הזדמנות של פעם בחיים – חלק ג׳

silver bullet

בפרק הקודם בסדרה, קוראים יקרים, הסברתי לכם מדוע מחיר הזהב צונח בעת הזאת, אף על פי שבאופן מסורתי הוא משמש כנכס מקלט. טענתי כי הירידה הנוכחית נובעת מן הסביבה הדפלציונית שבה אנו שרויים, מן הצורך הדחוף של המשקיעים לגייס מזומנים, ומן הנפילה הדרמטית בביקוש התעשייתי למתכת זו. ואכן, התחזית המצערת הזו המשיכה להתממש אתמול, כאשר מחיר הזהב השיל 3% נוספים ונסגר על 1529 דולרים לאונקיה. בכך הוא שבר את קו המגמה הנוכחי שלו, ומאיים לצנוח אף למטה מכך, כדי למצוא תמיכה על קו מגמה וותיק יותר שהחל בקיץ 2018, באזור 1400 דולרים לאונקיה. למעשה, הוא מסוגל לצנוח אף נמוך יותר מכך, לאזור ה-1360 דולר לאונקיה, מבלי להדאיג אותי יותר מדי מבחינה טכנית. אך נסיגה נוספת שכזו אינה מחוייבת המציאות, שכן לזהב ישנן גם רמות תמיכה אופקיות אשר עשויות להחזיק מעמד. לדוגמה, המחיר הנוכחי שימש כתמיכה אופקית עבור הזהב במספר הזדמנויות בשנים 2011 ו-2012, ולכן ישנה אפשרות שזוהי כבר עתה התחתית.

אבל מי שחטף אף יותר מן הזהב בימים האחרונים, הוא הכסף (והכוונה היא כמובן למתכת ששמה כסף). תוך שלושה שבועות, מחיר הכסף התמוטט מ-19 ל-14.75 דולר לאונקיה, מה שמייצג אובדן של למעלה מ-22 אחוזים. הדבר אינו מפתיע כלל ועיקר. כפי שהסברתי לכם במאמר הזה משנת 2017, הכסף משמש כיום בעיקר כמתכת תעשייתית ולא כמתכת מוניטרית. לפיכך בשעת מיתון הוא חשוף לפגיעה הרבה יותר מן הזהב. כל אותן חברות אשר משתמשות בכסף לשם ייצור אלקטרוניקה, תכשיטים, כלי אוכל, ציוד הלחמה, תאים סולאריים, כימיקלים, סרטי צילום וכן הלאה, כולן משביתות כעת את פעילותן. היות וביקוש זה מהווה 57.5% מן האספקה השנתית (על פי נתוני מכון הכסף העולמי, נכון לשנת 2018), הדבר מהווה מהלומה אנושה למחיר.

אבל זה אינו סוף הסיפור, שכן אם אכן יתממש התסריט הידוע והמוכר, והבנקים המרכזיים ברחבי העולם יחלצו פעם נוספת לעזרה, יקצצו את הריבית לאפס וישיקו תוכניות הקלה כמותית, ואם ממשלות העולם יזרימו לשווקים תמריצים פיסקליים בהקף של טריליוני דולרים, הרי שהסביבה הדפלציונית עלולה להפוך תוך זמן קצר לסביבה אינפלציונית. המשקיעים אשר חרדים לגורל כספם צפויים פעם נוספת למצוא מקלט במתכות היקרות, והביקוש המוניטרי לכסף יגבר, בדיוק כפי שראינו במשבר העולמי הקודם. עבור משקיעים קטנים מרובים, במיוחד אלו במדינות המזרח הרחוק כגון הודו וסין, רכישת זהב הפכה לעניין יקר למדי, והם עשויים לראות בכסף אלטרנטיבה זולה ונגישה יותר. ביקוש זה עשוי להטות את הכף, ולאזן את הירידה בביקוש התעשייתי.

אך הסוגיה היותר דרמטית אשר עשויה להשפיע על מחיר הכסף בעתיד הרחוק אינה קשורה כלל לביקוש, אלא למקורות האספקה שלו. כפי שהסברתי בעבר, מרבית אספקת הכסף בעולם כלל איננה מגיעה ממכרות כסף ייעודיים, אלא ממכרות של נחושת, אבץ ועופרת, אשר עבורם הכסף הוא תוצר לוואי בלבד. אם אכן הכלכלה העולמית תיקלע למיתון ממושך וכואב, הביקוש למתכות התעשייתיות הללו ככל הנראה יפחת, ומכרות אלו יצמצמו את פעילותם. אפילו אם מחיר הכסף יטפס, לא תהיה כדאיות כלכלית להפעיל את המכרות הללו, משום שההכנסה מייצור כסף היא עבורם רק חלק קטן בתחשיב הכולל. כתוצאה מכך חוששני שבשנים הקרובות אנו עתידים לחוות ירידה ניכרת באספקת הכסף מן המכרות. הוסיפו לכך את העובדה כי האספקה כבר עתה נמצאת במגמת ירידה מאז 2015, עקב חוסר השקעה בפיתוח מכרות חדשים, ותקבלו מתכון מושלם למחסור במשאב היקר והנדיר הזה.

להזכירכם, להבדיל מן הזהב, אין בנמצא מאגרים גדולים של כסף, אשר זמינים להשתחרר אל השוק במידה והמחיר יטפס במקצת. ממשלות העולם סיימו להיפטר משארית הרזרבות שלהן בשנת 2013. למעט 15% מן האספקה השנתית אשר מגיעה ממיחזור, כל הכסף הזמין לרכישה מגיע מן המכרות. לפיכך כל פגיעה בתנובת המכרות תתרגם מיידית למחסור עולמי. מה שעלול להיווצר אם כן הוא ״תנועת מלקחיים״, שבה הביקוש גדל בזמן שההיצע קטן, ואשר תוביל לעליה דרמטית במחיר הכסף.

תובנה זו היא שהובילה אותי להמליץ לקוראים על השקעה בכסף. אך כבר אז הזהרתי כי מדובר בספקולציה הכרוכה בסיכון גבוה. בהחלט ישנה אפשרות שהתסריט אשר תיארתי לא יתממש, שהירידה בביקוש התעשייתי תתאזן עם הירידה באספקת המכרות, ושמחיר הכסף ישאר פחות או יותר בעינו. לפיכך המלצתי למשקיע הממוצע על חשיפה לכסף של לא יותר מאשר אחוז או שניים מהונו הפנוי. יש לציין כי למרות הירידה הדרמטית שראינו לאחרונה במחירי הסחורות כדוגמת הנפט, מחיר הנחושת מחזיק בינתיים מעמד באזור ה-2.5 דולרים לליברה. על מנת שהתסריט שתיארתי לעיל יתממש, מחיר הנחושת חייב לצנוח גם הוא, ולכן אני מציע לכם להעיף בו מבט מדי פעם.

Gold Siver Ratio historic

על מנת לסיים את המאמר הזה, ברצוני להציג בפניכם גרף היסטורי שכבר נתקלנו בו בעבר. זהו היחס בין מחיר הזהב ומחיר הכסף לאורך מאה השנים האחרונות. יחס זה עומד כרגע על 103.7, וכפי שניתן לראות מן הגרף, מדובר בשיא של כל הזמנים. פירושו של דבר שהכסף זול כיום לעומת הזהב באופן חסר תקדים. לפי מיטב ידיעתי הדבר נכון לא רק לגבי מאה השנים האחרונות, אלא בכל ההיסטוריה המתועדת. במשך מאות בשנים היחס עמד על 1:15 בקירוב, ותאם את היחס שבין ריכוזי שתי המתכות הללו בקליפת כדור הארץ. יש אנשים שטוענים שנתון זה הוא חסר חשיבות, ופשוט נובע מכך שהאנושות למדה להפיק כסף בצורה הרבה יותר יעילה מבעבר. אך אחרים סבורים שמדובר בתופעה אבנורמלית אשר צפויה לתקן את עצמה.

מעשית, בשתי ההזדמנויות הקודמות שבהן היחס התקרב למספר 100, ב-1940 ושוב ב-1990, היה זה שיא מקומי שאחריו באה נסיגה מתמשכת ביחס, דבר מה אשר בדרך כלל מזוהה עם שוק שורי במתכות היקרות. בהחלט אפשרי שהיחס ימשיך להתקדם מכאן ויקבע שיאים חדשים, אך לדעתי סביר יותר להניח שאנחנו קרובים לשיא, ושהיחס יתחיל ליפול בקרוב. האופן שבו התנהג בשלושת השבועות האחרונים, בהם זינק בחדות מ-88 ל-103, נראה לי כמו סוג של blow off top – תנועה כמעט אנכית כלפי מעלה, שאינה ברת קימא. אם וכאשר המגמה תתהפך, משמעות הדבר תהיה שמחיר הכסף מטפס בקצב מהיר יותר מאשר הזהב. באופן זה, הכסף מסוגל להעניק לנו ״מינוף״ ביחס לזהב. אם היחס עתיד לרדת ל-50, הדבר שקול למינוף של 1:2. אם הוא ירד ל-33 הדבר שקול למינוף של 1:3. אם הוא ירד לאזור ה-20 כפי שקרה לאחרונה ב-1980, הדבר יספק מינוף של 1:5. ואם יקרה הבלתי יאמן והיחס יבקר שוב בערך ההיסטורי של 15, הדבר יהיה שקול למינוף של 1:7.

אחזור ואזהיר שמדובר בספקולציה בלבד, ושאין שום ביטחון שאכן כך יקרה. אך אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, יש כאן פוטנציאל לרווחים עצומים. כל זאת מבלי להחזיק במניה של אף חברה, בלי לדאוג אם היא מנוהלת היטב אם לאו, ואם היא תצליח לעמוד במטרותיה. כל מה שנדרש הוא להחזיק בפיסת מתכת, שביום מן הימים עשויה להפוך נדירה מעבר לכל דימיון.

 אנא עיזרו לי להפיץ את הבשורה.
תירמו לבלוג ״מבוא לקלקלה״ באמצעות הקישור הבא:
Donate to Mavokal.com with Paypal
אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

16 תגובות ל-“הזדמנות של פעם בחיים – חלק ג׳

  1. 15/8/1971 זה התאריך שהתחיל את כל חוסר האיזון הזה. 49 שנים של מערכת פיאט טהורה, זה כל מה שנדרש כדי להפר איזונים של 5000 שנות אנושות תודה לניקסון.לפחות אנחנו מודעים למה שקורה ומכאן מגיעה ההזדמנות או לפחות ההגנה על עצמנו.

    באותו הקשר הרצאה מעניינת מ2018 שממשילה את הזהב לטורף על (זאבים בילו סטון) שהוצאתם מהמערכת גרמה לחוסר איזון ואיך החזרתם למערכת ייצבה אותה והחזירה את האיזון

  2. אורן שלום,

    תודה על שיתוף הידע!

    אנחנו עדים לתרחיש ממשי שבו הציבור חרד ומסתגר, תחושת העושר מתחילה להתפוגג ואין שום רצון (או יכולת!) לצאת לבזבז. מהירות הכסף יורדת בחדות, בעוד ממשלות העולם מודיעות כבל עם ועדה שהם מדפיסות כסף. בנק ישראל כבר יצא בהצהרה שהוא יתחיל במתכונת של הקלה כמותית https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/778540
    זהו המתכון המושלם להתפרצות אינפלציונית כשמשבר הקורונה יתפוגג.

    אם התרחיש ממנו אנחנו חרדים הנו אינפלציוני, מה עוד ניתן לעשות עם הכסף?
    הרי לפי ההמלצה שלך, לאחר חלוקת תיק השקעות למתכות, מזומן, ומניות אנחנו נשארים עם כ80% במזומן, האם לא מדובר בנתח גדול מדי נוכח התחזית האינפלציונית והמציאות שלא מפסיקה לאותת לנו על הבאות?

    בנוסף, מבחינה פרקטית אני לא מבין איך ניתן לרכוש כסף בכמות של רק אחוז או שניים מההון הפנוי, אפילו אם נניח הון פנוי של מיליון ש"ח. איפה רוכשים כמות כה קטנה? מה גם שעל כמויות כאלה אנחנו צריכים להוסיף את הפרמיה (שהיא בלאו הכי גבוהה כשמדובר בכסף) וגם את המע"מ. סה"כ קרוב ל40% ויותר שהולכים רק על עמלות.

    • שלום עמי –
      אני אחזור על מה שכבר אמרתי בעבר, והוא שכל אחד יחליט על האחוז הראוי שהוא רוצה להקדיש להשקעה בזהב, על פי ציפיות האינפלציה שלו.
      אני נוהג לכתוב שאני ממליץ על חשיפה של 10% לזהב, ועוד אחוז או שניים לכסף, משום שזוהי ההמלצה שלי למשקיע הממוצע, זה שממילא לא מתכוון למכור את כל המניות והאג״ח שבהן הוא מחזיק, אם באופן פרטי או דרך קופת הפנסיה שלו. אני מניח בכך שהרווחים בזהב יאזנו לו חלק מן ההפסדים במניות ובאג״ח, ושאולי בזכות זה הוא יקבל את האומץ להגדיל את הנתח המושקע בזהב.
      אבל משקיע שהוא @מעל לממוצע@ מבחינת הידע שלו והתעוזה שלו ללכת כנגד העדר יכול להחליט על חשיפה גבוהה יותר לזהב.
      אני מקווה שזה עונה על שאלתך הראשונה.
      לגבי שאלתך השניה – לא הבנתי מהי הבעיה. היות ומחיר הכסף כה נמוך, ניתן להשיג כרגע מטבעות בוליון ממשלתיים בני אונקיה אחת, תמורת כ-18 דולר ליחידה כולל פרמיה כמו אלה למשל (יש הנחת כמות). כמובן שזה לא כולל את עלות המשלוח, מכס בגובה המע״מ, עמילות מכס וכו׳, ושכאשר לוקחים אותם בחשבון מגיעים לתקורה מפחידה מעל למחיר הספוט. אבל אם אתה שותף לאמונה שלי כי מחיר הכסף צפוי להאמיר באופן דרמטי, הרי שישנו סיכוי טוב שהתקורה הזו תתגמד לעומת הרווחים. מה לעשות? על מנת להרוויח בגדול צריך לקחת סיכון גדול, שאולי מחיר הכסף ישאר בעינו וכל העמלות המטורפות הללו ירדו לטימיון. את זה רשמתי מן היום הראשון שבו המלצתי על השקעה בכסף.
      אני יכול לנחם אותך, שאם מחיר הכסף אכן יטפס כפי שאני חוזה, אז לפחות הפרמיה מעל מחיר הספוט לא תרד לטימיון, משום שידוע שכאשר הביקוש גבוה ולא ניתן להשיג סחורה, הסוחרים מוכנים לשלם גם מעל מחיר הספוט, ויש לכך תקדימים. יתירה מכך, אני יכול לנחם אותך שמחיר הספוט הוא מחיר תיאורטי, המתייחס לחוזים העתידיים בלבד. איש, כולל הסוחרים הכי גדולים בוול-סטריט, אינו יכול לקבל מתכת פיזית במחיר הספוט. כולם משלמים פרמיה כלשהי מעל מחיר הספוט, ולפיכך אל תרגיש שדופקים אותך בסעיף הספציפי הזה.
      @כל אמור לעיל אינו מהווה המלצה לביצוע פעולות בנייר ערך, אני אינני יועץ השקעות מוסמך@

  3. היי אורן
    אם לפי מקרי עבר אנו צפויים לעבור מדיפלציה לאינפלציה האם זה לא יהיה נכון לקנות דירה עם משכנתא?
    תיקון במחירי הנדלן שייתן קצת שפיות למחירים ואז אינפלציה שתשחק את ערך המשכנתא שנלקחת?

    • שלום עידן –
      האם אתה מכיר את ההבדל בין התיאוריה ובין הפרקטיקה?
      תיאורטית, בסביבה אינפלציונית כדאי לקנות דירה עם משכנתא, אשר לאורך הזמן תישחק (וזאת בהנחה שהמשכנתא אינה צמודה למדד והתשלומים החודשיים אינם מטפסים יחד עם האינפלציה! האם יש מסלול כזה בימינו? אני לא מומחה למשכנתאות).
      אבל מעשית זה לא כל כך פשוט. אם אתה שכיר אשר סומך על משכורתו על מנת לשלם את תשלומי המשכנתה, אתה עלול למצוא את עצמך מובטל, או שערך המשכורת שלך ישחק על ידי האינפלציה (ישנה תופעה מוכרת לפיה שכר השכירים במשק נוטה לפגר בהרבה אחרי קצב האינפלציה, בגלל התנגדות המעסיקים לתוספות שכר), ולפיכך לא תוכל לעמוד בתשלומים החודשיים, ובמקרה כזה תאבד את הדירה הרבה לפני שהאינפלציה תשחוק את תשלומי המשכנתה כפי שאתה מצפה.
      כנ״ל אם אתה מתכוון להשכיר אותה לאחר – לא ברור אם השוכרים יהיו מסוגלים לעמוד בקצב עליית שכר הדירה בהתאם לאינפלציה (שוב, משום שהם עצמם שכירים אשר משכורתם מפגרת אחרי האינפלציה). משכיר אשר יתעקש להעלות את שכר הדירה על פי קצב האינפלציה האמיתי עלול לגלות שדירתו נשארת ריקה מדיירים.
      בשורה התחתונה – שימוש בחוב בניסיון ליהנות מן האינפלציה שקול לשימוש במינוף בעת השקעה בבורסה, וזהו משחק מסוכן שאני לא ממליץ עליו.

  4. מה שקורה כרגע עם הסילבר הזוי המחיר ספוט מתרסק ואני רואה הרבה דילרים עם עומסי הזמנה/מלאי חסר פשוט מטורף

    • אני בדיוק עסוק בלכתוב על כך מאמר.
      זהו הפיצול (Bifurcation), אשר מומחים בתחום חזו שיקרה ביום מן הימים – המחיר בבורסת הסחורות מתנתק מן המחיר של המתכת הפיזית. הראשון מתרסק, בעוד שהשני נשאר יציב.

      • נראה שיש גבול לכמה שאפשר לעוות את כוחות השוק והמחיר שנגזר מהם עם אספקה מזויפת של מתכת וחוזים מזויפים. ארמון האשליות מתפרק.
        מחכה למאמר 🙂

  5. פינגבק: פאניקה | מבוא לקלקלה·

  6. פינגבק: אמונה עיוורת | מבוא לקלקלה·

  7. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ד׳ | מבוא לקלקלה·

  8. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ה׳ | מבוא לקלקלה·

  9. פינגבק: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ו׳ | מבוא לקלקלה·

להגיב על idan4326 לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s