אמונה עיוורת

faith in dollar

בימים טרופים אלו, שבהם אנו מסתופפים בבתים, חרדים מפני מגיפה אשר כבר הפילה למעלה מ-10,000 חללים ברחבי העולם, זה מרגיש קטנוני לחשוב על כסף. כאשר אנו צופים במראות הזוועה מבתי החולים באיטליה, היכן שהחולים בדלקת ריאות משוועים לאוויר, זה מרגיש טפשי לחשוב על ההפסדים בבורסה. אך כסף הוא אנרגיה, שאותה אנו צוברים בשקידה, לקראת היום שבו נזדקק לה. החסכונות שלנו מייצגים את כל אותן שעות שבילינו בעבודה, עמלים למען עתיד טוב יותר לנו ולילדינו. ביום שבו מגיפת הקורונה תחלוף, ויתבררו מימדי ההרס הכלכלי שהיא השאירה מאחוריה, אנחנו נזדקק לאנרגיה הצבורה הזאת. אנחנו נזדקק לכסף על מנת לשרוד ולבנות את עצמנו מחדש.

לפיכך בימים אלו אני לא מתבייש לדבר על כסף. אינני ביולוג, ולכן אינני יודע כיצד למצוא תרופה לווירוס הקורונה. אינני עשיר כמו מנכ״ל מלאנוקס, ולכן אינני יכול לתרום מכונות הנשמה לבתי החולים כפי שהוא עושה (וכל הכבוד לו על כך!). אבל ביליתי כמעט עשור בלימוד הכלכלה והמתכונות החוזרות ונשנות בה, ואני סבור שאני יכול לסייע לכם להגן על החסכונות שלכם מפני הרס מוחלט, דווקא עכשיו כאשר אתם זקוקים להם יותר מתמיד. כמובן, יתכן ואני טועה בתחזיותי הקודרות, שהרי אינני יועץ השקעות מוסמך ואין לי שום השכלה פורמלית בתחום. אבל יתכן גם שבתור אדם המביט מן החוץ, אני רואה דבר מה שהמקצוענים בענף הפיננסים אינם רואים, ובעת הקשה הזאת אני מרגיש חובה לחלוק אותו עם הקהל הרחב.

הדבר הזה, קוראים יקרים, הוא שינוי הפרדיגמה הגדול אשר אני צופה שיתרחש בשוק ההון בשנים הקרובות. אתם מבינים, במשך קרוב לארבעים שנה שלטה בתעשיית הפיננסים התפיסה, לפיה יש לחלק כל תיק השקעות בין מניות ואג״ח. המניות נתפסו כחלק המסוכן והוולטילי בתיק, בזמן שהאג״ח נתפס כחלק הבטוח וה״משעמם״. התיאוריה היתה כי בתקופות טובות המניות יספקו לנו תשואה גבוהה, וכי בתקופות רעות האג״ח יפצו אותנו על ההפסדים במניות וימתנו את הוולטיליות בתיק. מי שרצה פחות סיכון החזיק יותר אג״ח, ומי שרצה יותר סיכון הגדיל את הפלח המנייתי. אבל אלה הם שני סוגי הנכסים היחידים שמנהלי התיקים הכירו – מניות ואג״ח, אג״ח ומניות. יתירה מכך, בקרב מנהלי התיקים התפתחה האמונה, שלא משנה מה יקרה ולא משנה כמה חמור המשבר, שוק המניות תמיד ישתקם ויקבע שיאים חדשים.

ואיך אפשר להאשים אותם? הרי במשך ארבעים שנה התיאוריה הזו עבדה באופן מושלם. משברים באו וחלפו, אבל הבורסה תמיד טיפסה בחזרה. ממשלות קמו ונפלו, אך הריבית במשק תמיד היתה שרויה במגמת ירידה, מה שהבטיח שערכן של אגרות החוב יוסיף ויטפס. אך כל זה התרחש משום שבמקרה היו אלו ארבעים השנים הטובות ביותר לכלכלה בהיסטוריה של האנושות! אמנם חווינו מדי פעם מלחמות ואסונות, אך אף סיכסוך לא היה גדול די הצורך כדי לשבש את התעשייה והמסחר הבינלאומי, וכל אסון טבע היה בעל השפעות מקומיות בלבד. הצמיחה הממוצעת היתה גבוהה והאינפלציה הייתה נמוכה, מה שאיפשר לבנקים המרכזיים בכל מיתון להפחית את הריבית ולהזרים נזילות לשווקים, מבלי שהיו לכך השלכות שליליות.

היה זה גן עדן של ממש למשקיע הממוצע. הוא לא נדרש להתאמץ יתר על המידה, אלא רק לנשום עמוק ולא למכור את התיק שלו ברגעי מצוקה. להפך, מי שהעז וקנה מניות אחרי מפולת בבורסה רק הרוויח מכך, ונהנה לאחר מכן מתשואה פנומנלית. לפיכך אין זה מפתיע שאותם המומחים שבים וממליצים לנו לעשות זאת גם הפעם. אבל מה אם הפעם הם טועים? אחרי ארבעים שנות הפחתת ריבית, לבנקים המרכזיים אין יותר לאן לרדת. הריבית בכל רחבי העולם היא כבר עכשיו אפסית, וכפי שראינו בשנים האחרונות ביפן ובאירופה, לא ניתן לדחוף אותה עמוק מדי אל תוך הערכים השליליים. הציבור אינו מוכן לשלם ריבית תמורת הזכות להחזיק את כספו בבנק, והוא עלול להתחיל ולמשוך אותו. הדבר עלול להצית ״ריצה על הבנקים״, אשר תביא לכדי התמוטטותם. פירוש הדבר שהבנקים המרכזיים הגיעו לקצה יכולתם, וקצרה ידם מלהושיע.

בנוסף, לראשונה מזה שנות דור, אנו עלולים לראות את האינפלציה מרימה את ראשה. במשברים קודמים, כדוגמת זה של 2008, ממשלות העולם חילצו את הבנקים הכושלים ויזמו מגוון של תמריצים פיסקליים, מבלי שהדבר הוביל לאינפלציה גבוהה. הדבר יצר אצלם את האמונה הכוזבת שהם מסוגלים לעשות זאת שוב, והנה כבר עתה השיק שר האוצר של ארה״ב סטיבן מנוחין תוכנית חילוץ גרנדיוזית בעלות של למעלה מטריליון דולרים. אך אם בסיבוב הקודם המוטבים של כספי החילוץ היו בנקים וחברות ביטוח, אשר פחות או יותר ״ישבו על הכסף״ הזה ולא העבירו אותו הלאה, הרי שכעת רבע מן הסכום מיועד לחלוקת המחאות אישיות לכל איש ואישה בארה״ב! רובם בוודאי לא יחסכו אותו, או ישקיעו אותו בבורסה. סביר להניח שהם ישתמשו בו באופן מיידי על מנת לקנות אוכל, לשלם את חשבונותיהם או את שכר הדירה. כתוצאה מכך, הכסף הזה יוזרק ישירות לתוך הכלכלה האמיתית ויתחיל להאיץ את המהירות של הכסף.

נכון, הכלכלה העולמית שרויה כרגע דווקא בהתפרצות של דפלציה. חברות פושטות את הרגל ושומטות את חובותיהן בקצב מהיר, וזה גורם להתכווצות של היצע הכסף בכלכלה. כתוצאה מכך ראינו בשבועיים האחרונים את אינדקס הדולר משנה כיוון וקובע שיא מקומי חדש. הדבר כנראה נובע מן החובות הנקובים בדולרים שחברות ברחבי העולם נטלו בתקופות בהן הדולר היה חלש יותר, ומן הקושי שלהן עכשיו לגייס דולרים על מנת לעמוד בהתחייבויותיהן. אצלנו הדבר גרם לצלילה חדה בערכו של השקל, עד אשר בנק ישראל נאלץ להתערב במסחר ולמכור דולרים. לכאורה, זה נראה תמוה לחשוש מפני אינפלציה בסביבה דפלציונית. אולם הניסיון מלמד אותנו שדפלציה בדרך כלל אינה נמשכת זמן רב, וכי התגובה הקיצונית של הממשלות למשבר מסוגלת מהר מאוד להפוך את הקערה על פיה. יתירה מכך, על פי אפקט קנטילון, רמת המחירים אינה בהכרח אחידה בכל הסקטורים של המשק, ואנו בהחלט עשויים באופן זמני לראות דפלציה בשוק המניות, בשעה שאינפלציה מתחילה ברשתות המזון.

איך כל זה קשור לתיק ההשקעות שלכם, אתם שואלים? ובכן, בעשור האחרון הבנקים המרכזיים דחפו את הריבית לשיעורים אפסיים, והציבור היה מוכן לקבל זאת משום שהאינפלציה גם היא היתה נמוכה. אולם במידה ותתחיל אינפלציה, התשואה הריאלית על אגרות החוב הממשלתיות תהפוך לשלילית, והציבור עלול שלא לרצות להחזיק בהן. כזכור, ישנו יחס הפוך בין תשואה על אגרת חוב ובין מחירה. אם הציבור ידרוש תשואה גבוהה יותר, במטרה לפצות אותו על האינפלציה, פירושו של דבר שלראשונה מזה ארבעים שנה, מחירן של אגרות החוב יתחיל לרדת. הבנקים המרכזיים לא יוכלו לעצור זאת, משום שעל מנת לתמוך בשוק ולעצור את המפולת הם ידרשו להדפיס עוד כסף, מה שיאיץ עוד יותר את האינפלציה! היות ואגרות חוב ממשלתיות נחשבות לבטוחות ביותר, וכל שאר אגרות החוב כגון אג״ח קונצרני תמיד נסחרות בתשואות גבוהות יותר, התהליך הזה עלול למוטט את שוק האג״ח כולו. כתוצאה מכך, אנחנו עלולים להיקלע למצב שבו הן המניות והן האג״ח מאבדות מערכן בו זמנית, מה שיזרוק לפח האשפה את כל התיאוריות המקובלות בניהול השקעות.

לטובת מי שהנושא חדש עבורו, כאן המקום לחזור ולהסביר את ההבדל שבין תשואה ריאלית ותשואה נומינלית. הרי לא באמת מעניין אותנו מהו המספר המדוייק (הנומינלי) אשר מופיע בתיק ההשקעות שלנו, אלא מהי יכולת הקנייה שלו (הריאלית) בהשוואה למוצרים בסופרמרקט, לשכר הדירה ולמסים שאנו נדרשים לשלם. לכן על מנת לדעת מה התשואה האמיתית של התיק עלינו להפחית ממנה את שיעור האינפלציה. בעשור האחרון האינפלציה היתה נמוכה למדי, ולכן נטינו להתעלם מכך. אך אם האינפלציה תאיץ ותהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו, לא נוכל לעשות זאת עוד. בהחלט יתכן שבשנים הקרובות נראה את שוק המניות משתקם וקובע שיאים חדשים מבחינה נומינלית, כפי שמנהלי התיקים מבטיחים לנו היום. אולם אם הדבר לא יקרה כתוצאה מצמיחה אמיתית ואורגנית, אלא על בסיס של הדפסת כסף ואינפלציה, הרי שהתשואה הריאלית שלו עדיין עלולה להיות שלילית. אם הדבר יקרה בד בבד לכך שהריביות מטפסות ומחיר האג״ח יורד בהתאם, הרי שתיקים מסורתיים כמו אלו הנהוגים כיום יאבדו יכולת קנייה, רבעון אחר רבעון, שנה אחר שנה.

S&P500 1968-1978

למען הסר ספק, לא מדובר במדע בדיוני. העולם הפיננסי כבר נקלע למצב כזה בעבר, במהלך שנות השבעים העגומות. באותה התקופה הכלכלה העולמית נתקלה בשילוב שעד אז נחשב לבלתי אפשרי – מיתון ואינפלציה בו זמנית, מה שמכונה סטגפלציה. במהלך אותו העשור מדד ה-S&P500 לא התקדם כלל. הוא עמד על 110 נקודות בסוף 1968, ירד ל-70 נקודות, עלה ל-120 נקודות, ירד שוב ל-70 נקודות, ועד סוף 1978 חזר ל-110, כלומר לאותה הנקודה ממנה יצא עשר שנים קודם לכן. במהלך אותה התקופה האינפלציה עמדה על 7% בממוצע, כלומר מי שהחזיק במניות במהלך אותה התקופה הפסיד מבחינה ריאלית 7% מכספו שנה אחר שנה! מה לגבי האג״ח? במהלך תקופה זו התשואה על אגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה״ב עלתה מ-6% ל-8%, כלומר מחירן ירד משמעותית. בשורה התחתונה, כל מי שחילק את כספו בין מניות ואג״ח ממשלתי באותה התקופה לא רק שלא הרוויח, אלא הפסיד את מרבית הונו למס האינפלציה.

CPI 1969-1978

מהי המסקנה, רבותי? כל מי שמאמין באמונה עיוורת כי בתום מגיפת הקורונה שוק המניות יתאושש ויקבע שיאים חדשים עושה זאת על בסיס ניסיון ארבעים השנה האחרונות בלבד. אך אם מרחיקים מעט יותר בהיסטוריה מגלים כי היו תקופות שבהן זה כלל לא היה נכון. שוק המניות מסוגל גם לדשדש במשך שנים ארוכות. גם אם הוא אכן יחזור ויקבע שיאים חדשים מבחינה נומינלית כפי שמנהלי התיקים מבטיחים לכם, אתם עדיין עלולים להפסיד כסף מבחינה ריאלית. יתירה מכך, אם ניקלע לאינפלציה כפי שאני חושש, מרכיב האג״ח אשר בתיק שלכם גם הוא לא יעזור לכם. אגרות חוב אינן ״נכס מקלט״ כפי שסיפרו לכם. מדובר בסך הכל בהתחייבות של תאגיד או ממשלה לשלם לכם סכום מסויים בתאריך נקוב, והללו מסוגלים להיקלע לחדלות פירעון (במקרה הראשון), או להדפיס כסף יש מאין ולשלם לכם במטבע חסר כל ערך (במקרה השני). אם אתם מעוניינים להגן על עצמכם בפני אינפלציה, ישנה רק דרך אמינה אחת לעשות זאת, והיא באמצעות הזהב.

התחלתי לכתוב סדרה חדשה של מאמרים אודות השקעה בזהב ובכסף.
לנוחותכם הנה קישורים לשלושת הפרקים הראשונים (ופרקים נוספים יבואו בהמשך):
הזדמנות של פעם בחיים – חלק א׳: יחס הדאו-ג׳ונס לזהב
הזדמנות של פעם בחיים – חלק ב׳: מדוע מחיר הזהב עלול לרדת בתחילתו של משבר פיננסי?
הזדמנות של פעם בחיים – חלק ג׳: אודות המחסור הצפוי בשנים הקרובות בכסף

בזכות תרומותיכם הנדיבות, התחלתי לפרסם מודעות בפייסבוק,
וקהל חדש נחשף לבלוג ״מבוא לקלקלה״ מדי יום!
אנא עיזרו לי להמשיך ולהפיץ את הבשורה.

תירמו לבלוג ״מבוא לקלקלה״ באמצעות הקישור הבא:
Donate to Mavokal.com with Paypal
אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

13 תגובות ל-“אמונה עיוורת

  1. אינפלציה בדרך זו שאלה של זמן. חברת הקונגרס ראשיד טאליב מציעה להנפיק 2 מטבעות פלטינום על סך טריליון דולר כל אחד ולהעביר אותם לפד תמורת נזילות שתחולק לכל אזרח, דרך כרטיסים נטענים. ללא לקיחת חוב נוסף עד שנה אחרי שהכלכלה תשתקם. (כן כאילו שהם יפסיקו ולא ימצאו תרוץ להמשיך את התוכנית).

    אפילו אם ההצעה שלה תדחה ביחד עם הפופולריות הגבוהה יחסית של סנדרס זה מראה על הלך הרוח שם. לדעתי זה רק עניין של זמן עד שהצעות כאלו יהיו מציאות בנוסף לכל מה שציינת שכבר קורה והדרך משם לאינפלציה גבוהה קצרה.

    • עידן שלום –
      מה שעוד יותר מדאיג הוא, שההצעות של ראשידה טאלב אינן נחשבות לקיצוניות או ביזאריות יותר. הרי פול קרוגמן, הכלכלן זוכה פרס הנובל, כבר הציע אותן בעבר כדרך לעקוף את מגבלת תקרת החוב הלאומי על הוצאות הממשל. כנ״ל לגבי הרעיונות של UBI ו-MMT, דהיינו חלוקה של סכום כסף כלשהו באופן שווה לכל האזרחים, ללא קריטריון כלשהו. התשתית האקדמית לקיומם כבר הונחה מזמן. בן ברננקי השתעשע בזמנו באותו רעיון ממש, מה שכונה אז ״כסף הליקופטר״.
      כך שבחסות המשבר, הרעיונות הללו עוברים בקלות מהתיאוריה אל הפרקטיקה. הלחץ על הפוליטיקאים לפעול גורם להם לזנוח את הזהירות, ולנקוט במדיניות שעד עתה נחשבה כמסוכנת ונוגדת את עקרונות החוקה האמריקאית.
      כל מה שהזהרנו מפניו במשך שבע שנים הולך ומתממש לנגד עינינו, במהירות מסחררת!
      ולסיום הנה לינק להרצאה שאני אוהב לחזור אליה פעם אחר פעם, מאת אחד וויקטור ספרנדאו: https://youtu.be/vZO5kcQVK68
      כאשר היא ניתנה ב-2013 היא נשמעה מגוחכת, אך כיום נשמעת נבואית באופן מפחיד.

  2. איפה אתה ממליץ לקנות זהב?
    וגם בנוגע למחירי הזהב – איך אתה מסביר את הירידה במחיר בחודש האחרון? המחיר לא היה אמור לעלות?

    • שלום ליאור –
      למען הנוחות, איחדתי את שתי שאלותיך.
      נתחיל בשאלה השניה, שעליה יותר קל לענות. כתבתי על כך מאמר שלם: הזדמנות של פעם בחיים – חלק ב׳
      לגבי השאלה הראשונה, התייחסתי לכך במאמר הבא: לקראת יום פקודה. במאמר זה תיארתי את סוגי מטבעות הבוליון שעליהם אני ממליץ, אך לא ציינתי באופן מפורש שמות של אתרי מסחר שאני ממליץ עליהם, וזאת משום שאין לי קשר לאף סוחר או אתר מסחר, ואינני יכול לקחת אחריות על מעשים או מחדלים של סוחר זה או אחר. אני יכול לאמר שלא מומלץ לקנות מ-ebay (משום שיש שם לא מעט זיופים), וגם לא מן החברה הישראלית למדליות ולמטבעות (משום שלטעמי הפרמיות שלהם מוגזמות לחלוטין, אם כי אני מבין שלאחרונה הם מנסים להיות קצת יותר תחרותיים).
      יתירה מכך, ערוצים שהייתי מסוגל להמליץ עליהם עד לאחרונה (באופן פרטי ולא בפומבי), נעשו עכשיו בעייתיים עקב מגיפת הקורונה. לסיכונים הרגילים נוסף סיכון חדש של שיבושים אפשריים בהובלה ובשחרור ממכס. עד שהעניינים יתבהרו אני לא מסוגל לקחת על כך אחריות. צר לי לאמר, אבל הזמן הטוב לקנות זהב וכסף פיזי היה עד הקיץ האחרון, כאשר פירסמתי את המאמר הבא: כוס קפה. מעכשיו זה נעשה מורכב.

  3. הי אורן,

    אחלה מאמר! עם כל המצב המוזר שקורה בגלל הנגיף, אפשר למצוא נחמה מסוימת בפריחה המחודשת של הבלוג 🙂

    מה שקורה בשווקים פשוט בלתי נתפס. הפד הודיעה על qe אינסוף, ואחרי עליות קלות, אנחנו עדים חזרה לירידות של 4% ויותר.
    בנוסף, בנק ישראל הודיע שהוא החל להתערב בשוק האג"ח הממשלתי.

    הדיפלציה העמוקה שאנו חווים עלולה להתהפך מהר מאוד

    • הם גם התחילו לקנות אגרות חוב קונצרניות נשאר להם רק להרחיב את היכולת שלהם גם לקניית מניות בצורה ישירה וכמובן לתת לממשלה להרחיב מדיניות פיסיקאלית אנחנו ב End Game זו כבר לא אמריקה הקפיטליסטית היא מתה סופית. גם אם הם יצליחו לייצב את השווקים ולדחות את הקץ אף אחד לא יאמין להם יותר שהם הולכים להפסיק כמו שהאמינו ב2008.אנחנו חיים בזמנים היסטורים ולא לחיוב לצערי.

      • זה ממש כמו התפשטות נגיף הקורונה.
        בהתחלה יש לך חולה אחד או שניים, אחרי שבוע זה עשרים, אחרי שבוע נוסף זה מאה, ולפני שאתה שם לב כבר יש לך עשרות אלפי חולים והמגיפה יצאה מכלל שליטה.
        בשנת 2000 הם הורידו את הריבית לאחוז אחד, ב-2008 הורידו לאפס ורכשו אג״ח מדינה, ב-2020 הורידו לאפס, רוכשים אג״ח מדינה וקונצרני, ומחלקים המחאות לכל אזרח. לפני שנבין מה קורה מגיפת הדפסת הכסף תצא מכלל שליטה, ונגיע להיפר-אינפלציה.
        ידעתי שזה בלתי נמנע, ובכל זאת אני לא מאמין למראה עיני.

  4. היי אורן
    חבל שזרקתי את כדור הבדולח, קשה לי מאוד לדעת מה יהיה בהמשך, כמובן יש פרשנים כלכלים שמתלבטים אם ההתאוששות תהיה בצורת U או בצורת V, וממליצים להיכנס בזהירות לשוק ההון.

    מצד שני יש אפשרות של מוטציה של הנגיף והתפשטות בלתי נשלטת ואז מגזרי המסעדות התיירות, חברות תעופה, ומרכזי מסחר יקרסו, האבטלה תגיע לשיעור של 30%, כתוצאה מכך הפגנות, מהומות, ביזה, ואנרכיה תתפשט… ואי אפשר לחזות את התוצאה עקב כך.

    לדעתי אבן הבוחן לגבי מה שצפוי הוא סין, אם אכן סין הצליחה להשתלט על המגיפה ולצמצם את מספר הנדבקים, אז יש סיכוי סביר שהעולם יחזור לתפקד פחות או יותר לאחר זמן מה, אולם אם גל שני של הוירוס יחזור לסין ויתפשט שוב, כלומר למרות האמצעים הדרקונים שסין נקטה, תהיה התפרצות מחודשת ואפילו קטלנית יותר… אז להערכתי מדובר בסוף המשחק לפחות מבחינה כלכלית מכיוון שגם כך הכלכלה העולמית היא מגדל קלפים . ואז כדאי להצטייד בזהב, כסף, וקופסאות שימורים.
    בכל מקרה הסיפור רחוק מלהסתיים ואני ממליץ להיכנס לאתר הויקיפידיה של השפעת הספרדית ב 1918, מסתבר שהגל הראשון של המגיפה לא היה חמור במיוחד ורק הגל השני היה קטלני…

    הבעייה שקשה לכמת את ההסתברויות, אנחנו מוצפים באינפורמציה מבלבלת, מצד אחד חלק מתייחסים לקורונה בהיסטריה, ומצד שני חלק מגדירים את הקורונה כשפעת עם יחסי ציבור..
    ימים יגידו..

    • שלום איציק –
      יפה אמרת.
      אנחנו נמצאים בטריטוריה בלתי מוכרת, שבה מדע הרפואה מעיד יותר על העתיד לבוא מאשר מדע הכלכלה. הפחד מפני המחלה גדול יותר מכל מה שמשבר פיננסי רגיל מסוגל לייצר, וכלים מסורתיים כגון הפחתת ריבית והקלה כמותית איבדו את האפקטיביות שלהם.
      לדעתי עוד מוקדם לדבר על התאוששות מסוג כלשהו (של הכלכלה האמיתית. הבורסה היא משהו נפרד). אני חושש שאנו עומדים בפני התפרצות מאסיבית בארה״ב, אשר עלולה גם להביא להתפרקות הסדר הציבורי במרכזי הערים הגדולות. השילוב של מערכת בריאות מאוד יקרה, פערים גדולים בין עשירים ועניים וחוסר לכידות חברתית יוביל לדעתי לאסון.
      אנחנו כנראה עומדים בפני תקופה קשה מאוד, שבמהלכה הסדר העולמי ישתנה. מגמת הגלובליזציה תסתיים. האנושות תגיח מן העבר השני עם כלכלה יותר רזה ומקומית, עם דגש על מוצרי יסוד. זוהי תהיה שעתה היפה של החקלאות, הכריה והתעשיה הקלה, אבל סופה של תעשיית הפירסום, הבידור והחלומות.

    • האם אתה מתכוון לעליות בבורסה בשלושת הימים האחרונים? עניין טכני לחלוטין.
      מדדי המניות לא יכולים לרדת כל כך הרבה בלי שמישהו יחשוב שזאת הזדמנות קניה, ומישהו אחר יחשוב שזאת הזדמנות ״להביא סיבוב״ זריז על אלה שחושבים שזאת הזדמנות קניה.
      כפי שאמרתי לפני שכל הבלאגן התחיל, צפו לתיקון חד כלפי מעלה שימשך ימים עד שבועות, בטרם שהמפולת תתחדש. זהו התיקון השני מתחילת המפולת, כאשר הראשון היה קצר ורדוד להפליא. אולי הנוכחי יהיה יותר משמעותי ויקח אותנו ל-2800 או אפילו ל-3000 נקודות במדד ה-S&P500, ואולי הוא כבר הסתיים (קשה לאמר, יש אינדיקציות סותרות לכאן ולכאן). מכל מקום, יש עוד הרבה אבני דומינו שאמורות ליפול בשבועות ובחודשים הקרובים, החל מחברות נפט ורכב וכלה בחברות ביטוח וקרנות פנסיה. אני צופה שאנחנו עוד רחוקים מן התחתית.

      • הי אורן,

        אכן דיברתי על התיקון במניות בשלושה ימים האחרונים וכמובן שהייתי ציני להחריד. אני מחכה לראות מתי הבנק, הגדול, הראשון יפשוט את הרגל. מניח שזה לא יקרה אלא לאחר שעניין הוירוס יתחיל לרדת מהכותרות.

        תודה על התשובה המפורטת 🙂

        עדכון אישי: הנשר (האמריקאי) נחת בבטחה 😅

      • אני בספק אם נראה בנקים קורסים, לא משום שהם במצב כה מזהיר, אלא פשוט משום שהבנקים המרכזיים יחלצו אותם מאחורי הקלעים עוד לפני שהדבר יוודע ברבים. מי יודע? אולי זה כבר קרה? הרי לא לחינם הפדרל רזרב התחיל להתערב בשוק הריפו כבר בספטמבר. את מימדי החילוץ המתרחש בימים אלו נגלה מן הסתם רק בדיעבד.

        אגב, שלחתי לך אימייל אישי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s