכלנים האוסטרים חזו כי מחירו של הזהב יטפס בהתאם, ובמשך זמן מה זה אכן מה שקרה. בין 2002 ו-2011 הזהב חווה ראלי מרהיב של 600 אחוזים (!). אולם בניגוד לתחזיות, הראלי הזה נגדע וב-2013 אפילו ראינו תיקון אשר החזיר את מחירו לרמת ה-1200 דולר לאונקיה. בניגוד לכל הגיון כלכלי, הזהב נמצא כרגע בשפל של ארבע שנים, ונחשב לנכס השנוא ביותר על המשקיעים.

במחשבה נוספת, זה אינו צריך להפתיע. הזהב נחשב למקום מקלט, אשר אליו נמלטים בזמן משברים וזעזועים. כעת כאשר וול סטריט שרוי באופוריה וכולם סבורים שהמשבר הסתיים, נדמה שאין שום סיבה להחזיקו. אך כאמור, אם המיתון בארה"ב יתחדש והפד יאלץ לחדש את תוכנית ההקלה הכמותית, הזהב כנראה יציג את הקאמבק של המאה. התסריט שאותו רואים הכלכלנים האוסטרים לנגד עיניהם הוא שמתמריץ לתמריץ הבנקים המרכזיים יאבדו את השליטה בכלכלה. הם ידפיסו כסף, ולא תהיה לזה כל השפעה, והם ידפיסו עוד, וזה לא יעזור. בסופו של דבר הם ידפיסו כל כך הרבה, שהציבור יאבד את האמון בכסף הנייר, ויחפש אלטרנטיבה שלא ניתן להדפיס. סביר להניח שהוא ימצא אותה בדמות מתכת צהובה, בעלת היסטוריה מוניטרית בת אלפי שנים.

בלוג הזה אינו מהווה בשום אופן ייעוץ להשקעה בסחורות או ניירות ערך כלשהם, והח"מ לא יהיה אחראי להפסדים שעלולים להיגרם בעקבות פעולות כלכליות שננקטו על ידי קוראיו.

מודעות פרסומת

6 תגובות ל-“יום הכיפורים של האוסטרים

  1. אני לא מבין איך אפשר לתמוך בסטנדרט הזהב. כמו שבתקופת האולימפידה הצליחו הסינים ליציר מצוקה ועליית מחירים של פלדה ובהמשך מצוקה ועליית מחירים בשוק האלומיניום, כך גורם בעל מספיק ממון יכול לשנות את שער הזהב ולשחק בו. סטנדרט הזהב עובד כאשר אי אפשר לבצע מניפולציות נקודתיות בהיצע של הזהב בהיקף שמשפיע על כל כלכלות העולם – היום זה לא המצב.
    ואם אתה לא מאמין, פשוט תחפש נתוני היסטוריים (בתקופה שזהב היה הסטנדרט) על שוויו של הזהב לעומת המטבע הבא ששימש לסחר חליפין, הכסף. תראה שיחס המחירים ביניהם רחוק מלהיות יציב או חד משמעי.
    ואם זה לא מספיק, תראה מה קרה בין שנות ה-40 לשנות ה-70 שהדולר היה מקובע להיצע הזהב (35 דולר לאונקיה אם אני לא טועה) – זה לא מנע מהממשלות לקחת חוב ובפועל לשחק "מתחת לשולחן" בשווי המטבע המקומי
    אם כבר, צריך לייצר "מטבע עולמי" שיהווה מתווך בסחר בין מטבעות, שערכו ביחס למטבע של כל מדינה יהיה תלוי ביחס בין היצע המטבע המקומי מול היצע המטבע העולמי – מצב כזה מייצר מנגנון מרסן שיאלץ מדינות להגביל בעצמן את היקף הגיוס החוב שהן עושות, גיוס חוב שבפועל מייצר אינפלציה.
    ככה העולם גם לא יהיה תלוי בארה"ב ובהתנהלותה הפנימית.

    • אינני מסכים עם מה שרשמת, אולם תקצר היריעה להסביר מדוע. אני עובד בימים אלו על מאמר חדש העוסק בהיסטוריה של סטנדרט הזהב ובהשלכותיו, ובין היתר אני מקווה להתייחס בו לכמה מן הטענות המושמעות כנגדו. אני מקווה שמאמר זה יאפשר לנו לדון בנושא באופן יותר מעמיק.

      אני אשאיר לך רק נקודה אחת למחשבה: כיום, כאשר לכל מדינה יש מטבע נייר משל עצמה, אם אחת מן המדינות מדפיסה כסף ללא הגבלה ומייצרת היפר-אינפלציה, יש לאזרחים עדיין אפשרות להימלט למטבע אחר ובאופן זה להציל את רכושם. במידה ויהיה ביום הימים מטבע נייר עולמי כפי שהצעת, שכל המטבעות יהיו קשורים אליו, והגורם שאחראי עליו יחליט להדפיס ממנו ללא הגבלה – לאן האזרחים ימלטו?
      ובבקשה אל תאמר לי, "הו, לא. את המטבע העולמי לא ניתן יהיה להדפיס בלי הגבלה", משום שההיסטוריה מלמדת שכל מי שטכנית מסוגל להדפיס נכנע לבסוף לפיתוי ועושה זאת.

      • כרגע יש מטבע עולמי כזה – קוראים לו "דולר" ויש מי שמדפיס ממנו ללא הגבלה והסיבה שאין לו אינפלציה מטורפת היא בגלל שיש יותר מדי "שחקנים" שמחזיקים אותו ויפגעו קשות אם ערכו ירד.
        אני מדבר על מטבע עולמי שנשלט ע"י בנק מרכזי שבו מתקבלות החלטות ע"י כלל השחקנים כאשר לכל אחד יש משקל זהה בהחלטה (בניגוד להיום שארה"ב שמחליטה לבד)

        ולגבי היפר אינפלציה – אם תמצא תיעוד בהיסטוריה שבו כלכלה מרכזית (לא גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, היא לא הייתה כלכלה מרכזית) נכנסה להיפר אינפלציה אשריך, כי זה לא קורה.
        ועוד דבר – הדפסת כסף, שנעשית היום באופן דיגיטלי, אינה דבר שלילי אם הדפסת הכסף מוצמדת לשינויים בביקוש לכסף (צמיחה). הבעיה היום היא שהנפקת חוב לא נחשבת הדפסת כסף ולכן אין שיקוף אמיתי של היצע הכסף (ולכן של האינפלציה) באף שוק מערבי, כולל בישראל. אל תשכח דבר חשוב נוסף – שמקימים מדינה, דבר שלישי שעושים אחרי הקמת צבא וכוח שיטור הוא להדפיס כסף בשביל להתחיל להניע את הכלכלה המקומית באופן עצמאי מהכלכלה ששלטה באותו מקום לפני הקמת המדינה. לאורך כל ההיסטוריה מדינות הדפיסו כסף בשביל לקיים את הכלכלה המקומית שלהן. זה שיש נסיון עם השחטה של הכוח הזה, לא אומר שהוא בהכרח רע אם השימוש והבקרה שלו נכונים.

      • אבל למה שמטבע עולמי שמנוהל באופן משותף על ידי כלל ממשלות העולם יהיה דבר טוב עבור האזרח הקטן? הרי אנחנו רואים שממשלות העולם פוגעות באינטרס הכלכלי של האזרחים שלהן עצמן באופן קבוע. כך לדוגמה ממשלת סין מחזיקה את היואן חלש באופן מלאכותי ביחס לדולר, ובאופן זה אינה מאפשרת לאזרחיה להתעשר וליהנות מפרות עמלם. להפך – האינטרס של האזרח הוא שיהיו מטבעות רבים, שכל אחד מנוהל באופן עצמאי, כך שיוכל לבחור מביניהם את היציב והאמין ביותר.

        אתה טועה אם אתה חושב שאין כרגע אינפלציה בדולר משום ש"שחקנים בינלאומיים מחזיקים אותו". השחקנים הללו אינם מנסים לחזק את הדולר, כי אם להחליש את המטבעות שלהם עצמם, וזאת מתוך תפיסה מוטעית כביכול דפלציה היא אסון, וכי יש "לייבא אינפלציה" בכל דרך אפשרית.

        אתה גם טועה לחשוב שבלתי אפשרי שכלכלה מרכזית תיכנס להיפר-אינפלציה. רק משום שהדבר טרם קרה, לא מוכיח שהוא לא יכול להתרחש. בהינתן הדפסת כמות מספקת של כסף והכנסתו למחזור, אפשר ליצור היפר-אינפלציה בכל כלכלה.

        לאורך כל ההיסטוריה מדינות הדפיסו כסף כדי לקיים את הכלכלה המקומית? ממש לא נכון. ראשית כסף קיים עוד לפני הופעתן של מדינות לאום. אנחנו רואים שכסף מופיע באופן ספונטני מתוך הצורך של השוק החופשי, ושאין צורך בריבון אשר ינפיק אותו. כסף אינו "מניע את הכלכלה", כי אם להיפך – הכלכלה היא שמניעה את הכסף. ברצונה היא תאמץ מטבע, וברצונה היא תנטוש אותו ותעבור להשתמש במטבע אחר, טוב ממנו.

        אני מסכים שאם המדינה יכלה להדפיס כסף נייר באופן שצמוד לשיעור הצמיחה, אז לא היה בכך שום דבר רע. במקרה כזה היינו מקבלים יציבות מחירים, והאזרח יכל להחזיק את המטבע בביטחון. אולם אנחנו רואים שהפיתוי להדפיס יותר מאשר הכלכלה צומחת הוא גדול מדי, וכי כל ממשלה בסופו של דבר נופלת במלכודת הזאת. הדרך היחידה למנוע את שוד הציבור דרך אינפלציה היא באמצעות גיבוי המטבעות בסחורה פיזית כלשהי, שלא ניתן להדפיס.

  2. טכנית אין הבדל בין מטבע דיגיטלי עולמי ובין זהב – שניהם מהווים עוגן לשאר המטבעות. ההבדל הוא שמניפולציה על היצע של מטבע עולמי הרבה יותר קשה מאשר מניפולציה של סחורה שיכולה גם להירכש ע"י גורמים שאינם מדינות וחשופה לספקולציות. גם הרבה יותר "פשוט" להגיע להחלטה שמטבע עולמי יהיה צמוד בערכו לדולר ושמדינות (לא אזרחים, זה מטבע שאינו זמין להם) יכולות להמיר דולרים למטבע הזה עד שההיצע שלו מגיע למסה קריטית ואז והפריד את ההצמדה ובפועל לנתק את מטבע הרזרבה העולמי מהשוק האמריקאי. מאותו רגע ערכם של כל המטבעות יצוף אל מול המטבע הרזרבה העולמי, גיוס הון (מכירת אג"ח) יעשה במטבע הזה וכך במידה ומדינה תדפיס כסף, אל מול היתרונות בפיחות המטבע המקומי יהיה את החסרון הגדול של גידול החובות של המדינה והגדלת ריבית הגיוס של חובות נוספים – מדינות, במיוחד בעלות חוב גדול, יחשבו פעמיים לפני שהן יתחילו להדפיס כסף ללא הגבלה.
    המטרה פה היא לייצר מנגנון שמרסן מדינות מלהדפיס כסף וזה טוב לאזרח הקטן.

    לגבי האינפלציה של הדולר – בטח שיש אינפלציה עם הדפסת כסף כזאת משמעותית, אבל אם השחקנים האחרים לא יעשו כל מאמץ לשמור על שוויו היחסי של הדולר זהה (פיחות מקומי או רכישת דולרים), הם יאבדו הון, במיוחד מדינות כמו סין שמחזיקה טריליוני דולרים באגרות חוב (ומנסה כל מיני שיטות להיפטר מהם, כמו למשך בורסת זהב מקומית שמאפשרת להם לקנות זהב בדולרים ולמכור אותו במטבע המקומי, מבלי לעורר חשד שהם נפטרים מדולרים).

    ואני מתקן את עצמי – לכל אורך ההיסטוריה יישויות שילטוניות (מדינות, ערי מדינה, שבטים) יצרו לעצמן כסף (או אימצו כסף של ישויות אחרות). כסף לא מופיע ספונטנית – כסף יוצר ע"י יישויות שילטוניות בעלות כוח כלכלי על מנת לייצר שליטה ולהגביר את ההשפעה שלהן וערכו נבע מהחוזק הכלכלי של מי שייצר אותו (האמון – Confidence באותה יישות) ולא מערך המטבע עצמו – . כל אמצעי אחר הוא בבחינת סחורה וסחר חליפין בסחורות (בין אם זה זהב או תבואה) שערכם נובע מעסקת החליפין.

    ולגבי היפר אינפלציה – אני אמנם הפסקתי לקרוא את הדברים שלו בגלל שהוא התחיל להגזים עם הפוסטים שבהם הוא מנסה למכור כנסים, אבל יש לו כמה נקודות שעושות שכל. הוא נשען הרבה על היסטוריה
    http://armstrongeconomics.com/2013/11/21/hyperinflation-definition/
    בקליפת אגוז – במדינות בעלות חוב חיצוני היפר אינפלציה לא אפשרית כי אז הנושים ידרשו את הכסף והכלכלה עלולה לקרוס הרבה לפני שהאינפלציה תהיה תלת ספרתית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s