גבירותי ורבותי, הגיע הרגע שאליו ציפינו. בימים הקרובים עומדים להתרחש שני אירועים מכריעים בזירה הכלכלית העולמית – פגישה של הבנק המרכזי האירופי (ב-25 לחודש), ופגישה של הבנק המרכזי של ארה״ב (ב-31 לחודש). ההחלטות שיצאו מן המפגשים הללו יכריעו אם פנינו מועדות לעבר אינפלציה או דפלציה. כפי שהסברנו פעמים רבות, מדיניות הבנקים המרכזיים הפכה בשנים האחרונות לחזות הכל. עיניהם של כל המשקיעים בוול-סטריט נשואות לעבר נגידי הבנקים. כולם עסוקים בלנתח את דבריהם ולנסות להבין אם הם ״יוניים״ (dovish) או ״ניציים״ (hawkish). אם הם יתפסו כיוניים, כלומר עומדים להדפיס יותר כסף, אזי הבורסה צפויה להמריא, ואיתה גם ציפיות האינפלציה של המשקיעים. אם הם יתפסו כניציים, כלומר עומדים להדפיס פחות כסף (או ליתר דיוק פחות מכפי שהשוק מקווה), אזי הבורסה צפויה ליפול.
אבל בשלב הנוכחי הבורסה לא יכולה ליפול באחוז או שניים וזהו. כפי שהזהרנו שוב ושוב בחודשים האחרונים, מדדי המניות נמצאים בנקודה קריטית ממנה אין חזור. מאז תחילת 2018 מדד ה-S&P500 משרטט תצורת ״מגפון״ מושלמת. בימים האחרונים הוא קרא תיגר על כל נתוני המקרו השליליים וכמו כלב ממושמע התייצב בדיוק על הקו המחבר בין שלושת השיאים שלו בתקופה הזאת. פירוש הדבר שכל נסיגה קטנה תפעיל את התצורה הטכנית המסוכנת הזאת, ותוביל למפולת רבתי. נכון, מתחת למדד ישנן רמות תמיכה מרובות, שכל אחת מהן עשויה לבלום את המפולת או לכל הפחות להאט אותה. תקצר היריעה מלפרט אותן כרגע. אך חוששני שאם הבנקים המרכזיים יאכזבו את וול-סטריט, הפאניקה שתיווצר תהיה כה גדולה שאף רמת תמיכה לא תעזור. על מנת לסבר את האוזן, אם מדד ה-S&P500 ישלים את תצורת המגפון, מחיר המטרה שלו יהיה 2200 לערך, כלומר יאבד כ-26% מערכו! אני יודע היטב כמה משוגעת התחזית הזאת נשמעת כרגע, אבל זה מה שהניתוח הטכני אומר.
הדרך היחידה להיחלץ מן המפולת הזאת היא אם הבנקים המרכזיים יעמדו בציפיות המשקיעים להקלה במדיניות המוניטרית. במקרה כזה מדדי המניות ימריאו באופן מהיר מעל לקו המגמה השבור שהחל בשנת 2016, אשר אותו כינינו בשם ״המחסום האחרון״. רק אז תצורת המגפון תתבטל וניתן יהיה להשמיע את צפירת ההרגעה. אולם אם זה מה שעומד לקרות, פירושו של דבר שהתחלנו את הדרך לקראת אינפלציה גבוהה, וטיסה פרבולית של הבורסה כלפי מעלה. הבנקים המרכזיים יודו בכך שהם אינם מסוגלים להעלות את הריבית מחשש למוטט את הבורסה, וכי הם אינם מתכוונים להילחם באינפלציה גם אם זו תרים את ראשה. הציבור אשר יפנים את המסר שהבורסה יכולה רק לעלות יסתער עליה בהתלהבות, אולם המטבעות שבהם נקובים מחירי המניות הללו יאבדו מערכם במהירות. המרוויח הגדול מסיטואציה כזו יהיה הזהב, אשר פרץ לאחרונה מן ה״תקרה״ אשר חסמה אותו במהלך שש השנים האחרונות. בתור המטבע הבינלאומי היחיד שלא ניתן להדפיסו יש מאין, הוא יהיה המפלט היחידי מאימת האינפציה.
עידכון: אני מאזין למסיבת העיתונאים של מריו דראגי, נגיד הבנק האירופי המרכזי, ונדמה שכל מה שהוא הצליח לעשות בינתיים הוא לבלבל את השווקים. הוא לא העניק להם שום דבר חדש, למעט הבטחה מעורפלת שאולי בעתיד הבנק המרכזי האירופי יפחית את שיעורי הריבית. בתחילה האירו הגיב בצניחה היסטרית, אולם לאחר מכן הסוחרים החליטו שזאת לא היתה התבטאות ״יונית״ מספיק לטעמם, והאירו זינק בחזרה. כתוצאה מכך, החוזים העתידיים בניו-יורק עברו למגמה שלילית. אם בשבוע הבא יו״ר הפד ג׳רום פאוול יבצע תעלול דומה, ולא יספק לבורסה את הכסף הזול שהיא כל כך משוועת אליו, חוששני שמפולת בבורסה תהפוך לבלתי נמנעת.
מבוא לקלקלה 
הפד לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לפיצוץ הבועה לכן הורדת ריבית ראשונה בדרך חזרה ל0 וכנראה גם לריביות שליליות מתחילה. לקח זמן אבל הם סוף סוף מודים במה שידענו כבר מזמן שהם בחיים לא יכלו לחזור לנורמליזציה של הריביות.
אתה חושב שיש סיכוי שלא נחווה דיפלציה או אינפלציה אלא סטגפלציה? אני לא רואה איך הורדת הריבית באמת תעזור לכלכלה האמיתית הרי היא לא נועדה לזה ויש אין ספור הודעות על פיטורים מאסיבים במגוון רחב של סקטורים ביחד עם שילוב של מדיניות כסף בלי הפסקה חדשה זה יכול להוביל בדיוק לסטגפלציה או שאני טועה?
שלום עידן –
עלי להבהיר דבר מה. אני מתייחס לאינפלציה ודפלציה כתופעות מוניטריות בלבד. כלומר, להבדיל מכלכלנים קיינסיאנים, אני לא רואה אותן בהכרח כקשורות בצמיחה או במיתון. מבחינתי אפשר שתהיה אינפלציה בזמן מיתון (סטגפלציה, כפי שאמרת), ואפשר גם שתהיה דפלציה בזמן של גאות וצמיחה (כפי שראינו בארה״ב במחצית השניה של המאה ה-19, וראשית המאה העשרים).
לפיכך, כשאני אומר שאם הבורסה תחצה את ״המחסום האחרון״ אנו צפויים לאינפלציה, אינני מתכוון שצמיחה תתלווה אליה. כפי שאמרת, הפחתת ריבית לא באמת תעזור לכלכלה האמיתית, ולא תמנע את המיתון המתקרב ובא. אבל היא עשויה למסך אותו, באמצעות כך שהבורסה לא תתמוטט והציבור כלל לא יהיה מודע לכך שאנו נמצאים במיתון.
לא נדרש הרבה כדי להסתיר את קיומו של מיתון מעיני הציבור. כל מה שצריך הוא לייצר אינפלציה, ואז לשקר לגבי שיעורי האינפלציה האמיתיים. הרי הצמיחה במשק נמדדת על ידי הפחתת שיעור האינפלציה מן הגידול בתוצר. אז אם הגידול בתוצר הוא למשל 4%, יש לך אינפלציה של 6% ואתה מדווח על 2% בלבד, אז אתה מסוגל לטעון שהמשק צומח בקצב של 2%, בשעה שבמציאות הוא מתכווץ בשיעור של 2%!
לסיכום – סטגפלציה היא ה-end game של כל הבנקים המרכזיים. קוראים לזה גם ״יפניפיקציה״, משום שיפן כבר עברה את התהליך הזה בשלושים השנים האחרונות – חוסר נכונות להניח לתאגידים כושלים לפשוט רגל ולמחוק את חובותיהם, הפחתת ריבית לשיעורים שליליים והדפסת כסף מאסיבית שנועדו לכסות על הבעיות ולדחות את הקץ, שיתוק איטי וזוחל של הכלכלה וניוון של האוכלוסיה, שכל כך חסרת תקווה לגבי העתיד שהיא חדלה מלהביא ילדים לעולם.
אבל! בדרך לסטגפלציה הזאת אנו עלולים לחוות כמה התפרצויות זמניות של דפלציה או אינפלציה. ולפיכך אי אפשר להתכונן רק למצב אחד או שני. צריך להיות מוכנים נפשית וכלכלית להתמודד עם שניהם.
תודה על התגובה המפורטת.
שאלה מעניינת בעניין הסטגפלציה היא האם היא אפשרית במדינה כמו שלנו, שהיא קטהב ומאוד מושפעת מהרוחות העולמיות. יש לי תקווה (אולי בלתי מבוססת, למרות שהרקורד של שנות ה 80 דווקא בעדי) שממשלת ישראל ובנק ישראל לא יוכלו להרשות לעצמם להמשיך ולהדפיס כסף לעד ופה דווקא כן יהיה תיקון כואב וחד באיזשהי נקודה ואז נחזור לצמחיה ברת קיימא ולא MALINVESTMENT.
לדעתי סטגפלציה בישראל בהחלט אפשרית, לאו דווקא בגלל שבנק ישראל ידפיס כסף חדש, אלא בגלל שנושפע מן המערכת הכלכלית העולמית.
תאר לעצמך שבארה״ב ובאיחוד האירופי יפרוץ מיתון. היות וכלכלת ישראל כל כך מסתמכת על ייצוא, הדבר בהכרח יגרור מיתון גם אצלנו. אם הדבר יקרה בד בבד שמחירי הסחורות המיובאות כגון נפט מטפסים (בגלל כל הכסף שהודפס בעשור האחרון ברחבי העולם ומחלחל באיטיות לשווקים), הרי לך מתכון לסטגפלציה.
יתירה מכך, בגלל האידיאולוגיה של בנקים מרכזיים שקצת אינפלציה זה דווקא דבר טוב, הם כלל לא ינסו להילחם באינפלציה על ידי העלאת ריבית. הם יטענו שבגלל המיתון צריך דווקא להוריד את הריבית (לשיעורים שליליים?) ובאופן זה ילבו את האינפלציה עד שתצא מכלל שליטה.
תודה על הניתוח!
יום רביעי יהיה יום מעניין
החשש שלי שבעקבות המשבר הצפוי, תהיה תקופת מסויימת שהגישה למערכת הבנקאית תיחסם.
יכול להיות שאני מגזים בחשש שלי, אבל בכל מקרה התלות של האדם הממוצע במערכת הבנקאית גבוהה מידי ולדעתי לא בריאה.
לפיכך נערכתי ורכשתי כמות מסויימת של מטבעות כסף( נשר אמריקאי) על מנת שחלק מהרכוש שלי יהיה בהשג יד, ולא ספרות דיגיטליות במחשב של איזה בנק.
הסיבה שבחרתי במטבעות כסף ולא זהב, היא שזהב יקר מידי לביצוע עסקה ממוצעת ולפיכך פחות פרקטי, למרות שזהב הוא לדעתי הכלי האולטימטיבי לשימור ההון, וחסין מפני מניפולציות של שוקי ההון והבנקים המרכזיים
עוד מסמר בארון הקבורה של הדולר
פינגבק: נרקומנים | מבוא לקלקלה·