הזדמנות של פעם בחיים

golden opportunity

במאמר הבא נדון במה שאני מחשיב כהזדמנות של פעם בחיים. אך בטרם שניגש לנושא המאמר, אני מבקש מכם לשקול לתרום לאתר ״מבוא לקלקלה״. עד היום לא הרווחתי מן הבלוג הזה אגורה שחוקה. העדפתי שלא לבקש תרומות, מחשש שמה ייחסו לי מניעים פסולים, ויטענו כי אני מפיץ פחד והיסטריה מתוך בצע כסף. אך לצערי אינני יכול להמשיך ולממן את הפעילות הזאת מכיסי. כל מאמר שאני מפרסם דורש ממני יום או יומיים של עבודה, והדבר בא על חשבון העסק הפרטי שלי. כמו כן, הייתי שמח לשדרג את האתר ולפרסם אותו ברבים, ולשם כך אני זקוק לעזרתכם. אם התכנים הללו מעניינים אתכם ואתם מרגישים שהם מסייעים לכם, אנא תירמו באמצעות לחיצה על הכפתור הבא. תודה!

Donate to Mavokal.com with Paypal

בימים אלו יש דברים שמעסיקים אותנו יותר מאשר כסף. מגיפת ווירוס הקורונה משתוללת ברחבי העולם, שולחת עשרות אלפי בני אדם לאישפוז ממושך וקוטלת אלפים. גם אלו אשר יתמזל מזלם ולא ידבקו במחלה, עלולים לסבול בעקיפין כתוצאה משיבושים באספקת שירותים בסיסיים ומוצרי יסוד. יתכן והדאגה העיקרית שלכם כרגע היא כיצד לאגור מזון ומי שתיה, מחשש שנצטרך להסתגר בבתים במשך תקופה. אך גם אם הדבר אינו בראש מעייניכם כרגע, עליכם לחשוב גם על היום שאחרי. כאשר מגיפת הקורונה תחלוף, אנו עלולים למצוא את עצמנו בעולם שונה בתכלית. חברות אשר נסמכו על אספקת מוצרים או חלפים זולים מסין עלולות לפשוט את הרגל. עסקים בתחום התיירות כגון חברות תעופה, בתי מלון וכדומה עלולים להיסגר. אחרי שנים ארוכות בהן היתה במגמת ירידה, האבטלה עלולה פעם נוספת לזנק. בועת האשראי העולמית שבה עסקנו כה רבות בבלוג הזה עלולה לפקוע. כתוצאה מכך יתכן שהבורסה תקרוס, וכי מוסדות פיננסיים יזדקקו פעם נוספת לחילוץ.

כל האירועים הללו מצביעים לכיוון אחד – ממשלות העולם יאלצו לפתוח את הארנק ולבזבז הרבה כסף. הן יוציאו הון על המלחמה בנגיף, על סיוע לעסקים שיפגעו מן המיתון ועל נסיונות נואשים להמריץ את המשק. כל זה קורה כאשר כבר עתה הממשלות שקועות בחוב עד צווארן. כך למשל ממשל טראמפ הוציא בכל אחת מארבע שנותיו טריליון דולר יותר מכפי שהכניס ממסים, וזאת כביכול בתקופה של שגשוג. עד היום החובות הללו לא הכאיבו לציבור יותר מדי, משום שהשפעתם על המשק קוזזה על ידי ירידה מתמשכת במחירי הסחורות. אך הדבר עומד להשתנות, שכן בעולם שבו מליוני בני אדם מושבתים מעבודה למשך תקופות ארוכות, ושרשראות האספקה נפגעות, מחירי הסחורות צפויים דווקא להאמיר. משמעות הדברים היא – אינפלציה.

יתירה מכך, כאשר האינפלציה תגיע, מובטח לנו שהבנקים המרכזיים כלל לא ינסו להיאבק בה. הם הרי בילו את העשור האחרון בלשכנע אותנו שקצת אינפלציה זה דבר טוב. הם שינו את ההגדרה של ״יעד האינפלציה״ מחסם עליון שאסור לחצותו, לחסם תחתון שאסור לרדת מתחתיו. כאשר האינפלציה תטפס מ-2 אחוזים ל-3 ול-4, הם בוודאי יריעו בחדווה, שמאמציהם מצליחים וכי הכלכלה נחלצת ממשבר. זאת כמובן תהיה טעות מרה, שכן כפי שהסברתי בעבר, דפלציה היא לאו דווקא סימפטום למיתון, ואינפלציה היא לאו דווקא סימפטום לצמיחה. אך הבנקים המרכזיים יסרבו להכיר בכך. הם צפויים לעודד את האינפלציה, עד שהיא תצא מכלל שליטה.

יש לציין כי מאז פרוץ מגיפת הקורונה והטלטלה שעוברת על שווקי המניות, ״נכס המקלט״ אשר אליו נוהרים המשקיעים בעיקר הוא אגרות החוב של ממשלת ארה״ב. כתוצאה מכך התשואה על אג״ח ארה״ב ל-10 שנים צנחה לשפל חסר תקדים של 0.75%. הם עושים זאת משום שהם עברו התניה במשברים קודמים, שמשבר פירושו הפחתת ריבית ועליה בערכן של אגרות החוב. הפדרל רזרב אישר פעם נוספת את הסברה הזאת השבוע, כאשר בצעד חירום הפחית את הריבית בחצי אחוז. עבור המשקיעים זה אינו מספק, והם מהמרים כרגע שבמפגש הקרוב של הפד ב-18 לחודש, הוא יכריז על הפחתה של חצי אחוז נוסף. הצצה בגרף של קרן ה-TLT, אשר משקיעה באגרות חוב ארוכות טווח של ממשלת ארה״ב, מעלה שמחירן החל להמריא באופן פרבולי. אך כידוע, תנועה מן הסוג הזה אינה ברת קימא, ותמיד מסתיימת בהתרסקות. לדעתי, מה שיפוצץ את הבועה הזאת הוא הזינוק באינפלציה אשר תיארתי קודם. המשקיעים באגרות החוב יתקשו להצדיק מדוע הם משלמים מחירים יותר ויותר מופרכים עבור ניירות ערך אשר התשואה עליהם אפסית, ואינה מכסה את ירידת ערך המטבע שבו הם נקובים. הבנקים המרכזיים אמנם יבטיחו שתמיד ימצא קונה לאגרות החוב הללו, באמצעות תוכניות ההקלה הכמותית החדשות שהם יאלצו להשיק בקרוב. אך כפי שכבר ראינו ביפן ובגוש האירו, לא ניתן לדחוף את התשואות עמוק אל תוך הטריטוריה השלילית, ופוטנציאל הרווח מאגרות החוב הללו ימוצה.

US Treasuries blow off top march 2020בהנחה שהדבר יתרחש בד בבד עם שוק דובי מתמשך במניות, אנו צפויים לראות סוף סוף את שינוי הפרדיגמה הגדול שמפניו הזהרנו. הנחת היסוד הרווחת בקרב מנהלי ההשקעות, כביכול ישנה קורלציה הפוכה בין מחירי המניות והאג״ח, תחדל מלהתקיים. לראשונה מזה שנות דור, המשקיעים יפסידו כסף בו זמנית הן בשוק המניות והן בשוק האג״ח. בצר להם, מנהלי התיקים יאלצו לחפש נכס מקלט אחר, שלקיומו הם טרם מודעים. להערכתי הנכס הזה יהיה הזהב.

אותו נכס מוקצה מחמת מיאוס, אשר מזה ארבעים שנה נחשב לאיזוטרי, יהפוך פתאום לחביבן של קרנות הפנסיה. הוא הרי הגיח לאחרונה משוק דובי בן שבע שנים ולפיכך למחירו יש פוטנציאל רב לטפס. בנוסף, הוא קובע בימים אלו שיא של כל הזמנים במונחי מטבעות מובילים כגון האירו, היין היפני, הפאונד הבריטי, הדולר האוסטרלי והדולר הקנדי. אם נתונים אלו אינם מספיקים על מנת לשכנע אתכם שהזהב עומד לזהור פעם נוספת, ברצוני להציג בפניכם גרף מסויים, שאותי אישית הפיל מן הכסא, כאשר נתקלתי בו לראשונה לפני כשבע שנים.

dow to gold ratio historical chart

הגרף שאליו אני מתכוון הוא היחס בין מדד הדאו ג׳ונס ובין מחיר הזהב (Dow to gold ratio). כפי שניתן לראות, במהלך מאה השנים האחרונות יחס זה עלה וירד בשלוש תנודות גדולות, המתארות כל אחת תקופה של גאות ותקופה של שפל בכלכלה. השיא הראשון אירע באוגוסט 1929, רגע לפני שהבורסה בניו-יורק התמוטטה והחל השפל הגדול. היחס עמד אז על 18.36, מה שאומר שנדרשו 18.36 אונקיות זהב על מנת לרכוש מניה בכל אחת מ-30 החברות התעשייתיות הגדולות של אותה התקופה, אשר הרכיבו את המדד. שלוש וחצי שנים לאחר מכן, בפברואר 1933, היחס הזה הגיע לשפל של 1.97. פירוש הדבר שאותן מניות ממש עלו כעת כשתי אונקיות זהב בלבד. מי שהשקיע בדאו-ג׳ונס כאשר היחס היה בשיא הפסיד את הונו. מי שהשכיל להשקיע בו כאשר היחס הגיע לשפל עשה את עסקת חייו.

הבא נתקדם בזמן. במהלך שלושים ושתיים השנים הבאות היחס הלך וטיפס, בשעה שארה״ב הגיחה מן השפל הגדול, ניצחה במלחמת העולם השניה והפכה למעצמה החזקה בעולם. העושר והשגשוג של שנות החמישים והשישים העלה מחדש את קרנו של הדאו-ג׳ונס, עד שבינואר 1966 נדרשו לא פחות מ-27.85 אונקיות זהב על מנת לרכוש מניה בכל אחת מ-30 החברות אשר במדד. למרבה הצער, ההצלחה הזו הובילה לזחיחות ועודף ביטחון עצמי בקרב מנהיגי ארה״ב, והם החלו לבזבז יותר מדי כספים על מגוון תוכניות סוציאליות, ועל המלחמות הממושכות בקוריאה ובוויאטנם (מדיניות שכונתה אז guns and butter). הדבר הוביל לביטול הסכמי ברטון-וודס, ולאינפלציה הגדולה של שנות השבעים. מחיר הזהב, אשר כבר לא היה קשור לדולר בשום צורה, היה חופשי להמריא. בינואר 1980 מחיר הזהב הגיע לשיא של 850 דולר לאונקיה, ולפיכך נדרשו 1.29 אונקיות זהב בלבד על מנת לרכוש את 30 המניות המרכיבות את המדד. משמעות הדבר היא כי בין השנים 1966 עד 1980 הדאו-ג׳ונס איבד 95% מערכו ביחס לזהב. פעם נוספת, המעשה החכם היה להמיר את המניות בזהב כאשר היחס הגיע לשיא, ולהמיר את הזהב חזרה למניות 14 שנה לאחר מכן, כאשר היחס הגיע לשפל.

בשנת 1982 החל השוק השורי הגדול ביותר בתולדות כל הזמנים, במהלכו הדאו-ג׳ונס הכפיל את עצמו פי שבע. בסיועו של נגיד הפדרל רזרב פול וולקר ומדיניות הריבית הגבוהה שלו האינפלציה הוכרעה, והציבור איבד עניין בזהב כאפיק השקעה. היחס בין הדאו-ג׳ונס ומחיר הזהב שוב המריא, עד שבאוגוסט 1999, בשיא בועת הדוט קום, עמד על 42.2. אך פעם נוספת פקעה הבועה בשוקי המניות, והיחס החל לצנוח. הוא המשיך לצנוח גם כאשר המיתון הסתיים והכלכלה חזרה כביכול לשגשג. מדוע? משום שמדיניות הריבית הנמוכה של יו״ר הפד דאז אלן גרינספיין גרמה לציבור לפקפק בחוסנו של הדולר, והוא שוב החל לנהור אל הביטחון והיציבות אותם מייצג הזהב. תהליך זה התעצם עוד יותר לאחר פרוץ משבר הסאב-פריים ומדיניות ההקלה הכמותית של בן ברננקי, יורשו של גרינספיין. הוא הגיע לשיאו באוגוסט 2011, כאשר היחס בין הדאו-ג׳ונס למחיר הזהב הגיע לשפל של 6.36.

אך האינפלציה הגבוהה ממנה הציבור חשש מעולם לא הגיעה, והוא שוב נטש את הביטחון של הזהב ונהר אל שוקי המניות, מה שלקח את היחס לשיא מקומי של 22.36. השיא הזה אירע ממש לא מזמן, בספטמבר 2018. אני משוכנע כי בראיה היסטורית מועד זה יזכר כרגע הנכון שבו צריך היה למכור כל אחזקה במניות, ולהמיר אותה בזהב. זה נכון שהדאו-ג׳ונס קבע מאז שיאים חדשים מבחינה נומינלית, אולם במונחים ריאליים ערכו שרוי בנסיגה. היחס בין הדאו-ג׳ונס למחיר הזהב עומד כיום על 15.33. אתם עלולים לחשוב שפיספסתם את ההזדמנות להמיר את המניות שלכם בזהב כאשר היחס היה בשיא. אולם אם ההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה פעם שלישית, והמחזור עומד להשלים את עצמו, הרי שהיחס אמור לצלול אי שם אל הערכים החד-ספרתיים הנמוכים. אם בשנת 1933 היחס ירד ל-1.97 ובשנת 1980 ל-1.29, האם זה מופרך לצפות שלאחר פקיעתה של בועת האשראי הגדולה בהיסטוריה, היחס ירד אף נמוך יותר, לאזור ה-1? משמעות הדבר היא שתידרש אונקיה אחת של זהב בלבד על מנת לרכוש את כל 30 המניות במדד הדאו-ג׳ונס.

שימו לב, ישנה יותר מדרך אחת שבה היחס יכול להגיע לערך נמוך שכזה. זה יכול לקרות בדרך של דפלציה חריפה, כפי שראינו בשנות השלושים. במקרה כזה מחיר הזהב ישאר בקירוב כפי שהוא כיום, או אפילו ירד במקצת, אך לעומת זאת מדד הדאו-ג׳ונס פשוט יתמוטט, עד שיאבד למעלה מ-90% מערכו (!). זהו תסריט מאוד בלתי סביר, משום שהבנקים המרכזיים יעשו כל מאמץ על מנת למנוע דפלציה שכזו. דרך שניה שבה יחס הדאו-ג׳ונס למחיר הזהב יכול להגיע ל-1 היא באמצעות אינפלציה גבוהה, כפי שראינו בשנות ה-70. במקרה כזה מדד הדאו-ג׳ונס לא יתמוטט, ואולי אף יוסיף לטפס במקצת. אך האינפלציה תהיה כה חריפה, עד שמחיר הזהב ימריא עד לערכו הנוכחי של הדאו-ג׳ונס, דהיינו 25,864 דולר לאונקיה (!). זהו מחיר כה פנטסטי, עד שרוב האנליסטים יתייחסו אליו בגיחוך. אך כפי שההיסטוריה מלמדת, עם מספיק אינפלציה הוא אפשרי בהחלט. תסריט שלישי ואחרון הוא כל מצב שבין השניים שתיארתי, כלומר אינפלציה מתונה, שבה מדד הדאו-ג׳ונס נסוג בהדרגה ומחיר הזהב מטפס בהדרגה, עד שהם יפגשו היכן שהוא באמצע.

האם אתם מבינים כעת מדוע אני קורא לזה ״הזדמנות של פעם בחיים״?
לעניות דעתי אנו עומדים לראות את התנועה הגדולה ביותר של הון מסוג נכס אחד למישנהו, מזה שנות דור.
זוהי תנועה שמתרחשת לעיתים נדירות, ואני ממליץ לכם להיות בצד הנכון שלה.

ועכשיו, אחרי שכולנו התרגשנו עד דמעות, ובחרנו את הצבע של הלמבורגיני שנרכוש בעזרת רווחינו העצומים (וזאת בהנחה שנשרוד את מגיפת ווירוס הקורונה, כמובן), עלי לסייג את דברי. ראשית, אין שום הבטחה שהיחס בין הדאו-ג׳ונס ומחיר הזהב אכן ישלים את המחזור השלישי שלו כפי שאני צופה. זוהי ספקולציה ותו לא. שנית, גם אם אכן הדבר יקרה, אולי ידרש לשם כך פרק זמן ממושך יותר מכפי שאני משער. הרי גם בשנת 2011 נדמה היה שהיחס שרוי בצלילה ולא יעצור עד שיגיע ל-1, והנה הוא שינה כיוון וטיפס בחזרה. שלישית, יתכן ומחיר הזהב אכן ירקיע שחקים כפי שאני חוזה, אולם ממשלות העולם לא ירשו לנו ליהנות מכך, והן יחרימו את הזהב מידי האוכלוסיה בדיוק כפי שהנשיא רוזוולט עשה בשנת 1933. לבסוף, יתכן שאני סתם טמבל שאין לו מושג על מה הוא מדבר. לפיכך אין לכם ברירה אלא להפעיל שיקול דעת עצמאי, להחליט בכוחות עצמכם איזה חלק מהונכם אתם מעוניינים לסכן על ספקולציה שכזו, ולקחת אחריות מלאה על מעשיכם.

בהצלחה!

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

16 תגובות ל-“הזדמנות של פעם בחיים

  1. אני מושקע בזהב והן בכסף אבל לא ממש בסכומים גבוהים, ההשקעה בזהב היא דרך בוליון וולט, והכסף דרך תעודת סל…. הריני לציין שהשקעה דרך תעודת הסל האכילה אותי מרורים, והפסדתי בה למרות שלא מימשתי עדיין, מסתבר שהמנגנון העקיבה הוא דרך חוזים עתידים, ויש שחיקה בערך עקב גלגול החוזים…. כך שהפסדתי גם בדולרים ועקב התחזקות השקל עוד יותר בשקלים וזאת למרות שערך הכסף עלה … אני לא ממליץ על השקעה דרך תעודת סל ובטח לא דרך תעודת סל ישראלית, מכיוון שיש לי תחושה שמדובר בניהול נכלולי בכך שמקפיצים דמי ניהול, ואין שקיפות…. לסיכום הייתי רוצה להוסיף שיכול להיות שאכן התסריט שלך יתממש, אולם יכול להיות שכמו הסארס הנגיף ידעך לאיטו וההשפעה על הכלכלה תהיה מוגבלת, אז אולי צריך להמתין בסבלנות ולחכות שהמצב יתבהר

    • צר לי לשמוע.
      למען הסר ספק, כשאני ממליץ (זה לא ייעוץ השקעות, אני לא יועץ מוסמך) על השקעה בזהב או בכסף, אני מתכוון לבוליון פיזי. זה אמנם מ-א-ו-ד קשה ויקר לרכוש מטבעות בוליון, וזה כרוך בתשלום פרמיה, דמי משלוח, מכס בגובה המע״מ, עמילות מכס וכיוצ״ב, אך מרגע שזה יושב בכספת שלך (אשר טמונה אי שם מתחת להרי אורל, מוקפת בלהקה של רוטוויילרים רעבים), נגמרו העלויות, ואין יותר סיכון של צד ג׳.
      רק אם באמת אין אלטרנטיבה אחרת, אז אפשר להשקיע דרך תעודת סל גדולה ומוכרת כגון GLD, SLV וכיוצ״ב (שוב, זה לא ייעוץ השקעות, אני לא יועץ מוסמך), אשר מחזיקות במתכת פיזית והעמלה שלהן קטנה והגיונית. כמובן שבמקרה כזה יש סיכון צד ג׳. יש הטוענים שקרנות אלו לא באמת מחזיקות את המתכות שהן מתיימרות להחזיק, וכי הפרוספקטוס שלהם פוטר אותן מאחריות במקרים של ״כוח עליון״ וכו׳. אבל תחת תנאי שוק נורמליים הן אמורות לספק חשיפה למחיר המתכת.
      אני לא מכיר את שירות Bullion volt ולכן אני לא אחווה עליו דעה.

    • תודה!!!
      תודה לך ולכל מי שתרם!
      אני לגמרי בשוק מהנדיבות שלכם.
      אתם מדהימים.

      ולגבי השאלה – צר לי, אבל אני לא מסוגל לתת המלצה גורפת על אחוז מסויים מן ההון שיש להשקיע בזהב, משום שהדבר מושפע מאוד מהנסיבות האישיות של כל אדם ואדם.
      אומר רק שמי שמשקיע בזהב 10% מהונו כבר נמצא במצב טוב לאין ערוך יותר מאשר האדם הממוצע, שאין לו שום חשיפה לזהב (למעט אולי טבעת הנישואין שעל אצבעו…).
      ונוסיף את המנטרה הקבועה, שזה לא ייעוץ השקעות, כי אני לא יועץ מוסמך.

      • בכיף אחי, כולה נייר וירטואלי..

        קניתי זהב בוליון פיזי ללא מע"מ, מושקע מעט בSILVER דרך בוליון וולט ומרוצה מהשירות. 8$ לחודש תמורת חשיפה למתכת (חשיפה שלטעמי הדבר הכי קרוב לקניה של הדבר האמיתי). בנוסף ממש מעט כסף במדד על מניות כרייה וג'וניורס.

        If you can't hold it you don't own it

        שאר הכסף בעו"ש כולל חלק במזומן (לתרחיש דפלציוני)
        שקלתי לקנות מט"ח אבל מרגיש לי סיכון מיותר

      • אני דווקא כן מחזיק מט״ח, כחלק מפוזיציית המזומן שלי.
        אני משתדל לבחור את המטבעות שבהם אני נמצא על פי הניתוח הטכני, ובצורה כזו לאתר את המטבע שמפסיד הכי פחות כוח קניה בכל רגע נתון. למשל, מזה כשנה יש לי פוזיציה בפרנק השוויצרי, אשר לאחרונה התחילה להשתלם בגדול.
        חבל שלא פירסמתי על כך מאמר. זה נושא מעניין.

  2. מה דעתך בנוגע לסילבר שנמצא ביחס של 1 ל95 לזהב בערך כרגע? ולמניות מכרות הזהב?(לא כהמלצת השקעה כמובן רק רוצה לשמוע את דעתך).המכרות עדיין מאוד שנואים לפי מה שאני רואה זה מעיד שהמשקיעים מסרבים לקבל את זה שהזהב התחיל שוק שורי חדש בשילוב של סיום סופר סייקל של אשראי?.נראה שהשינוי הפסיכולוגי עוד לא התרחש ורוב המשקיעים מתפללים עדיין לכוהני הבנקים המרכזיים להציל אותם.

    • ראשית תודה על תרומתך!
      בנוגע לסילבר ולמניות הכורים – רציתי להתייחס אליהם, אבל גם כך המאמר התארך.
      כל אחד מן השניים הללו הוא עולם ומלואו, וראוי לדיון מעמיק.
      אבל אנסה בקצרה (זה לא ייעוץ השקעות, אני לא יועץ מוסמך):
      בשונה מן הזהב, הסילבר הוא כרגע בעיקר מתכת תעשייתית. ככזה הוא יותר וולטילי. במקרה של מיתון הוא עומד בסכנה של מפולת בטווח הקצר, עקב הירידה בביקוש התעשייתי. רק לאחר המפולת הראשונית הזאת, כאשר הקפי האינפלציה יתבררו, הוא צפוי להתחיל ולטפס (ואז התשואה שלו באחוזים תאפיל על זו של הזהב). יחס הזהב לכסף שנמצא כרגע בשיא הסטורי כפי שציינת מעיד שהוא מאוד מאוד זול כרגע, אך כאמור אין מניעה שהיחס יטפס גם ל-100 או יותר לפני שהמגמה תתהפך. כמו כן יש עוד סוגיה לגבי מחיר הכסף שאינה ידועה ברבים, והיא העובדה שמרבית האספקה מגיעה בכלל כתוצר לוואי של כריית מתכות אחרות כגון נחושת, עופרת ואבץ. לפיכך, במקרה של מיתון וירידה בביקוש למתכות אלו אספקת הכסף עלולה להיפגע, וזאת אפילו אם מחירו יטפס, משום שהוא לבדו אינו מצדיק את הפעלת המכרות הללו. לפיכך אני צופה מחסור בכסף בשנים הקרובות (ותאר לעצמך מה זה יעשה למחיר…).
      מניות כורים הוא נושא אף יותר מורכב. בצד החיוב יש להודות שהן עשויות למנף את העליה הצפויה במחיר הזהב פי כמה וכמה. אבל השקעה בהן מסוכנת לאין ערוך יותר מאשר השקעה בבוליון פיזי של זהב וכסף, משום שאלו הם עסקים אשר חוץ ממחיר המתכת, חשופים לסיכונים אחרים כגון קשיים בתפעול המכרה, קשיים רגולטוריים (למשל עקב פגיעה באיכות הסביבה), קשיים פוליטיים (כגון ממשלה שפתאום רוצה להעלות להם את המסים והתמלוגים), קשיי העסקה (כגון שביתת עובדים), מחיר הנפט ועוד כהנה וכהנה סוגיות. לפיכך אני לעולם לא אמליץ לאדם שאינו מומחה להשקיע במניה של כורה ספציפי זה או אחר. אני אולי אמליץ (זה לא ייעוץ השקעות, אני לא יועץ מוסמך) על השקעה בתעודת סל שמשקיעה במגוון של חברות כריה ובאופן זה מפזרת את הסיכונים, וגם זה עם הרבה מאוד אזהרות ומגבלות.

      • ראשית אין בעד מה אני קפיטליסט וכשאני רואה ערך אני שמח לשלם עבורו גם אם זה סכום סימלי.במיוחד כשאתה שנים משקיע מזמנך ומהידע שצברת ולא ביקשת תמורה עבורו!. מקווה להמשיך לתרום בעתיד כי מבחינתי יש נחיצות יותר מתמיד שאנשים יחשפו למידע שקיים פה ויוכלו להגן על עצמם כמה שניתן. הבנקים המרכזים והממשלות לא יעצרו וישחקו כל טיפה של כוח קניה מהחסכונות של האנשים עד שלא ישאר כלום.
        שנית תודה על התשובה המעמיקה.
        עד הפעם הבאה… 🙂

  3. תרמתי.
    אני מכיר ומסכים עם הרוב המוחלט של הרעיונות בבלוג (חוץ מניתוח טכני, בו אינני מאמין), אך רואה הרבה ערך לתרגום לעברית ולעובדה שאתה מנגיש אותם. המון בהצלחה!

  4. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ב׳ | מבוא לקלקלה·

  5. פינגבק: אמונה עיוורת | מבוא לקלקלה·

  6. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ד׳ | מבוא לקלקלה·

  7. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ה׳ | מבוא לקלקלה·

  8. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ו׳ | מבוא לקלקלה·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s