נקודת העיוורון

Muslims rioting in Germany

האופן שבו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בחרה להתמודד עם משבר הפליטים באירופה גרם לאנשים רבים לגרד את ראשיהם בתימהון. מספר בני האדם ממדינות העולם השלישי אשר מסתננים לתוך גבולות האיחוד האירופי הכפיל את עצמו בשנה האחרונה, מ-600,000 בני אדם ב-2014 ללמעלה מ-1,200,000 במהלך שנת 2015. במשך כל חודשי הקיץ ראינו אותם במהדורות החדשות, עושים את דרכם ברגל בטורים אינסופיים. חדי העין שבינינו הבחינו שרובם המוחץ לא היו נשים וילדים כפי שהיינו מצפים לראות אצל אוכלוסיה הנמלטת מאזורי קרבות, אלא דווקא גברים צעירים וחסונים למראה. הדבר עורר את החשד כי מדובר בכלל במהגרי עבודה, אשר רוכבים על גל הסימפטיה כלפי קורבנות מלחמת האזרחים בסוריה. במקום לנקוט צעדים על מנת לבלום את התופעה, או לכל הפחות לסנן את הנכנסים למניעת חדירתם של גורמי טרור ופשיעה, בחרה מרקל לפתוח את השערים ולקלוט את כולם ללא אבחנה. התוצאה לא איחרה לבוא, כאשר במהלך חגיגות השנה החדשה התרחש ברחבי גרמניה גל של מעשי שוד ותקיפות מיניות על ידי מהגרים מוסלמים שזה מקרוב באו. במיוחד התפרסמו בתקשורת האירועים בעיר קלן, אשר במהלכם כ-900 נשים צעירות הותקפו, נשדדו ואף נאנסו על ידי המתפרעים בכיכר המרכזית, כל זאת מול עיניה של המשטרה המקומית אשר קצרה ידה מלהושיע.

בימים אלו מתחילים הגרמנים להבין לאיזה 'ברוך' הם נכנסו. הם חשבו לתומם כי מדובר בפליטים מסכנים המגיעים מאזורי הקרבות בסוריה, אשר יהיו אסירי תודה על ההזדמנות שניתנה להם להתחיל מחדש את חייהם, ויקבלו בשמחה כל מלאכת כפיים אשר תוצע להם. במקום זאת הם מגלים לנגד עיניהם חבורה של חוליגנים אלימים, אשר מטרתם היחידה היא לנצל את נדיבות ליבם של המארחים. על אף מסך הערפל הכבד שהתקשורת מטילה על ההתרחשויות באירופה, מתגנבים פעם אחר פעם סיפורי זוועה אודות מהגרים אשר מתפרעים במרכזי קליטה, משמידים את הציוד היקר אשר הועמד לרשותם חינם אין כסף ואף תוקפים באלימות את אנשי הצוות ואת אנשי המשטרה אשר מגיעים על מנת לנסות ולהרגיע את הרוחות. לאור התרחשויות אלו שיעורי התמיכה במרקל צוללים, והיא כבר מנסה לחזור בה ממדיניות הגבולות הפתוחים. אולם אבן אשר טיפש זרק לבאר מאה חכמים לא יוכלו להוציא, ויהיה זה כמעט בלתי אפשרי לאתר ולגרש את כל אותם אלו אשר הגיעו לגרמניה בתואנות שווא, אך ורק על מנת ליהנות ממערכת הרווחה הנדיבה שלה.

refugees welcome girls

תמימות מערבית אופיינית – נערות גרמניות מברכות לשלום את המהגרים אשר עתידים ביום מן הימים לאנוס אותן.

אז מה בדיוק חלף במוחה של אנגלה מרקל כאשר קיבלה את ההחלטה האומללה? הקנצלרית הנכבדה בוודאי איננה אשה טפשה או נאיבית במיוחד. באותה מידה קשה להאמין שהיא אינה דואגת לעתיד גרמניה, וכי היא מעוניינת להשמיד אותה באמצעות הצפתה בנחיל של ברברים. אני אישית מאמין שהתשובה נעוצה בפער התרבותי שבין המזרח ובין המערב, אשר בערכו אנחנו נוטים פעמים רבות להמעיט. בתור אדם משכיל ומתורבת על פי מיטב המסורת המערבית, מרקל פשוט אינה מסוגלת להעלות על דעתה שבני אדם ינצלו לרעה באופן כה בוטה את טוב ליבם של מארחיהם. היא בוודאי לקחה בחשבון שאחוז קטן מן המהגרים יהיה בעל נטיה עבריינית, וכי כמה אירועים בלתי סימפטיים עתידים להעיב על האידיליה הרב-תרבותית שאותה קיוותה להשיג. אולם היא פשוט לא היתה מסוגלת לשקול את האפשרות שרוב המהגרים יתנהגו באופן עברייני, משום שלפי הקודים המערביים מחשבה שכזו מתפרשת כגזענות, ואנגלה מרקל אינה מסוגלת לגזענות.

לעומת זאת, המהגרים המוסלמים מתנהגים באופן אשר תואם באופן מושלם את הדת והתרבות ממנה הם מגיעים. בדיוק כפי שהנביא מוחמד היגר בשנת 622 לספירה ממכה למדינה, גם הם מהגרים לאירופה ורואים בכך קיום מצווה חשובה. בדיוק כפי שהקוראן מצווה לגבות מן הכופרים את המס המכונה ג'יזיה, כך הם מעדיפים להסתמך על מערכת הקצבאות במקום לעבוד. בדיוק כפי שהאיסלם מתיר לגברים להחזיק שפחות מין אשר נלקחו כשלל מלחמה, כך הם רואים בנשות אירופה טרף קל אשר רק ממתין עבורם. הם מגיעים מתרבות שבה "כל דאלים גבר", וגילויי כעס ואלימות מקנים לאדם כבוד והערכה בעיני כל הסובבים אותו. לעומת זאת באירופה הם נתקלים בתרבות שבה גילויי כעס ואלימות נחשבים לילדותיים ובלתי מכובדים. המקומיים אשר נבוכים עד עמקי נשמתם למראה ההתנהגות הזאת מעדיפים פעמים רבות להעלים ממנה עין, ולייחס אותה למצוקה הרבה ממנה המהגרים סובלים. התגובה המאופקת הזאת, כולל מצד גורמי המשטרה, מתפרשת אצל המהגרים המוסלמים כהבעת חולשה, והדבר רק מעודד אותם להפגין יותר אלימות. וכך נוצר שיח חירשים תרבותי אשר מעצים את הקונפליקט, עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

עיוורון תרבותי זה אינו מוגבל רק לגרמניה ולסוגיית הפליטים המוסלמים. הוא עובר כחוט השני בכל מדיניות החוץ של ארצות אירופה וארה"ב מול המזרח התיכון, ובמיוחד בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני. האדם המערבי הממוצע מניח בטעות כי כל בן אנוש אחר מעוניין כמותו בחיי שלווה וביטחון. כאשר הוא שומע אודות פלשתינאים אשר מבצעים פיגועי התאבדות בחוצות הערים הישראליות הוא מניח בהכרח כי אוכלוסיה זו שרויה במצוקה כה איומה עד כי אין בידה כל ברירה אלא להילחם כנגד כל הסיכויים בצבא הישראלי המודרני והמתוחכם. היות והוא עצמו חילוני ואינו סוגד לדבר מלבד הנאות החיים, הוא מתקשה להעלות בדעתו שאדם כלשהו יקריב את עצמו מתוך פנאטיות דתית. המסקנה הבלתי נמנעת אם כן היא שישראל היא האשמה בסכסוך, וכי הפתרון היחיד עובר בנסיגה ישראלית משטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, והקמת מדינה פלשתינאית עצמאית. כאשר מציגים בפני אותו מערבי את העובדה כי ישראל נסוגה באופן חד צדדי מחבל עזה ופינתה משם בכוח אלפים מאזרחיה היהודים, וכי לא רק שהדבר לא קירב את השלום אלא העלה לשילטון מנהיגות פלשתינית אף יותר קיצונית ורצחנית מזו שקדמה לה, הוא אינו מסוגל לעבד את פיסת המידע הזאת ופשוט מתעלם מקיומה. אותו דבר קורה כאשר מסבירים לו שממשלת ישראל הציעה לפלשתינים במספר הזדמנויות הסכם שלום הכולל נסיגה משטחים והקמת מדינה עצמאית, וכי התשובה של ההנהגה הפלשתינית בכל פעם היתה שלילית. לו מנהיגי אירופה וארה"ב יכירו בכך שישראל עשתה כל שביכולתה על מנת להשיג שלום עם הפלשתינים ונכשלה, הם יאלצו להודות שהעם הפלשתיני אינו מעוניין בדו קיום עם המדינה היהודית, מה שיעמיד בסימן שאלה גדול את מדיניות ההגירה שלהם עצמם. אם מוסלמים אינם מסוגלים לחיות בשלום עם יהודים במזרח התיכון, מדוע שיהיו מסוגלים לחיות בשלום עם נוצרים באירופה? במקום להתמודד עם סוגיה זו באופן רציני קל יותר להטיח רפש בישראל, כפי שנוהגים לעשות מזכ"ל האו"ם או שרת החוץ של שבדיה.

1980

מלכודת נוספת אשר לתוכה מנהיגי המערב פוסעים כמו סומים בארובה היא הפשרת היחסים עם המשטר האירני. לכאורה זהו אחד ההשגים המדיניים הגדולים שממשל אובמה מסוגל להתהדר בו. לא רק שהצליח לדחות בכמה שנים את התחמשותה הגרעינית של אירן, אלא גם הרוויח בעלת ברית חשובה במלחמה כנגד ארגון דאע"ש. על הדרך התאפשר גם ביטול הסנקציות הכלכליות על המדינה המצורעת, וחתימה על אינספור חוזים כלכליים רווחיים לכל הצדדים. אולם פעם אחר פעם ברק אובמה נכשל להבין שזהות אינטרסים קצרת מועד איננה תחליף לשותפות ערכים אמיתית. בתור מדינה איסלמית פונדמנטליסטית, אירן מעולם לא וויתרה על שאיפתה לכבוש את העולם כולו (בהיבט זה השיעים אינם שונים כלל מן הסונים). בה בשעה ששיחות הגרעין התקיימו, המנהיג הרוחני של אירן הוסיף להוביל את הקריאות המסורתיות "מוות לאמריקה". למרות חתימת ההסכם, אירן ממשיכה לאיים על מדינת ישראל, ומוסיפה לפתח טילים בליסטיים לטווח ארוך. לאחרונה המשטר האירני אף התגרה בברק אובמה באופן אישי, ושידר תמונות מביכות של עשרת המלחים אשר נלכדו במפרץ הפרסי, בה בשעה שהוא נשא את נאום "מצב האומה" המסורתי בפני שני בתי הקונגרס. תקריות מסוג זה אינן מקריות. האירנים נעזרים בהן על מנת לבחון את גבולותיה של אמריקה. כל תעלול אשר עובר מבלי לעורר תגובה חריפה נתפס בעיניהם כהפגנת חולשה, ומזמין את ההתגרות הבאה אשר בהכרח תהיה בוטה ואלימה יותר מקודמתה.

על אף כל זאת ברק אובמה אינו עושה דבר. למעשה, תגובתו אפילו גרועה יותר מלא כלום, שכן בה בשעה שכל הפרובוקציות הללו מתרחשות הוא בוחר לשאת נאום מלא פאתוס אודות כך שעל האמריקאים להתפרק מנשקם. במהלך הדברים אותם נשא בעצרת הזיכרון לזכר ההרוגים בתקרית הירי בבית הספר 'סאנדי הוק' הוא אף הזיל דמעות בשידור חי. כל מי שמכיר את התרבות האיסלמית מבין שבכי נתפס בה כתצוגה האולטימטיבית של חולשה ופחדנות. הפער הערכי בין מזרח ומערב מייצר אצל המוסלמים את הרושם שארה"ב היא קליפה חלולה ותו לא, אימפריה המצויידת במיטב הנשק אולם חסרה את הרצון והביטחון העצמי על מנת להשתמש בו. נדמה להם שכל מה שהם צריכים לעשות בעת הזאת על מנת להשתלט על העולם הוא רק להושיט את ידם ולקחת. תדמיתם הרגשנית של מנהיגי המערב מטפחת את הרושם הזה, ומעודדת את ארגוני הטרור האיסלמי לבצע פיגועים במערב.

cologne-protest

אז לאן פנינו מועדות? לאור התנהגותם המטופשת של מנהיגי המערב, והתעקשותם להתעלם מן המנטליות המוסלמית והקודים המקובלים בה, אני צופה שהקונפליקט רק ילך ויתעצם. פיגועי טרור על אדמת אירופה וארה"ב יהפכו למציאות יומיומית, ויקטבו עוד יותר את המערכת הפוליטית. מפלגות השלטון יתבצרו בעמדותיהן, יוסיפו להפיץ את המיתוס המגוחך ש"האיסלם היא דת של שלום", וכי האלימות מקורה ב"קומץ של קיצוניים אשר כופרים בדתם שלהם". הן יסרבו לדון מחדש במדיניות ההגירה החופשית שלהן, ואף יטענו כי עצם קיום הדיון הוא גילוי של גזענות. המעטים אשר יבינו שארצותיהם נכבשות אט אט מתחת לאפם יפגינו בחוצות הערים, אולם יושמצו באופן תדיר על ידי התקשורת הממסדית, ויוצגו כ"ניאו-נאצים" ו"איסלמופובים". האפשרות היחידה לשינוי היא כי מפלגות האופוזיציה יזכו לתמיכה מספקת על מנת לתפוס את השלטון, אך הדבר יקרה רק לאחר שהנזק כבר נעשה והמערב קלט לתוכו מליוני מחבלים בפוטנציה, אשר נאמנותם האמיתית נתונה לח'ליפות האיסלמית.

יש לקחת בחשבון שכל האירועים הללו יתרחשו ככל הנראה במקביל להתחדשות המשבר הכלכלי העולמי, אשר יציב את מדינות המערב העמוסות בחובות בסכנה של חדלות פרעון. הצורך הדחוף לקצץ בהוצאות הממשלה, ובמיוחד בקצבאות הרווחה הנדיבות אותן הן מחלקות כאילו אין מחר, ישפוך שמן נוסף על מדורת הטרור. הטבות אלו הרי היו הסיבה המרכזית בגללה המהגרים נהרו דווקא למדינות מערב אירופה, ונמנעו מלהשתקע במדינות מזרח אירופה העניות אשר דרכן נאלצו לעבור. כאשר מבול הכסף אשר המפלגות הסוציאליסטיות ממטירות עליהם כיום יעצר, ובהיעדר השכלה וכישורים מתאימים הם יתקשו להשתלב בשוק העבודה, התמריץ לפנות לפשיעה ולטרור רק יגבר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s