לאחרונה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "האם מתחשק לכם לשלם יותר עבור חשמל?", אשר בו תקפתי את החלטת משרד התשתיות לצאת ביוזמה לקידום השימוש במה שמכונה "אנרגיות מתחדשות" במדינת ישראל. הסברתי מדוע בטכנולוגיה הקיימת שיטות אלו להפקת אנרגיה הן יקרות ובלתי יעילות, וכיצד הן עתידות לייקר את חשבון החשמל של כל אחד מאיתנו, וזאת מבלי להשפיע כהוא זה על האקלים העולמי, הוא המטרה המרכזית של היוזמה.

כצפוי, מאמר זה גרר תגובות נזעמות מצד הקוראים. ישנה בימינו קבוצה של סוגיות ציבוריות אשר בעידודה של התקשורת זכו למעין מעמד של "קדושה", וכל מי שמעז לקרוא עליהן תיגר מוקע מייד בתור "אדם בלתי מוסרי", וזאת ללא שום קשר למספרים ולעובדות. תיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם (או בקיצור AGW) היא ללא ספק המובילה מביניהן, וכאשר רשמתי את "דברי הכפירה" שלי ידעתי שלא יחלוף זמן רב בטרם חסידיה יבואו לצלוב אותי.

הביקורת המעניינת ביותר באה מצידו של קורא בשם גל, סטודנט למדעי כדור הארץ והנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. היות ותגובותיו היו ארוכות ומפורטות מאוד, וחרגו בהקפן ממה שניתן לענות לו במסגרת מנגנון התגובות, החלטתי להביאן בפוסט המשך. הנה אם כן חילופי הדברים המלאים (זה יצא קצת ארוך, ובכל זאת כדאי לקרוא עד הסוף). יש לציין שנתתי לגל את האפשרות להוסיף תגובה בגוף המאמר, אולם הוא אינו פנוי לכך בשל עונת המבחנים. אם יהיה מעוניין לעשות זאת בהמשך הזכות שמורה לו.

כותב גל:
"קודם כל אפתח בהערכה לעצם פרסום הפוסט בבלוג. כל פרסום המעורר דיון סביבתי הוא מבורך בעיני. מפתיחת דברי תוכל גם להבין שעם ההערכה לעצם הפרסום מגיעה גם חוסר הסכמה עם חלק מהטיעונים שהעלת בפוסט ובתגובות אליו בנוגע לקשר בין צמיחה ואנרגיה.
אין נושא למחקר שקיים לגבי קונצנזוס של מאה אחוזים בקהילה המדעית, וטוב שכך. זהו אחד מעמודי התווך של המחקר המודרני וספקנות היא אחד מהמנועים המקדמים את הטכנולוגיה והמדע קדימה. בין הנושאים למחקר ניתן למנות את הקשר בין סיגריות לסרטן, צורתו של כדור הארץ או אפילו עצם קיום השואה (הסר דאגה מליבך, איני נמנה עם המסופקים באף אחד מנושאים אלו). כנושא למחקר, כמובן שגם ההתחממות הגלובלית נתונה לספק. אם תשאל אותי, כשם שלפני עשרות שנים נחשף המחדל שקידמו חברות הסיגריות על מנת להסתיר את הקשר בין המוצר ששיווקו לנזק הכלכלי, הגופני והנפשי שנגרם למאות מיליוני לקוחותיהם – כך אני מאמין שתחשף בעוד לא מעט שנים הפעילות הבלתי נלאות של חברות הנפט, הגז, הקידוח, הדלק וכו' להסתיר, להכחיש ולהילחם בעובדה שמזיקה כל כך לשורת הרווח שלהן – ההתחממות הגלובלית קיימת ולא ניתן להכחיש את הקשר בינה לבין כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.
בנוגע לטיעונך לגבי הוודאות של עצם קיום ההתחממות הגלובלית (האם אינך מודע לכך שהאוקיינוסים התחממו ביותר ממעלה ב-20 השנה האחרונות, כבר 8 שנים ברצף, כל חודש נשבר שיא הטמפ' הנמדדת ביחס לטמפ' המקבילה לה מאז שהחלו המדידות או שאפילו אינך מרגיש את החום הקופח בחוץ) – אין וודאות מוחלטת במדע גם לגבי כל אחד מהנושאים שמניתי מעלה. אך עם זאת, קיים קונצנזוס רחב בקרב הקהילה המדעית בנוגע לקיומה השריר של ההתחממות הגלובלית ולקשר בינה לבין פועלו של האדם מאז החלה המהפכה התעשייתית.
כאן אעצור ואבקש – אל תפרש אותי לא נכון. איני לודיסט, בן לכת ההאמיש או קיצוני המבקש להכחיד את הכלכלה המודרנית וסגנון החיים המערבי. אך עם זאת, אני מכיר באחריותה של המדינה לבריאות תושביה ולבריאות האדמה האוויר והמים עליהם היא מופקדת. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה זווית הסתכלות צרה וזמנית על כל אחד מהצרכים הללו. אני מודע לכך שיש שיסכימו איתי וכלכלנים רבים גם יחלקו עלי. אני נמנה על המצדדים בג'ון לוק ואני מאמין שזו אינה אחריותה הבלעדית של המדינה, וכמובן שגם עלינו מוטלת החובה לשמור על כל אלו, אך אני מאמין שגם כאן, עליה לשאוף לסדר טוב. מהו סדר טוב? כזה שדואג לדורות הבאים, לא מתבונן על משאבי המים, הדגה, האוויר והטבע שלנו כעל הזדמנות עסקית בלבד כיזם פרטי, אלא כמכלול של פרמטרים המהווים את עצם הבסיס לקיומנו כאן. בעצם הכרה זו, ישנו כורח לפעול לשימורם של הטבע ובריאותו (ובכללה בריאות האזרחים) וברור שעידוד ייצור חשמל מנפט הוא מפגע חמור החל משלב כריית הנפט ועד שריפתו.
התעלמת באופן בוטה מהעובדה שאנרגייה המיוצרת ממים יעילה יותר על פי צורת המדידה שלך מאנרגיות אחרות. נשאלת השאלה – מדוע? ייתכן ואוכל להציע תשובה – כי גדלנו בתפישה שאנו מדינה שחונה באיזור שאינו עשיר במים מתוקים. האם צורך זה הוא לא שהוביל אותנו להיות המדינה המפותחת ביותר בהקשרי התפלת מים בעולם? קראתי השבוע על יוזמה לבנות מפעלים הידרואלקטרים על גדת תעלת הימים לכשזו תיבנה. האם הצורך אינו יכול להיות המפתח לתשובה כשם שטען איציק בתגובתו? יוזמה להפיק תחנת כח המבוססת על כוחות הגאות והשפל שתספק חשמל לכ-1.5 מיליון בית אב (!) החלה להיבנות בבריטניה לחופי סוונסי ולכן גם אין הכרח להסתפק במים מתוקים לצורך הפקת אנרגיה זו.
במאמרך הצעת גם שכל אחד מאיתנו פשוט יקים תחנת כח סולארית על גג ביתו כי אין דבר המונע מאיתנו לעשות זאת. טיעון זה הוא כבר בחזקת בורות. חסמים ומכסות להקמת גגות קולטים סולריים מקשים מאוד על הביצוע בפועל ובירוקרטיה משחקת תפקיד חשוב המניא את האזרח הפשוט מלעשות זאת. בכך מנציחה חברת החשמל את הנרטיב לפיו לא פשוט וקל להפיק אנרגיה נקייה וזולה שאף מספקת רווח ברבות הימים לצרכן הפשוט ומהווה בשבילו השקעה בטוחה שכן הוא מקזז את הוצאותיו על החשמל שהיה צורך ממילא ומפיק לאחר מכן רווח נאה באופן חופשי ללא מאמץ ניכר.
מקריאה חפוזה בבלוג שהתוודעתי אליו רק הבוקר, אני מאמין שאתה תומך בכלכלת שוק חופשי ולכן מעניין אותי למה לא הבעת שום דאגה בנוגע לחסמים הרבים הנוגעים להפקת אנרגיה סולארית בארץ. ברור כי זהו טריז בגלגליה של עגלת הקדמה הנושאת התפתחות גם בתחום זה. למרות שזו עוד נוסעת.
ובנוגע לטיעון הקורא לממשלה להתעלם מפליטת גזי החממה שלה כי זו היא בחזקת בטל בשישים, אציע לך לפזר גם את פח הזבל הביתי שלך בדרך לעבודה כל בוקר.
רק הקפד לעשות זאת במרווחים לא קטנים מדי ואז אף אחד לא ישים לב.
ברור כי קל ונוח יותר להפיק אנרגיה מנפט וממקורות מתכלים, אבל אל לה למדינה להתעלם מההשלכות של מעשים אלו. ברבות הימים, עם עליית מפלס הים, ההתחממות הגלובלית הקיימת והשרירה, העלייה בזיהום האוויר וההתעלמות מהצורך לייצר אנרגיה נקייה, גם תיפגע הצמיחה הכלכלית. או שלחלופין, תהיה זו מבוססת על הפקת רווח ממצוקתם של תושבים ואזרחים – קורבנות ההתחממות הגלובלית.
שמחתי לראות את האתר שפתחה המדינה לצורך התייעצות עם אזרחיה בנוגע לנושא חשוב זה ואני קורא להם כמוך להביע את דעתם. אני חושב שתהיה זו טעות אם יתמכו בדעתך."

ואני עניתי:
"גל שלום –
תגובתך ארוכה ומפורטת, ובכל זאת אנסה להתייחס בקצרה לכל אחת מן הנקודות:
א. התחממות גלובלית – אינני יודע איזה רקע מדעי יש לך, ואם הקדשת את הזמן הנחוץ על מנת ללמוד את הסוגיה לעומק. אני יכול לספר לך שאני דווקא עשיתי זאת (אני מהנדס בוגר הטכניון בהשכלתי ויש לי את הידע הנחוץ לשם כך), והתרשמתי שהראיות הקושרות את ההתחממות הגלובלית לריכוזי הפד"ח באטמוספירה חלשות ביותר, וכי בהחלט יתכן שמדובר בתופעה טבעית שאיננה קשורה לפעילותם של בני אדם. תקצר היריעה על מנת להסביר כאן מדוע, ואני מקווה ביום מן הימים לפרסם מאמר מעמיק בנושא. יתירה מכך, למרות הטענות המופצות בתקשורת אין בנושא זה קונצנזוס בקרב הקהילה המדעית, וישנם מדענים ידועי שם בתחום האקלים אשר יצאו בפומבי כנגד תיאוריה זו.
ב. האם אינני מודע לכך שהאוקיינוסים התחממו וכו'? – כאמור, עצם העובדה שישנה התחממות אינו מהווה ראיה שהדבר נובע מריכוזי פד"ח באטמוספירה, או שהיא מעשה ידי אדם.
ג. אחריות המדינה לבריאות תושביה – יש להבהיר כי סוגיית ההתחממות הגלובלית אינה קשורה כלל לסוגיות של איכות האוויר ובריאות הציבור, שכן פד"ח הוא גז בלתי רעיל, אשר אותו פולטים כל בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מתהליך הנשימה. למעשה, פד"ח הוא מזונם העיקרי של כל הצמחים למיניהם, ובלי פד"ח באטמוספירה כל הצמחיה על גבי כדור הארץ תיכחד. זוהי עובדה מדעית שהתקשורת מסתירה מן הציבור בעקביות.
ד. ייצור חשמל מנפט הוא מפגע חמור – ראשית, במדינת ישראל אין מייצרים חשמל מנפט. החשמל במדינת ישראל מיוצר רובו ככולו משריפת פחם וגז טבעי. תחנות הכח שלנו נקיות יחסית, ואיכות האוויר בישראל עומדת על פי רוב בסטנדרטים בינלאומיים. ברור שתמיד ניתן לשפר את המצב, אולם נשאלת השאלה באיזה מחיר? אם המחיר הוא שיתוק התעשיה, חיסול הכלכלה וחזרה לרמת החיים שהיתה נהוגה בימי הביניים הרי שהתמורה אינה מצדיקה את המחיר.
ה. אנרגיה הידרואלקטרית היא יעילה – זה נכון שאנרגיה הידרואלקטרית היא יעילה ביותר לפי מדד ה-EROEI. אולם למרבה הצער על מנת להקים תחנה כזו יש צורך בהקמת סכר על גבי נהר גדול מימדים. במדינת ישראל לא קיימים נהרות שכאלה. לא ביצעתי ניתוח עלות-תועלת לגבי הקמת תעלה בין הים התיכון לים המלח, ואינני יודע אם היא כדאית מבחינה כלכלית. אולם ברור שיעילותה תהיה פחותה בהרבה מתחנות הידרואלקטריות הנסמכות על נהרות טבעיים, וזאת עקב הכמות העצומה של אנרגיה שתידרש על מנת לחצוב את התעלה הנ"ל.
ה. חסמים בירוקרטיים להצבת תאים סולריים על הגג – אני מתנגד לכל חסם בירוקרטי באשר הוא, ודוגל במתן חירות מירבית לאזרח לעשות כרצונו במסגרת החוק. אולם אני מתרשם שהיוזמה הנ"ל של משרד התשתיות איננה עוסקת בהסרת חסמים כי אם בראש ובראשונה במתן סובסידיות ממשלתיות לעוסקים בתחום, דבר מה אשר בהכרח יבוא על חשבון כיסו של משלם המסים ולא יועיל לו במאומה, ולפיכך יצאתי כנגדה.
ו. פליטת גזי חממה על ידי מדינת ישראל דומה לפיזור זבל – אני סבור שזהו טיעון דמגוגי ומנותק מן המציאות. מי שמפזר את הזבל שלו ברחבי העיר במקום להשליך אותו בפח האשפה איננו מועיל לאיש. לעומת זאת שריפת דלקים פחממניים הכרחית לשם קיום אורח החיים המודרני. כפי שכבר הסברתי אין בנמצא טכנולוגיה אשר מסוגלת להחליף אותם בכל הקשור לתעשיה כבדה, חקלאות, מכרות, תחבורה בין יבשתית וכן הלאה. מי שדורש מן האנושות לוותר עליהם מבלי שנמצא לכך תחליף נאות בעצם מבקש מאיתנו לחזור לרמת החיים שהיתה נהוגה בימי הביניים, על כל המשתמע מכך. בתמורה למחיר עצום זה כלל לא בטוח שתהיה למהלך תועלת כלשהי מבחינה סביבתית, שכן גם אם אכן ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם, הרי לטענת ה-IPCC ידרשו מאות בשנים לריכוז הפד"ח באטמוספירה לשוב לרמות שטרם המהפכה התעשייתית, והנזק כבר יעשה. כל מי שעיניים בראשו מבין כי הגישה הפרקטית היא להפנות את המשאבים להתמודדות עם נזקי ההתחממות הגלובלית, במקום לנסות להילחם בה. חוסר הנכונות של פעילי איכות סביבה למיניהם לשקול את הגישה הזו מעלה את החשד שהם אינם מונעים מתוך דאגה כנה לעתיד האנושות, אלא מתוך תאווה להשמיד אותה."

כותב גל:
"אהלן אורן ותודה על התשובה המנומקת. לשאלתך, אני סטודנט למדעי כדור הארץ והנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. כמובן שאני לא מתיימר כמומחה לנושא כמו גם שאשמח לקרוא את הפוסט המעמיק יותר בנושא לכשיהיה כזה ולראות גם מסקנות מצידו השני של המתרס.
לעניינינו, בשל האורך לא אתייחס לכל הסעיפים אבל אנסה להתייחס לכמה מהם:
בנוגע לקונצנזוס המדעי בתחום – כמובן שההסכמה בנושא אינה פה אחד כאמור, כשם שאין הסכמה פה אחד גם בנושאים ברורים כמו בנוגע לקשר בין עישון וסרטן ריאות. עם זאת אני בספק אם רוב החוקרים והרופאים יערערו על הקשר הנ"ל. זהו טבעו של העולם המדעי. עם זאת, הפרדיגמה המדעית הרווחת היום כן קושרת בין גזי החממה ופעילות שונות של האדם כמו התפתחות תעשיית הבשר או הרכב לתופעות שינוי האקלים שאנחנו קוראים להן ההתחממות הגלובלית. גם אם יש החולקים עם הפרדיגמה הזאת.
בנוגע לתשובתך ג': בפברואר השנה אבי גבאי, השר לשעבר להגנת הסביבה, העריך ש214 תמותות עודפות בשנה מתרחשות בחדרה ובאשקלון בלבד, בשל השימוש בפחם בתחנות הכח הפחמיות הסמוכות לאזורים אלו. המספר נבחר על בסיס מחקרים שנעשו במקומות שונים בעולם ותוצאותיהם הושלכו על המציאות הישראלית, עקב מחסור במחקרים מקומיים. גם אם לא יהיה זה בשל ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (למרות שכאמור בעיני הקשר העקיף בין ריכוז זה לתופעות אחרות קיים) – אלא בגלל מזהמים אחרים – עדיין מכירים הגורמים מטעם המדינה האמונים על הנושא בקשר בין שימוש בדלקים מתכלים לפגיעה באיכות החיים ובבריאות הציבור. ניתן למנות את בתי הזיקוק בחיפה הגורמים לתמותה נוספת ושלבים נוספים בתהליך כמזיקים לבריאות הציבור ועל כן למדינה בעיני יש אחריות לדאוג לחייהם ובריאותם של אזרחיה. שוב, לא ביקשתי לעצור באופן חד את השימוש בדלקים מתכלים ואני מאמין שעוד שנים רבות נהיה תלויים בהם. אך עם זאת אני מאמין שצריך לקבור את הראש עמוק בחול על מנת להתעלם מכך ששימוש בשריפת דלקים וביניהם פחם, גם אם מועיל באופנים שונים לצמיחה ולכלכלה, מזיק לבריאות הציבור ולסביבה. לפי ארגון הבריאות העולמי, מוערך כי 2500 מקרי מוות בטרם עת נגרמים בשל זיהום אוויר בישראל. ברור כי זו הערכה וקשה לאמוד על המספר המדוייק, אך לא ניתן להתכחש לעובדה כי הזיהום שריר וקיים וכי יש צורך בשינויים בתחום האנרגיה הירוקה שיובילו להגברת ייצור האנרגיה ה"נקייה" יותר. בנוסף, אני מאמין כי שימוש באנרגיה ירוקה אינו מנוגד לצמיחה.
בנוגע לטענותיך בנוגע לשימוש במזוט ותוצרי נפט ברשת החשמל – לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל, כ-10 אחוזים מהחשמל עדיין יוצרו נכון ל-2015 ממזוט. מעבר לכך, תחנות כח פחמיות נחשבות ל מ ז ה מ ו ת ומאוד לא "נקיות". לקוט"ש של חשמל המיוצר משריפת דלק כלשהו (גז טבעי, פחם או נפט), שריפת פחם פולטת יותר חלקיקי פחמן דו חמצני, חנקן וגופרית משריפת כל דלק אחר (!). לכן אין שום גאווה בכך שרוב החשמל בישראל מיוצר משריפת פחם.
אתה טועה ומטעה כשאתה אומר שאיכות האוויר בישראל עומדת בתקנים בינלאומיים. אשמח לראות את הנתונים עליהם אתה מסתמך, כי לפי דוח עדכני של ארגון הבריאות העולמי, שסיווג ודירג את רמת זיהום האוויר במדינות שונות בעולם, אנחנו במקום ה-12 המאוד לא מכובד. רמת זיהום האוויר בישראל היא בין הג ר ו ע ו ת בעולם. כמובן שייצור החשמל המבוסס על שריפת פחם אינו הסיבה היחידה לכך, אך אם ברצוננו לשנות את המצב, כמובן שיש צורך לשנות גם את הרגלי ייצור החשמל במדינה.
בעיני, זו עובדה בסיסית שכשם שאנו צורכים חמצן בתהליך הנשימה צמחים צורכים פחמן דו חמצי בתהליך הפוטוסינטזה שלהם. בעיני זה אפילו אינו תפקיד התקשורת לפרסם זאת, זוהי עובדה בסיסית על החיים שסובבים אותנו ולומדים אותה בשיעורי ביולוגיה בחטיבת הביניים אם לא אפילו בבית הספר היסודי. כאמור, פחמן דו חמצני הוא חלק ממחזור החיים של רובם המוחלט של הצמחים בכדור הארץ, אך אלו אינם קרובים אפילו להתמודד עם העלייה הניכרת ברמות חלקיקי הפד"ח ומזהמים נוספים באטמוספירה היום. שוב – מספרים שאין תקדים להם מאז החלו המדידות או במחקרים שניסו לשחזר כמויות פד"ח וגזי חממה נוספים בכל תקופה אחרת שקודמת לעידן שאנחנו חיים בו היום. הישועה לפליטות הפחמן הדו חמצני אולי תיעזר ביכולת המדהימה הזו של צמחים, אך זה אינו המשיח שמגיע על חמור לבן. יש צורך בפעולות אקטיביות של החברה האנושית על מנת להפחית את הפגיעה שלו בסביבה לצד פיתוח ושמירה על הטבע.
מעבר לשימוש של צמחים בפד"ח במסגרת מחזור החיים שלהם, אם אינך מודע לכך, גם האוקיינוסים סופגים פחמן דו חמצני. אך הערכות שונות חוזות רוויה של האוקיינוסים בעוד כמה עשרות שנים יחד עם עלייה בחומציות המים – מצב שאין כמובן הערכה ברורה להשלכותיו הרחבות. כמובן שעלייה בחומציות המים יכולה להוביל לאובדן לשינוי באיזון העדין של יצורים מיקרוסקופיים – פיטופלנקטון שעליהם מבוסס חלק גדול ממחזור החיים במים ובהשלכה משם ביבשה גם כן. זו הערכה יחידה שלא ברורה אמינותה, אך כאמור פשוט לא ניתן לחזות את כל ההשלכות הרחבות של השינויים הנגרמים בשל שריפת דלקים.
משום שאין יכולת לצפות את התופעות המדוייקות שייגרמו בשל השינויים הללו מעשה ידי אדם, אם ביכולתנו להשפיע על כך, מחובתנו לעשות כן. אתה צודק כשאתה אומר שההשלכות של העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני (שכאמור איננו המזהם היחידי שצריך לדון בו כאן, אך בלי ספק הפופולרי מבין כולם) רבות מכדי למנות אותן כאן, אך זוהי עוולה להתעלם מהן בשל כך. הן קיימות. לטענתך, אפילו אם אנחנו איננו האחראים הבלעדיים למצב, אני סבור כי מוטלת עלינו האחריות כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים לשמור על הסביבה ככל שניתן. אין זה אומר שנעצור באופן חד ובוטה את התהליכים הטבעיים המתרחשים בכלכלה ועוזרים לנו לצמוח ולהתפתח כחברה, אך זו אינה סיבה לזנוח התפתחות בתחומי איכות סביבה ואנרגיה נקייה יותר.
תשובה ד':
הנושא עמוס בחסמים בירוקרטיים – החל מהצורך בהקמת עוסק מורשה תיקים במס הכנסה וכלה בשינוי תעריף הארנונה מתעריף ביתי לתעריף של בית עסק בעיריות מסויימות וזאת למרות שהפאנלים הסולאריים הם לשימוש עצמי כמובן ואינם עסק. מדוע אין צורך לפתוח עוסק מורשה עבור תחומים אחרים כמו השכרת דירה? כי אין לובי חזק של חברות הנפט והדלק או מעורבות של חברת חשמל ופקידים מטעם בתהליך.
מלבד זאת, כמובן שקיימת בעייתיות בתלות של האזרח הפשוט בחברת החשמל וברשות החשמל כשהוא רוצה להתקין פאנלים סולריים על גג ביתו משום שהן המתחרה למעשה של אותו צרכן. ואפילו לא התחלתי להזכיר את הבעיות שקשורות במכסות שנתיות נמוכות במיוחד ותנודתיות התעריף שמשלמת חברת החשמל בעבור קו"ש של חשמל סולארי שמקשים מיזמים עסקיים להיכנס לתחום. התחום עמוס בירוקרטיה, ומנוהל על ידי גוף בניגוד אינטרסים ברור.
וזו רק טיפה בים – התקנת פאנלים סולרים על גגות. קיימים חסמים רבים שיש להתיר וישנן פעולות רבות שניתן לבצע מלבד סובסידיות על מנת לפתוח את השוק ולעודד ייצור אנרגיה ירוקה.
לסיכום דברי, האתר שפתחה הממשלה נועד להתייעצות עם הציבור בנוגע לדרכים שבהם יכולה הממשלה לעודד ולהקל על ייצור אנרגיה "ירוקה" ולא בשום צורה למתן סובסידיות וניתן לראות זאת אפילו בתמונה שהעלית לפוסט או בפרסום עצמו של משרד האנרגיה:
"משרד האנרגיה הודיע לאחרונה על הקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל המשרד, שאול מרידור, שיפעל לבחינת החסמים במשק האנרגיה בשיתוף הציבור, יבחן את החסמים העומדים בפני הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות וייתן המלצות מתאימות לצמצומם".
אני מאמין ששנינו נסכים שהסרת חסמים תהיה מבורכת גם כאן אבל זהו רק אחד מהצעדים שנדרשים וטוב שיעלה הציבור צרכים נוספים שכן הרבה מהיוזמות לתחנות כח נקיות מגיעות "מלמטה למעלה" כלומר מהציבור ולא מהממשלה.
רק אוסיף שוב, למקרה שהדבר אינו ברור עדיין ולמרות שכבר אמרתי זאת – אינני לודיסט. איני מבקש לעצור את ההתפתחות הכלכלית, להחזיר את הגלגל עשרות שנים אחורה או כל אחת מהכינויים הפופוליסטיים הנ"ל. גרמניה מייצרת כמעט 20 אחוזים מהאנרגיה שלה בטכנולוגיות נקיות שלא כוללות שריפת דלקים מזהמים וכלכלתה היא מהחזקות בעולם (ובפרט יותר קוש"ט של חשמל "סולרי" מאשר כאן בישראל). איני צופה עדיין את היום בו נגיע לאחוזים כאלו, אך זו עדות אחת לכך שהשילוב בין השניים יכול להתקיים. הרעיונות קיימים בשוק רק צריך להסתכל ולהתעניין. אני מאמין שבשעה בה אנחנו נמצאים, למדינה אחריות לפתח את תחום האנרגיה הירוקה וטוב שעשתה כשפתחה את אתר ההתייעצות, שכאמור אינו נוגע בשום צורה מיוחדת רק למתן סובסידיות."

ואני עונה:
"א. הפרדיגמה המדעית והשלכותיה על העולם האמיתי – בתור סטודנט למדעים, אתה בוודאי יודע שהשיטה המדעית מבוססת על עובדות ולא על דעות. ניסוי אחד ויחיד מסוגל להפריך תיאוריה אשר היתה מקובלת במשך עשרות בשנים. לפיכך אינני מתרשם על ידי הטענה שישנו קונצנזוס בקרב המדענים לגבי תיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם, או שזוהי הפרדיגמה השלטת. אני מתעניין אך ורק בנתונים, ולדעתי הנתונים הקיימים אינם מספקים על מנת להוכיח או להפריך את התיאוריה.

על מנת להצדיק צעדים ממשלתיים מרחיקי לכת שנועדו להתמודד עם סכנה פוטנציאלית לעתיד האנושות, ואשר כרוכים בהשלכות כלכליות קשות על הציבור, יש צורך בהוכחות חותכות לקיומה, מעבר לכל ספק סביר. יתירה מכך, יש צורך בהוכחה כי הצעדים אשר מונחים על השולחן אכן יהיו אפקטיביים במניעתה, וכי לא קיימים צעדים אלטרנטיביים, זולים ויעילים יותר.

למרבה התדהמה, אפילו הארגונים והפוליטיקאים אשר קוראים לצימצום השימוש בדלקים פוסיליים מודים בגלוי שהדבר לא יביא לעצירת ההתחממות בעתיד הנראה לעין. במילים אחרות מדובר בצעד חסר תועלת, אשר מטרתו היחידה היא "להרגיש טוב", כביכול עשינו דבר מה לטובת העניין, ותו לא. באותו זמן עלותו במונחי תוצר ואיכות חיים של תושבי הפלנטה היא אסטרונומית, ועלולה לבוא על חשבון היכולת לנקוט בצעדים אחרים ויעילים יותר על מנת להתמודד עם נזקי ההתחממות.

ב. תחלואה עקב השימוש בדלקים פוסיליים – ראשית, אני חוזר ומתעקש שיש להפריד בין העיסוק בתיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם, ובין הנושא של תחלואה כתוצאה מזיהום אוויר. פחמן דו חמצני, אשר נטען שאחראי להתחממות הגלובלית, הוא גז בלתי רעיל, אשר אינו מזיק כלל לבריאות הציבור. אלו אשר רוצים לאסור על פליטתו מעוניינים לעשות זאת בכל מקום ובכל שיטה, כלומר גם אם נרחיק את תחנות הכוח ממרכזי האוכלוסין, או נמצא שיטה למנוע מכל התרכובות הרעילות אשר כרוכות בשריפתם של דלקים פוסיליים מלהיפלט לאטמוספירה, הדבר לא יספק אותם. יתירה מכך, גם אם נאסור לחלוטין על שריפת דלקים פוסיליים הדבר אינו מבטיח למנוע את כל סוגי התחלואה, שכן ישנם אינספור מקורות אחרים לזיהום אוויר אשר אינם קשורים בייצור חשמל. לפיכך ההפרדה בין שתי הסוגיות היא לדעתי עקרונית וחשובה.

הרשה לי להתייחס בסקפטיות לנתון אשר סיפקת אודות 2500 "מקרי מוות בטרם עת" אשר נגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינת ישראל. לפי מיטב הבנתי מדובר בעיקר בקשישים ובחולים כרוניים, אשר על פי ההערכה זיהום האוויר קיצר את תוחלת חייהם בשנה או שנתיים, אולם בוודאי שלא גרם למותם במישרין. אולם גם אם נתון זה מהימן, מה שחסר במשוואה הוא הנתון הנגדי, דהיינו כמה מקרי מוות נמנעו בזכות השימוש בדלקים פוסיליים. מעטים משקיעים בכך מחשבה כלשהי, אולם אספקת האנרגיה האמינה והזולה אשר ממנה אנו נהנים כיום היא האחראית לעלייה הדרמטית בתוחלת החיים של המין האנושי. בזכותה פגים אינם קופאים מקור באינקובטורים, ילדים אינם מתים בטרם עת מתת תזונה, מבוגרים אינם מכלים את חייהם בעבודת פרך כפי שנהגו לעשות עד למהפיכה התעשייתית, וקשישים אינם מתים מחום בתנאי מזג אוויר קיצוניים. ההתעלמות הגורפת שלך מן התחלואה והמוות אשר נמנעו בזכות השימוש בדלקים פוסיליים היא אשר מובילה אותך למסקנות שגויות.

ג. איכות האוויר במדינת ישראל – אודה ואתוודה ששיפשפתי את עיני בתדהמה כאשר קראתי את טענותיך לגבי איכות האוויר במדינת ישראל, כביכול היא "בין הגרועות בעולם". מייד רצתי החוצה על מנת לבדוק אם ענני הערפיח מסתירים את עין השמש, אך כל מה שראיתי הם שמיים כחולים. מייד לאחר מכן התיישבתי לגגל את השאילתה "דירוג מדינות לפי זיהום אוויר", ומצאתי כי לפי ארגון הבריאות העולמי ריכוז החלקיקים מסוג PM10  באוויר בישראל עומד כיום על כ-60. זהו אמנם שיעור גבוה יותר מן הממוצע באירופה וצפון אמריקה (אשר עומד על בין 20 ל-40), אולם אינו נחשב לשיעור גבוה במיוחד או כזה אשר מסכן את הבריאות. ארגון הבריאות העולמי קובע כי עבור רמת זיהום אוויר (AQI) אשר נעה בין 50 ל-100, אני מצטט: "איכות האוויר סבירה, אולם עבור מזהמים מסויימים עלולה להיות השפעה שלילית מתונה על בריאותם של מספר קטן מאוד של אנשים, אשר רגישים באופן חריג לזיהום אוויר". יש להדגיש כי חלק ניכר מריכוז החלקיקים הזעירים הנ"ל מגיע בכלל ממקורות טבעיים כגון סופות אבק או הרי געש, ולא משריפת דלקים פוסיליים או ממקורות תעשייתים אחרים. זהו מרכיב אשר נובע מן המאפיינים הגאוגרפיים של כל מדינה ומדינה, ובוודאי שאיננו מסוגלים להשפיע עליו.

ד. הפד"ח בטבע – טענתך כביכול מעולם לא שררה על גבי כדור הארץ רמת פד"ח כה גבוהה כמו היום איננה נכונה. הגרף המצורף להלן מדגים כיצד במהלך מרבית ההיסטוריה של כדור הארץ רמת הפד"ח הייתה הרבה יותר גבוהה מכפי שהיא כיום, וכי למרות התרומה של האנושות לעליית רמת הפד"ח באטמוספירה, היא עדיין נמצאת בשפל היסטורי. גרף זה גם מדגים כיצד אין שום קורלציה בין רמת הפד"ח ובין הטמפרטורה על גבי כדור הארץ.

הטענה כביכול תפקידו של הפד"ח בתהליך הפוטוסינתזה של צמחים הוא עובדה ידועה לכל שאין צורך לחזור עליה בתקשורת היא בעיני היתממות לשמה. הרי ברור כי פיסת מידע קריטית זו מפריעה לתייג את הפד"ח בתודעה הציבורית בתור "מזהם" (שם תואר שגם אתה משתמש בו), ואינה נוחה לכל מי שעוסק בקידום תיאוריית ה-AGW. הציבור אשר רובו ככולו אינו מכיר את הסוגיה מקשר באופן אוטומטי בין המילה "זיהום" ובין תרכובות רעילות, והדבר מייצר רתיעה אוטומטית. לו התקשורת היתה מדגישה כי קיומו של פחמן דו חמצני הכרחי לשם קיומם של צמחים, וכי העלייה ברמת הפד"ח באטמוספירה דווקא מיטיבה עם צמחיית העולם, רתיעה זו הייתה נעלמת.

אינני מבין על סמך מה אתה קובע כי צמחיית העולם איננה "מסוגלת להתמודד" עם העלייה ברמת הפד"ח באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פחממניים. אני אינני ביולוג או בוטנאי, אולם ההגיון הבריא אומר לי שאם צמחים אוהבים פד"ח, הרי שהעליה בריכוזו תביא באופן הדרגתי לעלייה במסת הצומח על גבי כדור הארץ, אשר תסייע לספוג ולו חלק מן הפד"ח החדש אשר נפלט. נשאלת השאלה ממה יתפרנסו כל "פעילי איכות הסביבה" למיניהם, אם חס וחלילה יסתבר שהטבע מסוגל לאזן את עצמו? זאת אכן תהיה אכזבה גדולה עבורם…

ה. חסמים בירוקרטיים – כבר הבהרתי שאין לי שום התנגדות לפעילות המסירה חסמים בירוקרטיים, וכי כל מטרתו של הבלוג הזה היא לקדם את החירות הכלכלית של האזרח. אולם אני אינני מאמין שזוהי כוונתו האמיתית של משרד התשתיות. כפי שהסברתי, הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים יקרה יותר באופן אינהרנטי, ואיננה כדאית כלכלית ללא סובסידיה ממשלתית. אם אכן מופעל על המשרד לחץ לעמוד ביעדים שמדינת ישראל התחייבה להם במסגרת הסכם פריז, אין לי ספק שכלי הסובסידיה יעלה בקרוב על שולחן הדיונים.

ציינת את גרמניה בתור מודל למדינה שבה נעשה שימוש נרחב באנרגיה ממקורות מתחדשים, ובכן גרמניה היא אכן דוגמה טובה למדינה אשר מעניקה סובסידיות נרחבות לסקטור זה, וסביר להניח שללא סובסידיות אלו המעבר להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים כלל לא היה מתרחש. הסובסידיות הללו יוצאות מכיסו של משלם המסים באופן ישיר דרך חשבונות חשמל מנופחים, או בעקיפין דרך מס הכנסה גבוה. יתכן שגרמניה מסוגלת להרשות לעצמה אנרגיה יקרה מבלי שהדבר ימוטט את כלכלתה, וזאת משום שהיא אינה מאויימת מבחינה בטחונית ותקציב הבטחון שלה מינימלי, אולם במדינת ישראל המוקפת אוייבים המציאות שונה בתכלית.

ו. להיות או לא להיות לודיסט – ידידי, אתה טוען פעם אחר פעם שאינך לודיסט, ושאינך מבקש להחזיר את האנושות לעידן הפרה-תעשייתי. אולם אם אתה טוען שעלינו לצמצם את השימוש בדלקים פוסיליים ובכל זאת מתכוון לשמר כפי שהיא את החקלאות, הכריה, התעשיה הכבדה והתחבורה הבין-יבשתית בהקפיה הנוכחיים, עליך לספק פתרון טכנולוגי כלשהו אשר יאפשר לעשות כן.

זה נכון שניתן תיאורטית לצמצם חלק ניכר מכלל הנפט הנשרף בימינו על ידי הסבה של התחבורה הפרטית היבשתית למכוניות חשמליות, ואספקה של החשמל הזה באמצעים כלשהם שאינם גורמים לפליטה של פד"ח. אולם אין ברשותנו שום טכנולוגיה אשר מסוגלת להפעיל טרקטורים, קומביינים, אוניות משא או מטוסי סילון באמצעות חשמל. כל הכלים הללו דורשים לשם פעולתם ריכוז גבוה של אנרגיה, כמותו מעולם לא הצלחנו לשחזר משום מקור אחר למעט דלקים פוסיליים. כל עוד לא נמצא פתרון טכנולוגי אשר יחליף את אלו, כל הצעה להיפטר לחלוטין מן הדלקים הפוסיליים שקולה לחיסול התעשייה."