קוראים יקרים, רק לפני יומיים כתבנו אודות ״התסריט הידוע והמוכר, שבו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם יחלצו פעם נוספת לעזרה, יקצצו את הריבית לאפס וישיקו תוכניות הקלה כמותית, וממשלות העולם יזרימו לשווקים תמריצים פיסקליים בהקף של טריליוני דולרים״. והנה אמש יו״ר הפדרל רזרב ג׳רום פאוול נתקף בפאניקה, הודיע פעם שניה החודש על הפחתת ריבית, הפעם באחוז שלם, ועל השקת תוכנית הקלה כמותית חדשה בהקף של 700 מיליארד דולרים. לא נדרשה יכולת נבואית על מנת לחזות זאת, משום שמאז 2008 זוהי התגובה הקבועה של הפד לכל מצוקה. אומרים שמי שיש לו פטיש ביד, כל בעיה נראית לו כמו מסמר. על אותו המשקל, מי שיש לו מדפסת ביד, כל בעיה נראית לו כמו סיבה להדפיס דולרים.

אך להבדיל מסתם משבר פיננסי, אנחנו שרויים במשבר שבו רבים מאמצעי הייצור מושבתים, וישנם שיבושים באספקת מוצרים מסין. ענפים רבים כגון ענפי התעופה והתיירות סובלים כעת מירידה בביקוש, אך ענפים אחרים כגון ענף המזון דווקא רואים עליה דרמטית בביקוש. כולנו ראינו את התורים הארוכים בסופרמרקט, וכיצד נשים היסטריות באוסטרליה החלו להתקוטט על חבילת נייר טואלט. הבנק המרכזי חושש כעת מפני דפלציה, אך כאשר אני רואה אותו שופך על המדורה הזאת כמות נוספת של דולרים, הדבר מעורר בי חששות דווקא מפני אינפלציה.

עד היום, כל התערבות של הפד הובילה לזינוק מטאורי בבורסה. אך הפעם זה לא הצליח – נכון לעכשיו, החוזים העתידיים על מדדי המניות צונחים ב-5%. זוהי המגבלה התחתונה, שמעבר לה המסחר מושעה. לא אופתע אם בפתיחת המסחר נראה מפולת של 10% נוספים, כמו זו שראינו ביום חמישי האחרון. פירוש הדבר שהמשקיעים איבדו את האמון בג׳רום פאוול וביכולתו לעזור. עכשיו, כאשר הריבית חזרה לאפס, אין לו לאן להפחית אותה יותר. הוא יכול לנסות לדחוף אותה לערכים השליליים, אולם אז הוא מסתכן בלמוטט את הבנקים, אשר לקוחותיהם אינם ששים לשלם ריבית על פקדונותיהם.

נגיד בנק מרכזי אחר ששרוי בבעיה דומה הוא פרופ׳ אמיר ירון מבנק ישראל, אשר מעולם לא השכיל להעלות את הריבית מלכתחילה, ולפיכך אין לו אפשרות להפחית אותה כלל. כאן ב״מבוא לקלקלה״ הזהרנו פעמים רבות שזוהי מדיניות חסרת אחריות, אשר אינה מותירה לבנק ישראל שום יכולת תמרון למקרה של משבר. הדבר מעיד על קוצר הראיה וזחיחות הדעת אשר השתלטו על הבנק המרכזי שלנו. האמנם הם חשבו שמדינת ישראל לעולם לא תיקלע עוד למיתון? תחת התירוץ המטופש של ״הגנה על היצוא״ הוא פיספס את ההזדמנות שהיתה לו להעלות את הריבית בהדרגה במהלך שנת 2019.

בצר לו, פנה פרופ׳ ירון לכלי ההקלה הכמותית. אבל לעומת הפדרל רזרב אשר עושה זאת בשעה שהדולר מתחזק (זאת לכל הפחות היתה המגמה בשבוע האחרון), בנק ישראל מדפיס שקלים בזמן שהשקל שרוי בצניחה חופשית! כתוצאה מכך שער הדולר ביחס לשקל מאיים לפרוץ את ההתנגדות שיש לו כרגע באזור 3.7 שקלים לדולר, ולהתקדם לעבר קו המגמה ארוך הטווח הממתין לו באזור 3.86. פיחות מהיר זה של השקל הוא אולי בשורה טובה ליצואנים, אבל בשורה רעה מאוד לכל הצרכנים. כתוצאה ממנו כל מוצר מיובא צפוי עתה להתייקר, והסיכון מפני אינפלציה בישראל אף גדול יותר מכפי שהוא בארה״ב. אם קו המגמה ארוך הטווח הנ״ל יחזיק מעמד, השקל צפוי להתייצב ביחס לדולר. אך אם בנק ישראל ידפיס יותר מדי שקלים וגם הקו הזה יפרץ, אנחנו עלולים לראות את הדולר נסחר תמורת 4 שקלים ומעלה, דבר מה שלמעט תקופות קצרות לא ראינו מזה עשור.

אבל כל האמור לעיל מחוויר לעומת מה שמתרחש כעת בשוק המתכות היקרות. הבוקר, מחיר הזהב נסוג בעד 7% אחוזים ומחיר הכסף פשוט ״נרצח״, ונסחר בירידה יומית של עד 20% (הנתונים משתנים מרגע לרגע, ולכן אני מציין את הנקודה הנמוכה ביותר ביחס למחיר הפתיחה). מי שאינו מכיר את השוק הזה לעומק עלול להזדעזע. כיצד זה יתכן שהמתכות שאמורות להוות נכסי מקלט מאבדות בין לילה אחוז כה גדול משווין? אולם אם נבדוק מה קורה באותו הזמן אצל סוחרי הזהב והכסף, נגלה שכלל לא ניתן להשיג מתכות פיזיות במחירים הללו, וכי למעשה הן נסחרות במחיר הרבה יותר גבוה.

במילים אחרות, המחיר שאתם רואים כעת בבורסת הסחורות, אשר נובע ממסחר בחוזים עתידיים, התנתק לחלוטין ממחירו של המוצר האמיתי. אתרי המסחר במתכות היקרות מוצפים בפניות, מוצרים רבים אזלו לחלוטין ואינם זמינים, וכתוצאה מכך הפרמיות זינקו אל על. מה שמתרחש לנגד עינינו הוא ה״פיצול״ (Bifurcation), אשר מומחים רבים בתחום חזו שיקרה ביום הימים, בין המחיר הרישמי והמחיר האמיתי. יתכן שבאפשרותכם לרכוש כרגע חוזה עתידי על כסף במחיר 12 דולר לאונקיה, אולם אם תרצו למשש בידכם אונקיית כסף אמיתית תצטרכו להיפרד מ-18 דולרים לערך, שכן אף אחד לא ימכור לכם כסף פיזי במחיר נמוך יותר. לפיכך אני מציע לכם לא להתרגש יותר מדי ממצג השווא שוול-סטריט מספקת לנו. בשטח, איש אינו נפרד מן המתכות היקרות שלו דווקא בזמן משבר. להפך, מביני דבר דווקא נוהרים אליהן, על מנת להגן על חסכונותיהם בפני בנקים מרכזיים אשר יצאו מכלל שליטה.

עידכון: אתר Apmex הפופולרי למסחר במתכות יקרות קרס מרוב פניות… זה לבדו צריך להבהיר לנו מהי המגמה האמיתית בשטח.

עידכון מס. 2: אתר Apmex עלה לאוויר מחדש, ועכשיו מחיר אונקיית כסף אף גבוה יותר – 7.5 דולר מעל למחיר הספוט! אז האם מחיר הכסף מתמוטט, או שמה עולה?

עידכון מס. 3 (17/3/2020): היום בבוקר, מחיר אונקיית הכסף קפץ פעם נוספת, ועתה הוא 23 דולר לאונקיה, 10 דולר מעל למחיר הספוט, מה שמייצג פרמיה של 80%!!!

אנא עיזרו לי להפיץ את הבשורה.
תירמו לבלוג ״מבוא לקלקלה״ באמצעות הקישור הבא:
אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.