לקראת יום פקודה

אז כבר קראתם את הבלוג ״מבוא לקלקלה״, ואתם מקבלים את הנחת היסוד העומדת בבסיסו, שכלכלת העולם סובלת מבעיות מבניות קשות, שהחובות אשר נצברו בעשור האחרון אינם ברי קיימא, ושהצמיחה החזקה אשר הובטחה לנו כנראה לא תגיע. אתם יודעים שאין שום פיתרון קסם לבעיות הללו, וכי אין מנוס מחדלות פרעון מאסיבית, אשר תתרחש ברמה הממשלתית, התאגידית והפרטית כאחד. אתם מבינים שחדלות פרעון שכזאת תהיה מלווה בהכרח במשבר כלכלי עולמי, אולי הגדול ביותר שהאנושות חוותה מעודה. נשאלת השאלה – כיצד באפשרותנו להתכונן ליום פקודה, כך שנוכל לצמצם ככל שניתן את הסבל הכרוך בכך לנו ולמשפחותינו?

לא לחינם נמנעתי עד היום מלתת המלצות מפורשות כיצד יש להתכונן למשבר שכזה. קשה מאוד לנבא את האופן המדוייק שבו הוא יתפתח, והמלצה אשר עשויה להתאים עבור תרחיש אחד, עלולה להיות הרת אסון בתרחיש אחר. אינני שש לקחת על עצמי אחריות לנזק שיגרם לקוראים במידה ואני טועה בתחזיותי. אך כעת מתרבים הסימנים שרגע האמת קרב, וישנה דחיפות גוברת להזהיר את הציבור ולדרבן אותו לפעולה. תחילתו של השוק הדובי במניות, בד בבד עם הירידה החדה במחירי הנפט, מעידות על כך בסבירות גבוהה. ממאורע ערטילאי אשר נמצא במרחק שנים מאיתנו, נדמה שהמשבר הופך למציאות שנאלץ להתמודד עימה תוך חודשים ספורים.

טרם ניתן להעריך את השלכותיו המלאות של משבר שכזה. הדבר תלוי במידה רבה באופן התגובה של מנהיגי המעצמות הגדולות, ובמדיניות שבה ינקטו הבנקים המרכזיים שלהן. לו ימנעו מלהתערב ויניחו לכלכלה לתקן את עצמה, המשבר עשוי להיות כואב אך קצר. הוא עשוי להידמות בהיקפו למיתון של שנת 2008, להוביל לגל של פשיטות רגל, למפולת בשוקי המניות ולאבטלה עמוקה. אך הסבל שיגרם לאוכלוסיה במקרה כזה יהיה מוגבל, ועל פי רוב החיים ימשיכו במסלולם הנוכחי. רבים מאיתנו יאבדו את חסכונותיהם, ואולי אף את ביתם, אך לאחר תקופת הסתגלות מסויימת הצמיחה תשוב, ועימה התקווה לעתיד טוב יותר.

לעומת זאת, לו מנהיגינו היקרים יתעקשו לנסות ו״לחלץ״ את הכלכלה כפי שעשו בשנים עברו, הם מסתכנים בכך שיחמירו את המשבר ויאריכו אותו משמעותית. במקרה כזה, אנו צפויים לחוות שנים ארוכות של שפל כלכלי עמוק, שבהן מליוני בני אדם יוותרו מובטלים ומיואשים. בנוסף לקושי למצוא פרנסה, מחיריהם של מוצרי היסוד עלולים להרקיע שחקים, מביאים את האוכלוסיה עד פת לחם. תופעות אשר לא נראו בעולם המערבי מזה מאה שנה, כגון תת תזונה ותמותת תינוקות, עלולות לשוב אל חיינו. הפאר והשפע שמהם אנו נהנים כיום יראו לנו כחלום רחוק, אשר לקוח מסיפורי האגדות. כפי שקורה לא אחת במצבים שכאלה, העוני והמצוקה יובילו לעוינות ולחילופי האשמות בין המעצמות הגדולות, אשר עלולים להידרדר עד כדי מלחמת עולם שלישית. המתיחות שאנו רואים כיום בין ארה״ב ובין רוסיה וסין מרמזת שזהו איננו תסריט דימיוני.

ההבדל המרכזי בין התרחישים נובע מכך שחדלות פרעון יכולה להתבצע באחד משני אופנים – גלוי או נסתר. חדלות פרעון גלויה מתרחשת כאשר ממשלה או תאגיד מודיעים קבל עם ועדה כי אינם יכולים לשלם את חובותיהם, ונכנסים למשא ומתן עם נושיהם לגבי צימצום החובות ופריסתם מחדש. משבר שכזה הוא דפלציוני באופיו, משום שהוא מלווה בצימצום כמות הכסף בכלכלה, ולעלייה בערכם של המטבעות הלאומיים (בדגש על הדולר, הוא מטבע הרזרבה הבינלאומי). אך בצר להן, ממשלות שמנפיקות את המטבע שלהן בעצמן (כמו למשל ממשלת ארה״ב) עלולות לנסות לשלם את חובותיהן באמצעות הדפסת כסף יש מאין. במקרה כזה הממשלה לא תוכרז באופן רשמי כפושטת רגל, אך הכסף שהנושים יקבלו לידיהם יהיה כמעט חסר ערך. משבר שכזה הוא אינפלציוני באופיו, ובמובנים מסויימים הוא עלול להיות הרבה יותר גרוע מן הראשון.

הבא נתחיל אם כן בלתאר את הצעדים שכל אחד מאיתנו מסוגל לנקוט על מנת לשפר את סיכוייו לצלוח את המשבר הזה בשלום, ואולי אפילו לשגשג במהלכו:

א. שלמו את חובותיכם – עד כמה שזה ישמע מוזר למי שחיים בחברה עמוסת חובות כמו זו שלנו, ההשקעה הטובה ביותר שביכולתכם לעשות לקראת המשבר הקרוב היא לחסל את חובותיכם. כמה מן הקוראים עלולים להתרעם ולטעון שבמידה ונחווה אינפלציה גבוהה, להיות בעל חוב זה דווקא דבר טוב, משום שהחוב צפוי להישחק ולהיעלם מעצמו. זוהי טענה נכונה, אבל רק במידה שיש לכם הכנסה מובטחת, ואתם יודעים בוודאות שיש באפשרותכם לעמוד בתשלומי הריבית. במידה ותאבדו את מקום עבודתכם ותהיו מובטלים במשך תקופה ארוכה, הבנק עלול לעקל את הרכוש אשר רכשתם באמצעות חוב, הרבה לפני שהחוב ישחק. כמו כן, הלוואות רבות צמודות ממילא למדד המחירים לצרכן (או מדד אחר כלשהו), ולפיכך לא ישחקו גם במידה ונחווה אינפלציה גבוהה.

הסייג היחיד לעצה שנתתי זה עתה הוא בכל הקשור בחוב משכנתא. אין ספק שעדיף לכולנו להתגורר בבתים שנמצאים בבעלותנו המלאה, ושאינם משועבדים לבנק, אך בימינו קשה מאוד לצפות מן האדם הממוצע להגיע למצב המבורך הזה. אינני יכול להמליץ באופן גורף לכל מי שרכש דירה בעזרת משכנתא, שעליו למכור אותה ולהיפטר מן החוב. ראשית, משום שהדבר דורש שינוי דרמטי מדי באורח החיים, ולפיכך יש לבחון את הכדאיות שלו באופן אינדיבידואלי. שנית, משום שבסביבה אינפלציונית נדל״ן עשוי לשמר את ערכו טוב יותר מאשר רוב סוגי הנכסים הפיזיים (כגון רכב, מכונות או חומרי גלם). הסיטואציה היחידה שבה הייתי ממליץ למישהו למכור כעת את דירתו ולהחזיר את המשכנתא היא במידה והדירה נרכשה מראש במחיר מופרז (כגון מחירי שיא בועת הנדל״ן אשר שררו עד לאחרונה), ובמידה ותשלומי המשכנתא מהווים חלק גבוה מדי מן ההכנסה החודשית נטו של משק הבית (כלל האצבע אומר שעליהם להוות לא יותר משלושים אחוזים).

ב. קצצו בהוצאות בלתי הכרחיות – זוהי עצה שכמעט אין צורך להזכיר, משום שהיא כל כך ברורה מאליה. אם תוותרו כעת על החופשה המשפחתית שתכננתם בניו-יורק, או על ספת העור היוקרתית שרציתם לקנות לסלון, הכסף שתחסכו עשוי לסייע לכם בהמשך הדרך. להבדיל מבלוגרים מסויימים (והמבין יבין) אינני מייעץ לכם לרדת לרמת חיים של פאקיר הודי ולוותר על כל מנעמי החיים. המטרה שלנו איננה לסבול לשם לסבול, או כדי שנוכל לפרוש בגיל צעיר. המטרה היא לייצר לעצמנו ״כרית ביטחון״, אשר תקל עלינו להסתגל למציאות החיים החדשה הניצבת בפנינו. לשם כך חשוב להבדיל בין תענוגות קטנים, שאינם מעיקים יותר מדי על החשבון השוטף, ושהופכים את החיים שלנו למעט יותר נסבלים, ובין מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. את הסוג הראשון אתם רשאים לשמור, ועל הסוג השני כדאי לוותר.

ג. החזיקו מאגר קטן של מזון ומי שתיה – העצה הזאת, אשר כאילו לקוחה מאחד הערוצים האפוקליפטיים ביוטיוב, עלולה לזכות אותי בתואר ״פסיכי עם קבלות״. אבל היא הרבה יותר הגיונית ומעשית מאשר נדמה בתחילה. אינני מדבר על מאגר עצום של מזון, אשר זקוק לתנאי איחסון מיוחדים על מנת שישאר ראוי למאכל לאורך שנים. אני מתכוון בסך הכל למאגר קטן של מוצרים יבשים או משומרים, כזה אשר עשוי לספק את צרכיכם הבסיסיים למשך חודשיים-שלושה, ויכול להיכנס לכל ארון מטבח ממוצע.

במידה ונחווה משבר כלכלי עולמי נרחב, ישנה אפשרות שמוסדות פיננסיים גדולים יעמדו פעם נוספת בסכנת התמוטטות. הדבר עלול לגרום לשיתוק זמני של הסחר הבינלאומי, אשר יוביל בין היתר לשיבושים באספקת מוצרי יסוד, כולל בסופרמרקט השכונתי שלכם. אני מעריך שהשיבושים הללו יסתיימו כאשר הפאניקה הראשונית תחלוף. עד שזה יקרה, מאגר המזון הקטן שלכם יאפשר לכם להימנע מלעמוד בתורים ארוכים, או לשלם מחירים מופקעים לאותם סוחרים שינצלו את ההזדמנות לעשיית רווחים זריזים. אם אתם לא אוהבים אורז ועדשים, אין טעם לאגור אותם. עליכם לכלול במאגר שלכם רק את אותם מזונות שאתם ממילא צורכים ביום יום. אם תשתמשו באופן שוטף באותם פריטים שמועד התפוגה שלהם קרב, ותחליפו אותם בכל פעם בחדשים, מאגר המזון שלכם ישאר טרי לנצח.

לגבי מי שתיה, אני ממליץ על מנוי באחת מחברות המים המינרליים. אתם עשויים לטעון שזה בזבוז עצום של כסף, ושמים ממתקן טיהור ביתי הם הרבה יותר זולים ואיכותיים, ויתכן שאתם צודקים בנקודה הזאת. אבל מתקן טיהור משאיר אתכם תלויים באספקת מי הברז, והמטרה שלנו היא לייצר גיבוי כלשהו לאספקה הזו. כשיש לכם מנוי למים מינרליים אתם מקבלים בכל חודש אספקה של כדי מים סגורים עד הבית. בדיוק כמו במאגר המזון שתיארתי זה עתה, היות ואתם שותים את המים הללו באופן יומיומי, המאגר שלכם מתחדש באופן מתמיד ותמיד נשאר טרי. בעיני זאת הוצאה סבירה על מנת לא להיות תלוי לחלוטין באספקת מי הברז.

לסיום אוסיף, שגם אם המשבר שאני מתאר בפניכם לא יתרחש, זה עדיין רעיון טוב להחזיק בבית מצבור קטן של מזון ומי שתיה, אשר עשויים לסייע לכם בכל אירוע של מזג אוויר קיצוני, מלחמה, או לא עלינו מחלה קשה, כשאין לכם אפשרות לעשות קניות.

ד. התרחקו ממניות ומאג״ח כאחד – לכאורה, בסביבה דפלציונית מחיר האג״ח אמור לטפס (היות והפד עסוק בהפחתת ריבית), ובסביבה אינפלציונית מחיר המניות אמור לטפס (היות ומרבית החברות מחזיקות בנכסים פיזיים כמו נדל״ן, מכונות וחומרי גלם, אשר ערכם עולה). אבל נשאלת השאלה – האם אתם חכמים די הצורך על מנת לזהות את המעבר מסביבה דפלציונית לאינפלציונית ולהפך, ולתזמן באופן מדוייק את המעבר מנכס אחד למישנהו? אני עצמי לא חושב שאני חכם מספיק כדי לעשות זאת, ולפיכך לא הייתי מעז להמר על כך חלק ניכר מהוני. אם יש דבר מה שמאפיין משברים כמו זה שאנו נכנסים לתוכו, הרי זה התנודות הפתאומיות והאלימות ממצב אחד למישנהו. ראו לדוגמה את המהירות שבה עברנו בחודש האחרון ממפולת של 15% במדד ה-S&P500 לראלי של 13%. אל תטעו, אנחנו עדיין בעיצומו של שוק דובי. אולם לאחר כל שלב של מפולת הוא צפוי לתקן בחדות כלפי מעלה, וטובי האנליסטים בוול-סטריט יתקשו לזהות את רגעי המעבר הללו.

יתירה מכך, גם אם אנחנו שרויים בסביבה דפלציונית וערכן של אגרות החוב שבהן אתם מחזיקים עולה, איש אינו מבטיח לכם שהמנפיק של איגרות החוב הללו לא יכריז לפתע על חדלות פירעון (שהיא מאפיין מרכזי של סביבה דפלציונית), ואז אגרות החוב הללו יאבדו את ערכן בין לילה. אם אתם חושבים שאין סיכוי שזה יקרה באגרות חוב ממשלתיות, חישבו שנית. במשבר המתרגש ובא אף גורם לא ימצא מחוץ לסכנה, אפילו לא ממשלות. במקביל, גם כאשר אנחנו שרויים בסביבה אינפלציונית וערכן של המניות בהם אתם מחזיקים עולה מבחינה נומינלית, ישנה אפשרות שהן מאבדות מערכן מבחינה ריאלית. לראייה, הבורסה אשר הציגה את התשואה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות היא הבורסה של וונצואלה, אשר כידוע שרויה בהיפר-אינפלציה. המניות בבורסה זו מטפסות באופן אקספוננציאלי, ובכל זאת אינן מדביקות את שיעור האינפלציה של המטבע המקומי. מבחינה נומינלית הן ממריאות, בשעה שריאלית הן מתרסקות.

אסייג את עצמי ואומר שיתכן וגם בזמן משבר יהיו סקטורים מסויימים או מניות ספציפיות אשר יציגו תשואה ריאלית חיובית. אם אתם בקיאים מספיק בשוק ההון על מנת לזהות את הסקטורים או המניות הללו, ומעוניינים לקחת את הסיכון, אתם מוזמנים להחזיק בהם אפילו בשעת משבר. אבל עבור האדם הממוצע אשר אינו יושב כל היום מול מסוף של בלומברג ואין לו את רמת התחכום הזאת, אני מציע להתרחק לחלוטין משוקי המניות והאג״ח כאחד. זמן משבר אינו הזמן הנכון על מנת לנסות להרוויח כסף, אלא הזמן על מנת להגן על מה שיש לכם.

ה. החזיקו חלק קטן מהונכם בזהב וכסף – כפי שהסברנו פעמים רבות, הזהב היה ונותר נכס המקלט האולטימטיבי לעיתות משבר. להבדיל משאר המטבעות הבינלאומיים, את הזהב לא ניתן להדפיס יש מאין, ולפיכך הוא חסין מפני אינפלציה. מחירו לאו דווקא מגיב לאינפלציה באופן מיידי, משום שלעיתים חולף פרק זמן ממושך עד שהציבור שם לב לעליית המחירים ומתחיל להגיב ברכישת זהב. אך הניסיון מלמד שלאורך זמן הוא שומר על כוח הקנייה שלו, וכי אם תקפידו לרכוש מעט ממנו בכל פעם שמחירו בשפל, בסופו של דבר זה ישתלם.

ישנן כמה וכמה דרכים להחזיק בזהב. במרבית ארצות העולם רכישת זהב פיזי היא אפיק השקעה מקובל, אשר פטור ממסי קניה, ויש שפע של סוחרים אשר מציעים מטבעות זהב בפרמיה נמוכה של עד 5% מעל למחיר ה״ספוט״. למרבה הצער זהו אינו המצב בארצנו הקטנטונת (אם אתם מכירים במקרה איזה חבר כנסת נא לתפוס אותו לשיחה בנושא). במדינת ישראל זהב מחוייב במע״מ (או במכס בגובה המע״מ) כמו כל סחורה אחרת, והדבר הופך את החזקת הזהב הפיזי לבלתי כדאית כלכלית (אלא אם כן אתם מאמינים שמחירו עתיד לטפס במהירה במאות אחוזים, ואז אולי אפשר לבלוע את הצפרדע). כתוצאה מכך גם אין הרבה סוחרים שעוסקים בתחום, והנכס הרבה פחות נזיל. היתרון הגדול בהחזקת זהב פיזי הוא כמובן אי התלות בגורמים זרים. חסרון ניכר של החזקת זהב פיזי הוא הסיכון שבגניבה.

דרך שניה להחזיק בזהב היא באמצעות בנק זר (למשל בשוויץ או באוסטריה) או שירות אחסון פרטי כלשהו (כגון ברינקס או לומיס) המאחסן את הזהב שלכם בכספות שלו. דרך שלישית היא באמצעות רכישת תעודת סל (כמו למשל GLD), אשר עוקבת אחר מחיר הזהב. בשני המקרים הזהב אינו נמצא בידיכם ולפיכך ישנו תמיד סיכון להונאה או לפשיטת רגל, אשר תוביל במקרה הטוב לשיפוי מלא במועד בלתי ידוע כלשהו בעתיד, ובמקרה הרע לאובדן כל כספכם.

אם לא ייאשתי אתכם, ואתם עדיין מעוניינים להחזיק בזהב, דעו לכם שיש לרכוש אותו מגורם מוכר ומהימן בלבד (ולא, Ebay הוא בהחלט לא גורם כזה). מומלץ לרכוש אך ורק מטבעות מסוג ״בוליון״, כלומר מטבעות ממשלתיים (כגון ״נשר״ אמריקאי, ״עלה אדר״ קנדי או ״תזמורת פילהרמונית״ אוסטרי), שמונפקים בסדרות בלתי מוגבלות, שאין להם ערך אספני כלשהו, ושלפיכך הפרמיה שלהם מעל מחיר המתכת היא הנמוכה ביותר (עד 5% מעל מחיר הספוט). מומלץ להתמקד במטבעות בני אונקיה אחת (שוב, משום שהפרמיה שלהם מעל למחיר המתכת היא הנמוכה ביותר, בהשוואה למטבעות בני חצי אונקיה, רבע אונקיה וכן הלאה). לידיעתכם, קיימים זיופים סיניים זולים לכל המטבעות שהזכרתי זה עתה, אז אנא היזהרו. יש צורך לעשות שיעורי בית מקיפים בטרם מבצעים רכישה, או להיוועץ במומחה אמין ובלתי תלוי.

איזה חלק מהונכם יש להחזיק בזהב? ובכן, הדבר תלוי בציפיות האינפלציה שלכם. מקובל להמליץ על לא יותר מאשר 10% מהונכם הנזיל (אשר לא כולל את ביתכם, או את העסק שלכם), כך שאם אכן ניקלע לסיטואציה של היפר-אינפלציה והדולר יאבד 90% מערכו, מחיר הזהב יטפס פי עשרה ויפצה אתכם על הנזק. אם ציפיות האינפלציה שלכם גבוהות במיוחד אתם עשויים לרצות להפריש אחוז גבוה יותר, למשל עד 20%. אך עשו לעצמכם טובה ואל תשקיעו בזהב הרבה יותר מזה, שכן כזכור המשבר שאנו צופים עלול להיות דווקא דפלציוני באופיו (ואז ערכו של הדולר דווקא יטפס, וערכו של הזהב יצנח), או שתתרחש אינפלציה ומסיבה כלשהי מחיר הזהב לא ישקף אותה כפי שאנו צופים, או ששום משבר לא יתרחש כלל, ומחיר הזהב עלול לדשדש במשך שנים ארוכות. בכל מקרה עליכם לקחת אחריות מלאה על החלטותיכם, ולא לתת אמון עיוור באף מאמר שאתם קוראים באינטרנט (כן, זה כולל גם את המאמר שלפניכם).

לגבי מטבעות כסף (סילבר) – בהשוואה לזהב, מדובר בנכס הרבה יותר מסוכן וספקולטיבי. כפי שהסברתי כאן בהרחבה, הכסף נחשב כיום למתכת תעשייתית ולא מוניטרית. בתור שכזה מחירו הרבה יותר וולטילי, ומושפע מן הביקוש התעשייתי ומתפוקת המכרות השנתית הרבה יותר מן הזהב. הסיבה בגללה ישנה קורלציה כה הדוקה בין מחירו ובין מחיר הזהב היא התקווה בקרב ציבור מסויים של משקיעים שהוא ישוב בשלב מסויים לשימוש מוניטרי, בתור ״זהב לעניים״. יש לציין שהיחס בין מחיר הזהב והכסף בעת כתיבת שורות אלו עומד על 82.86, שמבחינה היסטורית הוא יחס גבוה מאוד, מה שהופך את מחיר הכסף לזול מאוד ביחס לזהב.

אם ברצונכם להמר על האפשרות הזאת, ויש לכם מעט כסף שאתם מסוגלים להפסיד, באפשרותכם לרכוש מטבעות בוליון מכסף. בדומה למטבעות הבוליון מזהב, גם אלו הם מטבעות ממשלתיים, המיוצרים בסדרות בלתי מוגבלות, נטולי ערך אספני כלשהו, אשר הפרמייה שלהם מעל למחיר הספוט היא הנמוכה ביותר (עד 20% מעל מחיר הספוט. הפרמיה באחוזים גבוהה יותר בהשוואה לזהב היות ומחיר הספוט הרבה יותר נמוך). כמובן שגם כאן ישנן תעודות סל אשר עוקבות אחר מחיר הכסף, בתור אלטרנטיבה זולה ונזילה יותר להחזקת כסף פיזי. כפי שהסברתי בעבר, היות ומדובר בהשקעה מסוכנת וספקולטיבית, אינני ממליץ להקדיש לכך יותר מאשר אחוז אחד או שניים מהונכם הנזיל, וגם זאת מתוך ידיעה שאתם עלולים לאבד לחלוטין את השקעתכם.

לסיכום הנושא הזה, אני חייב לציין שביום שישי האחרון (25 בינואר) מחיר הזהב פרץ לראשונה מזה שמונה חודשים את רמת ה-1300 דולרים לאונקיה. כפי שטענתי במאמר זה, מדובר לדעתי ברמה קריטית מבחינה טכנית. לפיכך אני צופה שמחיר הזהב יתקדם במהירות לעבר 1360 דולרים, הוא מחיר השיא של 2018. אם יצליח לעבור גם אותו, הרי שזוהי אינדיקציה ברורה לאובדן אמון של הציבור בפדרל רזרב וביכולתו להמשיך בתהליך העלאת הריבית. במקרה כזה נצפה לחולשה של הדולר ולהתגברות האינפלציה בארה״ב.

ו. השקיעו בעצמכם – אם אכן ניקלע למשבר כלכלי עולמי קשה וממושך, סיכוייכם לשרוד אותו ואף לשגשג יהיו גבוהים בהרבה אם תגיעו אליו בבריאות טובה מבחינה פיזית ונפשית כאחד. אני לא מתכוון להתחרות במגזין ״מנטה״ ולהתחיל לתת טיפים בנושא תזונה. אבל כולנו מבינים מהו אורח חיים בריא ומהו אורח חיים שאינו בריא. אז אל תאכלו זבל, שימרו על משקל תקין, השתדלו להתעמל באופן קבוע (לבושתי, זה משהו שאני עצמי הזנחתי לאחרונה) ואל תגזימו בשתיית אלכוהול. עד כמה שזה נשמע דימיוני כרגע, המשרה המשרדית הנוחה שמהם אתם נהנים כיום עלולה להיעלם כלא היתה בשנים הקרובות. יתכן שעל מנת להתפרנס חלק מאיתנו יאלץ לקחת על עצמו עבודות דחק פיזיות, ולו רק באופן זמני. הסיכוי להתמודד בהצלחה עם סיטואציה שכזו הרבה יותר גבוה אם אתם מלכתחילה נמצאים בכושר פיזי טוב.

לא פחות חשובה היא ההכנה המנטלית. אנחנו צריכים לנשום עמוק, להירגע, להבין שאלו הם הקלפים שהחיים חילקו לנו, ושעלינו לנסות לעשות את המיטב עם מה שיש לנו. הסבים והסבתות שלנו שרדו את מלחמת העולם השנייה, ואחרי זה עוד היה להם את הכוח להקים מדינה חדשה ולהילחם על קיומה. אנחנו נצטרך להוכיח שאנחנו חזקים ממש כמותם, ולהתגבר על מה שעלול להיות המשבר הכלכלי הגרוע ביותר מאז ימי השפל הגדול. אז אל תרשו לעצמכם לשקוע בכעס ובמרירות. חישבו על השנים הבאות בתור ההרפתקה הגדולה של חייכם, זו שבסופה תביטו לאחור בגאווה על כל מה שהשגתם, למרות התנאים הקשים.

ז. השקיעו בסובבים אתכם – הביטו סביב. האנשים שנמצאים איתכם כעת הם האנשים שאיתם תצלחו את המשבר הכלכלי הקרוב. המשפחה שלכם, החברים שלכם, השכנים שלכם. בבוא יום פקודה כנראה שכולם ישאו את עיניהם אליכם לשם תמיכה והנהגה, משום שאתם תהיו בין הבודדים שיבינו מה מתרחש ויהיו מוכנים נפשית ופיזית לקראת ההתמודדות. השתדלו להיות חזקים למענם. השתדלו להקרין שלווה וביטחון עצמי. עיזרו להם ככל שאתם יכולים, ואל תהססו גם להיעזר בהם. כמעט לכל אדם יש כישרון נסתר שיכול לסייע – החל מן הסבתא שיודעת לתפור וכלה בשכן שיודע איך לתקן את דוד השמש. הניסיון ההיסטורי מימי השפל הגדול של שנות השלושים מלמד שהאנשים ששרדו אותו בצורה המיטבית היו אלו שנהנו מתמיכה קהילתית איתנה. אז אל תמתינו עד לרגע האמת. אם אתם מרוחקים או חלילה מסוכסכים עם בני משפחה או חברים, עשו את המאמץ על מנת לתקן את היחסים עוד היום.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

מודעות פרסומת

16 תגובות ל-“לקראת יום פקודה

  1. רק בשביל הגילוי הנאות אשמח לדעת האם חשבת שאנחנו על סיפו של מגה משבר גם לפני שנתיים, ארבע שנים, שמונה שנים או כל נקודת זמן אקראית אחרת בחייך הבוגרים.

    • התחלתי להתעניין באופן רציני בכלכלה לפני כשמונה שנים, כך שלפני כן הנושא כלל לא העסיק אותי. במהלך 2012-2013 נעשיתי בהדרגה מודע לכך שכלכלת העולם סובלת ממה שאני מכנה ״בעיות מבניות קשות״, וכי כנראה שמשבר קשה מצפה לנו אי שם במהלך הדרך, אך לא ידעתי לאמר מתי. במהלך 2015 מגוון אינדיקטורים שאני עוקב אחריהם הבהבו באדום (ואכן, באותה שנה כלכלת העולם חוותה האטה משמעותית), וסברתי בטעות שרגע האמת הגיע. כך שהתשובה היא כן, כבר חזיתי פעם אחת משבר שלא התממש.
      כעת אני שוב טוען שהמשבר קרוב, ואני מאמין שהסבירות שאני צודק הפעם גבוהה יותר, משום שמאז 2015 הספקתי לצבור יותר ידע ויותר כלי ניתוח. האם אני צודק הפעם? או שכן, או שלא. גם אני לא יודע בוודאות. אני יכול רק לספר לכם מה האינדיקטורים מראים לי, וזה לא נראה טוב.

  2. מעניין אם אתה נוהג לקרוא את הכתבות של חנן שטנייהרט בגלובס הוא גם מתייחס בין השאר לנושא של החוב הגלובלי. בכל מקרה התחזית שלי שלכלכלה העולמית יש אנרציה והוא יכולה להתגלגל כך עוד כמה שנים עד לבוא הטריגר שיצית את המשבר.
    בכל מקרה להערכתי המשבר לא יביא למצב של חוסר מזון ושתייה ואם כן למספר ימים בודדים כי אמצעי היצור קיימים, אשר למלחמה האפשרות שאני חוזה זה מלחמת סחר, מלחמה ממשית לא תפרוץ כי גם המנהיגות והציבור מבינים כי לא יופק רווח מכך לאף צד.
    כמו כן הפגיעה תשפיע בעיקר כמו תמיד על השכבות החלשות…. . העובדים הלא מאוגדים, הפנסיונרים, הצעירים, הסוחרים הקטנים, נותני שרות קטנים, מגזר הפנאי והתרבות…. וכו", האנשים בעלי משרה מובטחת כמו אנשי הקבע ועובדי מדינה יכולים אפילו להרוויח מניצול הזדמנות במשבר העתידי

    • שלום איציק –
      ״אמצעי הייצור קיימים״ – גם בשפל הגדול של שנות השלושים אמצעי הייצור היו קיימים, ואפילו היה עודף של מזון אשר נרקב בשדות, אבל לאנשים לא היה כסף כדי לקנות אותו, וממשל רוזוולט ניסה להילחם בדפלציה ולכן לא איפשר לחוואים להוריד את מחירי התוצרת לרמה שהציבור יכל להרשות לעצמו. זאת הסיבה בגללה שרר רעב. דבר דומה ראינו ב-2008 לאחר התפוצצות בועת הסאב-פריים, כאשר מאות אלפי אנשים איבדו את קורת הגג שלהם, במקביל לכך שמאות אלפי יחידות דיור עמדו שוממות. זה קרה משום שהבנקים עיקלו אותן, אך לא היו מוכנים למכור אותן במחיר מופחת, כדי שלא יצטרכו לרשום במאזנים שלהם את ההפסדים.
      הבעיה במיתון בד״כ אינה נובעת ממחסור פיזי בחומרי גלם או באמצעי ייצור או בכוח עבודה. הבעיה נובעת מפער בין המחיר הנוכחי שלהם ובין מה שאנשים מסוגלים לשלם בפועל. כל עוד הפער ישנו, המיתון נמשך. כאשר הפער נסגר, הפעילות הכלכלית מתחדשת והמיתון מסתיים.
      לפיכך אסור להיות שאננים ולחשוב ש״לי זה לא יקרה״. בתרחישי קיצון דברים מאוד מוזרים ויוצאי דופן יכולים לקרות.

  3. אורן שלום,

    כיף לקרוא, כרגיל, ותודה על העצות. גם אם משבר החובות הוא ודאי, אי אפשר לדעת איזה אופי מדויק הוא יקבל (אינפלציוני/דיפלציוני) ועל כן קשה לתת עצות בנוגע לפן הפיננסי. מה גם שהשקעה היא דבר אינדווידואלי ונגזרת מרמת הסיכון של כל אחד (זאת, שאין להזכיר את שמה, נוגעת בנושא זה בצורה נהדרת)
    אני מבין את הצורך שלך להסתייג בנוגע לעצות פיננסיות אבל הייתי רוצה לשמוע את ההתיחסות שלך בנוגע לתכניות חיסכון הפנסיוניות בהם אנחנו יותר מוגבלים (פנסיה/קרן השתלמות/קופ"ג)
    1. האם אתה רואה תרחיש שבו המדינה מקפיאה נכסים?
    2. האם היית מנסה לתזמן את השוק? (ז"א לעבור למסלול שונה מ"מסלול כללי" של 50/50 אגח/מניות)

    אסיים בלהודות שהמאמר הזה היה הקשה לעיכול מכולם. אולי בגלל שאני מסכים עם רוב הדברים 😉

    תודה!

    • שלום עמי –
      אכן מאמר קשה לעיכול, אבל לדעתי נחוץ.
      לגבי חסכון פנסיוני – לאחרונה בדקתי את המסלולים המוצעים על ידי חברת ביטוח מסויימת (אני בטוח ששאר החברות מציעות מסלולים דומים, אם לא זהים), ולא מצאתי אף מסלול שאני הייתי מחשיב כ״בטוח״ או ״סולידי״. כל המסלולים מחלקים את הכסף בין מניות ואג״ח באחוזים שונים, וכמו שאמרתי פעמים רבות, אלו הם שני סוגי הנכסים שאני צופה שיסבלו הכי הרבה בשנים הבאות. כמובן שאג״ח מדינה עדיפות בעיני על אג״ח קונצרניות או מניות, אבל זה בערך כמו להגיד שלחטוף איידס זה יותר טוב מלחטוף אבולה…
      יתירה מכך, אני חושב שהסיכון המרכזי לפנסיות שלנו הוא שהקרנות עצמן יפשטו את הרגל, ואז זה לא משנה באיזה מסלול אתה – הכסף הלך בכל מקרה (וספק רב אם המדינה תוכל לחלץ אותן, שכן הדבר ירושש גם אותה).
      לא הבנתי את שאלתך לגבי הקפאת נכסים על ידי המדינה, האם אתה מתכוון לנכסים של קרנות הפנסיה?
      האם הייתי מנסה לתזמן את השוק במעבר מסלולים? צר לי, אבל קטונתי מלענות על שאלה שכזו.

  4. תודה על הפוסט באמת מעניין לקרואה דברים שלא מוצאים בהרבה אתרים.
    קראתי את הפוסטים האחרונים והם באמת לא פשוטים.
    אני חושב זה סוג של מצב שקשה מאוד להתכונן אליו אין לנו באמת דבר לעשות בקשר לדברים האלה באמת אולי לקנות קצת זהב לנסות לשפר את הכושר והבריאות כמו שציינת.
    אני חושב מה אפשר לעשות וזה באמת מצב בעייתי.
    השאלה באמת מתי זה יקרה?

    מעניין אותי למשל מה לגבי מדינות כמו יפן שיש שם דפלצייה הרבה מאוד שנים, ריבית אפסית הרבה שנים, בנוסף כמובן הילודה שם מאוד נמוכה ואוכלוסיה מזדקנת ופחות אנשים עובדים אבל בכל זאת רמת החיים שם די גבוהה אולי היא לא עולה הרבה בשנים האחרונות אבל בהתחשב שיש שם משבר כבר אני לא יודע כמה מעל 25 שנים לדעתי ועדיין אחרי כל כך הרבה זמן בטוח שהרבה אנשים היו רוצים לחיות ברמת חיים כזאת כמובן שיש להם בעיות אני לא אומר שזה מושלם אבל ביחס למשל למה שכביכול אמור לקרות עכשיו זה נראה לי כאילו שבסופו של יום זה לא כזה נורא יכול להיות איזשהו משבר דיפלציוני. אבל אם זה כמו ביפן זה לא כזה סוף העולם והיפנים איכשהו חיים כך כבר עוד מעט 3 עשורים מצד שני ביפן יש באמת הרבה בעיות מבניות של קיטון באוכלוסיה, הזדקנות ועוד מה שלא מאפיין את כל העולם אולי גם אירופה שזה שוק כמובן גדול לכלכלה הגלובלית אבל ארה"ב עדיין גדלה גם אם לא בקצת גבוה כמובן שיש את המזרח, אפריקה, דרום אמריקה שיש בהם גידול אפילו מוגזם.
    או ישראל שגם כאן הגידול הוא גבוה גם אם הוא מתייצב.

    עוד נקודה מה לגבי השיפורים הטכנולוגיים שהולכים ומאיצים, הפיריון שהולך וגדל, האינטרנט והתקשורת, המחשבים והסמארטפונים, התחבורה החדשה כמו הרכב האוטונומי, אובר , הבינה המלאכותית, מרוץ לחלל שהתחדש בחברות הפרטיות כמו ספייס איקס, בלו אוריג'ין ועוד.
    למשל אפשר לקחת המון חברות שלפני 10 שנים כמעט ולא היו קיימות ולא היוו איזשהו גורםמאוד משמעותי בכלכלה והיום הן חברות עתק שמגלגלות עשרות מיליארדים ומובילות את השוק גם במציאות וגם בבורסות.
    לא חסר דוגמאות כמובן גוגל,אפל, פיסבוק, טוויטר, טסלה, סמסונג, סנאפצ'אט, נטפליקס, אובר ועוד.
    אז מה כל הצמיחה של החברות האלה היא רק על בסיס האשראי הענק שנזרק בשנים האחרונות לשוק? בסוף יש להן לקוחות ועובדים ומוצרים ושווקים שהולכים וגדלים עוד ועוד.
    הרי אין מה להשוות את הכלכלה היום ומה שהייתה לפני 10 שנים ובטח לא לפני 20 שנים יש גם שיפורים בכלכלה גם יש הרבה בעיות.

    מה אתאם חושבים חברים?
    אולי לא הכל עבוד?
    שבת שלום
    יבגני

    • שלום יבגני –

      המצב ביפן – יש צדק בטענה שלך, שמשבר דפלציוני יכול לקבל אופי איטי ומתמשך, כפי שאירע בעשורים האחרונים ביפן. ישנם מומחים רבים אשר טוענים שיפן בסך הכל מקדימה את יתר העולם במספר עשורים, וכי העולם כולו עתיד להגיע למצב דומה, שבו הכלכלה אינה צומחת אך גם לא מתמוטטת. אני אישית אינני קונה את הטענות הללו, משום שלדעתי כלכלת יפן הצליחה לשרוד עד עתה למרות מדיניות הריבית האפסית וההרחבה הכמותית אך ורק משום שיתר העולם (בדגש על סין) עדיין צמח, והיה קיים שוק לייצא אליו מוצרים. בסיטואציה שבה העולם כולו מדשדש, הסתמכות על ייצוא כבר איננה אופציה.

      שיפורים טכנולוגיים – פריצת דרך טכנולוגית כלשהי אכן עשויה לחלץ את העולם מן המשבר שאני מתאר (ואני מצטער שלא ציינתי את זה במאמר). אבל זאת חייבת להיות פריצת דרך מהותית בתחומי ייצור אנרגיה, הינע, הנדסת חומרים או אפילו ביו-טכנולוגיה, כזו אשר תחולל מהפכה באופן שבו אנו חיים, ותניב צמיחה איתנה אשר תאפשר לשלם את כל החובות הבעייתיים. לצערי, רוב השיפורים הטכנולוגיים שראינו בשנים האחרונות התמקדו בתקשורת ובאלקטרוניקה בידורית, תחומים רוויים שכבר אינם תורמים תרומה משמעותית לצמיחה (נניח שכבר יש לך אייפון 7, כמה תועלת תפיק ממעבר לאייפון X? הדבר בוודאי לא יחולל מהפכה בחייך…).

      כפי שכבר הסברתי לך בעבר, חברות כגון פייסבוק, טוויטר, סנאפצ׳ט ונטפליקס אינן מייצרות שום מוצר הכרחי לשם הקיום האנושי. הן יכולות להיעלם בין לילה ואף אחד לא ימות כתוצאה מכך. אם כבר, מצב הכלכלה רק ישתפר, משום שאנשים יפסיקו לבזבז את זמנם בבהייה בסרטוני חתולים, או בקריאת פוסטים מטופשים ברשתות החברתיות. מאז הפעם האחרונה ששאלת אותי לגבי החברות הללו (ביוני 2018), מניית פייסבוק איבדה 20% משוויה, מניית טוויטר איבדה 33% משוויה, מניית סנאפצ׳ט איבדה 35% משוויה ומניית נטפליקס 12% משוויה, וזה עוד לפני שנכנסנו רשמית למיתון. ברגע שהפד מנסה להעלות ריבית, ולו רק במעט, הן מאיימות להתמוטט. מכאן אתה למד ששוויי השוק שלהן מופרך לחלוטין, ומבוסס על אוויר חם ותו לא.

      האם הכל אבוד? לא, ממש לא. כנראה שאנחנו עומדים בפתחה של תקופה קשה, אבל אם ננהג בחוכמה, בחריצות ובאומץ, יש תקווה שנגיח מן העבר השני חזקים יותר, מבחינה חומרית ורוחנית כאחת.

  5. אני חושב שאתה מפחית בערכם של השיפורים הטכנולוגים, שיפורים אלה הם כוחות דינפלציונים שבמידה מסוימת מסבירים מדוע האינפלציה לא פרצה בעקבות הזרמת הכספים האדירה על ידי הבנקים המרכזים.
    עלי אקספרס ואיי ביי חסכו וחוסכים לי כ"כ הרבה כסף לעומת מוצרים מקבילים שלפני כן הייתי נאלץ לרכוש בארץ. נטפליקס גובה ממני 35 ש"ח לעומת 300 ש"ח של יס בעבר, מנועי חיפוש הטיסות חוסכים לי כסף ברכישת כרטיס טיסה, בוקינג ואגודה חוסכים לי כסף על מלונות בחו"ל, האינטרנט מאפשר לקצר את שרשרת האספקה ולנטרל את מרבית גוזרי הקופונים והמתווכים בדרך….. כל החסכון המצטבר דוחק את האינפלציה כלפי מטה ומשנה לגמרי את כלכלת העולם ויש לו משמעות אדירה ואין לזלזל בו

    • אין ספק שהמצאת האינטרנט, הסמארטפון, ואפליקציות המידע המבוססות עליהם (ואוסיף לאלה שציינת את וויז), תרמו לחיינו ושיפרו אותם. יש באפשרותם לייעל תהליכים קיימים, או לנצל באופן טוב יותר תשתיות קיימות. אך לדעתי תרומתם לתוצר היא מוגבלת, משום שהם בעיקרון וירטואליים, ואינם עוסקים בעולם הממשי.

      כאשר אני מדבר על טכנולוגיה שבאפשרותה לייצר צמיחה איתנה בשוק, ולחלץ אותו מן המשבר שאליו פניו מועדות, אני מדבר על מהפכה בסדר גודל של המצאת מנוע הבעירה הפנימי, התעופה, או האנרגיה האטומית. תגליות מסדר גודל כזה מסוגלות לא סתם לשפר את החיים, אלא לשנות אותם מן הקצה אל הקצה, לאפשר למין האנושי לבצע דברים שקודם לכן כלל לא חלמנו עליהם, לייסד תעשיות חדשות יש מאין ולייצר מליוני מקומות עבודה.

      למרבה הצער, מזה עשורים שלא חווינו המצאה טכנולוגית מן הסוג שעליו אני מדבר. מרבית האנרגיה שאנו צורכים מגיעה מאותם מקורות כמו בשנות החמישים של המאה הקודמת. המכונית שבה אנחנו נוהגים אולי נוחה ומעוצבת יותר, אבל המנוע הפועם בליבה בעקרון לא השתנה. כנ״ל לגבי מטוסי הנוסעים שלנו. נכון, יש לנו אפשרות לתקשר זה עם זה בכל פינה של הפלנטה, ולגשת בקלות לכל מאגרי המידע, אבל בכל מה שקשור לעולם הממשי – הפקת אנרגיה, ייצור מזון, כריית חומרי גלם וכדומה – אנחנו פוסעים במקום.

      • אורן דווקא ממה שאני לומד ישנם תהליכים טכנולוגים שמזכירים את האפשרויות שאתה מתאר, הוזלה אקספוננציאלית בהפקת אנרגיה לדוגמא ובעוד תחומים אחרים, ממליץ לך לראות את ההרצאה הבאה: https://www.youtube.com/watch?v=ssfbq7PVktA

      • אלון שלום –
        צפיתי בהרצאה שקישרת אליה. למרבה הצער זוהי הרצאה מגמתית, אשר כוללת לא מעט שקרים והטעיות.
        ראשית, היא מציגה את תיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם כעובדה מוגמרת, דבר שהוא כלל אינו נכון. לא לחינם גרף הטמפרטורות שמוצג שם מתבסס על הנתונים אשר נאספים מתחנות המדידה הקרקעיות, שהמדגם שלהם מצומצם והם בלתי אמינים בעליל. נתוני הלווין מציגים תמונה שונה לחלוטין לגבי שיעור ההתחממות הגלובלית. וזאת עוד לפני שקראנו תיגר על ההנחה שההתחממות מקורה בפליטת פד״ח על ידי בני אדם, ואיננה תופעה טבעית.
        שנית, הטענה המרכזית של ההרצאה היא שמחירי הפקת אנרגיה בשיטות מתחדשות פוחתים בשנים האחרונות, מה שהופך אותם לכלכליים ואף יותר זולים מהפקת חשמל בשיטות מסורתיות כגון מפחם או גז טבעי. אולם הדרך הנכונה להעריך את היעילות של שיטה מסויימת להפקת אנרגיה אינה באמצעות המחיר אלא באמצעות מדד אשר מכונה EROEI, דהיינו היחס בין כמות האנרגיה המופקת ביחס לכמות האנרגיה המושקעת.
        מדוע אני טוען זאת? משום שמחיר של פאנל סולארי או של טורבינת רוח יכול להיות מושפע מגורמים זרים, שאינם קשורים ליעילות האנרגטית שלהם. אם לדוגמה ישנה ממשלה אשר מסבסדת את ייצורם, או בנק אשר מוכן לתת לחברות המייצרות הלוואות עתק בריבית אפסית, בהחלט יתכן שבמשך תקופה מסויימת ניתן יהיה לרכוש פאנלים סולאריים או טורבינות רוח בעלות אשר נמוכה מעלות הייצור שלהם! כמובן שהתנהלות כזו אינה כלכלית לאורך זמן, וצפויה להתמוטט בבוא היום שבו הסובסידיה תיפסק, או שהיצרנים ידרשו להשיב את ההלוואות. אולם בטווח הקצר ממשלות אלו עשויות לחוות עלייה מלאכותית בתוצר שלהן, והחברות המייצרות יכולות לחלק למנהלים שלהן משכורות נדיבות, כך שישנו פיתוי עצום להיכנס לפרוייקטים בלתי-כלכליים שכאלה, גם כאשר ידוע מראש שהם צפויים להסתיים בפשיטת רגל. זוהי עוד דוגמה לנזקים של מדיניות הריבית האפסית, עליהם אני מתריע מזה שנים.
        לעומת זאת, מדד ה-EROEI חושף מיד את השקרים, משום שהוא מראה לנו באופן אובייקטיבי את היעילות של כל שיטה להפקת אנרגיה. הנתונים אשר פירסמתי כאן מצביעים על כך שהפקת אנרגיה מפחם יעילה פי ארבעה מטורבינות רוח, ופי שמונה מן הפאנלים הסולאריים היעילים ביותר. הפער נעשה אף גדול יותר כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהשיטות המתחדשות הן בלתי אמינות (הטורבינות אינן מסתובבות כשאין רוח, והפאנלים אינם מייצרים חשמל כשאין שמש), ולפיכך יש צורך באיחסון האנרגיה שלהן על מנת לייצר מקור אנרגיה אמין.
        למרבה הצער קשה מאוד למצוא נתוני EROEI עדכניים, אשר מוסכמים על כולם. מקורות שונים מפיצים מספרים שונים, שלעיתים ממש סותרים זה את זה, ואני חושד שחלקם עושים זאת מטעמים אינטרסנטיים. כך למשל נדהמתי לגלות שגרף אשר משווה את מדד ה-EROEI עבור שיטות הפקת אנרגיה שונות אשר נהג להופיע בערך הוויקיפדיה הרלוונטי הוסר ממנו לאחרונה.
        החלק היחיד בהרצאה שאני מוצא בו טעם הוא זה אשר עוסק ברכבים חשמליים, ובפוטנציאל שלהם להפוך לזולים ונפוצים יותר ככל שטכנולוגיית ייצור הסוללות תשתפר. כמובן שעל מנת להניע צי של רכבים חשמליים יש צורך לא רק בייצור רב יותר של חשמל (אשר כאמור אני בספק אם יכול להגיע ממקורות מתחדשים), אלא גם בשידרוג מאסיבי של רשת החשמל, על מנת לאפשר לכל בעל רכב לטעון אותו ברמה הביתית. אבל עדיין יש כאן התקדמות טכנולוגית שיש בה פוטנציאל לחולל צמיחה, ואינה מוגבלת לעולם הווירטואלי.

  6. צפיתי גם בהרצאה ואני לא ממש מסכים איתך, יכול להיות שההרצאה מניפולטיבית ויכול להיות שהנתונים לא מדויקים כמו כן יכול להיות שהפאנלים הסולרים וטורבינות הרוח מסובסדות, אבל המגמה ברורה ברגע שיש שוק בר קיימה למוצרים האלה, ישנו תהליך רציף ומתמיד של שיפור בביצועים וירידה בעלויות היצור, נכון שבלב זה לא מדובר בפיתוח מהפכני ודרמטי אולם זהו תהליך מתמשך ויקח אפילו אולי עשרות שנים אבל בסופו של דבר גם הפאנלים וגם הטורבינות יאפשרו הפקת אנרגיה בעלות תחרותית לעומת פחם וגז, ובנוסף היתרון של הפקת אנרגיה יחסית נקייה, כמו כן פיתוח של רשת חשמל חכמה וגלובלית תאפשר ניתוב עודפי אנרגיה ממקומות שטופי שמש/רוח לצרכנים….. סתם כקוריוז נזכרתי בכתבה שעסקה במדבר סהרה כמרכז עתידי להפקת אנרגיה סולרית לארופה, יכול להיות שמדובר בקשקוש מד"ב ומה שהיה הוא מה שיהיה ולא יהיה שינוי מהותי ועדיין נסתמך על פחם, גז, נפט כמקורות אנרגיה עיקריים למרות שמדובר באופציה מוגבלת בזמן ולא ברת קיימא, אבל אין לשלול את האפשרות של מעבר הדרגתי ועקבי לאנרגיה מתחדשת

    • נחייה ונראה.
      שיהיה ברור, אני מאוד אשמח לגלות שטעיתי לגבי פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, ושהם אכן מצליחים לספק אנרגיה נקייה לאורך זמן, ובמחירים שפויים. המבחן עבורם יהיה אם הם יצליחו לספק את הסחורה גם בסביבה של ריבית עולה.

  7. פינגבק: בחזרה לקרקע המציאות | מבוא לקלקלה·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s