באטליז של יעקב

stock market chicken

אדם ממולח הוא יעקב. בעשר אצבעותיו הקים אטליז מצליח, אשר בכל יום שישי הומה מרוב קונים. הוא מעסיק במשרה מלאה שישה קצבים, וממקום שבתו ליד הקופה הוא מנהל את העסק שלו, כמו מלך אשר שולט בממלכתו. באחד הימים, בעודי ממתין בתור, לא יכולתי שלא לשמוע כיצד יעקב מדבר עם הברוקר שלו אודות המתרחש בשוק המניות. היה זה באחד הימים העגומים של אוקטובר, שבהם המדדים צנחו בעקביות. התחלנו לשוחח על דא ועל הא, ואני סיפרתי לו בקצרה על הבלוג שאני כותב, ועל השקפת עולמי הפסימית לגבי מצב הכלכלה העולמית. הוא מצידו הפגין בקיאות מפתיעה בכל הקשור לשוק ההון, והסכים איתי באופן עקרוני לגבי חולשתה של הכלכלה, דבר מה שכלל לא התבטא אז בכותרות העיתונים. למעשה, הוא לחש באוזני בסוד, הסנטימנט שלו כה שלילי, שהוא מכר את כל אחזקותיו במניות. שיבחתי אותו על מה שנראה היה בעיני כצעד זהיר, ונפרדנו כידידים.

ביום שני האחרון נפגשנו פעם נוספת, כשבאתי לקנות אצלו בשר. ״ראית מה עשה הנאסד״ק היום?״, הוא קרא לעברי בתרועת ניצחון. גיליתי לחרדתי שהוא רכש מחדש את כל המניות שלא מזמן מכר. יום קודם לכן התפרסם כי הנשיא טראמפ הגיע להסכם כלשהו עם הסינים, וכי מלחמת הסחר מושעית לשלושה חודשים. כתוצאה מכך מדדי המניות זינקו בחדות. עידוד נוסף הגיע מכיוונו של יו״ר הפד, מר ג׳רום פאוול, אשר רמז שתהליך העלאת הריבית בארה״ב קרב לקיצו. ״אני לא קונה את זה״, השבתי בנימה סקפטית. ״זה נראה לי כמו עבודה בעיניים. משחררים כותרות לעיתונים כדי לנפח את הבורסה לקראת סוף השנה, זה הכל״. אבל יעקב לא שעה לאזהרותי. הוא היה נלהב מדי מכדי להקשיב. שנים על גבי שנים של עליות בלתי פוסקות במדדי המניות הרגילו אותו שכל ירידה היא בגדר ״תיקון״ בלבד, וכי לאחר מכן יגיעו שיאים חדשים.

אך לא חלפו עשרים וארבע שעות, והניצחון הפך למפלה. מדדי המניות שינו כיוון ולקחו בחזרה את כל מה שהעניקו, ועוד קצת. לכאורה לא היתה לכך שום סיבה נראית לעין. רק מי שמכיר את גישת הניתוח הטכני יכל לזהות מבעוד מועד את חולשתו של השוק. הסימן הראשון לכך היה שמדד ה-S&P500 ניצב בדיוק מתחת לממוצע הנע של מאתיים הימים (two hundred day moving average), אשר מרגע שנשבר מהווה עבורו התנגדות חזקה. אך סימן שני ומבשר רעות פי כמה הוא, שמדד הנאסד״ק ביצע לאחרונה מה שמכונה בעגה המקצועית ״צלב המוות״ (Death Cross), וכי מדד ה-S&P500 עומד לבצע מהלך דומה בימים הקרובים. צלב המוות הוא כינוי למצב שבו הממוצע הנע של חמישים הימים האחרונים חוצה כלפי מטה את הממוצע הנע של מאתיים הימים. זהו מאורע נדיר למדי, אשר בד״כ מבשר על מעבר משוק שורי לשוק דובי. הפעם האחרונה שבה חזינו ב״צלב המוות״ אירעה בקיץ 2015, והניעה אותי לפרסם אזהרה יוצאת דופן לגבי אפשרות של מפולת בשוק ההון. התחזית ההיא לא התממשה בסופו של דבר והראלי במניות התחדש. אך יש לזכור שאז היינו שרויים בסביבה מוניטרית מרחיבה, אשר נוחה עבור שוק המניות. כיום הפדרל רזרב נמצא בתהליך של העלאת ריבית, והדבר מפעיל על התאגידים עמוסי החוב לחץ שהם אינם מסוגלים לעמוד בו.

S&P500 death Cross

את הסימן השלישי והאחרון אשר הניע אותי לפקפק בשוק המניות תיארתי בפניכם באריכות במאמר אשר פירסמתי בסוף אוקטובר, תחת השם ״פחד גבהים״. הדגמתי כיצד מדד ה-S&P500 שבר לאחרונה את קו המגמה העולה אשר תמך בו מאז ראשית 2016. מרגע שקו מגמה ארוך טווח שכזה נשבר, הוא מייצר התנגדות וקשה לחצות אותו פעם נוספת כלפי מעלה. השילוב של התנגדות מן הממוצעים הנעים של חמישים ומאתיים הימים, יחד עם קו המגמה השבור, מייצרת עבור שוק המניות בארה״ב מחסום שלא ניתן לעבור אותו בקלות. הוא יכול להטיח בו את ראשו שוב ושוב, אך בכל פעם צצים בתי ההשקעות הגדולים, אשר מנצלים את ההזדמנות על מנת להיפטר מן המניות שברשותם, ולהעבירן לציבור התמים אשר אינו מבין את חומרת המצב. למרבה הצער, יעקב לא טרח ללמוד ניתוח טכני, ולכן תיק ההשקעות שלו מובל לשחיטה, כמו התרנגולות שמונחות אצלו במקרר.

מעט מדי, מאוחר מדי

בשבוע שעבר, לראשונה מזה שבע שנים, בנק ישראל העלה את הריבית במשק. מדובר בהעלאת ריבית בשיעור מזערי של 0.15% בלבד, אבל גם היא עוררה סערה בביצה המקומית, משום שהיא מרמזת על המסלול העתידי של בנק ישראל, חזרה לעבר הממוצע ההיסטורי של 3-5%. עבור ציבור שהתרגל לשיטפון בלתי פוסק של אשראי זול, זהו רעיון מפחיד מאוד. עצם העובדה שבנק ישראל לא המתין לכניסתו הרשמית לתפקיד של הנגיד החדש, פרופ׳ אמיר ירון, מעידה על הלחץ שבו הוא שרוי. העומדים בראשו מבינים לפתע שהם הכניסו את עצמם לפינה. במקום להעלות את הריבית כאשר הצמיחה במשק היתה איתנה הם המתינו והמתינו, ועכשיו כאשר הכלכלה העולמית נמצאת בהאטה הם עדיין תקועים על אפס. אם המשק יקלע עתה למיתון לא יהיה להם לאן לרדת.

מי שאחראי לטעות ההיסטורית הזאת היא הנגידה היוצאת, קרנית פלוג. אינני יודע מה עובר בראשה של הגברת, אולם אני מנחש שהיא כלל אינה מבינה את תפקידה של הריבית במשק, בתור הגורם אשר מצד אחד מעודד חיסכון, ומצד שני מרסן את הפיתוי לקחת הלוואות ולהיכנס לחובות. כמו כוהני דת מימי קדם, היא סבורה כנראה שגביית ריבית היא מנהג מרושע אשר יש להכחיד מן העולם. לכן מרגע כניסתה לתפקיד פעלה להוריד את הריבית לאפס ולהשאיר אותה שם, ללא שום קשר למתרחש. כתוצאה מכך ראינו את הקפי האשראי הצרכני מזנקים ואת בועת הנדל״ן הולכת ותופחת למימדי ענק, ולמרות זאת היא לא נקפה אצבע על מנת לדכא את התבערה.

אבל עכשיו זה כבר מאוחר מדי. מחירי הנדל״ן בישראל כבר חרגו מזמן מכל הגיון, והעלאת הריבית בעת הנוכחית יכולה רק להאיץ את ההתמוטטות הבלתי הנמנעת. בטווח המיידי, צעד זה ישפיע על כל מי שנטל משכנתא בריבית משתנה, ותייקר עבורו את התשלומים החודשיים. בטווח הארוך יותר, העלאת ריבית תרסן את הצריכה הפרטית ותוביל לגל של פיטורים. מי שהשתמש בכל חסכונותיו בתור הון עצמי לרכישת דירה, ובנוסף נטל על עצמו משכנתא ענקית, עלול למצוא את עצמו מובטל וחסר יכולת לעמוד בתשלומים החודשיים. בצר לו, הוא ינסה למכור את הדירה לפני שהבנק יעקל אותה, ובצורה כזו הצע הדירות העומדות למכירה עלול לזנק תוך פרק זמן קצר, מביא להצפת השוק ולמפולת מחירים. עבור הישראלי הממוצע, אשר מעולם לא חווה ירידה במחירי הדיור, תסריט שכזה נשמע דימיוני לחלוטין. אך מדובר בתהליך שכמותו ראינו פעם אחר פעם בכל רחבי העולם, ולכן זה מאוד נאיבי להניח שכאן זה לא יכול לקרות.

מודעות פרסומת

4 תגובות ל-“באטליז של יעקב

  1. ימים עם ירידה של 2% או יותר
    2004: 0
    2005: 0
    2006: 0
    2007: 11
    2008: 41
    2009: 28
    2010: 10
    2011: 21
    2012: 3
    2013: 2
    2014: 4
    2015: 6
    2016: 5
    2017: 0
    2018: 11 (נכון לאתמול)

  2. אני אוהב את הניתוח הפונדמליסיטי שלך לגבי הבנה של תהליכים, פחות אוהב את הניתוח הטכני שנראה לי גבב של מושגים חסרי משמעות

    • מניסיוני, השניים משלימים זה את זה. הניתוח הפונדמנטלי מצביע על הכיוון ארוך הטווח של הכלכלה, אך אינו יכול לתת לנו לוחות זמנים. כפי שראינו בעשור האחרון, שוק ההון מסוגל להתעלם במשך זמן רב ממה שקורה בכלכלה האמיתית. רק בעזרת ניתוח טכני ניתן לזהות את הרגע המדוייק שבו השווקים ״מבינים״ את המציאות ומתחילים להגיב אליה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s