מתחשק לכם לשלם יותר עבור חשמל?

screenshot

בעקבות ועידת האקלים אשר נערכה בפריז בסוף 2015 וההסכם הבינלאומי אשר התקבל במסגרתה, הציבה לעצמה ממשלת ישראל יעד להרחיב ל-10% את כמות החשמל המופק מ"מקורות מתחדשים" עד שנת 2020. במסגרת מהלך זה יצא לאחרונה משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ביוזמה לאסוף מן הציבור רעיונות כיצד ניתן לקדם את "האנרגיות המתחדשות" בישראל. לשם כך הוקם אתר אינטרנט ייעודי, אשר בו כל אחד מן האזרחים יכול להציג את דעתו ולהשתתף בדיון. כצפוי, מי שזינקו על ההזדמנות עד עתה הם כל הגורמים האינטרסנטיים, דהיינו נציגי החברות העוסקות בתחום ופעילי איכות סביבה למיניהם. מטרתם היא לשווק את עצמם ולזכות בסובסידיה או בתקציב כלשהו מן הממשלה. מי שקולו בדרך כלל אינו נשמע בדיונים מסוג זה הוא הציבור הרחב, אשר בסופו של יום יצטרך לשלם עבור כל היוזמות הגרנדיוזיות הללו דרך המסים אשר הממשלה גובה מכיסו.

לפיכך החלטתי להרים את הכפפה, נרשמתי לאתר ופרסמתי את התגובה הבאה:

מילת המפתח הנחוצה לשם הבנת סוגיות בתחום האנרגיה היא EROEI (Energy Returned On Energy Invested). מונח זה מתאר את התשואה האנרגטית הצפויה מכל טכנולוגיה הקיימת להפקת אנרגיה. ככל שה-EROEI גבוה יותר, כך הטכנולוגיה יעילה יותר, משתלמת יותר מבחינה כלכלית, וצפויה להניב חשמל זול יותר לצרכן. הצצה זריזה בנתונים מעלה כי ה-EROEI של תאים סולריים הוא בערך 8 ושל טורבינות רוח בערך 20. לשם השוואה, ה-EROEI של תחנת כוח פחמית הוא 80, כלומר פי ארבע יותר יעיל מאשר טורבינת רוח ופי עשרה יותר יעיל מתאים סולריים.

EROEI comparison

המסקנה המתבקשת היא שאלו הן שיטות בלתי יעילות להפקת אנרגיה, אשר מייקרות את מחיר החשמל לצרכן שלא לצורך, ומעיקות על הכלכלה. זוהי בדיוק הסיבה בגללה השוק החופשי אינו ממהר לאמץ את שיטות הפקת האנרגיה הללו, והן אחראיות כיום לפחות מ-1% מכלל האנרגיה המופקת ברחבי העולם. המדינות היחידות אשר בהן נעשה שימוש נרחב בטורבינות רוח ובתאים סולריים (כמו גרמניה למשל) הן מדינות אשר בהן השלטונות מסבסדים באופן מסיבי את הטכנולוגיות הללו. אולם הדבר אינו משנה במאומה את חוסר היעילות האינהרנטי של טכנולוגיות אלו, אלא רק מעביר באופן מלאכותי את העלות מכיסם של הצרכנים לכיסו של משלם המסים (בדרך כלל מדובר באותו ציבור ממש, אלא שכאשר הוא משלם עבור החשמל היקר באמצעות מס ההכנסה שלו הוא פחות מודע לכך). לפיכך אני ממליץ למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לסגת לחלוטין מן היוזמה המטופשת והמיותרת הזו, אשר לא תועיל למדינת ישראל כהוא זה, ורק תפגע בכלכלתה.

אני מודע לכך שהתמריץ המרכזי של המקדמים יוזמה זו הוא התירוץ האקלימי. ובכן, מבלי להיכנס לשאלה האם יש ממש בתיאורית ה-AGW הקושרת בין פליטת פחמן דו חמצני ובין התחממות כדור הארץ (דבר מה אשר למרות הפרסומים השונים בתקשורת עדיין נדון בחוגים מדעיים ואין שום וודאות לגביו), הרי שתרומתה של מדינת ישראל לפליטות הפד"ח העולמיות היא זניחה לחלוטין, וגם אם תעביר את כל משק האנרגיה שלה ל"אנרגיות מתחדשות", הרי שלא תהיה לכך שום השפעה ברת מדידה על ריכוז הפד"ח באטמוספירה. לפיכך מדובר ביוזמה חסרת תועלת לפי הגדרה.

לו משרד התשתיות יתעקש בכל אופן להמשיך ביוזמה, הרי שאני ממליץ לו להפנות את תקציביו לתחום המחקר. עליו להציב בפני המדענים מטרה לייעל את הפקת האנרגיה באמצעות תאים סולריים, עד אשר מדד ה-EROEI שלהם ישתווה לזה של תחנות הכח הפחמיות. לו אכן תפותח טכנולוגיה שכזו, סביר להניח שיזמים מן השוק החופשי יאמצו אותה בהתלהבות ויעשו בה שימוש נרחב, וזאת ללא שום סובסידיות או עידוד אחר של השלטונות.

אני מעריך שתשובתי תתקבל בזעם רב על ידי שאר הקוראים בפורום זה. זאת משום שרובם ככולם הם בעלי אינטרסים בתחום האנרגיות המתחדשות, מתפרנסים מן התחום או שהם פעילי איכות סביבה. אנשים אלו מקווים לזכות באיזו סובסידיה או תקציב ממשלתי ולפיכך הם אינם מתייחסים לסוגיה באופן אובייקטיבי ומהימנותם מוטלת בספק. לעומתם, תשובתי מבוססת על נתונים מספריים, ואינה נגועה בשום אינטרס למעט דאגה כנה לעתיד מדינת ישראל.

electricity cost comparison by source

כפי שניתן לראות מהשוואה זו, הפקת חשמל מטורבינות רוח או תאים סולריים משמעותית יקרה יותר מאשר הפקתו מפחם.

אני קורא לכל מי שמסכים עם דעתי, ואשר עתידה של מדינת ישראל יקר לליבו, להיכנס לאתר ולהביע את דעתו, או לכל הפחות לתמוך בהודעה שאני פרסמתי. אם מספר רב של אזרחים יביעו את שאט הנפש שלהם מפני התוכנית לייקר באופן מלאכותי את חשבונות החשמל שלהם, יתכן ומשרד התשתיות יאלץ לסגת ממנה. יש לציין כי התהליך מוגבל בזמן, וכי האתר יסגר לתגובות נוספות בעוד כ-9 ימים.

לנוחותכם, הנה קישור לאתר ההתייעצות, ולפורום ההצעות והתגובות.

מודעות פרסומת

18 תגובות ל-“מתחשק לכם לשלם יותר עבור חשמל?

  1. אני לא מסכים איתך, נכון שבטווח הקרוב עלות הפקת החשמל באמצעות טכנולוגיית חילופיות הוא יקר יותר, אבל ישנו תהליך של שיפור הטכנולוגיות, מה שנדרש הוא לקוחות שיניעו את התהליך, ידוע שכל טכנולוגיה חדשה היא בד"כ היא לא יעילה, ויקרה, רק בעקבות הדרישה, נוצרת טכנולוגיה שהולכת ומשתפרת כמו כן המחיר מוזל. השקעה בפיתוח לא מספיקה כי נדרש שוק ראשוני ומשוב מהצרכנים בשטח, אם אני לא טועה למשל מחירי הפנלים הסולארים צנחו דרמטית בשנים האחרונות כמו גם היעילות השתפרה, וזאת תודות ללקוחות הראשונים שקנו פנלים לא יעילים במחיר מופקע

    • איציק –
      זה נכון שלעיתים קרובות הטכנולוגיה החדישה יקרה יותר ממוצרים מקבילים בשוק, אבל בתמורה היא חייבת להציע יתרון כלשהו, שיגרום לצרכנים לאמץ אותה למרות המחיר היקר. כך למשל הטלפונים הסלולריים הראשונים היו מאוד כבדים וכל שיחה באמצעותם עלתה הון, אבל הם איפשרו ניידות שלא היתה קיימת עד אז, ועבור ציבור מסויים זה הצדיק את המחיר.

      לעומת זאת, הפקת חשמל באמצעות תאים סולריים אינה מעניקה לצרכן הביתי שום יתרון. הוא כלל אינו מסוגל להבחין בהבדל שבין חשמל שיוצר בחווה סולרית ובין חשמל שיוצר בתחנה פחמית. מבחינתו זה אותו חשמל בדיוק, ורק המחיר יקר יותר.

      אתה עשוי לטעון שתאים סולריים מאפשרים לכל מי שרוצה להתנתק מן הרשת ולהפיק חשמל באופן פרטי, וזה סוג של יתרון. אבל מי שמעוניין בכך מסוגל כבר היום להתקין לעצמו פנלים על הגג. אין שום הצדקה שהממשלה תתערב ותעניק לו סובסידיות מיוחדות על חשבון שאר משלמי המיסים.

      לסיכום, אין לי שום בעיה עם אנשים שרוכשים מרצונם החופשי פנלים סולריים לא יעילים, ובאופן זה מקדמים את פיתוח הטכנולוגיה ושיפור היעילות שלה. הטענה שלי היא כנגד מעורבות ממשלתית בתהליך זה, שבעצם כופה עלי לסבסד את התהליך, באמצעות כספי המסים שאני משלם. מי שרוצה להיות שפן נסיונות – שיעשה את זה על חשבונו ולא על חשבוני.

  2. יש משהו בטיעון שלך, אולם בהיבט הרחב לצערנו הממשלה מסבסדת הרבה גורמים שחלקם הגדול הוא לא רלוונטי בשבילי ואני מניח גם בשבילך, החל במקוואות….. וכלה בתחבורה הציבורית , מדובר בדוגמאות שרירותיות וקיימים עוד מאות אם לא אלפי גופים נוספים שלא רלוונטים עבורנו שאני ואתה נאלצים לסבסד שלא מרצוננו, לפיכך סבסוד של אנרגיה חליפית במידה וזה יאיץ את פיתוח הטכנולוגיה לעומת התנהלות ללא סבסוד ממשלתי, אזי העלות הנוספת הכרוכה בכך מקובלת עלי.
    חלק מתפקיד הממשלה הוא לנתב את המשק לכיוון מסויים על מנת להשיג מטרות ארוכות טווח, אפילו אם בטווח הקצר הם לא משתלמות, כמו כן יש לזכור גם שיש תועלת כלכלית וביטחונית בגיוון וביזור מקורות הפקת האנרגיה

  3. עלויות האנרגיה המופקת מפחם מסובסדות גם כן, בשני אופנים עיקריים:

    1) הממשלה פוטרת את תחנות הכוח מלשלם על נזקים הנגרמים מזיהום אוויר, ובעצם לוקחת על עצמה ועל חשבון הציבור את עלות הנזק הזה

    2) הממשלה פוטרת את תחנות הכוח הפחמיות מלשלם על נזקים הנגרמים מתהליך ההתחממות הגלובלית, ובעצם לוקחת על עצמה ועל חשבון הציבור את עלות הנזק הזה.

    אתה כמובן יכול להגיד שההתחממות הגלובלית אינה נגרמת בוודאות כתוצאה מזיהום אוויר, אבל האם לא נכון יותר להיזהר בזה, ואולי אפילו להתחיל לייצר קרן לטיפול בתופעה אם המחקרים אכן יקשרו בין זיהום האוויר וההתחממות באופן שיניחו את דעתך?
    יצירת מקורות אנרגיה חלופיים ופחות מזהמים היא סוג של קרן כזו

    • לדעתי אתה מעוות לחלוטין את משמעות המילה סובסידיה.
      לפי ההגיון שלך, אם הממשלה לא מטילה קנסות על יצרני הממתקים עקב הנזקים הבריאותיים שהמוצרים שלהם גורמים לציבור, זה גם נחשב לסוג של סובסידיה. מבחינתי סובסידיה זה כסף שמועבר על ידי הממשלה מכיסו של משלם המסים לכיסו של יצרן פרטי כלשהו, וזהו זה. למען הסר ספק, אני מתנגד לכל סוג של סובסידיה ממשלתית, באשר היא.

      לגבי טענת הזהירות לגבי התחממות גלובלית – הבא נבהיר דבר מה, קיומה של הציביליזציה האנושית בצורתה הנוכחית תלוי לחלוטין בדלקים פחממניים. בלעדיהם אין חקלאות מודרנית, אין כריה, אין תעשיה כבדה, אין תחבורה בין יבשתית, אין סחר בינלאומי וכן הלאה. לפיכך כל ניסיון לעצור את ההתחממות הגלובלית באמצעות צמצום השימוש בדלקים פחממניים הוא ניסיון להחזיר את הציביליזציה לעידן האבן. במילים אחרות זהו צעד שעלותו במונחים של ירידה ברמת החיים היא אסטרונומית. לפיכך, הרבה יותר הגיוני בעיני להפנות את המשאבים להתמודדות עם נזקי ההתחממות הגלובלית, מאשר לניסיון נואש למנוע אותה מלהתרחש.

      • נכון,
        אני חושב שתפיסת הסובסידיה צריכה להיות הרבה יותר רחבה מאשר "זה כסף שמועבר על ידי הממשלה מכיסו של משלם המסים לכיסו של יצרן פרטי כלשהו".
        הרי ההגדרה המילות כוללת את המשך המשפט "על מנת להוזיל את המוצר או להגדיל את השימוש בו"….

        ואוסיף ואומר, שמכסי-מגן, וכן מגנים שאינם מכסים (non-tariff barriers), ואפילו הסיוע הביטחוני לישראל (שעובר ברובו ליצרניות האמריקאיות) הם כולם סוגים שונים של סובסידיה, שאולי אינם כוללים כסף, אלא רק שווה ערך, שגורם להוזלת מוצרים ולהגברת השימוש בהם.

        יצרן אמור לשלם עבור העלות של המוצרים שאותם הוא מייצר. ואם הם יוצרים נזק, כמו טבק, סוכר או זיהום אוויר, וממשלה פוטרת את היצרן מלשלם עבורם, הרי הממשלה מספקת לו סוג של סובסידיה.

        לגבי ההתחממות הגלובלית – מסבים לחלוטין עם הקביעה שאין אפשרות לקיים ציביליזציה מודרנית ללא דלקים פוסילים. לדעתי משפטי ההמשך שלך אינם היקשים של הקביעה הזו:
        בפועל, ההחלפה של ייצור אנרגיה מאנרגיה פוסילית למתחדשת אינה מסיגה את הציביליזציה אחורה, אלא (בעיני) רק נסיון להבין מה אפשר לעשות אחרת.

        ולצערי אתה צודק – ההתחממות הגלובלית כבר כאן, אי אפשר למנוע אותה, וחייבים להפנות הרבה יותר משאבים להתמודדות עם נזקי ההתחממות

      • אני מתנגד לקביעתך שיצרן אחראי לכל הנזקים הפוטנציאליים של מוצריו. לפי תפיסה זו אנו מגיעים למצבים מגוחכים לחלוטין, כמו שקרובי משפחה של נרצח יתבעו פיצויים מהחברה שייצרה את הסכין ששימש את הרוצח. מדובר בגישה המסירה כל אחריות מן הצרכן לתוצאות מעשיו, דבר מה שהוא בלתי אפשרי בעולם האמיתי.

        עוד דוגמה לאבסורדיות של גישה זו תהיה של חברת תרופות אשר מייצרת תרופות כימותרפיות לחולי סרטן, ואשר תידרש לפצות אותם על תופעות הלוואי הכואבות של הטיפול. כמובן שאיש איננו מעוניין בתופעות לוואי אלו. אולם החולים אשר החליטו לקבל את הטיפול הכימותרפי צריכים להיות מודעים לסיכונים הכרוכים בו, ולקחת עליהם אחריות.

        אותו הדבר נכון לגבי נהגים אשר רוכשים בנזין בתחנת הדלק – הם צריכים לקבל אחריות לנזקים הסביבתיים של מעשיהם, ולא לגלגל אותה לפתחן של חברות הדלק. לו היה אכפת להם באמת מן הסביבה, הם היו משאירים את האוטו בבית (אני אגב עושה זאת, ואינני מחזיק רכב. מה לגביך? האם אתה מוכן להקריב קורבן שכזה?).

  4. קודם כל אפתח בהערכה לעצם פרסום הפוסט בבלוג. כל פרסום המעורר דיון סביבתי הוא מבורך בעיני. מפתיחת דברי תוכל גם להבין שעם ההערכה לעצם הפרסום מגיעה גם חוסר הסכמה עם חלק מהטיעונים שהעלת בפוסט ובתגובות אליו בנוגע לקשר בין צמיחה ואנרגיה.

    אין נושא למחקר שקיים לגבי קונצנזוס של מאה אחוזים בקהילה המדעית, וטוב שכך. זהו אחד מעמודי התווך של המחקר המודרני וספקנות היא אחד מהמנועים המקדמים את הטכנולוגיה והמדע קדימה. בין הנושאים למחקר ניתן למנות את הקשר בין סיגריות לסרטן, צורתו של כדור הארץ או אפילו עצם קיום השואה (הסר דאגה מליבך, איני נמנה עם המסופקים באף אחד מנושאים אלו). כנושא למחקר, כמובן שגם ההתחממות הגלובלית נתונה לספק. אם תשאל אותי, כשם שלפני עשרות שנים נחשף המחדל שקידמו חברות הסיגריות על מנת להסתיר את הקשר בין המוצר ששיווקו לנזק הכלכלי, הגופני והנפשי שנגרם למאות מיליוני לקוחותיהם – כך אני מאמין שתחשף בעוד לא מעט שנים הפעילות הבלתי נלאות של חברות הנפט, הגז, הקידוח, הדלק וכו' להסתיר, להכחיש ולהילחם בעובדה שמזיקה כל כך לשורת הרווח שלהן – ההתחממות הגלובלית קיימת ולא ניתן להכחיש את הקשר בינה לבין כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.

    בנוגע לטיעונך לגבי הוודאות של עצם קיום ההתחממות הגלובלית (האם אינך מודע לכך שהאוקיינוסים התחממו ביותר ממעלה ב-20 השנה האחרונות, כבר 8 שנים ברצף, כל חודש נשבר שיא הטמפ' הנמדדת ביחס לטמפ' המקבילה לה מאז שהחלו המדידות או שאפילו אינך מרגיש את החום הקופח בחוץ) – אין וודאות מוחלטת במדע גם לגבי כל אחד מהנושאים שמניתי מעלה. אך עם זאת, קיים קונצנזוס רחב בקרב הקהילה המדעית בנוגע לקיומה השריר של ההתחממות הגלובלית ולקשר בינה לבין פועלו של האדם מאז החלה המהפכה התעשייתית.

    כאן אעצור ואבקש – אל תפרש אותי לא נכון. איני לודיסט, בן לכת ההאמיש או קיצוני המבקש להכחיד את הכלכלה המודרנית וסגנון החיים המערבי. אך עם זאת, אני מכיר באחריותה של המדינה לבריאות תושביה ולבריאות האדמה האוויר והמים עליהם היא מופקדת. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה זווית הסתכלות צרה וזמנית על כל אחד מהצרכים הללו. אני מודע לכך שיש שיסכימו איתי וכלכלנים רבים גם יחלקו עלי. אני נמנה על המצדדים בג'ון לוק ואני מאמין שזו אינה אחריותה הבלעדית של המדינה, וכמובן שגם עלינו מוטלת החובה לשמור על כל אלו, אך אני מאמין שגם כאן, עליה לשאוף לסדר טוב. מהו סדר טוב? כזה שדואג לדורות הבאים, לא מתבונן על משאבי המים, הדגה, האוויר והטבע שלנו כעל הזדמנות עסקית בלבד כיזם פרטי, אלא כמכלול של פרמטרים המהווים את עצם הבסיס לקיומנו כאן. בעצם הכרה זו, ישנו כורח לפעול לשימורם של הטבע ובריאותו (ובכללה בריאות האזרחים) וברור שעידוד ייצור חשמל מנפט הוא מפגע חמור החל משלב כריית הנפט ועד שריפתו.

    התעלמת באופן בוטה מהעובדה שאנרגייה המיוצרת ממים יעילה יותר על פי צורת המדידה שלך מאנרגיות אחרות. נשאלת השאלה – מדוע?

    ייתכן ואוכל להציע תשובה – כי גדלנו בתפישה שאנו מדינה שחונה באיזור שאינו עשיר במים מתוקים. האם צורך זה הוא לא שהוביל אותנו להיות המדינה המפותחת ביותר בהקשרי התפלת מים בעולם? קראתי השבוע על יוזמה לבנות מפעלים הידרואלקטרים על גדת תעלת הימים לכשזו תיבנה. האם הצורך אינו יכול להיות המפתח לתשובה כשם שטען איציק בתגובתו? יוזמה להפיק תחנת כח המבוססת על כוחות הגאות והשפל שתספק חשמל לכ-1.5 מיליון בית אב (!) החלה להיבנות בבריטניה לחופי סוונסי ולכן גם אין הכרח להסתפק במים מתוקים לצורך הפקת אנרגיה זו.

    במאמרך הצעת גם שכל אחד מאיתנו פשוט יקים תחנת כח סולארית על גג ביתו כי אין דבר המונע מאיתנו לעשות זאת. טיעון זה הוא כבר בחזקת בורות. חסמים ומכסות להקמת גגות קולטים סולריים מקשים מאוד על הביצוע בפועל ובירוקרטיה משחקת תפקיד חשוב המניא את האזרח הפשוט מלעשות זאת. בכך מנציחה חברת החשמל את הנרטיב לפיו לא פשוט וקל להפיק אנרגיה נקייה וזולה שאף מספקת רווח ברבות הימים לצרכן הפשוט ומהווה בשבילו השקעה בטוחה שכן הוא מקזז את הוצאותיו על החשמל שהיה צורך ממילא ומפיק לאחר מכן רווח נאה באופן חופשי ללא מאמץ ניכר.

    מקריאה חפוזה בבלוג שהתוודעתי אליו רק הבוקר, אני מאמין שאתה תומך בכלכלת שוק חופשי ולכן מעניין אותי למה לא הבעת שום דאגה בנוגע לחסמים הרבים הנוגעים להפקת אנרגיה סולארית בארץ. ברור כי זהו טריז בגלגליה של עגלת הקדמה הנושאת התפתחות גם בתחום זה. למרות שזו עוד נוסעת.

    ובנוגע לטיעון הקורא לממשלה להתעלם מפליטת גזי החממה שלה כי זו היא בחזקת בטל בשישים, אציע לך לפזר גם את פח הזבל הביתי שלך בדרך לעבודה כל בוקר.
    רק הקפד לעשות זאת במרווחים לא קטנים מדי ואז אף אחד לא ישים לב.

    ברור כי קל ונוח יותר להפיק אנרגיה מנפט וממקורות מתכלים, אבל אל לה למדינה להתעלם מההשלכות של מעשים אלו. ברבות הימים, עם עליית מפלס הים, ההתחממות הגלובלית הקיימת והשרירה, העלייה בזיהום האוויר וההתעלמות מהצורך לייצר אנרגיה נקייה, גם תיפגע הצמיחה הכלכלית. או שלחלופין, תהיה זו מבוססת על הפקת רווח ממצוקתם של תושבים ואזרחים – קורבנות ההתחממות הגלובלית.

    שמחתי לראות את האתר שפתחה המדינה לצורך התייעצות עם אזרחיה בנוגע לנושא חשוב זה ואני קורא להם כמוך להביע את דעתם. אני חושב שתהיה זו טעות אם יתמכו בדעתך.

    • גל שלום –

      תגובתך ארוכה ומפורטת, ובכל זאת אנסה להתייחס בקצרה לכל אחת מן הנקודות:
      א. התחממות גלובלית – אינני יודע איזה רקע מדעי יש לך, ואם הקדשת את הזמן הנחוץ על מנת ללמוד את הסוגיה לעומק. אני יכול לספר לך שאני דווקא עשיתי זאת (אני מהנדס בוגר הטכניון בהשכלתי ויש לי את הידע הנחוץ לשם כך), והתרשמתי שהראיות הקושרות את ההתחממות הגלובלית לריכוזי הפד"ח באטמוספירה חלשות ביותר, וכי בהחלט יתכן שמדובר בתופעה טבעית שאיננה קשורה לפעילותם של בני אדם. תקצר היריעה על מנת להסביר כאן מדוע, ואני מקווה ביום מן הימים לפרסם מאמר מעמיק בנושא. יתירה מכך, למרות הטענות המופצות בתקשורת אין בנושא זה קונצנזוס בקרב הקהילה המדעית, וישנם מדענים ידועי שם בתחום האקלים אשר יצאו בפומבי כנגד תיאוריה זו.
      ב. האם אינני מודע לכך שהאוקיינוסים התחממו וכו'? – כאמור, עצם העובדה שישנה התחממות אינו מהווה ראיה שהדבר נובע מריכוזי פד"ח באטמוספירה, או שהיא מעשה ידי אדם.
      ג. אחריות המדינה לבריאות תושביה – יש להבהיר כי סוגיית ההתחממות הגלובלית אינה קשורה כלל לסוגיות של איכות האוויר ובריאות הציבור, שכן פד"ח הוא גז בלתי רעיל, אשר אותו פולטים כל בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מתהליך הנשימה. למעשה, פד"ח הוא מזונם העיקרי של כל הצמחים למיניהם, ובלי פד"ח באטמוספירה כל הצמחיה על גבי כדור הארץ תיכחד. זוהי עובדה מדעית שהתקשורת מסתירה מן הציבור בעקביות.
      ד. ייצור חשמל מנפט הוא מפגע חמור – ראשית, במדינת ישראל אין מייצרים חשמל מנפט. החשמל במדינת ישראל מיוצר רובו ככולו משריפת פחם וגז טבעי. תחנות הכח שלנו נקיות יחסית, ואיכות האוויר בישראל עומדת על פי רוב בסטנדרטים בינלאומיים. ברור שתמיד ניתן לשפר את המצב, אולם נשאלת השאלה באיזה מחיר? אם המחיר הוא שיתוק התעשיה, חיסול הכלכלה וחזרה לרמת החיים שהיתה נהוגה בימי הביניים הרי שהתמורה אינה מצדיקה את המחיר.
      ה. אנרגיה הידרואלקטרית היא יעילה – זה נכון שאנרגיה הידרואלקטרית היא יעילה ביותר לפי מדד ה-EROEI. אולם למרבה הצער על מנת להקים תחנה כזו יש צורך בהקמת סכר על גבי נהר גדול מימדים. במדינת ישראל לא קיימים נהרות שכאלה. לא ביצעתי ניתוח עלות-תועלת לגבי הקמת תעלה בין הים התיכון לים המלח, ואינני יודע אם היא כדאית מבחינה כלכלית. אולם ברור שיעילותה תהיה פחותה בהרבה מתחנות הידרואלקטריות הנסמכות על נהרות טבעיים, וזאת עקב הכמות העצומה של אנרגיה שתידרש על מנת לחצוב את התעלה הנ"ל.
      ה. חסמים בירוקרטיים להצבת תאים סולריים על הגג – אני מתנגד לכל חסם בירוקרטי באשר הוא, ודוגל במתן חירות מירבית לאזרח לעשות כרצונו במסגרת החוק. אולם אני מתרשם שהיוזמה הנ"ל של משרד התשתיות איננה עוסקת בהסרת חסמים כי אם בראש ובראשונה במתן סובסידיות ממשלתיות לעוסקים בתחום, דבר מה אשר בהכרח יבוא על חשבון כיסו של משלם המסים ולא יועיל לו במאומה, ולפיכך יצאתי כנגדה.
      ו. פליטת גזי חממה על ידי מדינת ישראל דומה לפיזור זבל – אני סבור שזהו טיעון דמגוגי ומנותק מן המציאות. מי שמפזר את הזבל שלו ברחבי העיר במקום להשליך אותו בפח האשפה איננו מועיל לאיש. לעומת זאת שריפת דלקים פחממניים הכרחית לשם קיום אורח החיים המודרני. כפי שכבר הסברתי אין בנמצא טכנולוגיה אשר מסוגלת להחליף אותם בכל הקשור לתעשיה כבדה, חקלאות, מכרות, תחבורה בין יבשתית וכן הלאה. מי שדורש מן האנושות לוותר עליהם מבלי שנמצא לכך תחליף נאות בעצם מבקש מאיתנו לחזור לרמת החיים שהיתה נהוגה בימי הביניים, על כל המשתמע מכך. בתמורה למחיר עצום זה כלל לא בטוח שתהיה למהלך תועלת כלשהי מבחינה סביבתית, שכן גם אם אכן ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם, הרי לטענת ה-IPCC ידרשו מאות בשנים לריכוז הפד"ח באטמוספירה לשוב לרמות שטרם המהפכה התעשייתית, והנזק כבר יעשה. כל מי שעיניים בראשו מבין כי הגישה הפרקטית היא להפנות את המשאבים להתמודדות עם נזקי ההתחממות הגלובלית, במקום לנסות להילחם בה. חוסר הנכונות של פעילי איכות סביבה למיניהם לשקול את הגישה הזו מעלה את החשד שהם אינם מונעים מתוך דאגה כנה לעתיד האנושות, אלא מתוך תאווה להשמיד אותה.

  5. אהלן אורן ותודה על התשובה המנומקת. לשאלתך, אני סטודנט למדעי כדור הארץ והנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. כמובן שאני לא מתיימר כמומחה לנושא כמו גם שאשמח לקרוא את הפוסט המעמיק יותר בנושא לכשיהיה כזה ולראות גם מסקנות מצידו השני של המתרס.

    לעניינינו, בשל האורך לא אתייחס לכל הסעיפים אבל אנסה להתייחס לכמה מהם:

    בנוגע לקונצנזוס המדעי בתחום – כמובן שההסכמה בנושא אינה פה אחד כאמור, כשם שאין הסכמה פה אחד גם בנושאים ברורים כמו בנוגע לקשר בין עישון וסרטן ריאות. עם זאת אני בספק אם רוב החוקרים והרופאים יערערו על הקשר הנ"ל. זהו טבעו של העולם המדעי. עם זאת, הפרדיגמה המדעית הרווחת היום כן קושרת בין גזי החממה ופעילות שונות של האדם כמו התפתחות תעשיית הבשר או הרכב לתופעות שינוי האקלים שאנחנו קוראים להן ההתחממות הגלובלית. גם אם יש החולקים עם הפרדיגמה הזאת.

    בנוגע לתשובתך ג': בפברואר השנה אבי גבאי, השר לשעבר להגנת הסביבה, העריך ש214 תמותות עודפות בשנה מתרחשות בחדרה ובאשקלון בלבד, בשל השימוש בפחם בתחנות הכח הפחמיות הסמוכות לאזורים אלו. המספר נבחר על בסיס מחקרים שנעשו במקומות שונים בעולם ותוצאותיהם הושלכו על המציאות הישראלית, עקב מחסור במחקרים מקומיים. גם אם לא יהיה זה בשל ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (למרות שכאמור בעיני הקשר העקיף בין ריכוז זה לתופעות אחרות קיים) – אלא בגלל מזהמים אחרים – עדיין מכירים הגורמים מטעם המדינה האמונים על הנושא בקשר בין שימוש בדלקים מתכלים לפגיעה באיכות החיים ובבריאות הציבור. ניתן למנות את בתי הזיקוק בחיפה הגורמים לתמותה נוספת ושלבים נוספים בתהליך כמזיקים לבריאות הציבור ועל כן למדינה בעיני יש אחריות לדאוג לחייהם ובריאותם של אזרחיה. שוב, לא ביקשתי לעצור באופן חד את השימוש בדלקים מתכלים ואני מאמין שעוד שנים רבות נהיה תלויים בהם. אך עם זאת אני מאמין שצריך לקבור את הראש עמוק בחול על מנת להתעלם מכך ששימוש בשריפת דלקים וביניהם פחם, גם אם מועיל באופנים שונים לצמיחה ולכלכלה, מזיק לבריאות הציבור ולסביבה. לפי ארגון הבריאות העולמי, מוערך כי 2500 מקרי מוות בטרם עת נגרמים בשל זיהום אוויר בישראל. ברור כי זו הערכה וקשה לאמוד על המספר המדוייק, אך לא ניתן להתכחש לעובדה כי הזיהום שריר וקיים וכי יש צורך בשינויים בתחום האנרגיה הירוקה שיובילו להגברת ייצור האנרגיה ה"נקייה" יותר. בנוסף, אני מאמין כי שימוש באנרגיה ירוקה אינו מנוגד לצמיחה.

    בנוגע לטענותיך בנוגע לשימוש במזוט ותוצרי נפט ברשת החשמל – לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל, כ-10 אחוזים מהחשמל עדיין יוצרו נכון ל-2015 ממזוט. מעבר לכך, תחנות כח פחמיות נחשבות ל מ ז ה מ ו ת ומאוד לא "נקיות". לקוט"ש של חשמל המיוצר משריפת דלק כלשהו (גז טבעי, פחם או נפט), שריפת פחם פולטת יותר חלקיקי פחמן דו חמצני, חנקן וגופרית משריפת כל דלק אחר (!). לכן אין שום גאווה בכך שרוב החשמל בישראל מיוצר משריפת פחם.

    אתה טועה ומטעה כשאתה אומר שאיכות האוויר בישראל עומדת בתקנים בינלאומיים. אשמח לראות את הנתונים עליהם אתה מסתמך, כי לפי דוח עדכני של ארגון הבריאות העולמי, שסיווג ודירג את רמת זיהום האוויר במדינות שונות בעולם, אנחנו במקום ה-12 המאוד לא מכובד. רמת זיהום האוויר בישראל היא בין הג ר ו ע ו ת בעולם. כמובן שייצור החשמל המבוסס על שריפת פחם אינו הסיבה היחידה לכך, אך אם ברצוננו לשנות את המצב, כמובן שיש צורך לשנות גם את הרגלי ייצור החשמל במדינה.

    בעיני, זו עובדה בסיסית שכשם שאנו צורכים חמצן בתהליך הנשימה צמחים צורכים פחמן דו חמצי בתהליך הפוטוסינטזה שלהם. בעיני זה אפילו אינו תפקיד התקשורת לפרסם זאת, זוהי עובדה בסיסית על החיים שסובבים אותנו ולומדים אותה בשיעורי ביולוגיה בחטיבת הביניים אם לא אפילו בבית הספר היסודי. כאמור, פחמן דו חמצני הוא חלק ממחזור החיים של רובם המוחלט של הצמחים בכדור הארץ, אך אלו אינם קרובים אפילו להתמודד עם העלייה הניכרת ברמות חלקיקי הפד"ח ומזהמים נוספים באטמוספירה היום. שוב – מספרים שאין תקדים להם מאז החלו המדידות או במחקרים שניסו לשחזר כמויות פד"ח וגזי חממה נוספים בכל תקופה אחרת שקודמת לעידן שאנחנו חיים בו היום. הישועה לפליטות הפחמן הדו חמצני אולי תיעזר ביכולת המדהימה הזו של צמחים, אך זה אינו המשיח שמגיע על חמור לבן. יש צורך בפעולות אקטיביות של החברה האנושית על מנת להפחית את הפגיעה שלו בסביבה לצד פיתוח ושמירה על הטבע.

    מעבר לשימוש של צמחים בפד"ח במסגרת מחזור החיים שלהם, אם אינך מודע לכך, גם האוקיינוסים סופגים פחמן דו חמצני. אך הערכות שונות חוזות רוויה של האוקיינוסים בעוד כמה עשרות שנים יחד עם עלייה בחומציות המים – מצב שאין כמובן הערכה ברורה להשלכותיו הרחבות. כמובן שעלייה בחומציות המים יכולה להוביל לאובדן לשינוי באיזון העדין של יצורים מיקרוסקופיים – פיטופלנקטון שעליהם מבוסס חלק גדול ממחזור החיים במים ובהשלכה משם ביבשה גם כן. זו הערכה יחידה שלא ברורה אמינותה, אך כאמור פשוט לא ניתן לחזות את כל ההשלכות הרחבות של השינויים הנגרמים בשל שריפת דלקים.

    משום שאין יכולת לצפות את התופעות המדוייקות שייגרמו בשל השינויים הללו מעשה ידי אדם, אם ביכולתנו להשפיע על כך, מחובתנו לעשות כן. אתה צודק כשאתה אומר שההשלכות של העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני (שכאמור איננו המזהם היחידי שצריך לדון בו כאן, אך בלי ספק הפופולרי מבין כולם) רבות מכדי למנות אותן כאן, אך זוהי עוולה להתעלם מהן בשל כך. הן קיימות. לטענתך, אפילו אם אנחנו איננו האחראים הבלעדיים למצב, אני סבור כי מוטלת עלינו האחריות כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים לשמור על הסביבה ככל שניתן. אין זה אומר שנעצור באופן חד ובוטה את התהליכים הטבעיים המתרחשים בכלכלה ועוזרים לנו לצמוח ולהתפתח כחברה, אך זו אינה סיבה לזנוח התפתחות בתחומי איכות סביבה ואנרגיה נקייה יותר.

    תשובה ד':
    הנושא עמוס בחסמים בירוקרטיים – החל מהצורך בהקמת עוסק מורשה תיקים במס הכנסה וכלה בשינוי תעריף הארנונה מתעריף ביתי לתעריף של בית עסק בעיריות מסויימות וזאת למרות שהפאנלים הסולאריים הם לשימוש עצמי כמובן ואינם עסק. מדוע אין צורך לפתוח עוסק מורשה עבור תחומים אחרים כמו השכרת דירה? כי אין לובי חזק של חברות הנפט והדלק או מעורבות של חברת חשמל ופקידים מטעם בתהליך.

    מלבד זאת, כמובן שקיימת בעייתיות בתלות של האזרח הפשוט בחברת החשמל וברשות החשמל כשהוא רוצה להתקין פאנלים סולריים על גג ביתו משום שהן המתחרה למעשה של אותו צרכן. ואפילו לא התחלתי להזכיר את הבעיות שקשורות במכסות שנתיות נמוכות במיוחד ותנודתיות התעריף שמשלמת חברת החשמל בעבור קו"ש של חשמל סולארי שמקשים מיזמים עסקיים להיכנס לתחום. התחום עמוס בירוקרטיה, ומנוהל על ידי גוף בניגוד אינטרסים ברור.

    וזו רק טיפה בים – התקנת פאנלים סולרים על גגות. קיימים חסמים רבים שיש להתיר וישנן פעולות רבות שניתן לבצע מלבד סובסידיות על מנת לפתוח את השוק ולעודד ייצור אנרגיה ירוקה.

    לסיכום דברי, האתר שפתחה הממשלה נועד להתייעצות עם הציבור בנוגע לדרכים שבהם יכולה הממשלה לעודד ולהקל על ייצור אנרגיה "ירוקה" ולא בשום צורה למתן סובסידיות וניתן לראות זאת אפילו בתמונה שהעלית לפוסט או בפרסום עצמו של משרד האנרגיה:
    "משרד האנרגיה הודיע לאחרונה על הקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל המשרד, שאול מרידור, שיפעל לבחינת החסמים במשק האנרגיה בשיתוף הציבור, יבחן את החסמים העומדים בפני הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות וייתן המלצות מתאימות לצמצומם".

    אני מאמין ששנינו נסכים שהסרת חסמים תהיה מבורכת גם כאן אבל זהו רק אחד מהצעדים שנדרשים וטוב שיעלה הציבור צרכים נוספים שכן הרבה מהיוזמות לתחנות כח נקיות מגיעות "מלמטה למעלה" כלומר מהציבור ולא מהממשלה.

    רק אוסיף שוב, למקרה שהדבר אינו ברור עדיין ולמרות שכבר אמרתי זאת – אינני לודיסט. איני מבקש לעצור את ההתפתחות הכלכלית, להחזיר את הגלגל עשרות שנים אחורה או כל אחת מהכינויים הפופוליסטיים הנ"ל. גרמניה מייצרת כמעט 20 אחוזים מהאנרגיה שלה בטכנולוגיות נקיות שלא כוללות שריפת דלקים מזהמים וכלכלתה היא מהחזקות בעולם (ובפרט יותר קוש"ט של חשמל "סולרי" מאשר כאן בישראל). איני צופה עדיין את היום בו נגיע לאחוזים כאלו, אך זו עדות אחת לכך שהשילוב בין השניים יכול להתקיים. הרעיונות קיימים בשוק רק צריך להסתכל ולהתעניין. אני מאמין שבשעה בה אנחנו נמצאים, למדינה אחריות לפתח את תחום האנרגיה הירוקה וטוב שעשתה כשפתחה את אתר ההתייעצות, שכאמור אינו נוגע בשום צורה מיוחדת רק למתן סובסידיות.

    אשמח לשמוע ממך כאן או באתר ההתייעצות
    גל

  6. קראתי את המאמר, וחלק מן התגובות, ויש לי מספר שאלות בעניין. ראשית, גילוי נאות – אני בעליה של חברה להתקנת מערכות סולאריות לייצור חשמל מהשמש. ואני מתפרנס מכך.

    עד לפני כשנה היו סובסידיות ליצרני חשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית. היום אין – כך שהמשך הויכוח על כך מיותר ואינו רלוונטי. ההסדר היום בארץ הוא איננו תעריפי, אלא 'מונה נטו', דהיננו הקטנת חשבון החשמל עד לאפס. במידה והיצרן ייצר יותר אנרגיה מסך הצריכ הוא יקבל בגינה תשלום הזהה לעלות ייצור החשנל הפוסילי. כל יצרן חשמל ישתמש בחשמל לצרכיו האישיים. הפתרון הזה טוב מכמה סיבות : א. יצור חשמל מבוזר וקרוב למקום הצרכנות, כך שכמעט ואין אובדן אנרגיה בהולכה, ב. אין סבסוד כלל למערכות אלה, ג. הפאנלים הסולארים מהווים חיץ בין הגג לשמש, ובעצם הגג מוצל ונחסכות עלויות קירור למבנה.

    ניתן להתווכח על היעילות והצורך בסבסוד שהיה עד כה אך אין זה רלוונטי כרגע, היות ומדובר בהיסטוריה. היום אין סבסוד.

    אולי אנרגיה גיאוטרמית (שגם היא סולארית היות והשמש מרימה את המים לראש הנהר) – אבל זה לא מהווה תחליף, אלא תוסף. ניתן להקים תחנות כח מכל מקור אנרגיה הנקלע לידינו – אנרגית רוח, אנרגיה גיאוטרמית, אנרגיה פוטו וולטאית, טרמוסולארית, גאות ושפל, תנועת מכוניות, אשפה אורגנית, צואת בע"ח וכו'

    • שלום נדב –
      תודה על תגובתך, אשר מבהירה את המצב הרגולטורי הנהוג כיום.
      אני שמח לשמוע שאין כרגע סובסידיות להתקנת פנלים סולאריים, ומבחינתי המצב צריך להישאר כך, דהיינו שכל מי שמעוניין בהם יוכל להתקין אותם על חשבונו, בדיוק כמו דוד שמש, בריכת שחייה או כל מתקן ביתי אחר.
      מה שמסקרן אותי לדעת הוא מה גובה הסבסוד שניתן היה לקבל על כך בעבר, ועד כמה ביטולו פגע בתעשייה זו. אודה לך אם תשתף אותנו בתובנותיך.

  7. הנחות היסוד לרשומה זו מוטעות לחלוטין.

    מחיר אנרגיה סולרית היום זול באופן מדהים: פחות מחצי מחיר אנרגיה פוסילית, פחות מ- 5 בנט אמריקאי לקילוואט שעה.

    מידע מדהים זה מוצנע בתיקשורת אולי מכיוון שהאינטרסנטים (מספקי דלק סולרי וכלכלות שבנויות על שיווק דלק סולרי) לא רוצים שמידע זה יפורסם.

    לשמחתנו האינטרנט ובכלל זאת YOUTUBE אינם ניתנים להשתקה: למשל ראה את הסרטון הבא

    שמדבר על פרוייקט האנרגיה הסיני ששמו . 2020 (כנראה 2020 היא השנה בה הפרוייקט יפעל במלואו בשוק האנרגיה של סין).

    הסרט מיוטיוב גם מדבר על שימוש מסיבי של אנרגיה סולרית בחצי האי ערב: במיוחד אבו דאבי, עומאן והאמירויות. זה נישמע כקוריוז מכיוון שבחצי האי ערב הדלק הפוסילי הוא הכי זול שיש.

    • טענותיך אינן מתיישבות עם הנתונים שאני מכיר. לפי כל מקור שבדקתי העלות של ייצור חשמל סולארי יקר יותר משמעותית מחשמל המופק מדלקים פוסיליים. יתכן ואתה מתבלבל, משום שמדינות רבות מסבסדות את הפקת החשמל מ"מקורות מתחדשים", והדבר עשוי לייצר מראית עין מלאכותית של מחיר זול, בשעה שעלות ההפקה האמיתית גבוהה בהרבה. לו השימוש באנרגיה סולרית היה כה זול כפי שאתה מתאר, לא היה כלל צורך בסובסידיות או במעורבות ממשלתית אחרת. יזמים מן השוק הפרטי היו עטים על ההזדמנות להרוויח כסף מן הטכנולוגיה החדשה מרצונם החופשי.

      טענתך כביכול מידע זה "מוצנע בתקשורת" היא עלבון לאינטליגנציה, משום שכולנו יודעים שהתקשורת (בישראל וברחבי העולם) מאוכלסת בעיקר על ידי אנשים מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, אשר בין היתר מחבבים כל נושא שלכאורה קשור בהגנה על הסביבה. אלמלא ההתגייסות המסיבית של התקשורת ספק אם מישהו מחוץ לחוגים אקדמאיים היה בכלל שומע על תיאוריית ההתחממות הגלובלית, ולא היה לחץ כה כבד על ממשלות העולם לקדם את השימוש ב"אנרגיות מתחדשות".

  8. מצטער אבל אין לך כנראה שום מושג אמיתי על מנה שקורה היום באנרגיה סולרית פוטו וולטאית. כנראה שמיטב בדיקותיך אינן טובות דיין, משום כך לא בא לי להמשיך בוויכוח איתך כי זה לא תכליתי וגם עשוי להעליב. במקום להתווכח איתי שפר את היכולת שלך לבדוק נתונים.

    לא סתם הבאתי את הסרטון שמביא את המצב הידוע לאחר מחקר ממושך ביוזמה ושיתוף של ממשלת סין (שיזמה את פרוייקט 2020 שלה להחלפת חשמל לחשמל סולרי). בזמן הוועידה באבו דאבי שמוזכרת בסרטון , באוקטובר 2015, המחיר הנקוב לקילוואט שעה של חשמל סולרי ברוב איזורי העולם (פרט לימי סגריר) הוא פחות מ- 5 סנט לקילוואט שעה (לא סיבסוד ולא נעליים, תשכח מטענת הסיבסוד, זה שאתה טוען אותה מוכיח שאינך יודע כלום על המצב. 5 סנט המוזכר לעיל – זה מחיר נטו כולל הכל, כלומר כולל עלויות ציוד ועלויות תחזוקה). את הטענה על מחיר 5 סנט בדקתי על ידי הצלבה עם מספרים נקובים באתרים מכובדים, לכן זה מספר מבוסס היטב. אם זכרוני לא מטעה אותי האתר הכלכלי בעל מוניטין של _בלומברג_ נקב גם כן במחיר 5 סנט או פחות. כפי שהתברר (לכאורה) הכוונה של ממשלת סין היא להחליף כ- 20 אחוז מצריכת החשמל שלה לייצור חשמל סולרי.

    בינתיים המחירים של חשמל סולרי ממשיכים לרדת. נסיכות אבו דאבי חתמה לאחרונה חוזה הספקה BID עם יצרנית חשמל סולרי במחיר של 2.42 סנט לקילוואט (לא טעות במיספר, אבל אבו דאבי היא בשטח מדברי לכן שם המחיר נמוך בהרבה מ- 5 סנט לקיוואט שעה). מחיר 2.42 סנט כולל הכל, לא סיבסוד ולא נעליים).

    עוד נתון מהימים האחרונים ובישראל. ממשלת ישראל חתמה חוזה אספקה לחשמל סולארי בהיקף ניכר (סדר גודל 100 מגאוואט שעה, חוזה לעשרים שנה או משהו כזה) החוזה הוא עם חברה זרה, חברה צרפתית כמדומני. חוזה האספקה הוא במחיר פחות מ- 30 אגורות לקילווואט שעה (פחות מ- 8 סנט לקילוואט). שוב, שום סיבסוד (אם כבר יתכן שיש דווקא מיסוי על ייצור החשמל הסולרי על ידי חיוב החברה הצרפתית בדמי חכירת קרקע).

    אני לא רוצה להכנס כאן לוויכוח איתך על "עלבון לאיטליגנציה" בנוגע לכך שהעתונות מצניעה נתונים כאשר הם לא נוחים למימסד. אומר רק שנושא האנרגיה הוא נושא מאוד כבד בכלכלה העולמית ולפוליטיקה (והשליטה במדינות), והכובד הזה מניע לפרסומים מימסדיים שיקריים. מזה מספר שנים נוכחתי בעובדת ההצנעה וההשקרים (לא אכנס לפרטים, החקירה שלי הנ"ל היא של אלפי שעות קריאה לא משהו חטוף).

    גם גורמים "שמאלנים" לפי הגדרתך וגורמים "ירוקים" וגורמי "שינוי האקלים" הם גורמים אינטרסנטיים (למרות שלכאורה הם לטובת הציבור). לכן איני חושב שהם ינהגו על פי העובדות אלא על פי האינטרסים שלהם. אני לא מקבל כמובן מאליו נתון שמתפרסם בעתונות כלכלה פופולרית אלא אם כן הוא מגובה בראיות של ממש. לגבי מחירי החשמל הסולרי הכל מגובה ומוצלב.

    • לנוכח תגובתך הלכתי ובדקתי מחדש את נתוני ה- EROEI, שהוא המדד היחיד אשר מאפשר לנו להשוות את יעילותן של שיטות הפקת אנרגיה שונות. חשבתי לתומי שאולי צצה טכנולוגיה חדשה להפקת חשמל סולארי שהיא בעלת EROEI גבוה יותר מבעבר, אשר מסוגלת להתחרות מבחינה כלכלית בהפקת חשמל ממקורות מסורתיים כגון פחם. אך אפילו המחקר המחמיא ביותר לאנרגיה סולרית שהצלחתי למצוא אינו מעניק לה מדד EROEI גדול יותר מ-10 (וגם זאת רק עבור פנלים מסוג CdTe, אשר לצורך ייצורם יש צורך בקדמיום שהוא רעיל ומזיק לסביבה, ובטלוריד שהוא מינרל נדיר וספק אם זמין לשם ייצור המוני). לשם השוואה, ה- EROEI של תחנת כוח פחמית הוא כ-80. פירושו של דבר שמבחינה פיזיקלית תחנת כוח פחמית יעילה פי 8 מן הפאנל הסולארי היעיל ביותר, ועם עובדות הפיזיקה לא ניתן להתווכח.

      אתה שולף בתור הוכחה לטענותיך פרוייקטים שונים ברחבי העולם אשר בהן חברות מסחריות התחייבו לספק חשמל סולארי במחירים נמוכים, אשר מתחרים בחשמל ממקורות מסורתיים. אולם הדבר לאו דווקא מעיד על העלות האמיתית של ייצור החשמל הסולארי. בסביבה של ריבית אפסית השוררת כיום חברות מסחריות מסוגלות ללוות סכומי עתק בעלות אפסית, ובאופן זה לממן פרוייקטים שהם לאו דווקא כלכליים. בטווח הארוך פרוייקטים אלו נדונו מראש לכישלון, אך בטווח הקצר הדבר מאפשר לבעלי החברה לשלם לעצמם משכורות נאות. יתכן שזהו ההסבר ליכולתן "הפלאית" לספק חשמל זול יש מאין – מקסם שווא אשר מתאפשר אך ורק בזכות האשראי הזול.

      ההוכחה האמיתית לנכונות טענותייך תהיה אם חברות אלו מסוגלות יהיו להמשיך ולספק את המחירים הללו לאורך שנים רבות. אם לדוגמה בעוד עשרים שנה החברה המספקת לאבו-דאבי חשמל סולארי במחיר של 2.5 סנט לקילוואט תמשיך לפעול ולספק את הסחורה, אני מבטיח לך שגם אני אשתכנע. אבל אם לנוכח הריבית המאמירה במשק כל החברות הללו יפשטו את הרגל תוך שנים ספורות, יהיה עליך להבין שאני צודק, ושעבדו עליך בעיניים.

  9. אם לטענתך החוזה שניתן לאבו-דאבי על 2.42 הוא סתם הונאה כספית שעוברת בשתיקה אז על כל נתון שתביא אוכל לטעון עליו שהוא גם כן הונאה. זה טיעו מוז טיעון מוזר ביותר ולא משכנע.

    הנה עוד חוזה שנחתם (נדמה לי) ביוני

    החוזה הוא על מחיר 2.99 סנט לקילוואט שעה שותפים לחוזה חברות מאבו דאבי ומסעודיה.

    הנה הקטע הרלוונטי מהמאמר שאתן לינק אליו

    The record for the world’s cheapest solar tariff was set in Dubai last month in an auction. MEED reported that a consortium including Masdar Abu Dhabi Future Energy Co. and Saudi Arabia’s Abdul Latif Jameel bid 2.99 cents per kilowatt-hour, 15 percent cheaper than the previous record.

    לינק למאמר
    https://www.bloomberg.com/news/articles/2016-06-22/solar-power-to-grow-sixfold-as-sun-becoming-cheapest-resource

    זה לא לינק לחוזה במחיר 2.42 סנט שנעשה לפני מספר שבועות באותה שיטה (מיכרז).

    אל תאמר לי שגם העיסקה של 2.99 סנט (זו שנתתי לינק אליה) זו עיסקת הונאה.

    לגבי הנתון של 5 סנט לקילוואט שעה שהוא נתון שנינקב על ידי האתר הכלכלי של בלומברג כנראה לדבריך גם כן הונאה או משהו כזה. לצערי לא שמרתי את הלינק בדבר ה- 5 סנט טאיני יכול כרגע לעשות חיפוש בין עשרות המאמרים בפירסומי בלומברג כדי למצוא את הלינק הזה.

    יש עוד עיסקאות כגון עיסקה לאספקת חשמל סולרי להודו בהספק של למעלה מ- 600 מגה וואט במחיר 6.4 סנט לקילוואט שיה, זה המחיר שנינקב בלינק שנתתי לך בראש המאמר. מחיר זה איננו פחות מ- 3 סנט לקילוואט כי הודו אינה בעלת תנאי אקלים מדברי כמו בחצי האי ערב. לגבי החוזה עם צ'ילי שהוזכר באותו מאמר אינני מתייחס
    (מדינות דרום אמריקה כמו צ'ילי מושחתות ושם לא נימנעת האפשרות של הונאה).

    אינני יכול להביא נתונים למה שיקרה עוד עשרים שנה כדי להשביע את ספקנותך. אני חי בהווה ולא בעתיד. לדעתי חוזים בין מדינות אינם עניין של הונאה כאשר מדובר במדינות רציניות, אם החוזים יופרו – מדינות כמו אבו דאבי וסעודיה ידאגו לכך שהחותמים על החוזה ימצאו את עצמם ללא רווחים כספיים (ובמקרה הגרוע ימצאו את עצמם כלואים בבתי הסוהר).

    אתה קורא מקורות מידע מיושנים ופוסל נתונים עדכניים בטענה שהם הונאה רק מכיוון שהם סותרים את המקורות הישנים. תחליף מקורות מידע. המגזין של בלומברג "אנרגיות מתחדשות" הוא מקור עדכני ונחשב למקור טוב.

    ירידת המחירים של חשמל סולרי היא לא בשל גילוי טכנולוגיה חדשה אלא בגלל (1) ירידת עלויות הנדסיות (2) וכן שיפור של עשרות אחוזים בניצולת הפנלים. נדמה לי שסעיף (1) יותר משמעותי (זה משתמע לכאורה מהמאמר שנתתי לינק אליו).

    כתבתי מספיק ולא אוסיף, אם תעדיף לא לקרוא חומר חדש זו בעיה שלך.

    • הן "ירידת עלויות הנדסיות" והן "שיפור של עשרות אחוזים בניצולת הפנלים" אמורים להתבטא בסופו של דבר במדד ה-EROEI, אשר משקלל את כל העלויות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיה כלשהי לשם הפקת אנרגיה. אם אכן ה-EROEI של פנלים סולריים מטפס, אז אתה צודק, ואם הוא איננו מטפס – אז כנראה שיש כאן איזו אחיזת עיניים. שוב פעם, זאת איננה דעה פרטית שלי, או "הסתמכות על מקורות מיושנים" אלא פיזיקה פשוטה, שאיתה לא ניתן להתווכח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s