אם ישנו נושא שבלוג זה אינו חדל מלעסוק בו באובססיביות, הרי זה שיעור הריבית במשק. פעם אחר פעם אני מנסה להדגים כיצד נתון קריטי זה מכתיב את קצב יצירת הכסף החדש, ובאופן זה מייצר את מחזורי הגאות והשפל בכלכלה. אולם בכל פעם שבו אני מזכיר את המונח, אני חוטא בהכללה גסה. למען הדיוק, צריך הייתי מלכתחילה להבחין בין שני סוגים של ריבית אשר שוררים במשק בכל רגע נתון – הריבית קצרת הטווח והריבית ארוכת הטווח.
הריבית קצרת הטווח היא זו אשר נמצאת בשליטתו המוחלטת של הבנק המרכזי. זוהי הריבית שבה הוא מלווה כסף לבנקים המסחריים, והיות ולבנקים אין אינטרס ללוות מן הציבור בריבית גבוהה יותר, זוהי גם הריבית המירבית שהם יהיו מוכנים להעניק לנו בפק״מ. באופן זה שולט הבנק המרכזי על התמריץ של הציבור לחסוך כסף באפיקים הסולידיים. בשנים האחרונות הריבית קצרת הטווח ברחבי העולם נושקת לאפס (ובאזורים מסויימים כגון גוש האירו היא אפילו שלילית), ובאופן זה רומזים לנו הבנקים המרכזיים שהם רוצים שנבזבז-נבזבז-נבזבז, ואם אנחנו מתעקשים לחסוך, נעשה זאת באפיקים בעלי סיכון גבוה כגון מניות.
לעומת זאת, הריבית ארוכת הטווח לאו דוקא נמצאת בשליטתם של הבנקים המרכזיים. היות ואגרות החוב הממשלתיות נסחרות בשוק החופשי, הרי התשואה שלהן (או הריבית עליהן, זה הינו הך) נקבעת על פי תנאי השוק. כאשר העתיד נראה וורוד והציבור צופה צמיחה מהירה, הוא צפוי למכור את אגרות החוב שברשותו ולנהור לשוק המניות. כתוצאה מן הביקוש הנמוך תשואת האג״ח צפויה לטפס. כאשר העתיד נראה קודר והציבור חרד מפני השקעה במניות, הוא צפוי להעדיף את הביטחון היחסי שמציעות אגרות החוב. כתוצאה מן הביקוש הגבוה תשואת האג״ח צפויה לרדת. היות והמדינה נחשבת ללווה הרבה יותר בטוח מכל תאגיד או אדם פרטי, הבנקים יסכימו להעניק לציבור הלוואות ארוכות טווח (כמו למשל משכנתאות) אך ורק בריבית גבוהה יותר מזו של האג״ח הממשלתיות ארוכות הטווח, ובאופן זה שוק האג״ח מסוגל להשפיע בעקיפין על שווקים נוספים (כגון שוק הנדל״ן).
במצב נורמלי, ישנה קורלציה בין הריבית קצרת הטווח וארוכת הטווח, והן צפויות להתרומם או לצנוח יחדיו. אולם במצבי קיצון אנחנו בהחלט עלולים לראות תזוזה רק באחת מהן, או אפילו תנועה בכיוונים מנוגדים. מצב שבו הריבית קצרת הטווח מתרוממת בה בשעה שהריבית ארוכת הטווח צונחת עלול להוביל ל״היפוך של עקומת התשואה״ (yield curve inversion), אשר מזוהה בדרך כלל עם מיתון במשק. לפיכך, בעת שהבנק המרכזי מעלה או מוריד את הריבית קצרת הטווח, הוא לאו דווקא משפיע על הריבית ארוכת הטווח. על מנת להתמודד עם כך הומצא הכלי השנוי במחלוקת המכונה ״הקלה כמותית״ במסגרתו הבנק המרכזי מדפיס כסף יש מאין ומתערב ישירות בשוק האג״ח באמצעות רכישה של אגרות חוב. בעשור האחרון ראינו כיצד בנקים מרכזיים בכל רחבי העולם עושים שימוש בכלי זה על מנת לדכא באופן מלאכותי את הריבית ארוכת הטווח.
אך להקלה הכמותית ישנו מחיר כבד. השוק נוטה להתמכר לריבית הנמוכה, ומגיב בהיסטריה בכל פעם שהבנק המרכזי מנסה לעצור ולשנות כיוון. המשקיעים אשר התרגלו לכך שמחירן של האגרות רק מטפס לאורך שנים נכנסים לפאניקה כאשר הם חווים לראשונה מזה שנות דור שוק דובי באג״ח. מתוך בהלה הם מוכרים את האג״ח שברשותם, מה שגורם לריבית ארוכת הטווח לזנק אף יותר, מה שמוביל למכירה נוספת וכן הלאה. בסיטואציה שכזו הבנק המרכזי עלול לאבד שליטה על הריבית ארוכת הטווח. הוא יכול כמובן להתערב פעם נוספת בשוק, לרכוש אגרות חוב ולבלום את המפולת. אבל בכך הוא רק יוכיח לציבור שהוא אינו יכול להפסיק את תוכנית ההקלה הכמותית, וכי מה שנחשב פעם לצעד של חירום הפך למדיניות קבועה.
למעשה, רק לאחרונה חזינו ב״חזרה הגנרלית״ של אירוע מסוג זה, כאשר הריבית על אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת ארה״ב זינקה תוך חודשיים מ-2.7% ל- 3.1%, שיא אשר כמותו לא ראינו מאז 2014. באחוזים זה אולי נשמע כמו שינוי קטן, אבל עבור התאגידים עמוסי החוב מדובר בעליה של 10% בעלות התחזוקה של החוב (יש לזכור שממשלת ארה״ב נחשבת ללווה יותר בטוח מכל תאגיד, ולפיכך הריבית על אג״ח קונצרני בהכרח גבוהה יותר מזו על אג״ח של ממשלת ארה״ב). שינוי כזה יכול בקלות להעביר חברה מרווח להפסד, ואיש אינו מבטיח שהריבית תיעצר ב-3%. תיאורטית אין מניעה שהיא תטפס בזריזות גם ל-4% או 5%, משאירה בדרכה שובל של הרס.
באופן אבסורדי, מה שהציל הפעם את שוק אגרות החוב של ארה״ב היתה קריסתו של שוק האג״ח האיטלקי. כמו מדינות רבות בעולם, הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי (וזאת מבלי להחשיב את בריטניה, אשר לכאורה נמצאת בדרך החוצה…) שקועה עמוק בחובות. עד עתה המשקיעים התעלמו מכך והעניקו לה אשראי חופשי, אך לאור התהפוכות הפוליטיות הנוכחיות אמון המשקיעים התערער, וערכן של אגרות חוב איטלקיות צנח בהתאם. חלק ניכר מן הכספים שנפדו מצא את דרכו לאג״ח של ממשלת ארה״ב, אשר נראות בטוחות בהשוואה לאיטלקיות, וזה מה שגרם לתשואה עליהן לצנוח חזרה מתחת ל-3%.
אך לא לעולם חוסן. קשה לאמר איזו מדינה תוביל את המגמה העולמית של עליית שיעור הריבית ארוכת הטווח, ואיזו תיחשב ליציבה יותר ולפיכך תפגר מאחור. מה שבטוח הוא שאחרי קרוב לארבעים שנה של ריביות צונחות בלבד, כלכלת העולם עומדת לשנות כיוון ולחוות סביבה של ריביות מטפסות. במוקדם או במאוחר עלויות המימון של התאגידים יחלו להעיק על המאזנים, ושוק המניות יסבול בהתאם. הנחת היסוד הרווחת בקרב מנהלי ההשקעות, כביכול ישנה קורלציה הפוכה בין מחירי המניות והאג״ח, תחדל מלהתקיים, ואנו צפויים לראות שוק דובי במניות ובאג״ח בו זמנית. זו תהיה מהלומה לעולם הפיננסי שכמותה טרם נראתה. בסיטואציה שכזו סביר להניח שבנקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח רבות יפשטו את הרגל. ספק אפילו אם הממשלות יוכלו לחלץ אותן, משום שהן עצמן יהיו שרויות בסכנה של חדלות פירעון.
מה עשוי למנוע את תסריט האימים מלהתרחש? למרבה האירוניה מה שעשוי לדחות את הקץ עבור בועת האשראי העולמית הוא מיתון. בהנחה שכלכלת העולם תחווה האטה והבורסות יצנחו, לבנקים המרכזיים יהיה תירוץ טוב להשעות את העלאות הריבית המתוכננות ולחדש את תוכניות ההקלה הכמותית. הציבור עשוי להסתער פעם נוספת על שוק האג״ח, מה שיקח את שיעורי הריבית ארוכת הטווח פעם נוספת קרוב לאפס. אולם זה כמובן יתרחש בד בבד לכך שהאבטלה תזנק, הכנסות המדינה ממסים יתמוטטו והחוב הלאומי ירקיע שחקים. במילים אחרות, כל האופציות העומדות כיום בפני הכלכלה העולמית הן גרועות – או שריפה, או מגיפה, או שתיהן גם יחד.
אני מודע היטב לכך שבשלב זה, לאחר חמש שנים שבהן אני מזהיר מפני אסון אשר טרם התרחש, האמינות של עבדכם בתור פרשן כלכלי נמצאת על הקרשים. אני עומד על כך שהניתוח הבסיסי שלי מאז ומתמיד היה מדוייק, וכי הטעות היחידה שלי היתה בהערכת הזמן אשר ידרש לתהליכים אלו להגיע לכדי הבשלה. למרבית הציבור אין סבלנות לעקוב אחר תהליכים כה איטיים, במיוחד כאשר הללו מפריעים להם לעשות רווחים זריזים בבורסה. הם מתייאשים וממשיכים הלאה, מניחים שאזהרותי היו שגויות, או שהן תתממשנה רק בבוא המשיח. עקב כך כה רבים מהם יתפסו בלתי מוכנים ביום שבו הדבר יקרה. כל הונם יהיה מושקע במניות, אג״ח או נדל״ן – שלושת סוגי הנכסים שצפויים לסבול הכי הרבה. לא יהיה להם שום נכס נזיל מחוץ למערכת הבנקאית שאותו אפשר לנצל בשעת חירום, והם עלולים למצוא את עצמם ממררים בבכי מחוץ לסניף הבנק הסגור.
מבוא לקלקלה 
לאמר שיהיה משבר זו לא חוכמה גדולה. משבר בשווקים הפינאנסיים מתרחש אחת ל-10 שנים בערך בממוצע. לכולם ברור שבשלב כלשהו יבוא משבר. מי שבמשך שנים מתריע על משבר מתקרב לא יזכה בנקודות כשהמשבר יגיע, כי כל אחד יכול להתריע כל הזמן ולהיות צודק מתישהו.
תזמון זה הכל בחיים, בטח במניות. מי שהיה מקשיב לך ומוכר בשורט או קונה אופציות פוט וכיו"ב היה מפסיד את המכנסיים. אם היית יכול לחזות *מתי* המשבר מגיע זה היה הרבה יותר מענין. אני מציע לך לנסות תרגיל מחשבתי – פרסם פוסט הפוך, בו אתה מסביר מדוע המשבר לא יגיע – עם נימוקים משכנעים.
אני לא מסכים איתך.
אני אינני קובע בפשטות ש״יהיה משבר״, מה שאכן כל אחד יכול לעשות. אני מסביר מדוע יתרחש המשבר, ואף יותר חשוב מכך – כיצד הוא יהיה שונה מכל משבר שקדם לו. כתוצאה מכך אני מעניק לקוראים כלים על מנת להתכונן לקראת המשבר הזה ולהתמודד עימו.
לדוגמה, אם ידעת שעומד להתרחש משבר כלכלי בספטמבר הקרוב, על פי ניסיון העבר אמור היית למכור את המניות שברשותך ולקנות אגרות חוב ממשלתיות. זוהי הטקטיקה שהוכיחה את עצמה בכל מיתון בשלושים השנים האחרונות. אולם אם התחזית שלי אכן תתממש ובועת האג״ח תתפוצץ אזי הטקטיקה הזאת תיכשל נחרצות, ואף אם תחזה בדיוק מתי יתרחש המשבר, תפסיד את כל כספך.
כך שתיזמון זה לאו דווקא הכל בחיים.
גם אם השוק יקרוס, בכמה הוא יקרוס? נגיד 50%? אז ה-S&P500 ירד מ-2700 ל-1350 ויחזור בסה״כ לאיפה שהוא היה לפני 6 שנים ב-2012. כלומר מי שדבק באסטרטגיית stay the course עדיין ירוויח, בעוד ש-perma-bears זירו-הדג׳יים כמוך שהיו מחוץ לשוק עוד מ-2009 יפסידו בכל מקרה, גם אם תחזיותיהם השחורות יתגשמו.
ימים יגידו.
מאמר מצויין!
אז מה אתה ממליץ? מה השורה התחתונה? להוריד את אחוז המניות בתיק ההשקעות ולעבור ל..?
ראשית, יש להזכיר שאני אינני יועץ השקעות מוסמך, ולכן אני מאוד נזהר מלתת לקוראים הנחיות מפורשות מה לעשות בכספם. המטרה שלי מאז ומתמיד היתה להתריע על הסכנות ולהניח לקוראים לגבש את האסטרטגיות שלהם בעצמם. עם זאת, אני שוקל להרים את הכפפה ולכתוב מאמר מפורט בנדון (שיהיה מלווה במיליון אזהרות אדומות על כך שאינני יועץ השקעות מוסמך וכי על הקוראים לקחת אחריות מלאה על מעשיהם), כך שכדאי לך להמשיך ולעקוב אחרי הבלוג.
״להוריד את אחוז המניות בתיק״ – לאור מה שרשמת אני חייב להדגיש שאינני רואה בהכרח קריסה של שוק המניות במונחים נומינליים. כפי שהסברתי פעמים רבות, עם מספיק אינפלציה, המניות יכולות להמשיך ולשבור שיאים בשעה שהמטבע שבו הן נסחרות מאבד מערכו.
מבורך אם תעשה אחד כזה
שים את כל הכסתח האפשרי שאתה יכול וצריך
אנשים חושבים שהם מרוויחים כסף ובתאכלס האינפלציה אוכלת להם את הערך של הכסף
אני באופן אישי צמא לשמוע ממך את ההיבט הפרקטי
אני מתאר לעצמי שיש לא מעט אנשים חכמים לא פחות ממני או ממך שרואים את הנתונים האלה ויודעים מה המשמעות שלהם, אולם משום מה אני לא רואה התנפלות על מקלטים פיננסים כמו זהב או כסף, אז מה זה אומר? שכל עוד התזמורת בטיטניק מנגנת אז כולם חיים באשליה שהכל בסדר , או שהפרשנות שלך לא מדויקת
שלום איציק –
ההיסטוריה מלמדת ששנייה לפני התפוצצות בועת הדוט קום אנשים עוד קנו מניות של חברות סטארט-אפ במחירים מופרכים, ושזמן לא רב לפני התפוצצות בועת הסאב-פריים אנשים עמדו בתור על מנת לקנות בתי קיט בפלורידה ובלאס-ווגאס. כנראה שיש דבר מה בטבע האנושי שגורם לנו להתעלם מסכנות, ולהניח שאם האסון הברור מאליו טרם התרחש, אז זה אומר שהוא לעולם לא יתרחש. כך שעצם העובדה שאני נמצא בדעת מיעוט ומרבית בני האדם אינם שותפים להשקפת עולמי הכלכלית אינה עושה עלי רושם.
האם יתכן שאני טועה לחלוטין בפרשנותי את המצב? כן, אני מעריך שזה אפשרי. אבל עד עתה לא נתקלתי בטיעון משכנע מדוע אני טועה. מדוע הציבור ירצה להמשיך ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות גם בסביבה של ריביות מטפסות, כאשר מובטח מראש שיפסיד כסף על השקעה זו? ואם הציבור יחדל מלרכוש אגרות חוב – אזי כיצד ממשלות העולם מתכוונות להמשיך ולממן את הגרעונות שלהן? ואם התשובה היא באמצעות הדפסת כסף יש מאין, אזי מה ימנע התפרצות אינפלציונית חסרת תקדים?
ביום שבו אשמע הסבר משכנע לשאלות הללו, אני מבטיח לשנות את דעתי.
מעניין לשמוע ממך המלצות השקעה (כמובן עם 100% הסתייגות משום שאתה לא מתיימר להיות יועץ השקעות)
האינפלציה מרימה ראש במדינות המתפתחות והייתי ממש רוצה לדעת ניתוח שלך לגבי השקל. בנק ישראל לא מוצא את האינפלציה, אבל ברור לכולם לאן הלך הכסף שיצרו הבנקים בארץ.
לדעתי הצנועה, אנחנו בפתחו של משבר דפלציוני. השקל שבנק ישראל הדפיס כדי לקנות דולרים, איננו משחק תפקיד מפני שהוא זעום ביחס למליארדים שנוצרו ע"י הבנקים במשכנתאות וב"הלוואות לכל מטרה". כשההון הדמיוני, בדמות קירות הבטון, ימחק – יהיה מחסור גדול בשקלים ומכאן אני מסיק שהשקל יתחזק בטווח הקצר.
השאלה היא האם אנחנו עתידים לראות כאן "הקלה כמותית"? אני יודע שאתה תומך בדעה שכן (וזה מאוד הגיוני, הרי כל ראשי הבנקים המרכזיים במערב בסה"כ מנגנים את אותה המנגינה) אבל אם לא, אזי השקל כן יכול להיחשב כנכס מפלט.
אני מחזיק מניות. היחס הוא33 אחוז מניות וכל השאר מזומן וקצת זהב וסילבר.זה הפתרון שאני מצאתי.מעין ניסיון להחזיק את המקל בשתי קצותיו.
אלו פתרונות אחרים לדעתך יש?
אריאל שלום –
כפי שאולי ראית לעיל, אני מעוניין לרשום מאמר אודות כיצד יש לדעתי להשקיע בסביבה הכלכלית המשוגעת ויוצאת הדופן שבה אנו חיים. זהו בעיני אתגר עצום, משום שלדעתי לא ניתן פשוט לאמר ״שימו כך וכך אחוזים במניות, כך וכך אחוזים באג״ח, כך וכך אחוזים בזהב וכן הלאה״, משום שהכיוון של הכלכלה העולמית (אינפלציוני? דפלציוני?) עדין מעורפל, ועשוי בכל רגע להשתנות. הגישה הנכונה לדעתי היא של ״מקרים ותגובות״, כך שהקוראים ידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה.
לפיכך תבין מדוע קשה לי במסגרת התגובות להתייחס לאסטרטגיית השקעה ספציפית.
תודה רבה שאתה משקיע ממרצך וזמנך להחכים אחרים… עונג צרוף לקרוא את המאמרים שלך אני עוקב אחריהם כבר זמן רב … אתה מצליח לחדש לי כל פעם מחדש . המון תודה והמשך כך.
תודה רבה.
המילים שלך ממש מחממות את הלב.
קודם כל תודה רבה על המאמר המעולה שלך.
זה באמת מעניין לראות מה יוליד יום.
אני עדיין לא מבין משהו מרכזי הרי יש תהליכים כלכליים וגם מינסטרימים שמתרחשים שאנחנו ואפילו כלכלנים לא לוקחים בחשבון.
הרי אנחנו לוקחים בחשבון את המערכת הכלכלית לפי כלים מהעבר כשאתה מדבר על ריבית של 15% לפני 40 שנים היתה גם אינפלציה גבוהה, לא היתה יעילות ביצור כמו שיש היום, לא היו כמות עובדים כמו שיש היום, לא היו תחומים כלכליים שלמים שיש היום ולא היו רק לפני 20 שנים.
ומה עם מדינות שמבחינה כלכלית כמעט אפשר להגיד שלא היו קיימות אז אני מדבר כמובן על סין אבל ברור שגם על דרום קוריאה שמייצרת ומשגשגת אבל כמובן גם הודו, מקסיקו, ברזיל ועוד מדינות.
המדינות האלה ממשיכות לצמוח חזק ולצרוך כמויות הולכות וגדלות של מוצרים ושירותים.
היעילות עולה בקצב מסחרר בואו לא נשכח שלפני 30 שנים לא היו כמעט מחשבים, רובוטים, אינטרנט וכמובן הדבר ששוב שינה את כל העולם זה הסמארטפון שהופיע רק לפני עשור וכבר אין כמעט אדם בעולם המערבי (אבל גם בעולם השלישי) בלי סמארטפון ובלי גישה לאינטרנט בכף היד שמיעלת את העולם בצורה פנומנאלית כפי שלא חשבנו עליו לפני כמה שנים.
זה כמובן נראה אולי מובן מאליו היום אבל מי חשב על זה שאפל תהיה החברה הכי גדולה בעולם לפני עשור זה נוצר מכלום רק אפל זה שווי שוק של טריליון דולר וצומחת עוד ועוד ואני לא מדבר על עוד עשרות יצרניות אחרות של טלפונים.
כמובן שוק האינטרנט של גוגל, פיסבוק, נטפליקס, טוויור, סנאפצ'אט זה משהו שלא היה קיים לפני 15 שנים וזה חברות הכי ריווחיות עם שווי שוק עצום שרק הולך וגדל ונפתחות עוד ועוד שווקים בתחום הזה.
כמובן בתחום המסחר זה אמזון, אליקספרס, איביי אלה דברים שלא היו קיימים בכלל לפני כמה שנים ואלה חברות של עשרות ומאות מיליארדים שהצמיחה בהם רק עולה.
מה עם שווקים חדשים אם זה מכונות חשמליות של טסלה והשוק החלל הפרטי ספייס איקס, בלו אוריג'ין ועוד כמה חברות שמזניקות את החלל שיכול לפוצץ את הכלכלה עם צמיחה של מאות אחוזים.
זה יקח אומנם זמן זה לא מהירויות האינטרנט אבל ביחס למה שהיה קודם יש התקדמות והצלחות בתחום.
עכשיו כמובן יש את כל בעיות המימון והנזילות והאינפלציה שתיארת אבל האם החברות שהזכרתי וכאלה שלא, תלויות במימון הזה רובן אני חושב שבכלל לא.
אם זה בתחום האינטרנט, הסמארטפון והמסחר חברות שהרווחיות שם מטורפת כך שהרווחים שם לא תלויות כל כך במימון רב ולא יושפעו וימשיכו לסגסג גם בריבית עולה זה נכון שהן זה לא כל הכלכלה ואפילו לא רובה אבל הן חוד הן כן חברות מובילות בעולם ומהוות נתח יפה מכלכלת העולם והן לא היו קימות לפני כמה עשורים.
ומה על תחומים כמו תחום האנרגיה, השירותים, הבריאות, תחבורה, תיירות, תשתיות, פנאי ועוד.
גם הם מאוד התפתחו בתקופה האחרונה וגדלו בצורה מדהימה כל זה לא לדעתי יכול לאפשר כן לדכא את האינפלציה בערכים נמוכים ולהמשיך ליצר צמיחה טובה.
האפשרויות של קושי במימון ויצירת בעיות כמובן קיימת וכנראה שחברות פחות טובות ובעיתיות יגססו ויעלמו וזה כן יכול לגרום לירידות בשווקים ולבעיות לא קטנות ומשברים אבל לא בטוח שמשבר בסדר גודל של 2008.
ומה על תחומים שיופיעו לנו בתקופה הקרובה שאין לנו מושג לגביהם כלום בדיוק כמו האינטרנט והסמארטפון והמסחר המכוון. ואיך הם ישפיעו על הכלכלה?
שלום יבגני –
ידרש מאמר שלם על מנת להגיב בצורה רצינית לטענות שהעלת, ובכל זאת אנסה לעשות זאת בקצרה.
ראשית, יש להבין שבבסיס כל כלכלה ישנו יזם אשר מנסה למכור מוצר או שירות, וצרכנים אשר קונים אותו. כאשר ישנו אשראי זמין בשוק הריבית אמורה לרדת, ולעודד את היזמים לקחת על עצמם חוב, לרכוש אמצעי ייצור נוספים ולהרחיב את היצע הסחורות והשירותים. כאשר האשראי אינו זמין הריבית אמורה לטפס, היזמים הגרועים אשר אינם יעילים די הצורך על מנת לעמוד בריבית כזו פושטים את הרגל, ורק היזמים היעילים והריווחיים ביותר שורדים. זהו ״מחזור העסקים״ על פי האסכולה האוסטרית בכלכלה, והוא מתקיים ללא שום קשר לשאלה אלו טכנולוגיות עומדות לרשותנו, או מה גודלה של האוכלוסיה. כאשר הבנק המרכזי מתערב בכלכלה, מפחית את הריבית כאשר היא אמורה להיות גבוהה, או אפילו מדפיס כסף יש מאין כפי שראינו בשנים האחרונות, הוא צפוי לעוות את מחזור העסקים, לייצר גאות מלאכותית שמבוססת בעיקר על אשראי זול, אשר בעקבותיה תמיד מגיע משבר, אשר פרופורציוני בגודלו לגאות שקדמה לו. היות והדינמיקה הזאת חזרה על עצמה פעמים כה רבות בעבר, בכל מקום על גבי הפלנטה, אין לנו שום סיבה להאמין שקיומם של מחשבים, סמארטפונים או אינטרנט ישנה דבר מה.
אתה מונה מגוון של חברות כגון אמזון, נטפליקס, טסלה וכן הלאה, וטוען שהן ריווחיות להפליא ואינן נדרשות כלל לחוב. ובכן, צר לי לבשר לך, אולם לכל החברות שמנית ישנם חובות עתק, וחלקן כלל אינן ריווחיות ואפילו מפסידות כסף בקצב מסחרר. הסיבה היחידה בגללה כולם בטוחים שמדובר בחברות מצליחות היא משום שמחיר המניה שלהן לא חדל מלטפס, ומחיר המניה שלהן לא חדל מלטפס בעיקר משום שהן נוהגות להשתמש ברווחים שלהן, או לעיתים אפילו ללוות כסף, על מנת לרכוש את המניות שלהן עצמן (מה שמכונה בעגה המקצועית share buyback), מה שדוחף את מחיר המניה מעלה באופן מלאכותי. במילים אחרות – מדובר בבועה.
אם תבדוק מה החברות הללו עושות, תגלה שהן לא ממש נחוצות לקיומה התקין של האנושות. אף אחד לא ימות אם לא יוכל לצפות בסדרות בנטפליקס, או לבזבז את זמנו בפייסבוק, או להחליף את האייפון 7 שלו באייפון 8. לפיכך בכל סיטואציה של מיתון הן צפויות להיות הראשונות שיסבלו, בשעה שאנשים יעדיפו להוציא את כספם על מוצרים הכרחיים יותר. טסלה היא חברה שמייצרת מכוניות חשמליות יקרות מאוד, שכבר עתה יש להן תחליפים זולים וטובים יותר מחברות הרכב המסורתיות. כמעט בטוח שהיא תפשוט את הרגל בשנים הקרובות.
זה נשמע שאתה בטוח שצמיחה פנומנלית נמצאת ממש מעבר לפינה. מה שאתה צריך לשאול את עצמך זה – איך זה שאחרי עשר שנים של ״התאוששות״ היא עדיין לא הגיעה? איך זה שמאז 2008 שיעורי הצמיחה העולמית כל כך עלובים, וזאת על אף אפל וגוגל ופייסבוק וטסלה ואמזון? ומה גורם לך לחשוב שמצב העניינים עומד להשתנות לטובה, בייחוד שאנו נמצאים בפתחה של מלחמת סחר בין ארה״ב ובין סין, אשר בהכרח תצמצם את הקף הסחר העולמי?
לפי מה שאתה מתאר פה לא יהיו אפשרויות השקעה וכלכלת העולם פשוט תיפול ללא אפשרות להתאושש. בכזה מצב לא רק שלא יהיו אפשרויות השקעה אלא שכל הסחר העולמי יעצר ולכן אתה, אני וכולנו נגווע מרעב או נמות במלחמת העולם שתתחיל. תקן אותי אם אני טועה בניתוח שלי?
הבא נתחיל מלאמר שכן, אני חוזה אירוע כלכלי קטקליסמי, אשר דומה בהקפו ובהשלכותיו לנפילתה של האימפריה הרומית. כתוצאה ממנו חלק ניכר מאוכלוסיית המערב תתרושש לחלוטין ותסבול מחרפת רעב. העוני והמצוקה שיגרמו לאוכלוסיה עלולים להוביל למהומות, מהפכות או מלחמות, אשר יקרעו אומות שלמות לגזרים וישנו לנצח את מפת העולם. אם לא הייתי סבור שלפנינו אירוע בסדר גודל שכזה, לא הייתי טורח לכתוב אודותיו בלוג שלם, הכולל עשרות רבות של מאמרים.
אולם יחד עם זאת אני לא מסכים איתך שלכלכלת העולם ״לא תהיה אפשרות להתאושש״. ברגע שבו הממשלות עמוסות החוב יוכרו כחדלות פרעון (בין אם באופן רשמי, על ידי הכרזה על פשיטת רגל, ובין אם באופן בלתי רשמי, על ידי הדפסת כסף יש מאין לצורך תשלום החובות, כך שהוא יאבד כל ערך), הכלכלה תהיה חופשית להתחיל מחדש וזאת ללא נטל החוב אשר רובץ עליה כאבן ריחיים. הדבר היחיד שמונע מאיתנו מלאתחל את המערכת הוא ההתעקשות להעמיד פנים שהחובות הללו הם ברי-השבה.
האם אתה ואני נזכה לראות את כלכלת העולם משתקמת לאחר שנים ארוכות של עוני, רעב ומלחמות? אולי. אני ללא ספק עושה כל מאמץ על מנת להכין את עצמי ואת משפחתי לתקופה הקשה הזאת. אם לא עבור הדור שלנו, אזי לפחות עבור הדור הבא.
תודה על התשובה המנומקת. אשאל מהם אותם צעדים אשר אתה נוקט?. האם משק אוטרקי הוא הפתרון היחידי?. שאלה נוספת, היכן אתה ממקם את ישראל בכל הסיפור הזה? יחס חוב תוצר של המדינה ממשיך לרדת עם השנים (אני לא מדבר על האזרחים שהגדילו חובות, זה כבר סיפור אחר)
אפשר לשאול איך אתה מתכונן…אגירת מזון מים וזהב? ואהיה מעט נועז ואבקש ממך היות ואני מעריך את דעתך מאוד …לפרסם מאמר איך באמת להתכונן לאירוע כמו שאתה מתאר לא בהיבט כלכלי כמובן שגם אני חושב שהוא לא יהיה רלוונטי אלא הישרדותי גרידא!! איך באופן מעשי ניתן להגדיל את הסיכויים של ושל משפחתי לעבור את חבלי הלידה של הכלכלה החדשה שתעלה לאחר אחיזת העיניים שאנו חיים בה כיום
אם תואיל לפרסם מאמר מקיף איך אתה מתכונן זה יהיה מדהים… אני כבר קניתי מעט אספקה של מזון יבש בעיקר שיספיק לחודשיים אני מתלבט איך להמשיך מכאן
אם זה אכן יקרה…. הלך על כולנו. הכלכלה העולמית תעצר… לא יהיה מזון, חשמל, תרופות וכו'. רק מי שיהיה בבעלותו משק אוטרקי ישרוד וגם במקרה כזה הוא יכול לצפות לכאוס חברתי וכלכלי. אגירת מזון יבש לחודשיים לא תעזור, זה רק לדחות את הבלתי נמנע
חבר׳ה, לא להיכנס ללחץ.
זה בלתי אפשרי לחזות כיצד בדיוק האירועים יתפתחו, אולם רוב הסיכויים הם שהאירוע הכלכלי שאנחנו מדברים עליו לא יוביל ל״סוף העולם״. יתכן שהחיים אשר מצפים לנו מעברו השני יהיו דלים ופשוטים יותר בהשוואה למה שאנו רגילים לו כיום, אולם הם ימשכו.
אשתדל להתייחס במאמר הבא לשאלה כיצד לדעתי יש להתכונן.
רק שואל אתה צודק במקרה של קריסה מוחלטת של כל המערכות תומכות החיים בהחלט מזון לחודשיים לא יעזור אני בונה על תרחיש מעודן יותר כמו שמתאר כותב המאמר … לדעתי יהיה חלון זמן קריטי אותו יהיה צורך לעבור עד אשר הכל יגיע לאיזון מסויים של חיים דלים… אבל חיים… לדעתי יהיה זמן קריטי של שוק הלם וקריסה מסויימת שבהם לדעתי אני צופה בהחלט חוסר של מזון ואולי אפילו מים… אחרי תקופה מסויימת שאת אורכה קשה להעריך כשהשוק וההלם הראשוני יעבורו נגיע לאיזון מסויים של חיים דלים כמו שנאמר והתאוששות איטית לכן לדעתי עדיף להתכונן כבר היום ונכון אולי חדשיים זה לא מספיק ואולי גם לא רלוונטי במקרה של קריסה כל כך קיצונית שלא ניתן יהיה להתאושש ממנה אבל שוב אני בונה על תרחיש מעודן יותר לכן התכוננתי לחודשיים בלבד… זה בבחינת הרע במיעוטו … ושיהיה לכולנו בהצלחה
לפי דעתי הניפוח הגדול הוא של המדינות המתפתחות.
כמויות של כסף זרמו לשם.
לפי דעתי עיקר המשבר יהיה במדינות המתפתחות. בארצות הברית יהיה תיקון אבל לא משבר
אני לא מכיר היטב את כל הכלכלות המתפתחות, אבל יודע לבטח שסין נמצאת בבעיה. אף על פי שבעשורים האחרונים היא צמחה באופן פנומנלי, חלק ניכר מן הצמיחה הזאת נרכש באמצעות חובות עתק, שהושקעו באופן כושל (בבניית ״ערי רפאים״ שאיש אינו רוצה לגור בהן וכדומה). בד בבד הדמוגרפיה מתחילה לנשוף בעורפיהם, והם צפויים לחוות בשנים הבאות ירידה דרמטית בכמות האוכלוסין בגילאי העבודה, ועליה דרמטית בכמות הקשישים שיש לטפל בהם. כך שיכול להיות שאתה צודק והמשבר הבא יתחיל דווקא שם.
אבל אנחנו חיים כיום בעולם גלובלי, ומפולת בבורסה של שנגחאי יכולה להשפיע חיש מהר על וול-סטריט. בנוסף אנחנו יודעים עד כמה רעועה כלכלת ארה״ב וכמה היא עמוסה בחובות, ולפיכך אינני מבין מהיכן אתה מגייס את האופטימיות שלך לגביה.
שלום
אני מחזיק מזומן זהב וסילבר. אבל מחזיק גם מניות.
הפתרון שאני מצאתי לאחזקת מניות שאתה מתנגד לה,הוא פשוט לקבוע סטופ לוס דינמי . כל עוד הetf והמניות שאני מחזיק עולים אני איתם. ברגע שיש ירידה משמעותית אני מתכנן לחתוך החוצה. כמובן שיש לי תכנית מסודרת כתובה מראש איך לעשות את זה .אני לא מאלתר ברגע שיש ירידה. יש ספרות שלמה בנושא איך לקבוע סטופ לוס.כל מיני גישות.
נסים ניקולס טאלב כותב בספרו הראשון שזהו כלי שכמעט ולא משתמשים בו. זו גם התחושה שלי כשאני פוגש משקיעים ומדבר איתם. אנשים מתחתנים עם פוזיציה ומתאבדים איתה
ומוכרים רק לאחר שהפסידו מחצית מהכסף.
מקווה שהועלתי לקוראים במשהו.
סבבה. שכל אחד ינקוט באסטרטגיה שמתאימה לו.
אני רק אציין שסטופ לוס אפקטיבי אך ורק כאשר השוק נזיל, דהיינו שיש מישהו מן הצד השני שמוכן לקנות ממך את המניות או אג״ח הללו, במחיר שרצית. במצבי קיצון הנזילות יכולה להיעלם, ולא יהיה למי למכור, לפחות לא במחיר שקיווית להשיג.
אני עדיין לא LTCM. חחחחחחחח…
פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים | מבוא לקלקלה·
פינגבק: אמונה עיוורת | מבוא לקלקלה·
פינגבק: רוחות מלחמה | מבוא לקלקלה·
פינגבק: שוק האג״ח מתמוטט | מבוא לקלקלה·