בימים האחרונים אנו רואים תיקון חד במחיר הזהב והכסף. הזהב, אשר מתחילת חודש יוני טיפס בכ-21%, מחזיר כעת חלק מן הרווחים הללו. הכסף, אשר באותה התקופה זינק בלא פחות מ-36%, מתקן אף יותר בחדות. איננו צריכים להיות מופתעים מכך. אף מדד אינו נע בקו ישר, ולאחר עליות כה נאות היה זה אך צפוי שיתרחש תיקון. זהו מאפיין של שווקים שוריים אשר נמצאים בתחילת דרכם, ועדיין אינם מבוססים די הצורך בתודעת הציבור. לאחר התנועה הראשונית חלק מן השחקנים מעוניינים לקחת רווחים, והדבר גורם לצניחה קלה במחיר. אחרים, אשר זה עתה נכנסו לשוק, נבהלים ומוכרים, וכך מתחילה תגובת שרשרת. אלו שמוכרים כעת מכונים בעגה המקצועית ״הידיים החלשות״. הם מעולם לא הבינו מדוע מחיר הזהב מטפס, ורכשו אותו רק משום שהם נוהגים לרדוף אחר המומנטום. לכן הם נכנסים עכשיו לפאניקה וממהרים למכור. תגובת השרשרת תיעצר ברגע שבו אחרון השחקנים הללו יפלט מן השוק, וכל מי שישאר בו הם ״הידיים החזקות״, אלו שיודעים מדוע מחיר הזהב מטפס ולפיכך יש להם סיבות טובות להמשיך ולהחזיק בו.
בדיוק בשעה כזו הניתוח הטכני עשוי לסייע לנו מאוד. מי שאינו נעזר בניתוח הטכני רואה רק ירידות, ובדמיונו המחיר עלול לשוב אל התחתית באותה קלות שבה טיפס. מי שנעזר בניתוח טכני מסוגל לזהות רמות קריטיות של תמיכה, ובאופן זה להבין אם מדובר בתיקון בריא אשר קרוב לסיומו, או בשינוי מגמה אמיתי אשר מצדיק מכירה. ובכן, מהתבוננות בגרף המחיר של הזהב אנו רואים שהוא קרוב מאוד לקו המגמה העולה הראשי שלו, אשר החל בתחילת יוני. אם יוסיף לרדת היום, הוא יפגש עם הקו הנ״ל במחיר 1480 דולר לאונקיה ואמור למצוא בו תמיכה. יתירה מכך, אנו רואים שמחיר זה שימש כתמיכה או התנגדות בעבר. כך למשל ב-13 באוגוסט מחיר הזהב חווה צניחה רגעית, אשר נעצרה ב-1480 דולר לאונקיה. רחוק יותר בעבר, במהלך קיץ 2011 רמה זו שימשה כתמיכה אופקית, ולאחר המפולת של 2013 היא שימשה כהתנגדות. הדבר מעיד על כך שישנו ציבור של משקיעים אשר מתייחס ל-1480 דולר לאונקיה כמחיר חשוב, וצפוי להיכנס פעם נוספת אל השוק כאשר נגיע לשם. אם קו המגמה הנ״ל לא יחזיק מעמד, אנו צפויים לראות תיקון עמוק וכואב יותר, לאזור 1420-1440 דולר לאונקיה.
לגבי מחיר הכסף המצב קצת יותר מורכב. כמו תמיד, מחיר הכסף מפגר אחר מחיר הזהב בתחילת הראלי, ולאחר מכן ממהר להדביק אותו. כתוצאה מכך מחיר הכסף יצר מתחילת המהלך לא קו מגמה אחד, כי אם שלושה קווי מגמה שונים, אשר הלכו ונעשו תלולים. הקו השלישי והתלול ביותר נשבר מייד בתחילת התיקון. קו המגמה השני עומד כרגע על רמת 17.8 דולר לאונקיה, ומחיר הכסף נגע בו ממש בזמן כתיבתן של שורות אלו. לדעתי גם קו מגמה זה לא יחזיק מעמד, וישבר בשעות או בימים הקרובים. קו המגמה הראשון ממתין לו הרחק מתחת, באזור 16 דולר לאונקיה. אך הרגעו, אינני סבור שמחיר הכסף צפוי לרדת כה נמוך. בדרך לשם ממתינות לו מספר רמות תמיכה אופקיות איתנות, כגון 17.5, 17 ו-16.5 דולר לאונקיה, ואני מאמין כי המפולת תיבלם באחת מאלו. אם אכן כך יהיה ומחיר הכסף ימשיך לטפס משם ולקבוע שיאים חדשים, הוא יבסס בכך קו מגמה חדש, מתון יותר ולפיכך יותר בר קיימא מאשר הקו הנוכחי.
מה יגרום לי לפקפק בכך שאנו שרויים בשוק שורי חדש עבור המתכות היקרות? לנוכח הבסיס הרחב שמחיר הזהב יצר בשש השנים האחרונות, והקונסולידציה הארוכה שהוא עבר במהלך חודש יולי האחרון, כל תנועה מתחת ל-1400 דולר לאונקיה תחסל מבחינתי את התזה בדבר שוק שורי חדש בזהב. לגבי הכסף, אני רוצה לראות את מחירו מחזיק מעמד מעל לקו המגמה ארוך הטווח אשר אותו תיארנו במאמר הזה, ואשר נמצא כעת באזור 16.5 דולר לאונקיה. זהו קו אשר החל בשנת 2003, החזיק מעמד במפולת של 2008 ובשפל של 2016. בקיץ 2018 הוא נשבר ובכך כמעט המיט חורבן על תעשיית מכרות הכסף, ורק לאחרונה הצליח בדי עמל לטפס חזרה מעליו. אם מחיר הכסף אינו יכול להחזיק מעמד מעל לקו הזה, באמת שלא ניתן לקרוא לזה שוק שורי.
מקום לאופטימיות מסויימת לגבי מחיר הזהב אפשר למצוא ביחס שבין מחיר הכסף ומחיר הזהב (Gold Silver Ratio). בעבר תיארנו את היחס הזה בתור אחד המדדים החשובים להבנת שוק המתכות היקרות. כאשר היחס הזה נמצא במגמת ירידה, כלומר הכסף מניב תשואה טובה יותר מאשר הזהב, זוהי אינדיקציה טובה לכך שאנו נמצאים בשוק שורי. לאחרונה יחס זה שבר כלפי מטה קו מגמה ארוך טווח אשר תמך בו מאז השיא במחיר המתכות בשנת 2011. בימים האחרונים היחס אמנם תיקן כלפי מעלה, אך המגמה הכללית שלו היא עדיין שלילית, וכאמור זה מהווה איתות אופטימי לגבי מחיר הזהב.
לסיום, נייחד מספר מילים לשוק המניות, אשר נדמה שבתקופה האחרונה נכנס לקורלציה הפוכה עם מחיר הזהב. בשבוע שעבר מדדי המניות הצליחו לטפס מעל לממוצע הנע של 50 הימים שלהם, ולהישאר שם לסגירה שבועית. הדבר מהווה רמזור ירוק עבור הסוחרים בוול-סטריט לשוב ולקנות מניות, ולפיכך המפולת שעלינו הכרזנו בתחילת אוגוסט נדחית לעת עתה, ואנו בהחלט עשויים לראות שיאים חדשים בבורסה. כל זה אירע בעקבות כותרת אופטימית אחת, לפיה ארה״ב וסין הסכימו להיפגש במהלך חודש אוקטובר ולחדש את השיחות אודות הסכם הסחר. לדעתי הם ״משחקים בנדמה לי״, משום ששיחות מסוג זה כבר התקיימו בעבר, ובכל פעם נקלעו למבוי סתום. לעומת זאת, הנתונים השליליים לגבי מצב הכלכלה העולמית מוסיפים להיערם, והם אמיתיים מאוד. ביום שישי האחרון התפרסם בארה״ב דו״ח תעסוקה חלש, לפיו בחודש אוגוסט נוצרו 130 אלף משרות בלבד. שוק התעסוקה החזק היה אחד הטיעונים האחרונים בפיהם של אלו המכחישים את בואו של המיתון הקרוב. בהיעדרו, הבורסה תתקשה למצוא סיבות פיקטיביות נוספות על מנת לטפס.
אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
מבוא לקלקלה 
ניתוח נהדר 🙂
תודה רבה על הניתוח אורן. המעניין הוא אותו דשדוש שקורה בימים האחרונים לכאורה מעל אותו קו התנגדות שנשבר, עליו שאלתי בתגובה אחרת לפני מספר ימים.
ההרגשה האישית שלי היא שמופעי החבובות הללו נעשים הרבה יותר קצרים ככל שהדורות עוברים והמידע זורם מהר יותר דרך כל אמצעי מדיה אפשרי.
בנוסף לדשדוש הזה אני רואה שהנרטיב החדש ביומיים האחרונים בתקשורת המרכזית הוא בדגש על רמת השבריריות של החוב התאגידי. לראשונה בימים האחרונים שאני רואה את החוזים העתידיים על ה-S&P דווקא הולכים מטה (בכל זאת, הורדת דירוג אשראי לפורד הגדולה לרמת זבל אומר הרבה מבחינתי…)
מעניין אם זה עלול להיות טריגר. זה קרוב מאד עד כדי חוצה בקצת את רמת התמיכה של קו המגמה שעולה מהשפל של מאי 2019 ודצמבר 2018.
נשמע כמעט מתבקש ציוץ חדש וטרי מבית טראמפ. למרות שעד עתה זה בעיקר הוכיח את עצמו כגורם מערער שווקים ולא כזה שתומך…
הי רועי –
אני חושש שאתה מייחס יותר מדי חשיבות לאותו קו מגמה מן השפל של דצמבר 2018. הוא קצר טווח יחסית, וכבר נשבר והושג מחדש כמה פעמים בחודש האחרון, מה שמחליש אותו. בעת הנוכחית אני מסתכל יותר על הממוצע הנע של 50 הימים (אשר המדדים נמצאים מעליו), ולקו המגמה קצר הטווח ההולך ומתפתח בין השפל של תחילת יוני ונקודות השפל של אוגוסט. כמובן שיש גם להסתכל על הקו שאותו כיניתי ״המחסום האחרון״, ושבו אולי נבקר פעם שלישית (?!). הוא ארוך טווח ומבוסס ולפיכך צפוי לספק התנגדות חזקה. בכל מקרה, כנראה שלא נראה מפולת בבורסה לפני שהממוצע של 200 הימים ישבר באופן ברור ומוחלט. זה יכול לקרות תוך זמן קצר מאוד (למשל, כתוצאה מאיזה מאורע בלתי צפוי). אבל עד שזה לא יקרה אני אגנוסטי לגבי מצב הבורסה.
הורדת דירוג האשראי של החוב התאגידי – מסכים איתך. באופן כללי אני חושב שחוב תאגידי יהיה במרכז המשבר הבא. יש כיום למעלה מטריליון דולר של חוב תאגידי שנסחר בתשואה שלילית! זהו האבסורד הגדול ביותר במערכת הפיננסית כיום, שאנשים מוכנים לשלם כסף תמורת הזכות להלוות כסף לתאגידים, שעלולים לפשוט את הרגל!!! כשמדובר היה בממשלות עוד אפשר היה לטעון שיש לזה הצדקה, כי הן מספקות סוג של ביטחון, שבכל מקרה תקבל את כספך חזרה. אבל תאגידים?! זה טירוף מוחלט!!!
https://www.cnbc.com/2019/08/21/negative-yielding-debt-poses-major-risks-for-investors.html
אורן, תודה על ההבהרה. אכן – שמח לפחות שיש עוד שותפים לדעתי שהסיפור המעניין והמטורף ביותר קורה היום במגרש הביתי של הכלכלה העולמית.
הנה לך עוד מישהי שחושבת שחוב תאגידי יעמוד במרכז המשבר הבא – ראיון מצויין של Real Vision עם סטפני פומבוי:
אם אנחנו כבר מדברים על "ידיים חזקות" ממליץ לקרוא את הדו"ח המקיף in gold we trust למדתי על קיומו לאחרונה אני קורא אותו עכשיו והוא ממש מעניין
https://ingoldwetrust.report/igwt/?lang=en
תודה על העידכון בדיוק כמו שהזהרת יהיו תנודות כלפי מטה מדי פעם בזמן שהמשקיעים מחפשים סיבות לשמור על אופטימיות
מעניין עוד כמה פעמים יהיה אפשר לשחק את המשחק של יש שיחות / אין שיחות לפני שחיקה באופטימיות שלהם
אגב, אורן – אנחנו נמצאים לפני החלטת הריבית של הפד בשבוע הבא. פחות או יותר באותה מגמה שראינו בימים האחרונים יגיע על אותו זמן המדד לרמת ההתנגדות שנוצרה מחיבור השיאים של אוקטובר 18 ויולי 19, לאיזור 3033.
מה לדעתך הסיכוי שרמה זו (להזכירך, עדיין מרוחקת עוד עליה של 1.6% במדד מהיתקלות ברמת ההתנגדות המתקראת "המחסום האחרון") תישבר כתוצאה מאכזבת השוק?
נכון מאוד.
אנחנו מתקרבים למפגש נוסף עם הקו העליון של תצורת ה״מגפון״ שמדד ה- S&P500 משרטט מאז ינואר 2018. המפגש עם הקו הזה צפוי ליצור התנגדות חזקה באזור 3040 נקודות לערך. היא תהיה פחות חזקה מאשר המפגש הקודם בסוף יולי, משום שהפעם הקו אינו מתכנס עם ״המחסום האחרון״, אשר התקדם מאז ונמצא אף גבוה יותר. אך בכל זאת מבחינה טכנית שוב ישנה הסתברות גבוהה למפולת.
האם זאת תהיה המפולת הגדולה שעליה דיברנו כה רבות, או שמה שוב נראה איזו צניחה זריזה לממוצע הנע של 50 הימים, שלאחריה המדדים שוב ימריאו? קשה לומר. מדדי המניות מסרבים להישמע לתחזיות הניתוח הטכני, או לנתוני המקרו, או להיגיון הבריא. נדמה שהם מתקיימים בספירה אחרת.
לגמרי, אני גם מאד משתדל שלא להתנסח בצורה שרומזת על חשיבה קונספירטיבית טהורה… אבל המציאות בשטח איננה מתיישבת עם ההגיון ואני משוכנע שיש פה גורמים חזקים ביותר שמכוונים את זה כך (ראה ערך תשואות האג"ח ל-10 שנים ארה"ב שפשוט טסו מ-1.45 לכמעט 1.80 במהלך של שבוע וחצי ומיתן את אפקט היפוך העקום). הטירוף אכן חוגג בחדר. מעניין מתי נכנס הפסיכיאטר ועושה סדר באגף הזה 🙂
החשד כביכול נעשות מניפולציות במדדי המניות המובילים בארה״ב אינו בלתי מבוסס. בחודש האחרון ראינו קפיצות במחיר שמתרחשות מחוץ לשעות המסחר הרגיל, בשוק החוזים העתידיים, כאשר הנזילות נמוכה וסכומים קטנים יחסית יכולים לגרום לתנודות משמעותיות במדדים. אדם רגיל שרוצה לרכוש כמות גדולה של חוזים עתידיים לא היה נוהג כך. הוא היה ממתין לשעות שבהן יש יותר נזילות, והוא יכול להשיג אותם במחיר נמוך יותר. עצם העובדה שמישהו מוכן לשלם פרמיה מיותרת מעידה על כך שזה אינו מסחר תקין. האם זהו גורם פרטי? ממשלתי? מה המניע המדוייק שלו? אין לי מושג. אני רק יודע שזה אינו נראה לי כמו מסחר תקין בין בני אדם רציונליים.
אורן, סוגיה שמעניינת אותי – אני לא בטוח מה גישתך לגביה. ההתקפה הפתאומית על מתקני הנפט של ארמאקו קרתה באופן סימבולי במלאת בדיוק 11 שנה לפרוץ משבר הסאב-פריים. זה לא אומר כלום, סתם סימבוליקה 🙂
אני מבין שאחד מעמודי התווך של שיטת הניתוח הטכני היא שהגרף מגלם הכל – גם את המצב שאליו נקלע העולם בסוגיית הנפט ואת הדשדוש כולנו רואים סביב נקודת ה- 2996 (אין לי מושג ירוק למה זה לא דווקא המספר הזה).
הסוגיה שאני מעלה היא שנראה כי עד להחלטת הפד מחר לא יגיע המדד לאותה נקודה קריטית (איזור ה-3037). למרות שאני מהמר כמעט בוודאות על אכזבת השוק ועוד איזה טוויט נשיאותי שקורא לבחור עם השיער המאפיר "אידיוט", האם המרחק הניכר שנותר עוד למדד להגיע עד לאותן נקודות קריטיות (חיבור קו השיאים וכמובן המחסום האחרון) אומר משהו מבחינת הקטנת הסיכוי למפולת קטנה\גדולה? האם יכול להיות שלמרות הכל נראה דווקא את אותה עליה עד לאיזורים ה"מסוכנים" שהזכרתי בשבועות הקרובים במקום?
אגב, אני מודע לגמרי לעובדה שצורת הטריז העולה נשברה דה פקטו אך לאור התלילות שלו הייתי מצפה לשבירה טיפה יותר אלימה משום שהוא מאד לא יציב. ועדיין, ירידה נומינלית של כ-10 נקודות במדד נראית תמוהה לאור הנסיבות. לכן אני שואל לגבי המשך העליה אפילו ולמרות כל האמור.
שלום רועי –
״הגרף מגלם הכל״ – לא בדיוק. הגרף מגלם את הפסיכולוגיה של כלל ציבור המשקיעים. הוא כולל את כל מה שהם יודעים (בין אם באופן פומבי או פרטי), אבל גם מושפע מהסנטימנט שלהם. לפיכך הוא יכול לשקף לעיתים עודף אופטימיות או עודף פסימיות. לכן חשוב לנסות להבין בכל רגע אם גרף המחירים משקף את המציאות האובייקטיבית, או שהמשקיעים טועים בפרשנותם ומתישהו יבינו את טעותם וימהרו לתקן אותה.
מדד ה-S&P500 לא יגיע ל-3040 נקודות – אין שום הכרח שהמדד יגיע לשם. זאת היתה תיאוריה יפה שהייתי שותף לה, שהמדד ישחזר את מה שעשה בפעם הקודמת, ולכבוד החלטת הפד יתייצב בדיוק על קו המגמה. אבל מעשית זה לא קרה. מעשית המדד נתקל בהתנגדות עקשנית ברמת 3000 נקודות (מספר עגול ולפיכך בעל חשיבות), ואולי זה מעיד שהמדד חלש יותר מכפי שחשבנו, ואינו מסוגל לקבוע שיא נומינלי חדש. לדעתי זה דווקא מגדיל את הסיכוי למפולת ולא מקטין אותה.
הטריז נשבר אך לא אירעה נפילה חדה – זה נפוץ שמדד יבצע מה שמכונה retest ויגע פעם נוספת בקו המגמה השבור מלמטה, לפני שיצנח. אולי מה שאנחנו רואים כאן הוא ניסיון ל- retest. זה מתיישב יפה עם העובדה שמחר ישנה פגישה של הפד ולפיכך משקיעים ״נותנים עוד צ׳אנס״ לפד להציל את המצב, וכתוצאה מכך המדד קורא תיגר על השבירה הטכנית ו״מרחף באוויר״ לזמן מה.
אורן, תודה על ההסבר. אני מניח שגם אתה מודע לזה אבל נראה שמה שקורה כבר יום רביעי ברציפות בשוק הריפו (הפד בצעד התערבות נדיר שלא קרה מאז מצוקת הנזילות של 2008) לא מחלחל כלל אל השוק.
מחכה בציפיה לפוסט הבא 🙂
ראית מה קורה עם מחיר הזהב? שחיטה 🙂 למה אף אחד לא מתמחר את אותם לחצים אינפלציוניים שמנפחים את השוק העולה הזה? מעניין עם הדבר הזה ייעצר באיזור ה1420-1440 או שיקרוס עוד…
אני לא כל כך מתרגש מזה.
מחיר הזהב יכול לרדת עד 1400 מבלי שיגרם לו נזק טכני אמיתי, ויש שיאמרו גם 1360 דולר לאונקיה.
מעשית, אנחנו רואים בנקים מרכזיים חוזרים לקנות זהב. ואני לא מדבר רק על רוסיה וסין, שמגדילות את מלאי הזהב שלהן מזה שנים, אלא גם מדינות מערביות כגון גרמניה, שקונות זהב לראשונה מזה עשורים.
אנחנו רואים מיליארדרים כגון סם זל, שקונים זהב לראשונה בקריירה שלהם, ולא מתביישים לדבר על כך בפומבי.
והכי חשוב – אנחנו רואים את הפד מגדיל את המאזן שלו בקצב מעורר אימה, מה שמוכיח את מה שטענו כל השנים – שהדפסת הכסף לעולם לא תיעצר.
מתישהו הציבור יבין את ההשלכות, ומחיר הזהב יטפס בהתאם. יש לי מספיק סבלנות כדי להמתין עד אז, גם אם זה יקח עוד שנה, או שנתיים, או יותר.