כל מחיר הוא אפשרי

virus

ווירוס הקורונה אינו עוצר. השבוע התבשרנו על התפרצותו של מוקד חדש בדרום קוריאה. זאת בנוסף לעשרות המקרים אשר התגלו ביפן, סינגפור, הונג-קונג, תאילנד, טאיוואן וכן הלאה. עד כה זוהו כ-78 אלף מקרים, והמגיפה גבתה את חייהם של 2360 בני אדם (זאת על פי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין, אשר אמינותם מוטלת בספק). מעבר לקטלנותו הרבה, מה שמסוכן כל כך בווירוס זה הוא שלב הדגירה הארוך, שבו החולה אינו מציג סימפטומים כלשהם, ובכל זאת מדביק אחרים. כתוצאה מכך בלתי אפשרי לעצור את התקדמותו, מבלי להטיל מצור על ערים שלמות.

חוץ מן הקורבנות בנפש, המגיפה גם מחוללת שמות בכלכלות המזרח הרחוק. מגוון של אינדיקטורים, כגון השימוש בתחבורה, צריכת החשמל והביקוש לפחם ופלדה, מעידים על כך שהפעילות הכלכלית בסין נעצרה כמעט כליל. במחצית הראשונה של פברואר מכירות הרכב במדינה צנחו ב-92% אחוזים בהשוואה לאשתקד. מדינות רבות פירסמו אזהרות מסע לאזור, והדבר משתק את תעשיות התעופה והתיירות. בנוסף, יפן דיווחה השבוע כי ברבעון האחרון של 2019 כלכלתה התכווצה בקצב מפחיד של 6.3% בשיעור שנתי. שימו לב שהדבר התרחש בטרם החל משבר ווירוס הקורונה, כך שבסוף הרבעון הנוכחי כלכלת יפן עלולה להיכנס באופן רשמי למיתון. היות ואנו חיים בכלכלה גלובלית, הנזק הזה צפוי במוקדם או במאוחר להכות גם במערב. כל החברות אשר מייצרות את מוצריהן בסין, או נסמכות על חלפים סיניים, צפויות לסבול בקרוב מקשיי אספקה. כך למשל פרסמה השבוע חברת אפל אזהרת רווח, עקב השבתת מפעלי פוקסקון, אשר מרכיבים את מוצריה.

למרבה הפלא, הדבר טרם מתבטא במדדי המניות. הבורסה של שנגחאי צללה ב-3 בפברואר בלמעלה מ-8%, אך טיפסה מאז בחזרה ומחקה את ההפסדים הללו כמעט לחלוטין. גם בבורסה של ניו-יורק החגיגה נמשכת, ורק לפני יומיים המדדים שוב קבעו שיא של כל הזמנים. האם יתכן שהדבר קשור לעובדה שהשלטונות הסיניים הזרימו לאחרונה לשווקים חמישה טריליון יואן (סכום אשר שווה ערך ל-725 מיליארד דולר)? אם אתם סבורים שרק משטר טוטליטרי כמו זה של סין מסוגל לבצע מניפולציות כה בוטות בשוק המניות, חישבו שנית. ג׳אנט יילן, לשעבר נגידת הבנק המרכזי של ארה״ב, טענה לאחרונה כי במשבר הבא על הפד לרכוש לא רק אגרות חוב, אלא גם מניות (!). היות ומרבית המניות מוחזקות כיום על ידי המאיון העליון, צעד שכזה פירושו הדפסת כסף יש מאין והענקתו לאנשים העשירים ביותר בחברה. זוהי הוכחה סופית לכך שהפדרל רזרב מוכן לעשות הכל על מנת לשמר את הסטטוס-קוו ולהגן על האינטרסים של האליטות, כולל להשליך לפח את עקרונות השוק החופשי. אז מה הפלא שברני סנדרס הסוציאליסט מוביל בסקרי הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית?

מי שדווקא כן משקף את מימדי המשבר הן אגרות החוב האמריקאיות ארוכות הטווח, אשר תשואותיהן קבעו אמש שפל חדש של כל הזמנים. באופן מסורתי, העובדה שמשקיעים מוכנים להסתפק בתשואה כה זעומה עבור כספם, מעידה שהם חוששים מפני סיכון גבוה באפיקי ההשקעה האחרים. אך בימים אלו של הדפסת כסף ורכישת אג״ח על ידי הבנק המרכזי אין זה בהכרח נכון. סביר להניח שהמשקיעים בסך הכל מנחשים נכונה, שלפדרל רזרב לא תהיה ברירה אלא לחדש בקרוב את תוכנית ההקלה הכמותית, והם מעוניינים להרוויח מכך על ידי שיקדימו וירכשו את אגרות החוב הללו לפני שהדבר מתפרסם ברבים. שוק נוסף אשר מנחש נכונה את הכיוון הכללי הוא שוק הזהב, אשר ננעל אמש במחיר של 1643 דולר לאונקיה, שיא של שבע שנים. בדיוק כפי שחזינו כאן ב״מבוא לקלקלה״, הציבור מתחיל לקלוט שהדפסת כסף הפכה למדיניות הקבועה להתמודדות עם כל בעיה, החל מווירוס הקורונה וכלה בציפורן חודרנית. בעולם שבו ישנם אינסוף דולרים, אין שום חסם על מחיר הזהב. 2000 דולר? 3000 דולר? 5000 דולר? 10000? עם מספיק אינפלציה, כל מחיר הוא אפשרי.

…הבעיה היא שאותו דבר אפשר לומר גם לגבי מחיר הלחם, הירקות והבשר.

6 תגובות ל-“כל מחיר הוא אפשרי

    • שלום רועי –
      מה שתיארת הוא תסריט בלתי סביר משתי סיבות. ראשית משום שכל מצבורי הזהב הגדולים כנראה כבר התגלו. בני אדם מחפשים אחר זהב מזה מאות בשנים, ולמרות הידע והטכנולוגיה המתקדמת שיש בידינו כיום, תגליות הזהב רק הולכות ונעשות קטנות ומועטות יותר מדי עשור.
      שנית, גם אם אכן יתגלה מרבץ גדול חדש שמסיבה כלשהי החמצנו עד היום (כמו למשל זה שדר׳ קווינטון הניג מחברת נובו טוען שקיים באוסטרליה), הרי שכמות הזהב בו מן הסתם תהיה זניחה בהשוואה לכלל רזרבות הזהב העולמיות. אתה מבין, עקב ערכו הרב בני אדם נוטים לשמור על הזהב שלהם, ולפיכך רוב הזהב שנכרה מאז ימי קדם נמצא איתנו עד היום, במרתפים של בנקים מרכזיים, או בכספות של משפחות עשירות, או בתכשיטים שאנו נושאים על גופנו מדי יום. לפיכך כל מצבור שיתגלה, גדול ככל שיהיה, מן הסתם יהיה קטן בהשוואה לכמות שכבר נמצאת מעל לאדמה. זוהי תכונה המכונה בעגה המקצועית high stock to flow ratio, והיא הסיבה בגללה כוח הקניה של הזהב כל כך יציב, והוא כל כך מתאים לשימוש מוניטרי.

  1. פעם יכלת לקבל ריבית של 5% ומעלה על השקעה באג"ח סולידי וכמעט ללא סיכון, אז השקעה בזהב לא הייתה אטרקטיבית מכיוון שלא נשאה ריבית.

    אולם כיום שסכומי עתק מושקעים באג"ח ללא ריבית או אפילו עם ריבית שלילית אז לא מובן לי מדוע עדיף להשקיע באג"ח של מדינה כמו איטליה או אפילו ארה"ב שאני לא משוכנע שיכולות לפרוע את החובות שהן שקועות בו( לגבי ארה"ב היא יכולה לפרוע את האגח אבל במחיר של הדפסה ואינפלציה ) וכל זאת בריבית אפסית/ שלילית לעומת השקעה בזהב שבאמת מדובר בנכס חסר סיכון
    האם אני לא רואה את המצב נכונה או שיש גורם שלא התייחסתי אליו שמסביר מדוע אנשים או גופים מוסדיים מעדיפים להשקיע באג"ח בתשואה שלילית ולא בזהב/כסף

    • שלום איציק –
      לפי מיטב ידיעתי, אנשים משקיעים באג״ח שנושאות תשואה אפסית או אפילו שלילית משתי סיבות:
      א. משקיעים מוסדיים, כגון קרנות פנסיה, שמחוייבים חוקית להחזיק חלק מנכסיהם באגרות חוב מדינה – למשקיעים אלו אין ברירה אלא להחזיק בנכסים שמפסידים כסף. היות וקשה מאוד לשנות את החוקים והתקנות שלפיהם גופים אלו מתנהלים, והיות ובמקרים רבים העמיתים בקרנות הללו כלל לא מודעים לכך שהם מפסידים כסף באפיקים אלו, המצב המוזר הזה נשאר בעינו.
      ב. ספקולנטים אשר מהמרים שהבנקים המרכזיים יפחיתו את הריבית עוד יותר, ולפיכך עד כמה שהמחיר שהם שילמו עבור אגרות החוב הללו מופרך, ימצא פראייר יותר גדול, שישלם מחיר יותר מופרך. בדרך כלל ה״פראייר״ הזה הוא הבנק המרכזי בכבודו ובעצמו, שירכוש את האג״ח הללו מהם במסגרת תוכנית הקלה כמותית כלשהי.
      בכל מקרה, זוהי השקעה גרועה, שמישהו יפסיד עליה בענק.
      לגבי האפשרות שקרנות פנסיה ינטשו את האג״ח לטובת זהב או כסף – אינני יודע אם יש מניעה חוקית מהן לעשות זאת, אבל בכל מקרה האנשים המנהלים אותן אינם מכירים את אפיק ההשקעה הזה, ומתייחסים אליו כמשהו איזוטרי שמנהלים אחראיים אינם מתקרבים אליו. אולי בעוד כמה שנים הם ישנו את דעתם ויוסיפו את החשיפה לזהב לאחד ממסלולי הפנסיה שלה. אבל זה מן הסתם יקרה רק אחרי שמחיר הזהב כבר ירקיע שחקים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s