בימים האחרונים, מחיר הכסף (ואני מתכוון למתכת כסף, לא לניירות הצבעוניים שאנחנו מחזיקים בארנק), זינק באופן מטאורי. הדבר מציב אותו מבחינה טכנית על סף פריצה היסטורית. תכף נדון בכך לעומק. אבל קודם לכן אני רוצה לשתף אתכם באנקדוטה שממחישה את המצב המגוחך שאליו נקלע שוק ההון. יו״ר סניף ניו-יורק של הפדרל רזרב, ג׳ון וויליאמס, נשא אמש נאום שבו טען שבתגובה לסימני מיתון על בנקים מרכזיים לפעול במהירות ובנחישות להפחתת הריבית, ולהשאיר אותה נמוכה במשך זמן רב. היה זה נאום תיאורטי לחלוטין בפני האגודה למחקר של בנקים מרכזיים, ובכל זאת השווקים פירשו אותו כאיתות על כך שהפדרל רזרב עומד להפחית את הריבית במשק האמריקאי אף יותר מכפי שרמז עד עתה. בתגובה לכך, אינדקס הדולר צנח בפתאומיות, ומדדי המניות, אשר נסחרו בירידות עד אותו הרגע, זינקו וסיימו את היום במגמה חיובית.

זוהי עדות נוספת לאופן שבו השווקים נעשו תלויים בהבל פיהם של נגידי הבנקים המרכזיים. הסיכוי הקלוש לעוד-קצת-כסף-זול חשוב יותר למשקיעים בוול-סטריט מאשר מצב הכלכלה או ביצועי החברות. לאחר מכן, נאלץ הדובר של הפד לצאת לתקשורת ולהבהיר שהדברים הוצאו מהקשרם. אבל לשוק זה לא אכפת. כרגע הדולר נשאר נמוך והחוזים העתידיים בוול-סטריט עדיין מצביעים כלפי מעלה. זהו מצב כל כך עלוב ופאתטי, שקשה להאמין שהוא יכול להחזיק מעמד. בשלב כלשהו המציאות הקרה והקשוחה חייבת לגבור על הפנטזיה. קחו לדוגמה את המשקיעים במניית נטפליקס, אשר ראו את השקעתם נחתכת בין רגע ב-12%, לאחר פירסום הדו״חות הרבעוניים. מה גורם למשקיעים לחשוב שאותו דבר לא יכול לקרות לאמזון, פייסבוק, גוגל או כל חברה אחרת אשר נסחרת במכפילים דמיוניים?

חזרה למחיר הכסף. לאחר שמחיר הזהב פרץ את התקרה אשר החזיקה אותו במקומו במשך שש שנים ארוכות, היה זה אך ברור שהכסף לא יאחר לעשות את אותו הדבר. מי שקרה את המאמר שכתבתי בדצמבר 2017 יודע שבין שתי המתכות היקרות הללו שוררת קורלציה הדוקה. כאשר מחיר הזהב נכנס לשוק שורי, מחיר הכסף נוהג לפגר אחריו במשך זמן מה. אך לבסוף העלייה (באחוזים) במחיר הכסף נוהגת להדביק את העלייה במחיר הזהב, ואף להאפיל עליה. הסיבה לכך היא שבעבר הכסף נהג להיות מתכת מוניטרית, בדיוק כמו הזהב, וככל שמחיר הזהב עולה הסיכוי שביום מן הימים הוא ישוב לשימוש מוניטרי גובר. לכך מצטרפת העובדה שמסיבות שונות מחיר הכסף היה מדוכא במשך זמן רב מאוד, וכי עליו לטפס באופן דרמטי רק על מנת להדביק את הפער שהוא צבר מול מחיר הזהב.

על מנת לקבל פרספקטיבה היסטורית אנו נוהגים לעקוב אחרי היחס בין מחיר הזהב והכסף (Gold Silver Ratio). במשך מאות בשנים יחס זה נהג להיות בערך 1 ל-15, דהיינו שתמורת אונקיה אחת של זהב ניתן היה לקבל 15 אונקיות כסף. במחצית השניה של המאה ה-19 השימוש המוניטרי בכסף הלך ופחת, לטובת סטנדרט הזהב הקלאסי אשר שרר באותן השנים. כתוצאה מכך הכסף איבד מערכו, עד שהיחס עמד על 1 ל-30. במהלך המאה העשרים היחס נע מעלה ומטה מספר פעמים, והגיע במהלך שנות ה-90 עד לשיא של 1 ל-100. אך הוא מעולם לא חרג מן השיא הזה, ובכל שפעם שהתקרב אליו היחס החל לצנוח ומחיר הכסף טיפס בהתאם. לפיכך, כאשר היחס הגיע לאחרונה לערך של 93, היה זה ברור שהכסף זול מאוד ביחס לזהב, וכי סביר להניח שצפוי תיקון. על מנת לסבר את האוזן, לו היינו חוזרים כעת ליחס ההיסטורי (בהנחה שמחיר הזהב נשאר בעינו), מחיר הכסף צריך היה להיות 96 דולרים! אבל כמובן שמהלך כזה אינו קורה בין לילה, אלא מתרחש לאורך שנים ארוכות. הוא גם לא נע בקו ישר, ובדרך לשם צפויות תנודות מרובות.

ניתוח טכני ארוך טווח של מחיר הכסף (סילבר)

אם נסקור את מצבו הטכני ארוך הטווח של מחיר הכסף, נגלה דבר מה מעניין. מחיר הכסף בדולרים טיפס במשך שנים ארוכות לאורכו של קו מגמה ברור מאוד אשר החל בשנת 2003 (בגרף קו כחול כהה). המשבר הכלכלי של 2008 גרם למחיר הכסף לצנוח תחילה (עקב הירידה הדרסטית בביקוש התעשייתי). אולם המפולת נבלמה בקו המגמה הזה וביססה את קיומו. במהלך 2011 מחיר הכסף נקלע לבועה ספקולטיבית, כתוצאה מציפיות המשקיעים לאינפלציה גבוהה, עקב המדיניות המוניטרית הקיצונית והשנויה במחלוקת של הפדרל הרזרב. באותה התקופה מחיר הכסף הגיע לשיא של כ-50 דולר לאונקיה, אשר אליו לא הצלחנו אפילו להתקרב מאז. ב-2013, לאחר שציפיות המשקיעים לאינפלציה גבוהה לא התממשו, מחיר הכסף נקלע לשוק דובי ממושך, עד אשר בסוף 2015 הוא הגיע לשפל של פחות מ-14 דולרים לאונקיה (ירידה של למעלה מ-70% ביחס לשיא!). לא במקרה, השפל הזה אירע בדיוק על אותו קו מגמה עולה שהזכרנו קודם.

לאחר מכן במהלך 2016 מחיר הכסף זינק בד בבד עם הזינוק במחיר הזהב, והגיע עד ל-21 דולרים לאונקיה. אך הציפיות לשוק שורי מחודש באותם הימים התאכזבו, ומחיר הכסף המשיך לדשדש במשך שנתיים. בקיץ 2018 מחיר הכסף ביקר פעם נוספת באותו קו מגמה מפורסם. המשקיעים (וגם עבדכם ביניהם…) ציפו כי קו המגמה העולה יחזיק מעמד פעם שלישית, בדיוק כפי שאירע ב-2008 וב-2015. אך למרבה התדהמה, הביקוש לכסף היה כה חלש, עד כי קו המגמה נשבר, ומחיר הכסף צנח חזרה לשפל של 2015. באותו השלב משקיעים רבים איבדו כל עניין בכסף, ואף אני נאלצתי להנמיך את ציפיות הקוראים בקשר לעתידן של המתכות היקרות. אך מתחת לפני השטח דברים החלו להשתנות. לראשונה זה שנות דור תפוקת מכרות הכסף החלה לרדת, כתוצאה ממחסור בהשקעה ופיתוח של מכרות חדשים. אנליסטים בתחום המתכות היקרות התריעו שאם מחיר הכסף לא יטפס במהירה, כורי הכסף עלולים לפשוט את הרגל ואנו צפויים לחוות מחסור פיזי במשאב התעשייתי החשוב הזה.

כנראה שהמסר חילחל למישהו שיש לו כיסים עמוקים, שכן המחיר החל לטפס מחדש. תחילה באיטיות ובאופן מהוסס, ובימים האחרונים בזינוק מרהיב של כ-10%. מבחינה טכנית הפריצה הגדולה טרם הגיעה. מחיר הכסף אמנם חצה את קווי המגמה היורדים – האחד מן השיא של שנת 2011 והשני מן השיא של שנת 2016 (בגרף קווים בצבע תכלת). אך כדי להיכנס לשוק שורי אמיתי עליו לחצות מחדש את קו המגמה העולה משנת 2003, שכאמור נשבר ולפיכך מעתה ואילך משמש כהתנגדות. אני חייב לחזור ולהסביר, קו מגמה שכזה אינו סתם שרבוט מקרי על גבי הגרף. הוא מייצג ציבור גדול של משקיעים אשר קנו מטילי כסף באדיקות מאז שנת 2003, המתינו בסבלנות חמש עשרה שנה והתאכזבו מרה כשהפריצה המיוחלת לא הגיעה ב-2018. כעת הם ממתינים להזדמנות להיפטר ממטילי הכסף הללו, והם צפויים לעשות זאת ממש במחיר הנוכחי – 16.5 דולרים לאונקיה, היכן שאנו פוגשים שוב את קו המגמה. לפיכך לא אתפלא אם בנקודת הזמן הנוכחית נראה את המחיר נסוג מעט לאחור, או פשוט נע הצידה במשך זמן מה. רק אם מחיר הכסף יזנק באופן מובהק מעל ל-16.5 דולר לאונקיה, נדע ששוק שורי חדש החל באופן רשמי.

מילה של אזהרה: מחיר הכסף נוטה להיות מאוד וולטילי. גם אם הוא יחצה את המכשול העומד בפניו כעת, אל תצפו שהמשך הדרך יהיה קל ונעים. בשנים הקרובות אני צופה עליות ומורדות, אשר ימתחו את סבלנותם של המשקיעים עד הקצה. המחיר עלול לזנק בחמישה דולרים לאונקיה בשבוע אחד, רק כדי לצנוח בארבעה דולרים בשבוע שלאחר מכן. רוב המשקיעים ירדפו אחריו בעליות, ולאחר מכן יתקפו בפאניקה וימכרו בירידות. לפיכך מומלץ שלא להקדיש להשקעה בכסף יותר מאשר נתח קטן מהונכם הפנוי (לא יותר מאחוז או שניים), לקנות במנות קטנות, ואך ורק בזמן ירידות. אני צופה שהמחיר יתקל בהתנגדות ברמות הבאות: 17$, 17.5$, 18$, 18.5$, 19$, 21$, 22$, 24$, 27$, 30$, 35$, 42.5$ וכמובן 50$, היא השיא של 2011. בכל אחת מן הרמות הללו המחיר עלול להיעצר, להתעכב, או לפנות לאחור כדי לבחון מחדש רמת התנגדות קודמת (אשר מרגע שנחצתה הופכת לרמת תמיכה). ושוב נדגיש – מדובר בתהליך ארוך טווח, שכנראה ימשך שנים. בהצלחה לכולכם.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.