כמה מהר משתנה מצב הרוח בשוק ההון? רק לפני שבוע התלוננתי בפניכם על חוסר ההיגיון הטמון בכך שמדדי המניות מוסיפים לטפס, למרות הזרם הבלתי פוסק של חדשות שליליות לגבי מצב הכלכלה העולמית. והנה חלפו להם כמה ימים ושוק ההון מתחיל לחזור לקרקע המציאות, ולהגיב לנתונים. תחילה היה זה ארגון ה-OECD, אשר הפחית את ציפיות הצמיחה שלו לשנת 2019. בכך הוא הצטרף לקרן המטבע הבינלאומית, אשר שיחררה תחזית דומה כבר לפני חודש, ולסניף אטלנטה של הפדרל-רזרב, אשר מפרסם באופן קבוע תחזית צמיחה משלו (המכונה GDPnow). בהמשך התפרסם נתון איום ונורא לגבי הקפי היצוא מסין, אשר צנחו בלא פחות מאשר 21% ביחס לשנה הקודמת. היה זה החודש הגרוע ביותר מזה שלוש שנים עבור היצואנים הסינים, וזוהי ראיה נוספת לכך שהקפי הסחר הבינלאומי דועכים. אך מה שסתם את הגולל על מצב הרוח של המשקיעים בוול-סטריט היה נתון התעסוקה המזעזע שהתפרסם אתמול, לפיו הכלכלה האמריקאית ייצרה בחודש פברואר עשרים אלף משרות בלבד, וזאת לעומת תחזית מוקדמת של מאה ושמונים אלף.

כל שמץ של אופטימיות שהמשקיעים יכלו לשאוב מן התקווה לחתימה על הסכם סחר חדש בין ארה״ב לסין נגוז, ברגע שנפוצה השמועה שביקור מתוכנן של נשיא סין בארה״ב בוטל. אפילו ההבטחה של נגיד הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי שלא להעלות את הריבית בגוש האירו עד סוף השנה לא עזרה להפיג את החששות מפני מיתון הולך וקרב. שכן מה שנדרש על מנת להמשיך ולנפח את הבועה בשוק ההון הוא מנה חדשה וגדולה יותר של כסף זול. המנה הקודמת כבר איננה מספקת. הדבר היחיד שדראגי הצליח להשיג ממסיבת העיתונאים הכושלת שלו הוא שתוך זמן קצר ערכו של האירו צנח בקרוב לאחוז אחד, מפחית בבת אחת את כוח הקניה של כלל אזרחי האיחוד האירופי. יש מי שיטען שהדבר עשוי להגביר את התחרותיות של מוצרים אירופאים בשוק העולמי, ולעודד בכך את היצוא. אבל מי שמשלם על כך את המחיר הוא האזרח הקטן, אשר רואה את עלות המחיה שלו מטפסת. להזכירכם, כבר עתה מתחוללות בצרפת מהומות על רקע עלות המחיה הגבוהה. כמה לחץ עוד ניתן להפעיל על האוכלוסיה, לפני שהדבר יוביל להתפרקותו של האיחוד?

ולמרות כל מה שסיפרתי לכם זה עתה, הירידות שראינו השבוע בבורסות העולם היו קטנות יחסית. מתחילת השבוע מדד ה-S&P500 צנח ב-2.5% בלבד. פירושו של דבר שיש לו עוד מרחק רב ליפול בטרם שמחירו ישקף את כל החדשות הרעות הללו. מפולת שכזו היא סבירה מאוד בעת הנוכחית, משום שהמדד נסגר מתחת לממוצע הנע של 200 הימים (אשר עומד כרגע על 2750), ועבור משקיעים רבים זהו איתות למכור. אינני צופה שהדבר יקרה בבת אחת, משום שבדרך מטה הוא בוודאי ינסה להיאחז בכל אותן רמות התנגדות אשר חצה בשבועות האחרונים (וכפי שהסברתי בעבר, כעת הופכות לרמות של תמיכה). החשובה מביניהן היא הממוצע הנע של 50 הימים (אשר עומד כעת על 2674). אך גם נפילה שכזו מבטאת אובדן של 2.5% נוספים. בסופו של דבר, אני צופה שהמדד ישוב ויבקר בקו המגמה העולה אשר תמך בו החל משנת 2009 (באזור 2350), בדיוק כפי שחזיתי במהלך ינואר, עוד לפני שמלכודת השוורים הזו החלה. כפי שאני מזהיר תמיד, התחזית הזו תקפה כל עוד שלא ישתנה דבר מה מהותי בשוק ההון, כמו למשל מסיבת עיתונאים דרמטית של יו״ר הפדרל רזרב, במהלכה יודיע על עצירה מיידית של תוכנית ה- QT, והפחתה של הריבית בארה״ב חזרה לאפס. בשלב הנוכחי ידרש מהלך קיצוני מעין זה על מנת לעצור את התמוטטות הבורסה, שכבר למעשה החלה בחודש אוקטובר האחרון.

לסיום, אני רוצה שוב להקדיש כמה מילים למחיר הזהב, אשר אחריו אני עוקב לאחרונה בשבע עיניים. כפי שהסברתי אינספור פעמים, מחירה של המתכת הצהובה מהווה ברומטר יעיל מאין כמותו למצבה של הכלכלה העולמית. כאשר הוא נמצא בדעיכה ניתן להסיק שהשוק שרוי באופוריה, כפי שהיה בשבע השנים האחרונות. כאשר הוא מתחיל לטפס פירושו של דבר שמפלס החששות גואה. ביום שבו יפרוץ מעל לרמה של 1400 דולרים לאונקיה, אשר שימשה עבורו כחסם עליון מזה זמן כה רב, נדע לבטח כי המשבר העולמי החל, וכי האינפלציה שהבנקים המרכזיים מחוללים מאיימת לצאת מכלל שליטה. לאחרונה מחיר הזהב נסוג בחדות, לנוכח העוצמה שהבורסה הפגינה ותקוותם של המשקיעים שהנה הנה תגיע לשיאים חדשים. אך מחיר הזהב מצא תמיכה על קו המגמה העולה מן השפל של שנת 2016, וקו המגמה היורד מן השיא של 2011 (אשר נשבר לאחרונה ולפיכך הפך מקו התנגדות לקו תמיכה). במקרה או שלא במקרה, שני הקווים הללו התכנסו בדיוק עתה בנקודה אחת, באזור 1280 דולרים, ולפיכך שימשו כתמיכה איתנה. אמש מחיר הזהב אפילו טיפס מעט, ופעם נוספת קרא תיגר על רמת 1300 הדולרים. אם יוסיף להתחזק בשבועות הקרובים, יש סיכוי שנראה את הפריצה המיוחלת כבר השנה, ונקבל את האישור הסופי לכל מה שחששנו מפניו.

אם יש מישהו שעדיין מזלזל בזהב כאפיק השקעה לגיטימי, וכאמצעי יעיל להתגוננות בפני אינפלציה, אני רוצה להציג בפניו את הגרף הבא. זהו גרף אשר מציג את מחיר הזהב ביחס למגוון של מטבעות עולמיים, ולא ביחס לדולר כפי שאנו נוהגים למדוד אותו בדרך כלל. שימו לב לכך שבחרתי במקבץ של מטבעות השייכים למדינות מפותחות ומתקדמות, ולא במטבעות קיקיוניים של מדינות מן העולם השלישי. למרבה התדהמה, מחיר הזהב בכל חמשת המטבעות הללו נמצא כעת בשיא של כל הזמנים, או קרוב אליו מאוד. פירושו של דבר שאזרחי המדינות הללו, אשר יחדיו מהוות כרבע מן התוצר העולמי, מגלים לפתע שמוטב היה להם להחזיק את חסכונותיהם בזהב מאשר במטבעות המקומיים שלהם. ביום שבו הדבר יהיה נכון גם לגבי הדולר, יפקחו גם עיניהם של יתר תושבי העולם.