אות ורעש

noisy lenna

לפניכם תצלום בארבע וואריאציות שונות (מי מכם שלמדו אי פעם עיבוד תמונה עשויים לזהות אותו כתמונתה של הדוגמנית לנה סודרברג, קובץ אשר דורות של סטודנטים נעזרים בו כקלט סטנדרטי). בפינה השמאלית עליונה מופיע התצלום המקורי, לצידו אותו תצלום בתוספת 20% אחוז רעש, 40% רעש ו-80% רעש. כצפוי, ככל שאנו מוסיפים לאות יותר רעש, כך הוא נעשה פחות ברור. הפרטים נעשים מטושטשים וקשה לומר היכן מסתיים השיער והיכן מתחילה הנוצה המשתלשלת מן הכובע. אבל מה שראוי לציון בניסוי הקטן הזה, הוא שאפילו בגרסה המורעשת ביותר אנחנו עדיין מסוגלים לזהות שמדובר בפנים אנושיות, ולא לדוגמה בבית מגורים או במכונית. איך העניין הזה קשור לכלכלה, אתם שואלים? מייד ננסה לענות על כך, אך קודם הבא ניתן מבט חטוף במודל עבור מדד ה-S&P500 אשר פירסמנו ב-29/10, ונשווה אותו פעם נוספת למציאות.

mavokal_S&P500_prediction_vs_reality_bכפי שניתן לראות, המודל הפשוט הזה הצליח לחזות את מהלכו של המדד בדיוק מעורר השתאות. לאחר שנכשל לחצות מחדש את קו המגמה השבור (קו אדום) בסביבות 2800, המדד נסוג לתמיכה האופקית שיש לו ברמת 2600. כצפוי, תמיכה זו לא החזיקה מעמד ולפיכך הוא נאלץ לסגת כל הדרך עד לאזור 2300, היכן שממתין לו קו המגמה ארוך הטווח, המתחיל בשפל של שנת 2009 (קו ירוק). התמיכה שמצא כאן איפשרה לו לזנק בחדות כלפי מעלה, כל הדרך חזרה ל-2600 (נהוג לכנות מהלך שכזה בשם ״מלכודת שוורים״, משום שהוא מכניס את המשקיעים לשאננות, ומעניק להם את האשליה כביכול השוק הדובי הסתיים). אך עקרונות הניתוח הטכני קובעים שתמיכה שנשברה הופכת להתנגדות, ולפיכך אנו צופים שהמדד יתקשה לחצות את קו ה-2600. האם פירושו של דבר שמכאן ואילך הוא צפוי להתמוטט, כפי שהאיור מרמז? ובכן, בשלב זה יש להזהיר שהמודל הנ״ל היה כללי מאוד, וכי ככל שאנו מתרחקים מנקודת המוצא שלו, כך הסיכוי שהוא ימשיך לקלוע בדיקנות הולך ודועך. מנתחים טכניים טובים חייבים לעדכן באופן מתמיד את המודל שלהם בהתאם להתפתחויות, וזה מה שעלינו לעשות כעת.

S&P500 model 11-1-2019

אני מתנצל על כך שהמודל החדש נראה מסובך יותר לאין ערוך מן הקודם, אולם על מנת לנתח מצב כה רגיש ומורכב אין ברירה אלא להכניס פנימה כמה אינדיקטורים חדשים. בגרף אנו פוגשים את קווי המגמה המוכרים לנו (האדום אשר נשבר והירוק אשר בינתיים מחזיק מעמד), אך בנוסף עליהם עלינו להראות את הממוצעים הנעים של 50 ו-200 הימים (אותם הזכרנו כאן, בדיון אודות ״צלב המוות״), משום שהם משחקים תפקיד חשוב בניתוח טכני לטווח קצר כפי שאנו עושים כעת. בנוסף על כך, ניתן לראות בצבע צהוב את ה״תעלה הדובית״ אשר המדד יצר בעודו מזגזג בין רמות תמיכה והתנגדות במהלך חודש נובמבר (ואשר לתוכה הוא נאבק להיכנס מחדש), ובצבע כחול את ה״טריז העולה״ אשר בו הוא שרוי כעת. תצורת ״טריז עולה״ נוצרת כאשר המדד כלוא בין שני קווים עולים מתכנסים, ומהווה על פי רוב אינדיקטור שלילי. תצורה כזו נוטה על פי רוב להישבר כלפי מטה, ולפיכך בהחלט אפשרי שנראה אותה נשברת כבר בפתיחת המסחר מחר (יום שני, 14.1.2019), ברגע שהמדד יתקל בהתנגדות האופקית שיש לו ברמת ה-2600 (תסריט B). במקרה כזה מדד ה-S&P500 צפוי לסגת חזרה אל קו המגמה העולה מ-2009 (הקו הירוק), ולנסות למצוא בו תמיכה. היות ומדובר בקו מגמה ארוך טווח ומבוסס מאוד, התמיכה הזאת כמעט בוודאות תחזיק מעמד, ופעם נוספת (אחת לפחות) המדד ינתר ממנה.

אולם בה במידה, ישנו תסריט נוסף (תסריט A), שבו המדד יצליח להתגבר על ההתנגדות האופקית ברמת ה-2600 ולהתקדם מעלה. במקרה כזה אנו צופים שיתקל בהתנגדות בשלוש נקודות שונות: כאשר יתקל בממוצע הנע של חמישים הימים, כאשר יתקל בממוצע הנע של 200 הימים, ולבסוף כאשר יתקל בקו המגמה העליון של ה״תעלה הדובית״ שהזכרנו קודם. כל מכשול שכזה עלול להוות את הקש אשר ישבור את גב הגמל, והמדד יאלץ לסגת לאחור. תיאורטית, הוא עשוי למצוא תמיכה ברמת ה-2600, או בקו התחתון של ה״תעלה הדובית״ (אשר מרגע שנחצו שבים להוות תמיכה במקום התנגדות), אך לדעתי בשני המקרים זו תהיה תמיכה חלשה בלבד, אשר תישבר חיש מהר. בסופו של דבר, המדד יחזור אל אותו המקום – הקו הירוק אשר מהווה עבורו תמיכה איתנה. מה יקרה לאחר מכן? נעדכן כשנגיע לשם, בעזרת השם.

אהה… כמעט שכחתי. ישנו גם תסריט שלישי, שבו המדד מטפס אף גבוה יותר, לאזור ה-2850, שם יפגש שוב עם קו המגמה השבור משנת 2016 (הקו האדום). אם יצליח לחצות אותו ולהחזיק מעמד מעליו, הדבר יבטל לחלוטין את כל התזה בדבר שוק דובי במניות, ויסלול את הדרך לשיאים חדשים בבורסה. אך התסריט הזה נראה לי כרגע כל כך בלתי סביר, שכלל לא טרחתי לסמן אותו על גבי הגרף.

…………………………………………….

lenna 40%

ועכשיו אפשר לחזור אל לנה סודרברג היפה, ולנסות להבין מה הקשר בינה ובין שוק ההון. אני מזמין אתכם לקום לרגע מן הכסא ולקחת כמה צעדים לאחור. שימו לב כיצד ככל שאתם מתרחקים מן המסך, התמונה נעשית יותר ברורה. אפקט זה נובע מכך שככל שהעצם רחוק יותר, העין ״ממצעת״ ומטשטשת את הפרטים הקטנים, ובאופן זה עוזרת לנו להתעלם מן הרעש ולהתמקד באות.

המוח האנושי מסוגל לפענח תמונות גם כאשר המידע חלקי או פגום. מליוני שנות אבולוציה הפכו אותנו ל״מכונות״ המסוגלות לזהות ביעילות מתכונות חוזרות ונשנות. בין אם מדובר בטורף מסוכן האורב לנו בין השיחים, או בבני זוג פוטנציאליים לרביה, הדבר הכרחי לשם הישרדותנו. אז מדוע אנשים כה רבים מתנגדים לרעיון שבאפשרותנו לזהות מתכונות שכאלו גם בשוק ההון, הוא הג׳ונגל המודרני? אין ספק שהגרפים שאותם אנו מנתחים מכילים כמות רבה של רעש אקראי, וכי הרעש הזה עלול לעיתים להטעות אותנו, במיוחד בנקודות מפנה. אך הניסיון האישי שלי מראה שמאחורי הרעש הזה מסתתר סיגנל, וכי זוהי טיפשות לשמה להתעלם ממנו לחלוטין.

crude long term

הביטו בגרף המצורף של מחיר הנפט הגולמי בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה שראיתי את הגרף הזה התמלטה מפי שריקת התפעלות. בדיוק כפי שלקום מן הכסא ולקחת כמה צעדים לאחור יכול לעזור לנו לראות את דמותה של לנה ביתר בהירות, כך גם הצצה בגרף מחירים ארוך טווח עשויה לחשוף מגמות שהיו נסתרות מהעין בכל טווח זמן קצר יותר. אנו רואים כיצד מחיר הנפט נע במשך שנים ארוכות ״הצידה״, עם חסם עליון של בין שלושים עד ארבעים דולר לחבית. בשנת 2000 השתנה דבר מה מהותי בשוק, והוא החל להמריא מעלה באופן אקספוננציאלי, עד שהגיע בשנת 2008 קרוב ל-150 דולר לחבית. אולם אז החל המשבר העולמי, ומאז מחיר הנפט הגולמי נמצא בדעיכה. הוא נע מעלה ומטה על פי תנאי השוק הנקודתיים (זהו הרעש), אולם בכל פעם שהוא מתקרב לקו המגמה האדום, הוא נאלץ לסגת לאחור (זהו האות).

מי שעקב אחרי הגרף הזה בחודש אוקטובר האחרון, ושם לב שמחיר הנפט נסחר מעל 70 דולרים לחבית, יכל להסיק במידה רבה של ביטחון, שהמחיר עתיד ליפול, וכך באמת קרה. מחיר הנפט נחתך מאז בכ-40%, מאשר שקו המגמה ארוך הטווח עדיין שריר וקיים. באותה מידה של ביטחון ניתן לקבוע שהמפולת תיעצר היכן שהוא בין שלושים לארבעים דולרים, משום שזהו אזור התמיכה ארוך הטווח, אשר החזיק מעמד פעמיים בעבר (שימו לב כיצד מרגע שנחצה, אזור התנגדות הופך לאזור תמיכה). מידע שכזה שווה הון עתק לכל מנכ״ל של חברה להפקת נפט על גבי הגלובוס, והיו בטוחים שהם מודעים אליו. נשאלת השאלה – מדוע שאתם לא תרוויחו ממנו גם כן?

בקשה אישית: למרות כל מאמצי להגדיל את מעגל הקוראים, הבלוג ״מבוא לקלקלה״ נותר אנונימי למדי. אם אתם סבורים שהמידע המובא בו הוא בעל ערך, ועשוי לעניין את חבריכם או בני משפחותיכם, אנא שתפו אותם בו. כתבו להם אימייל קצר הכולל את הכתובת http://www.mavokal.com, כך שיוכלו להגיע אליו בלחיצת כפתור. רוב תודות!

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

מודעות פרסומת

6 תגובות ל-“אות ורעש

  1. היי אורן כרגיל כתיבה וניתוח מדוייקים
    אשמח לעזור לך להגדיל את קהל הקוראים אם תפנה אליי במייל

  2. אחלה ניתוח אורן!

    לא משעמם בבורסה בתקופה האחרונה, ונראה שהפד כבר מקבל רגלים קרות.
    יש קולות מתוך הפד (כולל של הנגידה הקודמת) שהעליה האחרונה בריבית בחודש דצמבר תיהיה גם האחרונה. כנראה הם פחות אופטימיים לגבי הבורסה מאשר הלהקה של "הסולידית והחסידים".

    שמח לראות מאמרים חדשים 🙂

    • תודה, עמי!
      אני משתדל להיזהר בדברי, אבל יש לי הרגשה שאנחנו חיים בימים בעלי חשיבות היסטורית, כאלה שבדיעבד יקבלו משמעות הרבה יותר עמוקה מכפי שאנחנו מסוגלים לשער כעת.

  3. לצערי רוב האנשים סביבי ,אף על פי שהם מרגישים שמשהוא לא תקין, מעדיפים לחיות כמו במאמר שלך ״בארמון האשליות״ וקשה להעיר אותם לעולם האמיתי שבו אי אפשר לייצר יש מאין, אי אפשר ללוות בקצב גובר מהעתיד לנצח ואי אפשר להדפיס ״עושר״ בלי שיהיה לזה מחיר שנאלץ לשלם בסופו של דבר בתור חברה.
    אך למרות זאת אנסה לשתף את הבלוג בתקווה שיהיו כאלו שיהיו מוכנים ״לקחת את הגלולה האדומה״.

  4. אורן – אצטט :
    ״אני משתדל להיזהר בדברי, אבל יש לי הרגשה שאנחנו חיים בימים בעלי חשיבות היסטורית״

    אני מנתח את השוק המון שנים. לא אעיד על עצמי יותר מדי, אך לרוב פוגע. (אם תרצה פרטים פנה אלי, אשמח לשוחח).

    לדעתי – אתה צודק, ואת זה אני ״מפיץ״ לסובביי מאז פברואר.
    אנסה לתת כאן ניתוחון על קצה המזלג, מקווה שאהיה מובן.

    נמשיך עם האנלוגיה של התמונה, וניקח צעד אחורה – נסתכל על הכלכלה העולמית, מאקרו – פונד.
    הרי ברור לכולם שטראמפ, עניינו העיקרי זה הבורסה, ולכן נלחם כל כך חזק בפד, המצב כל כך שברירי שכל אי ודאות קטנה מקריסה את השווקים.
    מצד שני – הפד מחזיק בדעה שהייתה עד כה – וויסות השוק לאיזון הריבית הניטרלית.
    אבל כאן יש מצב מיוחד שלא היה עד כה –
    אבטלה בשפל, אין ידיים עובדות – סגירת גבולות – מחזק את הטענה לאין עובדים. על מנת להצליח להביא עובדים יש לשלם יותר = עלייה בשכר.
    מצד שני – חובות ענק, שיש למחוק – או שהדולר יאבד את האמון.
    לכן – אני לא רואה דרך אחרת, פרט לסטגפלציה. עליית שכר מצד אחד, ואינדקס דולר יורד – יגרמו לעליית מחירים.
    לאט לאט נראה עסקים נסגרים, היצע פוחת, יחריף הבלאגן.

    מי ירוויח מכל הנושא? הממשל. לאט לאט תראה איך התלג עולה (פיקטיבית – בגלל האינפלציה) , והחוב לאיטו נשחק..
    מי יפסיד ? הציבור – אשר לא השכיל להצמיד מזומן, או לקנות זהב (או נכסים – תלוי בשוק , את זה צריך לבחון לכשיהיה הזמן).

    התמונה יכולה להתהפך – אם הפד ישכיל להבין שהוא בצרה, שאנחנו בשלב שהוא ניסוי בהסטוריה. ועל כן עליו להעלות את צפי האינפלציה. באותו יום השוק יתהפך ונצא משוק דובי.

    נ.ב.
    העלייה האחרונה מיוחסת להשבתת הממשל – כשאין הדפסות חוב, והאבא ישן, כולם חוגגים.. בקרוב זה יפסק.

    מעריך את ראייתך – אתה רואה את הדברים נכונה, ישר כח. אנחנו אכן בתקופה הסטורית.

    גבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s