שלושה סימנים שאנו על סף משבר

מי שעוקב אחרי העיתונות הכלכלית בשנים האחרונות עשוי לקבל את הרושם שהכלכלה העולמית משגשגת. הנרטיב המקובל הוא שברוב חוכמתו הציל הנשיא אובמה את הכלכלה מחורבן, ושבעזרתה של נגידת הפד ג'אנט יילן הוא מנווט אותה לעבר חוף מבטחים שכולו קסם ואור. כמובן שישנן עוד כמה בעיות קטנטנות שצריך לפתור, כמו למשל הפער ההולך ומעמיק בין עשירים ועניים, אבל חוץ מזה הכל סבבה. הרצון להציג תמונה וורודה נובע מכך שבבית הלבן יושב נציג השמאל, אשר מקדם את האג'נדה הסוציאליסטית אשר לה שותפים מרבית העיתונאים. כל בחינה רצינית של תוצאות מדיניותו היתה מעלה תהיות לגבי השקפת עולמם הבסיסית, וזהו דבר מה שהעיתונאי הממוצע בימינו אינו יכול להרשות לעצמו. יתירה מכך, הדבר היה עלול לפגוע בסיכוייה של הילארי קלינטון לרשת את מקומו, ובשורותיהם של הפרוגרסיבים אין בגידה חמורה מזו.

הסדקים הראשונים באידיליה המושלמת הזאת הופיעו ביום שישי האחרון, כאשר התפרסם בארה"ב דו"ח התעסוקה הגרוע ביותר מזה שש שנים. מסתבר שבחודש מאי הצליח המשק האמריקאי לייצר 38 אלף משרות בלבד, בשעה שעל פי הערכות נחוצות כ-200 אלף משרות חדשות כל חודש אך ורק על מנת לעמוד בקצב הגידול הטבעי של האוכלוסיה. עיון מעמיק יותר בדו"ח מגלה כי המצב אף חמור יותר מכפי שמשתמע מכותרתו, משום שמרבית המשרות החדשות נוצרו בתחומים בלתי יצרניים כגון חינוך ובריאות. בתחומים המועילים לכלכלה כגון כריה וייצור תעשייתי נמשכת מגמת ההיחלשות. דו"ח זה היכה את הפרשנים בתדהמה, משום שעמד בניגוד כה בולט לתחזיותיהם. עד היום הם נהגו להיאחז במצב התעסוקה המשתפר בארה"ב על מנת לתרץ כל נתון שלילי אשר התפרסם, אך כעת גם עלה התאנה הזה ניטל מהם. המשקיעים בוול סטריט הסיקו מכך שהעלאת הריבית המובטחת תדחה פעם נוספת וכתוצאה מכך תשואות האג"ח צללו בחדות ומדדי המניות נסוגו.

אך בניגוד לכל הגיון, כבר בפתיחת המסחר ביום שני חזרו העניינים לסדרם. בהופעתה בפני המועצה לעניינים בינלאומיים בפילדלפיה נשאה ג'אנט יילן נאום אשר המעיט בחשיבותו של דו"ח התעסוקה ובתגובה מדדי המניות מחקו את הירידות של יום שישי ורשמו שיא חדש לשנת 2016. מסתבר ששום נתון כלכלי, גרוע ככל שיהיה, אינו מסוגל להעיב על מצב הרוח של המשקיעים. כעת כאשר ההתנגדות העקשנית ברמת ה-2100 של מדד ה-S&P500 נפרצה, נראה שנסללה הדרך לראלי נוסף בטווח הקצר. באופן הפוך על הפוך, דחיית מועד העלאת הריבית מיטיבה עם מדדי המניות, משום שהיא מעניקה להן עוד זריקה של כסף זול. זוהי משמעות הביטוי הרווח בוול סטריט – חדשות רעות הן חדשות טובות!

למען אלו אשר עדיין יש להם ספקות לגבי מצבה העגום של הכלכלה העולמית, להלן שלושה סימנים אשר מצביעים באופן ברור לכיוונו של מיתון:

  1. דעיכה בייצור התעשייתי – בניגוד לדעה המקובלת בימינו, ענפי החקלאות, הכריה והתעשיה היו ונותרו עמוד השדרה של כל כלכלה. לא ניתן לבסס משק על ענפי השירותים, ובוודאי שלא על צריכה קמעונאית. למה הדבר דומה? לתא משפחתי אשר יש בו אמא אשר אוהבת לבשל (ענפי השירותים) וילדים אשר אוהבים לאכול (צריכה קמעונאית), אולם איש אינו עובד בו מחוץ לבית, ואיש אינו מרוויח משכורת שבעזרתה אפשר לרכוש מוצרי מזון. משק שחסר בו מרכיב הייצור התעשייתי יסבול מגרעון כרוני במאזן התשלומים, ובשלב מסויים המטבע שלו צפוי להיחלש במידה כזו שלא יוכל יותר לייבא מוצרים. ארה"ב הצליחה עד היום להימנע מכך היות והדולר הוא מטבע הרזרבה הבינלאומי, אולם מצב ייחודי זה הולך ומתקרב לקיצו.industrial-recessionבארה"ב שורר מתחילת 2015 מה שמכונה "מיתון תעשייתי", אשר מתבטא במדדי ייצור שונים ובכללם ה"דלאס פד", ה"אמפייר סטייט", וכן הלאה. הללו רושמים רצף יוצא דופן של ערכים שליליים. פרשנים שונים טענו עד עתה כי מדובר בתופעה מבודדת, וכי הכלכלה האמריקאית מסוגלת לצמוח בהתבסס על סקטור השירותים והצריכה הפרטית. אם אכן נראה שנתוני התעסוקה בארה"ב מוסיפים לאכזב, הדבר יהווה אישור שהמיתון אשר היכה תחילה בענפי התעשייה התפשט ליתר הכלכלה.
  2. ירידה בהכנסות התאגידים – במהלך שנת  2015 חזינו ירידה משמעותית בשיעור ההכנסות למניה (Earnings Per Share) עבור החברות הנסחרות במדד ה-S&P500. מן הגרף המצורף ניתן לראות כי מבחינה היסטורית כל ירידה שכזו הובילה בסופו של דבר למיתון.
    S&P500 EPS historyכנראה שהמשקיע הממוצע אינו מודע לנתון זה, משום שהחברות נוטות לנפח את הכנסותיהן המדווחות. לטענת הוול סטריט ג'ורנל, הפער בין ההכנסות המחושבות על פי העקרונות המקובלים (GAAP Accounting) ובין ההכנסות המדווחות בפועל הולך וגדל.
    WSJ GAAP vs non GAAP earnings
  3. בועה בשוק המניות – בקרב המשקיעים, מקובל למדוד עד כמה השקעה במניה כלשהי היא כדאית על ידי מדידת ה"מכפיל" שלה, כלומר היחס בין מחיר המניה ובין רווחי החברה השנתיים (P/E Ratio). מניה נחשבת לזולה כאשר המכפיל נע בין 5 ל-10, ומתומחרת באופן הוגן כאשר המכפיל נע בין 10 ל-15. כאשר המכפיל נע בין 15 ל-20 המניה נחשבת ליקרה ולמשקיע הנבון כדאי להתרחק ממנה. אם היא נסחרת במכפיל של מעל 20, משמעות הדבר היא שרויה בבועה שעלולה בכל רגע להתפוצץ. נכון לרגע זה, המכפיל הממוצע של המניות הנסחרות במדד ה-S&P500 עומד על 24.4!
    Shiller PEיכול לבוא ולטעון המשקיע האופטימי כי רווחי החברות בשנת 2015 אינם משקפים את שוויין האמיתי, משום שהירידה החדה במחירי הנפט פגעה באופן זמני ברווחיהן, וכי הדבר עתיד להשתפר במהלך 2016. עקב כך המכפיל האמיתי של שוק המניות נמוך יותר, ואין סיבה לבהלה. לשם כך בא לעזרנו מדד אשר מכונה "מכפיל שילר", מבית מדרשו של הכלכלן זוכה פרס הנובל רוברט שילר. מדד זה בודק את היחס בין מחיר המניות ובין רווחיהן הממוצעים והמתואמים לאינפלציה של החברות לאורך עשר השנים האחרונות. באופן זה הוא מנטרל השפעות נקודתיות, כגון צניחה בלתי מוסברת במחירי הנפט. הצצה בגרף ההיסטורי של מכפיל שילר מעלה שהמניות אכן יקרות, וכי הפעמים היחידות בעבר שבו היו יקרות במידה זו או יותר היו ערב השפל הגדול ב-1929, בזמן בועת הדוט קום ב-2000, ובזמן בועת הסאב פריים של 2008. אכן בשורות משמחות!

נתונים אלו ואחרים הם שהניעו אותי לפני כחודש לפרסם המלצה לקהל הקוראים למכור את כל אחזקותיהם במניות. המפולת אותה חזיתי באותם הימים מבוששת להגיע, אולם המלצתי עדיין עומדת בעינה. אינני מוצא סיבה הגיונית להשקיע בבורסה כאשר המניות מתומחרות כל כך ביוקר, וכאשר הצמיחה בכל רחבי העולם כל כך אנמית. גם אם המדדים צפויים לטפס כעת בעוד חמישה או עשרה אחוזים נוספים מדובר בסיכון שאינני ממליץ לקחת, משום שלעולם איננו יודעים לחזות את הרגע המדוייק שבו מצב הרוח יתהפך, וחדשות רעות ישובו להיות חדשות רעות.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

מודעות פרסומת

25 תגובות ל-“שלושה סימנים שאנו על סף משבר

  1. אם אתה כל כך בטוח שהולכת להיות מפולת, אין שום צורך לצאת מהשוק – פשוט תעשה שורט. מי שכל כך בטוח ומבין, יכול להרוויח בכל מצב שוק. אבל לדבר זה קל…

    • שלום שלום –
      המטרה של בלוג זה איננה לתת המלצות השקעה, אלא לספק לקוראים מידע שעל בסיסו הם עשויים לקבל החלטות עצמאיות.
      ספציפית במצב הנוכחי, היות ואני מעריך שהסבירות למפולת גבוהה, חרגתי ממנהגי והמלצתי למכור כל אחזקה במניות. זהו צעד זהיר שבמקרה הגרוע ביותר יכול לעלות למי שנקט בו בכמה אחוזי תשואה במידה והראלי במניות יתחדש.
      לעומת זאת ביצוע שורט של שוק המניות הוא צעד מסוכן יותר, שמתאים רק למי שמבין מה הוא עושה ומסוגל לספוג הפסדים במידה וטעה. אני מרגיש שזה יהיה חסר אחריות מצידי לפרסם המלצה גורפת לבצע שורט. מי שמעונין לעשות זאת על דעת עצמו – מוזמן.

  2. פינגבק: קנו בזול, מכרו ביוקר | מבוא לקלקלה·

  3. ניסיון לתזמן שוק,…הי ממנטו, ברטסרוספקטיבה של כמעט שנה האם יש לך לקחים מניסיונך לתזמן את השוק ולהכריז על פסגה?
    " Predictions are very hard…especially about the future"
    🙂

    • כן. בהחלט הפקתי לקח חשוב מן האפיזודה ההיא.
      ראשית יש לציין שנתוני המאקרו בראשית 2016 היו כה גרועים, שנתנו סיבה טובה להאמין שאנחנו נמצאים על סף משבר. כיום אנחנו יודעים שמה שמנע את ההתמוטטות היה גל נוסף של נזילות שהוזרם על ידי הבנק המרכזי של סין בסוף 2015, ואשר את תוצאותיו התחלנו להרגיש החל מקיץ 2016, וכמובן עלייתו של דונלד טראמפ לשילטון, אשר טרפה את הקלפים ויצרה בקרב המשקיעים ציפיות לצמיחה ולאינפלציה.
      הלקח שאני הפקתי הוא שבטווח הקצר שווקים לאו דווקא מתנהגים על פי נתוני המאקרו, ושעל מנת להשלים את התמונה יש הכרח להתעמק בניתוח טכני. רק שילוב של השניים מסוגל לספק תחזיות מהימנות לגבי עתיד השוק (וגם זה לא בביטחון מוחלט, כמובן). בשנה האחרונה הרחבתי את הידע שלי בתחום הניתוח הטכני. אני סבור שאם לפני שנה היו לי את הכלים שיש לי כיום לא הייתי חוזה מפולת בשוק ההון בעיתוי הספציפי ההוא.
      יש להדגיש שבאופן כללי העמדה שלי לא השתנתה – אני עדיין סבור שהכלכלה העולמית נמצאת בצרות, שהיא סובלת מבעיות מבניות קשות אשר לא ניתן לפתור בקלות וללא סבל לאוכלוסיה. אני עדיין סבור שמדיניות הריבית האפסית וההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים רק החריפו את המצב, ושכולנו נשלם עליהן ביוקר. מתי בדיוק זה יקרה? קשה לאמר. כרגע הניתוח הטכני מנבא תיקון של בין 5-10% במדדי המניות, אולם אנחנו רחוקים ממפולת רבתי.

      • הייתי שמח לשמוע עוד על למה למרות כל הסימנים שאתה מדבר עליהם, אתה צופה תיקון של 5-10 אחוז דווקא ולא מפולת.
        הרי הריביות הנמוכות לאורך זמן זה מצב חסר תקדים שאנחנו מסכימים שגורם לנזקים בקנה מידה גדול, פלוס ההרחבות הכמותויות שנעשו, הריבית שמתוכננת לעלות ואולי לקחת חלק בטריגר לפיצוץ. אני לא אומר שאתה טועה כי אני לא מבין בניתוח הטכני, אבל זה נוגד את האינטואיציה והייתי שמח לשמוע על זה עוד.

      • דניאל שלום –

        הסיבה בגללה בעת הנוכחית אני צופה תיקון של בין 5 ל-10 אחוזים ולא מפולת רבתי היא שמבחינה טכנית אנחנו לא רואים כרגע תצורת שיא מובהקת (כגון "ראש וכתפיים") בשוק המניות. כמו כן הממוצע הנע של 50 הימים נמצא גבוה מעל ממוצע 200 הימים, וזה סימן נוסף שהשוק השורי עדיין שריר וקיים. למעט אירועים קיצוניים (כגון פרוץ מלחמת העולם השלישית או משהו בסגנון זה), על מנת ששוק שורי יסתיים הסנטימנט של המשקיעים צריך להתהפך, וזה אמור לבוא לידי ביטוי בגרפים שבועות ארוכים אם לא חודשים לפני שהמפולת מתחילה באמת ולפני שהציבור הרחב נעשה מודע לה. אני שוקל לפרסם מאמר אודות עקרונות בסיסיים בניתוח טכני, אולם מאמר כזה ידרוש עבודה מרובה, ואני לא יודע מתי אתפנה לכך…

  4. ניתוח טכני לא יכול לנבא כלום, כי השוק מתמחר אוטומטית את הידע הטכני הזה. אם לפי הניתוח הטכני אנחנו צפויים לתיקון, התיקון יקרה כבר עכשיו.

    כמו שאמר באפט לפני הרבה שנים: הבנתי שניתוח טכני זה שטויות, כשהפכתי את הגרף ולא קיבלתי תוצאה שונה.

    • אם השוק היה כה משוכלל כפי שאתה מתאר, הרי שהוא כלל לא היה עולה ויורד, אלא נשאר קבוע במקומו כל הזמן, משום שממילא כל המידע העתידי כבר מתומחר פנימה. לפי דעתי זה לא עובד ככה. השוק כלל אינו משוכלל כפי שאנשים סבורים, ואינו מבטא באופן מיידי את כל המידע הגלוי לעין. יתירה מכך, גם אם כל השחקנים היו מודעים לניבויי הניתוח הטכני (ומרביתם בבירור לא, כי כמו וורן באפט הם חושבים שמדובר בשטויות), הרי שחלק גדול מהם מתקשה באופן פסיכולוגי לפעול לפי הניבויים הללו – לקנות כאשר המחיר נמצא בתחתית ולמכור כאשר המחיר נמצא בשיא, משום שהדבר מנוגד לאופי האנושי.

      • איך הגעת למסקנה שאם השוק משוכלל אז המחירים נשארים קבועים? אין בכך שום הגיון: אם נחשף למשל מידע חדש שגוגל הולכת לפשוט רגל בוודאות עוד חודשיים, השוק המשוכלל יפעל בצורה כזו שהמנייה של גוגל תתרסק באותו הרגע – לא עוד חודשיים. המחיר לא נשאר קבוע בשוק משוכלל – הוא מתאים את עצמו מייד בהתאם למידע החדש.

        מאחר וניתוח טכני הוא כלי מוכר וידוע ומסתמך על מידע שנמצא ברשות הציבור – השוק יפעל בדיוק כמו בדוגמה שהבאתי קודם, כלומר הוא יתאים את המחיר מיידית ורק הזריזים ביותר יצליחו לעשות רווח. אותם זריזים יהיו בד"כ מחשבים (אלגוטריידינג, HFT וכו') וגופים מוסדיים שיש להם מידע רב יותר ממה שנחשף לציבור (בהמון מקרים מדובר גם על מידע פנימי).

      • הדוגמה שנתתי של שוק שאינו עולה או יורד מתארת מצב קיצון שבו השוק כה משוכלל שהוא מתמחר אוטומטית את כל המידע העתידי. במצב כזה אין שום טעם לסחור משום שכולם יודעים בדיוק מה כל דבר יהיה שווה בכל נקודה בזמן.
        לעומת זאת בתיאור שנתת כעת השוק אינו מכיל את כל המידע העתידי, אלא רק את המידע הידוע בהווה, ושמדי פעם הוא "מופתע" לנוכח מידע חדש אשר מתגלה. גם מודל זה של השוק אינו מתיישב עם המציאות, משום ששוק כזה היה נע בקפיצות חדות מעלה ומטה בעת פירסום חדשות רלוונטיות למחיר המנייה, ובשאר הזמן היה נשאר קבוע. בכל זאת אנחנו רואים שהשווקים בד"כ עולים ויורדים במתינות, ורק לעיתים רחוקות קופצים בחדות. ההסבר לכך הוא שהשוק איננו באמת "מופתע" מן החדשות המתפרסמות, משום שמנהלי החברות ומקורביהם בד"כ מודעים למצב החברה הרבה לפני שהדבר מתפרסם בפומבי, וקונים או מוכרים בהתאם.
        אבל גם זה אינו מודל אשר מסביר באופן מלא את התנהגות שוקי ההון. מי שעוקב אחר השוק לאורך זמן מגלה שהוא לעיתים מתנהג באופן בלתי רציונלי בעליל, מעניק מחיר נמוך מדי או גבוה מדי לנייר ערך מסויים, אף על פי שהמידע הגלוי לכל אינו מצדיק זאת (לדוגמה – חברה אשר מתומחרת בשווי נמוך יותר מן המזומנים אשר נמצאים בקופתה). הסיבה לכך היא שבני אדם אינם יצורים רציונליים לחלוטין, והם מונעים על ידי רגשות כגון פחד וחמדנות, אשר גורמים להם לעיתים לנהוג בניגוד לאינטרס של עצמם. לטענת המנתחים הטכניים הרגשות הללו הם המכנה המשותף לכל השווקים, והם באים לידי ביטוי בתצורות אשר חוזרות ונשנות בגרפים של המניות. יש להדגיש שאין מדובר במדע מדוייק, ושהתחזיות שלו הן בעלות אופי סטטיסטי ולא אבסולוטי ("אם יקרה אירוע א' אזי ישנו סיכוי גבוה שיקרה אירוע ב', בטווח תאריכים כזה וכזה"). עם זאת, מניסיוני זהו כלי מייעץ חשוב אשר כדאי להיעזר בו.
        כפי שהסברתי כבר קודם, הסיבה בגללה תחזיות הניתוח הטכני אינן מתומחרות בכל רגע ורגע במחירי השוק הוא בגלל שמרבית הסוחרים אינם מודעים אליהן או אינם מתייחסים אליהן ברצינות, וגם אלו שכן – פעמים רבות נכשלים לפעול לפיהן, משום שהטבע האנושי שלהם גובר עליהם.
        לגבי כלים ממוחשבים ואלגוטריידינג – בגלל האופי הסטטיסטי שלו, הניתוח הטכני אינו מעניק יתרון למי שמסוגל לפעול במהירות רבה יותר. גם אני וגם המחשב מסוגלים לזהות תצורה מסויימת אך איננו יודעים במדוייק מה האירוע אשר "יתניע" אותה, ולפיכך יש לי די והותר זמן על מנת לפתוח בדיוק את אותה הפוזיציה שהמחשב היה פותח.

  5. שוק משוכלל הוא לא שוק שחוזה עתידות. הוא שוק שמתאים את עצמו מיידית למידע חדש. בסופו של דבר, במקרו, שוק המניות מתאים את עצמו למציאות הכלכלית. בטווח הקצר, יתכן שהמציאות מושפעת ע״י פסיכולוגיה ואי רציונליות, אבל בטווח הארוך אין סיבה להניח שזה המצב.

    למעשה, גם בטווח הקצר אין לך שום דרך להוכיח את טיעון האי רציונליות: מנין לך שהשוק יורד ״בלי סיבה״ בגלל חוסר רציונליות? אולי הוא יורד בגלל סיבות שאינך יודע מהן? הרי אין לך את כל המידע בעולם. כמו שהאייק טוען, מחירים הם רק סיגנלים במערכת תקשורת מבוזרת, שמעבירים מידע שנמצא ברשותם של מיליוני אנשים. מאחר ואין לך שליטה על כל הידע המבוזר הזה, אין לך גם דרך לנבא את העתיד או לדעת מדוע המחירים עולים או יורדים ״בלי סיבה״. אם אתה מתעקש שאתה כן יכול לדעת ושבהרבה מקרים מדובר ב״אי רציונליות״, אז זאת כבר דוגמה קלאסית לטיעון ה-fatal conceit האייק.

    בנוגע לטיעון שלך: ״גם מודל זה של השוק אינו מתיישב עם המציאות, משום ששוק כזה היה נע בקפיצות חדות מעלה ומטה בעת פירסום חדשות רלוונטיות למחיר המנייה״ – ירידות/עליות של 3-5% ביום הן ממש לא נדירות בשוק המניות. הרי רק אתמול/שלשום המנייה של אפל ירדה בערך בשיעור הזה. אם ב״חדות״ אתה מתכוון ל-20% ומעלה, אז לדעתי זה בהחלט הגיוני שיהיה מדובר באירוע נדיר, מאחר ומדובר על מידע שמשנה באופן דרסטי את הערכת השווי של החברה. או במילים אחרות, שהמציאות הכלכלית השתנתה באופן דרסטי בסקטור כלשהו בכלכלה או בתפקודה של חברה מסוימת. הגיוני להניח שאירועים דרסטיים כאלה יהיו נדירים.

    • ראשית, אני מעולם לא טענתי שהשוק מסוגל לחזות עתידות (להפך, ניסיתי להסביר מדוע זה בלתי אפשרי שהשוק יתמחר בהווה מידע עתידי). התייחסתי לכך רק משום שסברתי בטעות שזוהי הטענה שלך (אשר משתמעת מן המשפט "אם לפי הניתוח הטכני אנחנו צפויים לתיקון, התיקון יקרה כבר עכשיו").
      שנית, לגבי מודל השוק אשר מגיב אוטומטית ומיידית לכל המידע הידוע – הטענה שלי שמודל זה נכשל לתאר את המציאות אינה נובעת מכך שבמציאות אין קפיצות חדות במחיר (בהחלט יש כאלה), אלא משום שבין הקפיצות הללו המחיר אינו נשאר קבוע, אלא ממשיך לנדוד באיטיות מעלה ומטה (ולא בשיעורים זניחים). אני חוזר ומסביר שאם כל המידע היה מתומחר מיידית הרי שבין הקפיצות לא היה שום שינוי במחיר.
      "אין לי שום דרך להוכיח את חוסר הרציונליות משום שאולי ישנו מידע נסתר אשר לא ידוע לי ובכל זאת מתומחר במחיר השוק" – תיאורטית זה נכון. אבל מעשית אנחנו רואים תופעות כגון בועות ספקולטיביות אשר מעמידות בספק את היכולת של השוק לתמחר באופן רציונלי את שוק ההון בכל רגע ורגע נתון. אם מחיר מניה מסויימת מסוגל להתרומם לגבהים בלתי נתפסים ואז לקרוס בין לילה בעשרות אחוזים מבלי שהתפרסם שום מידע חדש ומהותי, אז מהו המחיר ה"נכון" של המניה? מחיר השיא או מחיר השפל? פילוסוף יכול היה לטעון ששניהם היו "נכונים" ברגע שבו התקיימו, אבל עבור המשקיע שאיבד את כספו אחד מהם בהכרח היה שגוי.

      ועוד לא אמרנו מילה על כך שחלק ניכר מן המידע שהשוק כביכול אמור לתמחר באופן כה מושלם הוא בכלל מידע שקרי, אשר מופץ על ידי הממשלות או על ידי גורמים פרטיים לצרכי פרופגנדה. לפיכך אני טוען שהשוק בהחלט יכול לטעות בתמחור של נכסים, ולא רק בטווח הקצר אלא גם לאורך חודשים ושנים. אני מאמין שבסופו של דבר האמת תמיד יוצאת לאור והשוק מתקן את עצמו, אבל זוהי איננה תופעה זניחה שאפשר להתעלם ממנה.

  6. המחיר נודד מעלה ומטה כי המציאות הכלכלית היא דינמית, לא סטטית. היא משתנה כל הזמן ע״פ כמות אסטרונומית של משתנים. מאחר ואין לך את היכולת לתפוס את כל המשתנים האלה ולשקלל אותם בעצמך, אין לך שום דרך ״טכנית״ לנבא את המחיר העתידי או לדעת את המחיר הנכון. אין דבר כזה מחיר נכון. יש רק את המחיר הנוכחי, שהוא נקודת שיווי המשקל בין היצע לביקוש.

    לגבי בועות – הן תמיד נקבעות בדיעבד ולא מראש. הרי אם מישהו בטוח ב-100% שיש בועה, הוא יעשה שורט אסטרונומי על אותו נכס והמחיר יקרוס באותו רגע. הסיבה שזה לא קורה היא שאף אחד לא עד כדי כך בטוח. ולכן אי אפשר להתייחס לכל טענות הבועה בהווה ברצינות.

    • לפי מיטב הבנתי אתה מסביר את השינוי המתמיד במחירי המניות בכך שכל העת נוסף מידע חדש אשר משנה במקצת את תמונת המצב. אני לעומת זאת טוען שהדבר נובע מן האופן שבו השחקנים בשוק מגיבים למידע אשר רובו ככולו כבר ידוע. כל אחד מהם מעכל את המידע ומגיב לו בתזמון מעט שונה, ומכאן נובעת התנועה המתמדת. אני לא רואה דרך שבה איש מאיתנו יוכל להוכיח את טענתו או להפריך את הטענה של האחר.

      המציאות הכלכלית היא אכן דינמית וישנה כמות אסטרונומית של משתנים. אולם לטענתי על מנת לנבא את כיוונו הכללי של השוק אין צורך למדוד ולשקלל את כולם, משום שהשוק נע במתכונות אשר פחות או יותר חוזרות על עצמן. למה דומה הדבר? לכך שלא צריך לדעת את המיקום והתנע של כל מולקולת מים באוקיינוס על מנת לנבא שגל יפגע בחוף בתדירות של אחת לחמש שניות לערך. נכון, ישנם גלים חזקים וחלשים יותר, וחלקם יקדימו או יתאחרו בכמה חלקיקי שניה בגלל שינוי בכיוון הרוח, ובכל זאת הם חוזרים ומכים שוב ושוב.

  7. ההבדל בין מולקולות מים למחירים הוא שידע פיזיקלי על מולקולות מים לא ישנה את התנהגות המולקולות, בעוד שידע לגבי המחיר כן ישנה את התנהגות השחקנים בשוק, באופן שגורם לנבואה שמגשימה את עצמה. כמו בדוגמה שהבאתי קודם: אם אני יודע שמניה X ששוויה 100$ תתרסק ל-50$, שווה לי לעשות שורט כל עוד המחיר שלה גדול מ-50$, ולכן המחיר יקרוס מייד.

    • כפי שכבר הסברתי, המחיר לא יקרוס מייד, ראשית משום שרק חלק מן השחקנים בשוק נעזרים בניתוח טכני וכל השאר אינם נוטלים את אותה הפוזיציה. שנית, משום שגם אלו שמודעים לניתוח הטכני מתקשים לפעול לפי הניבוי שלו בגלל הרגשות האנושיים שלהם (תנסה את זה פעם, תגלה כמה קשה מבחינה פסיכולוגית לקנות כשהמחיר בשפל ולמכור כשהמחיר בשיא), והכי חשוב, משום שהמידע שהניתוח הטכני מספק אינו מגיע בפתאומיות. אין שום "הודעה לעיתונות" אשר מטלטלת את השווקים. התצורות מתפתחות לאיטן לאורך שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים, ונעשות ברורות יותר ככל שהזמן עובר והן מתקרבות לידי השלמה. כל אחד מן השחקנים עשוי לזהות אותן בנקודת זמן שונה, ולפיכך אין רגע ברור שבו המחיר "קורס".
      עוד משהו – חלק גדול מן הניתוח הטכני כלל אינו עוסק בשאלה "מה יהיה המחיר בנקודה מסויימת בזמן?" אלא בשאלה "באיזה מחיר תתהפך המגמה שאותה אנחנו רואים כעת"? וכמובן שבמקרה כזה עצם הניחוש הנכון היכן הנקודה הזאת תגיע אינו משפיע על המחיר, משום שהמשקיעים הפועלים לפי עקרונות הניתוח הטכני נכנסים לשוק וקונים או מוכרים רק כאשר הנקודה הזאת מגיעה.

  8. זה לא משנה שרק חלק מהשחקנים בשוק חשופים לידע – תיאורטית, מספיק רק שחקן אחד. ע"ע ג'ורג' סורוס והשורט שלו על הפאונד. הבעיה היא שכל המנתחים הטכניים לא באמת מוכנים לשים את כל כספם על יכולות הניתוח שלהם, כי גם הם יודעים שמדובר בהימור ולא בתחזית רצינית.

    בנוגע ללקנות בשפל ולמכור בשיא – אני קונה כל הזמן בשפל. אני דווקא מרגיש לא בנוח לקנות בשיא.

    לגבי השאלה "באיזה מחיר תתהפך המגמה שאותה אנחנו רואים כעת?" – אם הניתוח הטכני מסוגל לענות על השאלה הזאת בצורה חד משמעית וברורה, אז המסקנה נותרת על כנה: הרי המגמה תימשך כל עוד לא הגענו למחיר X, ולכן כדאי לי לקנות/למכור עד שנגיע למחיר X. עצם הפעולה הזאת, בנפח גדול מספיק, תגשים את הנבואה. לא צריך בשביל זה המון שחקנים, תיאורטית מספיק רק שחקן אחד עם כיסים מספיק עמוקים. ולא חסרים גופים פיננסיים ואפילו משקיעים פרטיים שיגשימו אותה. גם לא חסרים מקרים כאלה בהיסטוריה.

    אבל בכל מקרה, אם נצא לרגע מהתיאוריה ונביט לעולם האמיתי, נראה שגם בין המנתחים הטכניים נדיר לראות הסכמה רחבה. מסקנות הניתוח הן במקרים רבים מאוד מסויגות ומשתנות ממנתח למנתח – לא מדובר פה על מדע מדויק או מקצוע הנדסי, אלא במקרה הטוב במשהו שקרוב יותר לרפואת אליל.

    • כאשר מדובר בשוק מספיק גדול ונזיל, משקיע אחד ובודד בד"כ אינו מסוגל בכוחות עצמו לשנות באופן משמעותי את המחיר. גם אם הוא מרגיש 100% בטוח בפוזיציה שלו ושם עליה את כל הונו (כולל מינוף וכדומה) כמות הכסף שלו עדיין מוגבלת. על מנת לסבר את האוזן הקף שוק המניות בארה"ב עומד על עשרות טריליוני דולרים, ואפילו פוזיציה של מיליארד דולר בקושי מדגדגת אותו. על מנת להשפיע באופן משמעותי על המחיר כפי שאתה מתאר יש צורך בקבוצה גדולה של משקיעים אשר תיקח פוזיציה מסויימת, והמאסה הקריטית הזאת בדרך כלל מגיעה רק כאשר התצורה הטכנית קרובה להשלמה (קרובה מספיק כדי שהשוק יכריז עליה בתור מידע ידוע, ולפיכך יוכל להכחיש שהיתה דרך לחזות אותו מראש). גם בדוגמה שהבאת אודות ג'ורג' סורוס והשורט שלו על הפאונד לא מדובר היה במשקיע אחד ובודד אשר הביא למהלך. סורוס "קפץ על העגלה" לאחר תקופה ארוכה שבה הפאונד היה שרוי תחת לחץ מצד ספקולנטים. אנחנו זוכרים רק אותו משום שהוא הנחית את המכה המכרעת, אולם היו הרבה שחקנים שפעלו מאחורי הקלעים עוד קודם לכן.

      "אם הניתוח הטכני מסוג לענות על השאלה בצורה חד משמעית וברורה" – כבר הסברתי מספר פעמים שהניתוח הטכני אינו מספק תחזיות חד משמעיות אלא הסתברותיות, ולפיכך לא ברור לי מדוע אתה ממשיך להציב ולהפיל את איש הקש הזה. ההסתברות להתממשות של תצורה טכנית הולכת וגוברת ככל שהיא מתפתחת ומתקרבת להשלמה, ולפיכך בד"כ מעטים השחקנים אשר מרהיבים עוז להציב את הפוזיציות שלהם בשלב מוקדם, והם הולכים ומתרבים ככל שהיא קרבה לסופה.

      בין המנתחים הטכנים אין הסכמה – זה נכון. ראשית יש לציין שבתחום הזה ישנם הרבה שרלטנים אשר מתיימרים לבצע ניתוח טכני ולמעשה אין להם מושג על מה מדברים. אבל גם בקרב אלו אשר מיישמים באופן נכון את המתודולוגיה, שני מנתחים יכולים להסתכל על אותו הגרף ולהסיק ממנו מסקנות שונות. אבל לדעתי זה אינו שולל את התחום כולו. גם שני רופאים עשויים להסתכל על אותו הפציינט ולתת המלצות שונות – האם זה שולל את הלגיטימיות של מדע הרפואה כולו? לא. זה רק אומר שיש רופאים טובים יותר וטובים פחות, ובאותו אופן ישנם מנתחים טכניים טובים יותר וטובים פחות.

      עד כמה שהדיון הזה מעניין, אני אאלץ לסיים אותו עכשיו, משום שיש לי הרבה עבודה. ברשותך, אשמח להפוך את חילופי הדברים הללו לפוסט מסודר בבלוג, שיהיה קריא ונגיש יותר ליתר הקוראים.

  9. ״הקף שוק המניות בארה"ב עומד על עשרות טריליוני דולרים״ – כן, והיקף הנכסים תחת ניהול הקרנות הגדולות בעולם עולה על זה פי כמה. בלאק רוק לבדה מנהלת למעלה מ-5 טריליון דולר. אבל בכל מקרה, לא חייבים להפעיל ניתוח טכני על שוק המניות בכללותו, אפשר רק על סקטורים מסוימים או אפילו רק על חברות מסוימות ולעשות רווח אינסופי.

    ״הניתוח הטכני אינו מספק תחזיות חד משמעיות אלא הסתברותיות״ -זה לא משנה. אם תוחלת הרווח של הניתוח הטכני היא חיובית, תמיד אוכל לגדר את הפוזיציות שלי ולעשות, בתיאוריה, רווח אינסופי. כל פיסת ידע שאתה יכול להשיג שנותנת לך יתרון על השוק, שווה הון עתק בפוטנציה.

    ״גם שני רופאים עשויים להסתכל על אותו הפציינט ולתת המלצות שונות״ – נכון. זה הטיעון הקבוע של מיסטיקנים, רופאים אלטרנטיביים ושאר שרלטנים. העניין הוא שמדע הרפואה הוא מבוסס ומוכח, בעוד שהתיאוריה הטכנית שנויה במחלוקת בערך כמו דיקור סיני.

    ואין לי שום בעיה שתהפוך את השיחה הזאת לפוסט בבלוג.

    • הערה קטנה לסדר – לבלאק רוק אולי יש 5 טריליון דולר בניהולה, אבל אסור לה לקחת את כל הסכום הזה, או אפילו 10% ממנו, ולפתוח איתו פוזיציית שורט. הם מחוייבים להשקיע על פי אמות מידה ידועות מראש, אחרת הרגולטור יוריד להם את הראש. בד"כ רק משקיעים פרטיים שמנהלים את הכסף של עצמם מסוגלים לפתוח פוזיציות שנויות במחלוקת כגון שורט גדול על שוק המניות, והכסף שעומד לרשותם מוגבל וקטן לעומת מימדי השוק.

      ועוד משהו: אני רוצה להיות בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. כאשר אני מדבר על ניתוח טכני אני מתייחס לאספקטים הבאים:
      א. זיהוי רמות תמיכה והתנגדות
      ב. זיהוי קווי מגמה (ליניאריים, אקספוננציאליים, מקבילים, מתכנסים וכן הלאה).
      ג. אינטראקציה בין ממוצעים נעים למיניהם
      ד. עקומות בולינגר
      ה.RSI, MACD
      ו. זיהוי תצורות שיא ושפל

      האם הערותיך לגבי ניתוח טכני מתייחסות לכל הכלים הללו?

  10. למה הכוונה באמות מידה? קרן גידור יכול לפתוח פוזיציות שורט פחות או יותר על מה שבא לה, לא ידוע לי על איזו רגולציה שאוסרת זאת.

    בנוגע לאספקטים של ניתוח טכני – כן, בין השאר. הכוונה היא לכל טכניקה ידועה ומוכרת שמבוססת על ניתוח ביצועי עבר כדי לנבא את העתיד.

    • אמות מידה, דהיינו מחויבות של קרן מסויימת להשקיע כך וכך אחוזים במניות, כך וכך אחוזים באג"ח מדינה, כך וכך אחוזים באג"ח קונצרני וכן הלאה. אני לא מכיר את המוצרים של Blackrock, אבל אני מנחש שמרבית הכסף שהיא מנהלת נמצא במוצרים מסוג זה, אשר נחשבים בתעשיית הפיננסים כסולידיים. מנהל של קרן כזאת לא יכול לפתוח פוזיציית שורט גדולה על שוק המניות, משום שזה יחשב על ידי הרשויות כהפרת אמון.
      גם קרנות גידור, אשר חופשיות ליטול סיכונים גדולים יותר, מחויבות למדיניות השקעה מסויימת. ישנן קרנות אשר מתחייבות לפתוח פוזיציות לונג בלבד, או להיות מאוזנות בין לונג ושורט, או להשקיע רק בשווקים מתעוררים וכן הלאה. כך יוצא שהמנהלים מוגבלים בכמות הכסף שהם יכולים להקדיש לפוזיציה אחת ויחידה, והסכום הזה בד"כ לא עולה על מיליארדים בודדים.

  11. גם אם זה נכון והסכום מוגבל למיליארדים ספורים, יש אלפי קרנות גידור בעולם שיכולות לנצל את הידע מניתוח טכני, וחזרנו לאותה נקודה.

    יש לי שאלה אליך: הסכמת איתי קודם ששני מומחים לניתוח טכני יכולים להסתכל על אותם נתונים ולהסיק מסקנות שונות. כלומר, יתכן שהראשון יטען שצריך לקנות והשני שצריך למכור. במקרה כזה, המסקנות הפוכות. אם הניתוח הוא *טכני*, כלומר הוא מבוסס על מדדים אובייקטיביים ולא על דעה או תחושות בטן, איך זה יתכן שהם הגיעו למסקנה הפוכה לחלוטין?

    • אלפי קרנות גידור יכולות לנצל את ניתוח הטכני לשם פתיחת פוזיציות ולכן חזרנו לאותה הנקודה – אז זהו, שלא. אם אלפי שחקנים שונים מציבים פוזיציה דומה בהסתמך על ניתוח טכני דומה, אזי מן הסתם זה לא יקרה באותו הרגע, ולא נראה קפיצה פתאומית במחיר כפי שטענת. הפוזיציות יפתחו לאורך תקופה ארוכה של שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים, ואף אחת מהן לא תהיה גדולה מספיק על מנת להניע את המחיר באופן מהותי. מיעוטן של הפוזיציות יפתחו בשלב מוקדם של התצורה, ומרביתן – סמוך להשלמתה, כאשר ישנה הסתברות מירבית להתממשותה. כך נראה שינוי הדרגתי במחיר הנכס, מן המחיר הנוכחי לקראת היעד שהניתוח הטכני חוזה.
      האם זה אומר שמדובר בנבואה שמגשימה את עצמה (משום שהפוזיציות המוקדמות אשר נפתחו מחזקות את התחושה בקרב שאר השחקנים שזהו אכן הכיוון ומניעות אותם לפעול)? כן, בהחלט. אבל זוהי כל הפואנטה של הניתוח הטכני – הבנת הסנטימנט של השוק באמצעות האופן שבו הוא מתבטא במחיר, ונבואות שמגשימות את עצמן הן חלק אינטגרלי מן הסנטימנט הזה.

      לגבי שני מומחים שמסתכלים על אותו הגרף ומסיקות מסקנות שונות – מסקנות שונות אינן בהכרח הפוכות. לדוגמה, מנתח טכני אחד עשוי לחזות שמחיר המניה צפוי לטפס ב-20% עד סוף השנה בשעה שאחר יחזה שהיא תטפס ב-25% באותו פרק זמן. ההבדל בתחזיות אינו מהותי, משום שמי שירכוש אותה ירוויח בכל מקרה. כנ"ל אם מנתח א' ומנתח ב' מסכימים על מחיר יעד כלשהו אך בטווחי זמן שונים. בשורה התחתונה אם אחד מהם קולע הניתוח הטכני הצליח לחזות באופן כללי את המהלך.

      המקרים בהם שני מנתחים נוקטים בעמדות הופכיות הן בד"כ בעת הופעת תצורה המבטאת חוסר החלטה (pennant). תצורה כזאת היא נייטרלית לפי הגדרה ואין לדעת אם היא תיפרץ כלפי מעלה או מטה. מנתח טכני טוב אמור במקרה כזה להודות ששני התרחישים אפשריים באותה המידה, אך רבים מהם נוטים בכל זאת לספק תחזית על סמך ניתוח פונדמנטלי (האם נתוני המאקרו מיטיבים עם מחיר המניה אם לאו), ומכאן נובעים ההבדלים הדרמטיים. במקרה כזה האשמה אינה בעקרונות הניתוח הטכני אלא בניתוח פונדמנטלי שגוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s