אזהרה לגבי הזהב והכסף

לבקשת הקהל, התחלתי לעבוד על מאמר העוסק בדרכים להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי הבא. היות ואני צופה שיהיה זה בבסיסו משבר מוניטרי, הדיון במתכות הזהב והכסף עמד לשחק בו תפקיד משמעותי. אולם טרם שהספקתי לפרסם אותו, הגיעה המציאות וטפחה על פני. לאור ההתפתחויות של 48 השעות האחרונות בשוק החוזים העתידיים, אין לי ברירה אלא לפרסם אזהרה בנוגע להשקעה בזהב ובכסף.

לפנינו גרף חודשי המתאר את מחירו של הזהב בשנים האחרונות (להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה). אינני מסוגל להיכנס במסגרת זו להסברים מעמיקים אודות עקרונות הניתוח הטכני, אך ניתן לראות כיצד לאחר המפולת של שנת 2013 מחיר הזהב נכנס לשוק דובי מתמשך, וכיצד מגמה זו התהפכה בתחילת 2016. מאז, על אף שזיגזג מעלה ומטה באופן אשר תיסכל והתיש את המשקיעים, מחיר הזהב יצר בסיס מעל למשולש סימטרי (קו כחול כהה). בסיס מסוג זה, בייחוד כזה אשר נוצר לאורך שנים, מבשר בדרך כלל על בואו של שוק שורי ארוך טווח. תצורה טכנית זו היא שהביאה אותי לפרסם המלצות לגבי השקעה בזהב, ומאוחר יותר גם בכסף. סימן חיובי נוסף התקבל באוגוסט 2017, כאשר מחיר הזהב פרץ את קו המגמה היורד (קו וורוד), אשר חיבר בין השיא של 2011, 2013 ו-2016. קו זה אמור היה להיות המחסום האחרון בפני מחירי זהב גבוהים יותר, אשר בו זמנית גם יעידו על התגברות האינפלציה העולמית והיחלשותו של הדולר. אבל זה לא קרה.

אם נביט בגרף השבועי נוכל להתמקד בהתפתחויות האחרונות. ניתן לראות כיצד מחיר הזהב נתקל בהתנגדות עיקשת ברמה של 1360 דולר לאונקיה, אשר לא במקרה זהה לשיא של 2016. למי שאינו בקיא בנושא, התנגדות נגרמת כתוצאה מקיומם של משקיעים אשר רכשו בעבר את הסחורה המדוברת, ראו כיצד מחירה יורד, והמתינו להזדמנות על מנת להיפטר ממנה. לפיכך כאשר המחיר מטפס חזרה אל המחיר בו קנו, מופיע פתאום לחץ חזק של מוכרים כפי שראינו בין ינואר לאפריל השנה. אך ירידת המחירים אותה חזינו מאז לא הדאיגה אותי, משום שקו המגמה הכחול נותר בעינו. מבחינה טכנית מחיר הזהב יכל לרדת עד לרמה של 1240 דולרים לאונקיה, מבלי לפגוע בשוק השורי ההולך ומתפתח. למעשה, עקב מחזורים עונתיים ציפיתי לחולשה מסויימת במהלך הקיץ, תקופה שבה הביקוש התעשייתי תמיד חלש.

אך לפני 48 שעות קרה דבר מה מדאיג, כאשר מחיר הזהב צלל ל-1220 דולרים, מפר בכך את קו המגמה העולה אשר החזיק מעמד מאז 2016. על פי עקרונות הניתוח הטכני, ככל שקווי מגמה אלו מחזיקים מעמד זמן רב יותר, כך חשיבותם הולכת וגוברת. שבירה של קו מגמה זה מעמידה בספק את התזה בדבר שוק שורי במתכות היקרות. האם זה אומר שמחיר הזהב עומד לקרוס לחלוטין? לא בהכרח. הזהב עודנו סחורה בעלת ביקוש תעשייתי נרחב בתעשיית התכשיטים, האלקטרוניקה, רפואת השיניים וכן הלאה. כפי שהסברנו בעבר הביקוש הזה הוא שמעניק למחיר הזהב ״רצפה״, ומונע ממנו מלהגיע לאפס. אולם בהחלט אפשרי שמחיר הזהב עתיד לבקר פעם נוספת בשפל של 1050 דולר לאונקיה אשר ראינו בשנת 2015, ואולי אף לרדת נמוך ממנו. האם מחיר הזהב לעולם לא יטפס מעל לשיא שנקבע בשנת 2011, כאשר נסחר עבור כ-1900 דולר לאונקיה? לדעתי דווקא כן. לאור הכמויות העצומות של כסף אשר הודפס על ידי הבנקים המרכזיים בעשור האחרון, ורמות החוב חסרות התקדים של הממשלות, התאגידים ומשקי הבית כאחד, אין זה הגיוני שמחיר הזהב יוסיף להיות מדוכא לעד. אבל כנראה שזה לא יקרה בעתיד הקרוב, ועלינו להכין את עצמנו נפשית לכך שמחיר הזהב יוסיף לדשדש במשך תקופה ארוכה.

כעת אני רוצה להקדיש מספר מילים למשמעות הדברים ביחס לכלכלה העולמית. מאז עלייתו לשילטון של דונלד טראמפ ראינו סימנים רבים להתגברותה של האינפלציה ברחבי העולם. אף על פי שהצמיחה הוסיפה לדשדש, מחיר הנפט כמעט והכפיל את עצמו. מחיר הנחושת זינק בלמעלה מ-50%. סקטור הסחורות בכללותו נראה כאילו הוא עומד לשוב לחיים, אחרי שפל של עשורים רבים. אולם לנוכח ההתפתחויות האחרונות אני מוכרח להטיל ספק בנראטיב הזה. כזכור, הפדרל רזרב נמצא מזה שנתיים בתהליך של העלאת ריבית, ולאחרונה אף התחיל לצמצם את המאזן שלו בקצב הולך וגובר. צימצום המאזן (מה שמכונה Quantitative tightening) נעשה בדרך של מכירת אגרות חוב בשוק החופשי, ו״העלמת״ הכסף אשר מתקבל תמורתן. אף על פי שהבנק המרכזי האירופי והבנק המרכזי של יפן טרם הצטרפו לפד, הם התחילו לרמוז לאחרונה על הפסקת המדיניות המרחיבה. אפילו במדינת ישראל הקטנה ישנם סוף סוף דיבורים על העלאת ריבית. לפעולות אלו ישנו אפקט דפלציוני, אשר מקטין את כמות הכסף הזמין במשק. כפי שהזהרנו פעמים רבות, כלכלה אשר מכורה לאשראי זול לא מסוגלת להתמודד עם דפלציה. היא כה חלשה ושברירית, עד שכל ניסיון להעלאת ריבית עלול להביא לכדי מיתון.

המרווח בין תשואת אג״ח ל-10 שנים ולשנתיים של ממשלת ארה״ב. אינדיקטור מהימן לבואו של מיתון (האזורים המסומנים באפור).

סימן נוסף אשר מרמז על כך שאנו קרבים למיתון הוא ההיפוך של עקומת תשואות האג״ח בארה״ב (yield curve inversion). אני יודע שזה נשמע מאוד מסובך, אולם מדובר בסך הכל בהפרש בין תשואת האג״ח לשנתיים ולעשר שנים. במצב נורמלי אג״ח ארוך טווח אמור להניב תשואה גבוהה יותר מאג״ח קצר טווח, משום שככל שאנו מלווים את כספנו לממשלה לטווח ארוך יותר, כך אנו נוטלים על עצמנו סיכון רב יותר. אולם פעם אחר פעם במהלך ההיסטוריה אנו רואים כיצד סמוך למיתון המצב הזה מתהפך, ואנשים מעדיפים את האג״ח ארוכות טווח על פני קצרות טווח, ומוכנים לקבל עבורן תשואה נמוכה יותר. ככל הנראה הדבר נובע מציפיה של המשקיעים לכך שבזמן מיתון הבנק המרכזי יפחית פעם נוספת את רמות הריבית במשק, וכתוצאה מכך מחירן של אגרות החוב ארוכות הטווח יזנק. מה שראינו בשנה האחרונה הוא שלמרות העלאות הריבית של הפד (אשר משפיעות על הריבית קצרת הטווח), הריבית ארוכת הטווח לא הושפעה באותה המידה, מה שצימצם את פער הריביות לפחות מרבע אחוז. אם מגמה זו תימשך, אנו נראה בקרוב את עקומת התשואות מתהפכת.

לכאורה, מיתון אמור להיות טוב עבור הזהב. הבנקים המרכזיים מפחיתים את הריבית ומדפיסים כסף כמו משוגעים, מה שמערער פעם נוספת את אמון הציבור בשטרות הנייר ודוחף אותם לעבר נכסי מקלט יציבים יותר. אולם כפי שהסברנו בעבר, לזהב ישנו תפקיד כפול, והוא משמש הן כסחורה תעשייתית והן כמטבע בינלאומי. כאשר אנו נקלעים למיתון הביקוש התעשייתי פוחת וגורם לירידה זמנית במחירו, עד אשר הביקוש המוניטרי מתגבר ומאפיל על הירידה בביקוש התעשייתי. כך התרחש למשל בשנת 2008, לאחר התפוצצות בועת הסאב פריים, כאשר מחיר הזהב צנח תחילה משיא של 1000 דולר עד לשפל של 700 דולרים. רק כאשר התבררו מימדי התגובה של הפד למשבר נהפכה המגמה, והזהב טיפס חזרה עד שעקף את השיא הקודם וכמעט שהכפיל אותו. ישנם מומחים רבים אשר טענו שתהליך זה עתיד לחזור על עצמו, אולם אני סירבתי עד עתה להאמין להם, משום שהתנאים כיום שונים מהותית מאלו ששררו במשבר הקודם. יש לזכור כי בשנת 2008 הזהב היה שרוי בשוק שורי ממושך, והגיע למה שנחשב אז לשיא של כל זמנים. כתוצאה מכך משקיעים רבים החזיקו בזהב, לאו דווקא משום שהבינו את חשיבותו המוניטרית, אלא פשוט משום שראו כיצד הוא מטפס ורצו לקחת חלק בחגיגה. כאשר פרץ המשבר הם נאלצו לגייס מזומנים ומכרו כל מה שהיה ברשותם, כולל את הזהב. אבל כיום הזהב נמצא בשפל, לאחר שוק דובי ממושך וכואב. כמעט ולא קיימים משקיעים בוול-סטריט אשר מחזיקים בזהב, והוא נחשב לנכס מוקצה מחמת מיאוס. לפיכך הייתי סבור שגם בעת מיתון לא נחווה את התיקון הראשוני הזה במחיר הזהב. האמנתי שהציבור אשר למד את הלקח מ-2008 ידע לחזות את התנהגות הבנקים המרכזיים, ושכתוצאה מכך מחיר הזהב יזנק באופן מטאורי.

אך לצערי, זה אינו מה שאנו רואים בשטח. הזהב מפגין כיום חולשה שאינה מאפיינת שוק שורי מחודש. היות ואנו מעוניינים להשקיע באופן רציונלי ולא על פי משאלת לב, אנו חייבים להתייחס למפולת האחרונה בכובד ראש ולצמצם את הציפיות שלנו ביחס לנכס זה.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

מודעות פרסומת

25 תגובות ל-“אזהרה לגבי הזהב והכסף

  1. אפשר גם להתייחס למצב הזהב כיום בהשוואה ל-2008 בצורה חיובית יותר
    אם כאמור המצב הוא שונה ואותם משקיעים שרצו בזמנו לתפוס טרמפ על גל העליות לא מחזיקים כרגע את המתכת האם זה לא אומר שבמקרה של משבר הנעירה לזהב תהיה גדולה יותר והעליות יכולות להיות גדולות הרבה יותר באופן יחסי לאז?

    בנוסף כפי שאתה מציין, לזהב ערך מוניטרי חשוב, בחינה מעמיקה תראה שלא הייתה התאוששות אמיתית מהמשבר ב2008, זהב יכול להיתפס כמקום היחיד לברוח אליו כאשר ייאבד האמון בשיטה המוניטרית הקיימת מה שהגיוני שיקרה במשבר הבא שיכול לבוא מכמה כיוונים ולהיות יותר גדול אפילו מהאחרון

    ניתוח טכני הוא כלי טוב לבחינת מגמות והבנת התנהגות, אבל זהב גם נסחר בחוזים עתידיים שמשפיעים על המחיר שלו, והיקף הכסף שמושקע בחוזים גדול מספר מונים מסהכ כל הזהב הפיזי שיש, משמע יש ניתוק בין המחיר של הזהב הפיזי לזהב ה"אלקטרוני", אם יותר זהב נסחר בפועל מהזהב הפיזי הקיים אז בפועל ההיצע יותר נמוך ולכן המחיר האמיתי כבר היום הוא יותר גבוה הוא פשוט לא מגולם באתרי מסחר שונים.

    כל זה יחד עם השימוש בעבר של הזהב כבסיס המוניטרי בגלל התכונות היחודיות לו לא אמור להיות הדרך הטובה ביותר ואולי היחידה לגידור מפני המשבר הבא?

    אשמח לפידבק, ואפילו לשמוע איך אתה מתכונן למשבר…
    עם כל הכסתח האפשרי כדי שלא יתפרש שמדובר בהמלצה כלשהי

    • להתייחס למצב הזהב כיום בהשוואה ל-2008 בצורה חיובית – כן, זה בדיוק מה שניסיתי לאמר במאמר, שהתנאים כיום עבור הזהב להמריא טובים יותר מכפי שהיו ב-2008. אולם מעשית זה לא קורה כרגע, ועד כמה שהטיעונים בזכות הזהב משכנעים, איננו יכולים להתעלם ממה שקורה בשוק.
      המסחר בחוזים עתידיים אינו משקף את הביקוש וההיצע של זהב פיזי – זהו טיעון נכון (שאני עצמי העליתי במאמר ״להבין את הזהב״). אולם עצם העובדה שישנם סוחרים שמוכנים לספק זהב פיזי במחיר שמוכתב על ידי בורסת הסחורות (פלוס פרמיה קטנה), מוכיח שעדיין אין לנו מחסור בסחורה פיזית. אם וכאשר הסחורה תאזל מן החנויות, או אם הפרמיה שהסוחרים גובים מעל למחיר הספוט תזנק לפתע במאות אחוזים, נדע שהשוק הפיזי ושוק החוזים העתידיים התנתקו סופית זה מזה, ושאין שום טעם להתייחס לאחרון. כרגע אנחנו עוד לא שם.

  2. כמו שאני רואה את זה אם אני חושב שהתנאים להיווצרות מפולת שלגים לא רק שלא התמתנו אלא התגברו אני אמור לשמוח על כך שהביטוח שלי עולה יותר זול עכשיו אפילו אם אני לוקח את הסיכון של "מחיר ההזדמנות" מאחר ושום דבר לא קורה בטווח הקצר כי אני יודע שבטווח הארוך המצב לא בר קיימא

    • ובדיוק איך שאני כותב את זה כתבה בכלכליסט https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3742644,00.html?ref=ynet
      כמה זמן הם יוכלו לנתב כספים לקניית מניות במקום לשלם על התייקרות החוב שלהם אם הריבית תעלה? הרי הם לא משקיעים כבר עכשיו בפיתוח החברות כי כבר עכשיו הם כנראה מתקשים למכור את הסחורה הקיימת אז אין טעם. מה עושים? פשוט קונים מניות ויוצרים שווי מלאכותי.

      • נחמד ש׳כלכליסט׳ החליטו להתייחס סוף סוף לנושא ה-share buyback, באיחור אופנתי של שמונה שנים בערך… כנראה שהם מכינים את הכסת״ח שלהם לקראת המפולת.

  3. הי אורן, אחלה מאמר כרגיל אך טיפה דרמטי.
    לדעתי מי שמבין את הזהב לא צריך להתרגש מהירידות כי מדובר בביטוח פיננסי ולא "חלום להתעשרות מהירה". המשקיע הזוטר נוטה לקנות נכס כאשר הוא נמצא בעליה, כי יש בזה תחושת ביטחון, אך משקיע חכם יודע שירידות הן זמן טוב דווקא לאגור עוד "במחיר מוזל" (לא שאני ממליץ להיות מושקע 100% בנכס כלשהו)

    הזהב יורד אבל זה הגיוני הרי הדולר מטפס, אך לדעתי יש מקום לדבר על האינפלציה במדינות המתפתחות. האם לאירנים/טורקים/ארגנטינאים, שחווים כעת ירידה משמעותית בערך המטבע שלהם, לא היה עדיף לו היו שמים חלק מההון שלהם בזהב פיזי? הרי ביחס למטבע שלהם ערך הזהב נשמר (וגם עלה)
    גם השקל ירד ביחס לדולר כך שאמנם המחיר לפני שנה היה כ1250$ כאשר הדולר היה שווה רק 3.5 שקל (4375 ש"ח). היום מחיר לאונקיה הוא אמנם 1216$ אבל הדולר כבר 3.63 שקלים (4414 ש"ח לאונקיה)
    אז אולי הערך בדולרים יורד, אבל כח הקניה מול השקל נשמר ואפילו עלה מעט

    בנוסף, אני מאמין, שוול סטריט עדיין עובדים על אוטומט ונוהרים חזרה לדולר כי הם מאמינים שהפד אכן יצליח במשימה לעלות ריבית. כמה זמן יקח התהליך? כמובן שאין לדעת, אבל אני מעדיף שיהיה לי זהב היום לפני שהחגיגה נגמרת

    • שלום עמי –
      ראשית, אני חותם על כל מילה שכתבת.
      הזהב אכן מהווה ביטוח כנגד משברים מוניטריים ולא אמצעי להתעשרות מהירה. למי שיש אופק השקעה ארוך ואיננו זקוק לכסף בשנים הקרובות, בהחלט מומלץ לאגור זהב באופן מדוד והדרגתי, לנצל רגעי שפל ובאופן זה להשיג את המחיר הממוצע הטוב ביותר.
      עם זאת, בקרב הקוראים יש גם כאלו אשר אופק ההשקעה שלהם קצר יותר (וזה לגיטימי). אם ישנו נכס שאני המלצתי עליו, וכעת יש סיכוי סביר שיחלפו שנים בטרם יציג תשואה חיובית, אז אני מרגיש חובה להתריע על כך.

  4. אני מושקע בכסף וזהב שנקנו לפני חצי שנה פחות או יותר, האם אתה חושב שנכון למכור את ההשקעות או אפילו חלק מהם כדי להגן על עצמי מירידות נוספות ולהיכנס חזרה כשהשוק מתחיל להצביע על חזרה למגמת עליה?

    • אלון שלום –
      התשובה לשאלתך תלויה בנסיבות המדוייקות שלך. אם רכשת זהב וכסף פיזיים ועשית זאת כחוק, הרי ששילמת עליהם מעבר לפרמיה הרגילה מע״מ, דמי משלוח מאוד יקרים ואולי אף עמילות מכס, תוספות אשר לפי מיטב ידיעתי לא תוכל לקבל בחזרה אם תנסה למכור אותם לסוחרים המקומיים (המעטים שישנם), ואשר תצטרך לשלם מחדש אם תרצה לקנות את המתכות מחדש בהמשך הדרך. לפיכך הדרך הקלה יותר לבטח את עצמך היא באמצעות רכישת תעודת סל בחסר על מחיר הזהב או הכסף, אשר תניב החזר אשר יפצה אותך על ירידת המחיר. הרבה יותר קל למכור את תעודות הסל הללו כאשר תהיה סבור שמחיר הזהב הגיע לשפל ומוכן לשנות כיוון (דבר מה שקשה לתזמן בצורה מדוייקת, אבל זה נכון לגבי כל השקעה). עלולות להיות לכך השלכות מס מסויימות (משום שאם תממש את תעודות הסל הללו ברווח תצטרך לשלם על כך מס, אפילו שאת הזהב הפיזי אתה עדיין מחזיק).
      יש להדגיש שאני מדבר על תעודות סל בלתי ממונפות, משום שלתעודות הממונפות ישנו אפקט דעיכה חזק, ואסור להחזיק בהן יותר מאשר תקופה קצרה בת מספר ימים עד מספר שבועות.
      כל האמור לעיל תלוי גם באופק ההשקעה שלך. אם אופק ההשקעה שלך קצר עד בינוני אזי יש מקום לעשות כפי שציינתי. אם אופק ההשקעה שלך ארוך, אם אתה בטוח שלא תזדקק לכסף הזה בעתיד הקרוב, ואם אתה מסוגל נפשית לראות את הזהב והכסף שברשותך מאבדים מערכם מבלי להתייאש ולמכור בתחתית, אז אתה יכול לוותר על ההגנות שתיארתי לעיל, לנשוך חזק את השפתיים ולהמתין עד שהשוק הדובי הזה יסתיים.

      בהצלחה.

      כמו תמיד אני חוזר ומדגיש שאינני בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר, שהתשובה שנתתי לך זה עתה אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, וכי כל פעולה שתבצע בניירות ערך היא על אחריותך הבלעדית.

      • היי אורן, תודה על התגובה המנומקת. לא קניתי את המתכות בארץ אלה דרך חברת bullionvault שמחזיקה לי אותם בכספות בחו"ל. לכן כל מה שנאמר בנוגע למיסוי פה כמו מע"מ מכס וכו לא ממש רלוונטי. יש לי נכונות להחזיק בהשקעות האלה במהלך המשבר שיגיע גם אם הדבר יידרוש להמתין עוד כמה שנים. אבל בכל זאת ניראה לי הגיוני למכור עכשיו לפחות חלק מהאחזקות כדי למזער את נזקי הירידה האפשרית, להישאר על הגדר ולקנות שוב כשתתבהר מגמת עליה ברורה.

      • טוב ויפה.
        אני רק אציין שנדרשת מומחיות רבה על מנת לזהות את התחתית, ולא פחות חשוב – כוח רצון חזק מאוד על מנת להיות מסוגל לקנות מחדש את ההשקעה, ולא להמתין עוד ועוד לנקודת כניסה נמוכה יותר, שאולי לעולם לא תבוא. השוק שלפנינו עומד להציג זיגזגים פראיים מעלה ומטה, אשר ימתחו עד לקצה את עצביו של המשקיע המנוסה ביותר. ראה הוזהרת.

  5. אלון אולי אני מדבר מבורות אבל לדעתי הצנועה כאשר יפרוץ משבר כלכלי ותזדקק לזהב השמור רחוק ממך ובכספות של בנקים אני מניח… היד שלהם תהא ארוכה משלך והם ינסו לנכס לעצמם כל דבר בעל ערך אני הייתי שם את הזהב קרוב קרוב מתחת למזרון… שוב אולי אני טועה אבל זו דעתי

    • בזבז אני מודע לסיכון המדובר, לכן אני מחזיק את ההשקעות בכספות של חברות פרטיות ולא בנקים, מלבד זה אני מחלק את ההחזקות בין מדינות בשביל הגנה מהסיכוי להחרמות.

  6. מעניין שהרוב רוצים למכור כשהמחיר נמוך, ולקנות כשהמחיר עולה. אותו סיפור ידוע . . . אפילו גורדון בראון מי שהיה שר האוצר הבריטי תרם את תרומתו לעניין: "Browns Bottom".

    • שלום רבקה –
      להבדיל מלחם או חלב שאותם אנו רוכשים על מנת לצרוך (ולפיכך מעדיפים לקנות כשהמחיר נמוך), השקעות אנו רוכשים במטרה למכור אותן ברווח ביום מן הימים. לפיכך אין זה פלא שאנו מעוניינים להשקיע במניה או סחורה שנראה שמחירה בדרך מעלה, ולהיפטר מזאת שנראה שמחירה בדרך למטה. עד כאן זוהי התנהגות הגיונית לחלוטין.
      הבעיה היא ששוק ההון איננו ליניארי. הוא נע בזיגזגים מעלה ומטה, ומה שנראה היום שהוא בדרך למעלה, עלול מחר להיות בדרך למטה, וההפך. כמו כן הוא לאו דווקא מתנהג באופן הגיוני. פעם אחר פעם בשנים האחרונות אנחנו רואים כיצד מתפרסם בארה״ב נתון שלילי אודות הכלכלה, ובתגובה הבורסה עולה. מסיבות אלו שוק ההון מצליח להתל גם בחכמים ובמנוסים שבמשקיעים.
      הפילוסופיה שלי ברורה – אני בדעה שצריך לקנות נכסים שהם זולים (על פי מגוון מדדים היסטוריים), ולמכור את הנכסים שמחירם מנופח. באופן זה אפשר למקסם את פוטנציאל הרווח, ולמזער את הסיכון למפולת. אבל כפי שאנחנו רואים כיום, נכסים זולים יכולים להפוך לזולים מאוד, ולאחר מכן לזולים באופן מגוחך, בטרם הם סוף סוף משנים כיוון וממריאים.
      אני מוסיף להחזיק בדעה שהזהב והכסף הם כרגע נכסים זולים להפליא. אולי אפילו הנכסים הכי זולים שאיש מאיתנו יזכה לקנות בימי חייו. אבל אין זה אומר שהם אינם יכולים להפוך לזולים אף יותר בשנה או בשנתיים הקרובות. עבור חלקנו זה אומר שיש למכור אותם כעת ולקנות אותם מחדש בהמשך (גישה מסוכנת לטעמי, היות וקשה מאוד לזהות את התחתית המוחלטת). עבור אחרים זה אומר שצריך דווקא לקנות עוד. שכל אחד יחליט מה מתאים לו לפי אופיו והתנאים האישיים שלו.

  7. שלום,
    הדברים שכתבתי נכתבו בקונטקסט מסוים. אני לא מדברת על קניה ומכירה של נכסים סתמיים. מדובר בנכסים שמהווים ביטוח בפני מצב שבו המערכת מפסיקה לתפקד. אם קונים משהו בגלל שחושבים שהוא ביטוח אז המחיר שלו לא צריך לשנות את העובדה שצריך להמשיך ולהחזיק בו.

    • הי רבקה,

      רציתי לחזק את הדברים שלך ולהגיד שכאן חשוב להבין "במה אנו משקיעים".
      משקיע חכם יודע לתמחר את הסיכון בצורה מיטבית ושם את כספו בהתאם לכך.
      כשמשקיעים במטרה ל"קנות בזול ולמכור ביוקר" זוהי השקעה ספקולטיבית, ומכיוון שכך הסיכון יהיה גבוה. זאת הסיבה שזהב לצורך השקעה מומלץ ויעשה אך ורק מהון עצמי, וגם לא מכל ההון.
      רובד נוסף קיים במישור של "ההבנה הבסיסית של הנכס". כפי שציינת – זהב הוא ביטוח פיננסי בתקופות של אינפלציה. גם אם המחיר הנקוב בדולרים יורד (כי הדולר מתחזק) כל מי שרכש זהב נשאר עם מתכת בעלת אינספור שימושים בתעשייה.

    • שלום רבקה –
      אני מתנצל אם השתמע כאילו אני מקל ראש בדברייך. זאת ממש לא היתה כוונתי. רציתי רק להדגים כיצד קורה שמשקיע עושה את ההפך המוחלט ממה שהוא אמור לעשות על מנת להרוויח, דהיינו קונה ביוקר ומוכר בזול.

    • לצערי הצלילה אכן המשיכה, כפי שחזיתי בעת שהמאמר הזה פורסם.
      אבל ביומיים-שלושה האחרונים אנחנו דווקא רואים התייצבות במחיר (לא במקרה, בד בבד עם התבטאויות של טראמפ אודות כך שהדולר חזק מדי ושעל הפד לחדול מהעלאת הריבית).
      האם זה אומר שמחיר הזהב עומד לזנק לשיאים חדשים? לאו דווקא. יותר סביר להניח שהמחיר יתקן במידה מסויימת כלפי מעלה, יחזור ״לבקר״ את קו המגמה אשר נשבר לאחרונה באזור ה-1250 דולר (אבל הפעם מלמטה…), יכשל לחצות אותו ויחדש את הצניחה, כנראה לקראת סוף 2018 (יחד עם החודשים יוני-יולי, גם דצמבר הוא מסורתית חודש חלש עבור הזהב).
      מה צריך לקרות על מנת שנוכל לשנות את דעתנו לגבי הזהב ופעם נוספת לחזות מחירים גבוהים יותר בטווח הזמן הנראה לעין? לשם כך נצטרך לראות את הזהב מזנק בעוצמה רבה, ממריא מעל ל-1260 דולר לאונקיה ומצליח לשמור על המחיר הזה לאורך זמן (כך שתהיה לו סגירה חודשית מעל לקו המגמה השבור הנ״ל).

    • כל מי שמודאג מהצלילה בזהב, צריך להיות מודאג ממשהו אחר שמתפתח. המטבעות של המדינות המתפתחות מתחילות לחזור לערכם המקורי שזה 0 (כמו שוולטר אמר). ייתכן מאד שזו התחלה של משהו גדול יותר שיגיע גם לאירופה וגם לארה"ב. במקרה כזה מי שיחזיק את מה שיש לו מחוץ למערכת יגן על מה ששייך לו.

  8. אורן שלום,

    אשמח מאוד אם תוכל לחוות את דעתך על הפרשנות שלי לכתבה הבאה:

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256337

    לשפשף את העיניים ולא להאמין. האוצר מאשר הגדלת החשיפה של חברות אשראי דרג ג' לגייס אשראי דרך הבורסה, וזאת בתנאי שתוקם "ועדת יציבות פיננסית" שהוא גוף פקידותי נוסף שמטרתו *הלאמת כספי ציבור בעת הצורך* על מנת להציל גוף פיננסי כושל.
    אני לא אדם מאמין אבל גם אלוהים לא יציל אותנו מהמיתון הקרוב.
    שורה תחתונה: מעמד הביניים הולך לקבל תספורת וזה יקרה בשתי אפשרויות:
    1. לקיחת כסף ישירות מהעו"ש (בקפריסין ויוון הממשלה גנבה 30% מהעו"ש)
    2. לקיחת כח הקניה מהשקל ע"י הדפסת שקלים (אינפלציה סטייל ונצואלה)
    הבלוף יחשף מוקדם מאשר במאוחר. הדקו את החגורות

    • עמי שלום –
      כבר לא נותרו בי כוחות נפש על מנת להתרעם על כל העוולות והעיוותים הכלכליים אשר נערמו בשנים האחרונות זה מעל זה. אם בעבר האמנתי שהמערכת הפיננסית היא בעיקרון תקינה ורק X או Y מאיים להחריב אותה, הרי כעת אני סבור שהיא מושחתת לחלוטין, ואנחנו רק מחכים למשב הרוח שימוטט את מגדל הקלפים.

      אני מסכים איתך, הסרת מגבלות משוק האשראי החוץ בנקאי היא אכן עוד נדבך של אשראי זול ומסוכן, אשר עשוי לדחות את הקץ עבור בועת הנדל״ן בעוד כמה חודשים, אך בד בבד לקבור את המשק עמוק יותר תחת הר החובות. אך הסכום שעליו מדובר, 20 מיליארד שקלים, הוא זניח לחלוטין בהשוואה ל-250 טריליון הדולרים, שבהם מוערך היקף החובות הכלל-עולמי. גם אם מדינת ישראל הקטנה היתה מופת של אחריות מוניטרית, כלכלתה לא יכולה להינצל מן הצונאמי הכרוך בחדלות פירעון על הסכום הנ״ל (או אפילו חלקו).

      כאשר בועת האשראי העולמית תפקע, סביר להניח שהסחר העולמי יעצר בחריקת בלמים. כלכלת ישראל אשר מסתמכת יותר מדי על ייצוא (עקב ההתערבות הבוטה של בנק ישראל בשער השקל בשנים האחרונות) תיקלע למיתון כבד, בועת הנדל״ן תקרוס ויהיה שמח. זוהי גזירה שכבר אי אפשר למנוע. אפשר רק להתכונן ברמה האישית והמשפחתית.

  9. היי אורן,

    תודה רבה על התגובה! אני מעריך את זה. לא כתבת כבר הרבה זמן וזה גורם לאנשים כמוני להרגיש "בודדים במערכה".

    זה פשוט מדהים אותי איך שני גופים הגופים האלה פועלים (האוצר וב"י), בין אם בגלוי ובין אם בסתר, בין אם בתום לב ובין אם במזיד, על שמירת האינטרסים המצומצמים שלהם ומקורביהם, ללא כל אופק מחשבתי על עתיד האזרחים וטובת הכלל.

    ההסתכלות שלך, על מיקום ישראל בעולם, מעניינת. קיבלתי את ההערה בדבר ההלוואות ביחס לסך החוב העולמי. אני לפעמים שוכח את הקונטקסט היותר רחב של הבועה העולמית.

    מבין את התסכול שלך בדבר כל העוולות והעיוותים הכלכליים. אני נחשפתי לנושא יחסית בשנים האחרונות, וכבר אני מרגיש יאוש מסוים. אני יכול לדמיין מה עובר עליך אחרי שסיקרת את הנושאים מכל זווית אפשרית ובמשך כל כך הרבה זמן. בכל אופן, תשמח אולי לדעת שאתה עוזר לאנשים לעשות סדר בראש, ולהתכונן, ויש לזה ערך אדיר. חבל שמעטים מדי מתעניינים בנושאים הללו, ומעדיפים להישאר רדומים. "בורות היא ברכה"

    והיי, הזהב עולה! 😉

    • הזהב אכן עולה, אבל מבחינה טכנית הוא צריך לעבור את רמת ה-1270 דולר לאונקיה ולהישאר שם לסגירה שבועית, לפני שניתן יהיה להתייחס ברצינות לעליות הנוכחיות.
      הסיבה לכך היא שכאשר נייר ערך או סחורה שוברים קו מגמה חשוב כלשהו, הם נוטים לשוב ו״לבקר״ את אותו הקו, אולם מן הצד ההפוך. אם הם אינם יכולים לחצות אותו, הרי שהשבירה היא סופית והמגמה החדשה צפויה להתגבר. כזכור, הזהב שבר ביולי האחרון את קו המגמה העולה אשר נשמר מאז סוף 2015, ולכן צפוי לשוב ולבקר אותו מלמטה. אם לא יוכל לחצות אותו, הרי שהירידות בזהב צפויות להתחדש. כך שלצערי עוד מוקדם על מנת לשמוח.
      יש לסייג את הדברים ולאמר שבגרף החודשי מחיר הזהב נראה קצת יותר טוב, כאילו ביקר בקו המגמה העולה ארוך הטווח (מאוקטובר 2008) ומצא בו תמיכה. אבל כאמור, כדי להשתכנע שזהו אכן המצב נרצה לראות את הזהב מטפס באופן איתן ומתמשך, ולא רק באופן נקודתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s