בשלב הנוכחי, כולם מבינים שמשהו לא בסדר. בסוף יולי הפחית הפדרל רזרב את הריבית ברבע אחוז, ובנקים מרכזיים נוספים ברחבי העולם הצטרפו אליו במדיניות המקלה, ובכל זאת הבורסה לא המריאה כפי שהם ציפו. במקום זאת, ראינו בשבועיים האחרונים נהירה המונית לאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח, התנהגות אשר מזוהה עם פאניקה בשוק ההון. תנועה זו העמיקה את ההיפוך בעקומות התשואה, עד לנקודה שבה המרווח שבין תשואת האג״ח לשנתיים ולעשר שנים של ממשלת ארה״ב נעשה שלילי. כפי שהסברנו פעמים רבות, זהו האינדיקטור המהימן ביותר למיתון קרב ובא. ואף כי איננו מיידי ומתרחש בדרך כלל חצי שנה עד שנה לפני פרוץ המיתון, עד היום הוא טרם הכזיב. בתגובה לכך העיתונות הכלכלית הואילה בטובה למתן במעט את הטון האופטימי הרגיל של דיווחיה, ולשקול את האפשרות שבפנינו ניצבים זמנים קשים.

דוגמה טובה לנתונים הקודרים שאנו מקבלים בימים אלו מגיעה מאינדקס המכונה Cass freight index, אשר עוקב אחר תנועת מטענים יבשתית ואווירית בתוך תחומי ארה״ב. כפי שניתן לראות מן הגרף, מדד זה הגיע לשיא בתחילת 2018 ומאז הוא נמצא במגמת ירידה. בסוף 2018 הוא אף עבר לערכים שליליים, דהיינו שנפח התעבורה מתכווץ. אם התאגידים משנעים פחות סחורה, כנראה שהפעילות הכלכלית בארה״ב דועכת, ונתוני הצמיחה ישקפו זאת במוקדם או במאוחר. שימו לב כיצד נתונים אלו תואמים יפה את המתרחש בבורסה – מאז ראשית 2018 מדדי המניות ״הולכים הצידה״. הם ירדו ועלו, ירדו ועלו, אך פחות או יותר חזרו לאותה הנקודה.

מה קרה בבורסה מאז מסיבת העיתונאים הגורלית של ג׳רום פאוול? בתחילה, מדד ה-S&P500 צנח בחדות. הוא חצה שתיים מרמות התמיכה אשר זיהינו במאמר האחרון שלנו בנושא – את הממוצע הנע של 50 הימים ואת קו המגמה העולה מן השפל של דצמבר. לבסוף מצא תמיכה ברמת 2780 נקודות, היא בדיוק הממוצע הנע של 200 הימים (הדבר אירע מחוץ לזמן המסחר הרגיל, ולכן ניתן לזהות זאת רק מהתבוננות בחוזים העתידיים). לאחר מכן ניסה לטפס שוב, הצליח לחצות את קו המגמה הנ״ל, אך לא הצליח לחצות את הממוצע הנע של 50 הימים. זוהי הדגמה מאלפת לאופן שבו רמת תמיכה אשר נשברת הופכת לרמה של התנגדות. לפיכך נאלץ לסגת ושוב לחפש תמיכה, ומשום מה הוא מצא אותה באזור 2820 נקודות (אין לי מושג מדוע. זוהי אינה רמת תמיכה מובהקת). היות ומצא תמיכה, הוא שוב טיפס ביום שישי, ונסגר ברמת 2888 נקודות.

הביטו בבקשה בגרף המופיע לעיל, אשר מתאר את החוזים העתידיים על מדד ה-S&P500 בשבועיים האחרונים. מגרף זה מתקבל הרושם שהמדד נכנס למה שמכונה תצורת דגל (pennant), אשר מבטאת חוסר החלטה. הוא חסום מלמעלה על ידי קו המגמה קצר הטווח אשר החל במסיבת העיתונאים של פאוול, אך נתמך מלמטה על ידי קו מגמה קצר טווח שהחל ברגע שבו נגע בממוצע הנע של 200 הימים. אם יצליח לפרוץ את הקו העליון (באזור 2900 נקודות), ואת הממוצע הנע של 50 הימים אשר נמצא לא הרחק מעליו, בהחלט יתכן שיתקדם לשיאים חדשים, תוך התעלמות מוחלטת מכל החדשות הרעות לגבי מצב הכלכלה העולמית. לעומת זאת, אם ישבור את הקו התחתון ויפול מתחת לממוצע הנע של 200 הימים אני חושש שהמפולת תתחדש, והוא יצנח חיש מהר לעבר רמת 2600. כפי שאתם רואים, מדד ה-S&P500 מהלך כעת על גשר צר מאוד, ופחות ממאה נקודות מבדילות בינו ובין התהום.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.