קוצר ראיה

Sever Plotzker blind

את דעתי אודות העיתונות הכלכלית בימינו כבר חיוויתי פעמים רבות. נדמה שהיא הציבה לה למטרה להטעות את הציבור ולהפיץ דיסאינפורמציה. אך לעיתים נתקלים במאמר כה מדהים בקוצר הראיה שלו, שיש הכרח לגזור ולשמור. יש לי תחושה שביום מן הימים מאמרים מעין זה ישמשו כאנקדוטה היסטורית מאלפת, על מנת להדגים את ליקוי המאורות אשר שרר בתקופתנו בקרב האליטות. האחראי הפעם ליצירת המופת הוא העיתונאי סבר פלוצקר מ׳ידיעות אחרונות׳, אשר מראיין פרופסור לכלכלה בשם אריה ארנון (אשר באופן לא מפתיע משתייך לשמאל הקיצוני).

כמו תמיד, פלוצקר פורש בשפתו הבהירה והיפה תזה אשר עשויה להישמע סבירה והגיונית עבור הקורא התמים, שאין לו מושג בכלכלה. אני זוכר היטב כיצד לפני שנים רבות גם אני נהגתי להתרשם עמוקות ממאמריו. רק לאחר שהתחלתי ללמוד כלכלה, הבנתי עד כמה המלך הוא עירום. הטענה המרכזית שלו היא כי אנחנו לא צפויים לחוות שפל גדול, כמו זה שאירע בשנות השלושים של המאה הקודמת. מדוע? משום שהפעם הממשלות יחלצו לעזרת הכלכלה, בעזרת הרחבה דרמטית של ההוצאה הציבורית. הסיוע הנדיב שממשלות העולם מחלקות לציבור, כך טוען פלוצקר, ימנע מן המשבר הנוכחי להתדרדר לשפל כלכלי מתמשך.

Sever Plotzker April 2020

להגנתו, יש לציין שהוא נאחז בתחזיות של קרן המטבע הבינלאומית. על פי תחזיות אלו, התוצר העולמי יקטן השנה ב-3 אחוזים, אולם הודות להתערבות הממשלתית המאסיבית ישתקם חיש מהר, ויצמח בשנה הבאה בלא פחות מ-6 אחוזים (!). את שיעור האבטלה הממוצע בשנתיים הבאות בארה״ב ובגוש האירו הם מעריכים ב-9 אחוזים בלבד. הסחר העולמי יתכווץ השנה להערכתם ב-11 אחוזים, אך בשנה הבאה יצמח חזרה ב-8.5 אחוזים. לדעתי אלו הן הערכות אופטימיות להפליא, בהתחשב בכך שכלכלת ארה״ב איבדה בשלושת השבועות האחרונים את כל המשרות שנוצרו מאז תום המשבר של 2008, ומגוון של מדדים רושמים בימים אלו את הערכים הנמוכים ביותר שלהם מזה עשורים רבים. עצם העובדה שפלוצקר קונה את המספרים המגוחכים הללו מבלי להטיל בהם ספק, מעידה עד כמה חזקה אמונתו בתיאוריה הקיינסיאנית. הוא סבור שלממשלות העולם יש יכולת לחולל צמיחה, ושהדבר היחיד המגביל אותן הוא מידת הנכונות של הפוליטיקאים לפתוח את הארנק הציבורי ולבזבז.

זהו כמובן רעיון אבסורדי. הממשלה אינה יכולה להעלים באורח פלא את הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מכך שמיליוני בני אדם יושבים חסרי מעש בביתם. היא אינה מייצרת דבר בעצמה, ולפיכך אינה יכולה להחליף את התוצרת האבודה של אלפי המפעלים המושבתים. כל שהיא מסוגלת לעשות הוא להעביר כוח קניה מכיס אחד למשנהו, או כאשר היא נוטלת על עצמה חוב – להעביר כוח קניה מן העתיד אל ההווה. אבל אם היא עושה זאת לאורך זמן, הרי שהעתיד הזה הופך בסופו של דבר להווה! כבר עתה חלק ניכר מתקציב המדינה מוקדש לתשלום חובות העבר. אם נוסיף לעשות כן, בסופו של דבר נשאב אל ההווה את כל פוטנציאל הצמיחה של העתיד, ונגזור על עצמנו נצח של דריכה במקום. כנראה שפלוצקר לא מעסיק את עצמו בזוטות מעין אלו. בראש מעייניו נמצא ההווה, ולעזאזל עם העתיד.

אבל חכו, ה״פנינים״ האמיתיות במאמר הזה עוד לפנינו. בהמשך, פלוצקר מראיין את פרופסור אריה ארנון, לשעבר ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, ומציג בפניו את השאלה – כיצד יש לממן את הסיוע הממשלתי הזה? ארנון מפרט בפניו נכונה את הדרכים שבהן ממשלה עשויה לממן גירעון שכזה: באמצעות מסים, באמצעות חוב ובאמצעות הדפסת כסף יש מאין. את האפשרות להעלות מסים בעת הזאת הפרופסור הנכבד פוסל על הסף, משום שכידוע העלאת מסים חונקת את הצמיחה. את האפשרות להגדיל את החוב הוא מקבל, בזכות העובדה שיחס החוב-תוצר של מדינת ישראל נמוך במונחים מערביים, והיא יכולה להגדיל אותו ללא חשש (תמהני אם הוא הילל בשנים האחרונות את ממשלת נתניהו על כך שטרחה להקטין את היחס הזה, כך שתוכל להרשות לעצמה להגדיל אותו בעת משבר, או שמה ביקר אותה כ״קמצנית״ ו״אנטי-חברתית״ כמו שאר אנשי השמאל…). אך לדברי פלוצקר, החידוש הגדול (!) בגישתו של פרופ׳ ארנון הוא בכך שהוא קורא לממשלה להרחיב את הוצאתה באמצעות הדפסת כסף (כאילו שהדבר לא נעשה כבר על ידי כל ממשלה כושלת בתולדות המין האנושי).

אף על פי שאנשים חכמים ומנוסים יותר מפרופ׳ ארנון אסרו על בנק ישראל לממן גרעונות ממשלתיים, הוא רוצה לשנות את החוק, ולהפוך את הדפסת הכסף ל״מכשיר מימון לגיטימי״. ועוד מוסיף הפרופסור, ״שהרי אין באופק סיכון לאינפלציה״. כיצד הוא יודע שאין באופק סיכון לאינפלציה? המאמר אינו מציין. מן הסתם הוא חושב שהיות ולא ראינו אינפלציה גבוהה במדינת ישראל מאז שנות השמונים, והיות ואנו שרויים כעת בכלל בדפלציה (התכווצות של היצע הכסף), אז הסיכון לאינפלציה הוא זניח. אך בניגוד למה שכלכלנים בימינו סבורים, אינפלציה אינה תופעה ליניארית. בדומה לווירוס הקורונה עצמו, היא נוטה לגדול באופן אקספוננציאלי. אחוז או שניים בשנה יכולים להפוך חיש מהר לשלושה או ארבעה או חמישה, ולפני ששמנו לב היא יצאה מכלל שליטה.

לתופעת האינפלציה ישנו גם אלמנט פסיכולוגי. ישנו הבדל עצום בין אינפלציה אשר נובעת מכך שהציבור מרגיש ביטחון עצמי לגבי יכולת ההשתכרות שלו בעתיד, ולכן מרשה לעצמו להעלות את רמת החיים שלו על בסיס חוב (זהו סוג האינפלציה הקשור בצמיחה, הסוג היחיד אשר כלכלנים בימינו מכירים), ובין אינפלציה אשר נובעת מפחד, כאשר הציבור רואה את הממשלה מגדילה את היצע הכסף באופן חסר אחריות, וחושש לגורל חסכונותיו. במקרה הראשון הצריכה היא מופרזת, אך מתבצעת באופן מדוד ורגוע. במקרה השני, הצריכה היא חסרת הגיון. אנשים קונים מכל הבא ליד, כולל מוצרים שהם כלל לא זקוקים להם, פשוט משום שעדיף להם להחזיק סחורה מוחשית כלשהי, על פני מטבע אשר מאבד מערכו במהירות. אינפלציה מן הסוג הראשון עשויה להתפתח באופן איטי לאורך שנים, בזמן שהסוג השני מהיר כברק.

יתירה מכך, אינפלציה אינה מתבטאת בהכרח באופן אחיד בכל הענפים. אפקט קנטילון קובע שהאינפלציה מתבטאת תחילה בסקטורים של הכלכלה אשר זוכים ליהנות מזרימת הכסף החדש. במדינת ישראל האינפלציה של העשור האחרון התבטאה בראש ובראשונה בענף הנדל״ן. לנוכח מדיניות הריבית האפסית של בנק ישראל, הציבור מיהר למשוך את חסכונותיו מן הבנקים, למנף אותם באמצעות משכנתאות ולרכוש איתם דירות להשקעה. כתוצאה מכך מחירי הדירות הכפילו את עצמם בעשור האחרון. מדד המחירים לצרכן לא זיהה את האינפלציה הזאת, משום שהוא אינו כולל מרכיב של מחירי הדירות. באופן דומה בארה״ב מרבית האינפלציה שנוצרה מאז משבר הסאב-פריים זרמה לשוק המניות, גם הוא סקטור אשר אינו נכלל במדד המחירים לצרכן, ושוב האינפלציה חלפה מתחת לרדאר של קובעי המדיניות. כך שגם אם הדפסת הכסף שפרופסור ארנון ממליץ עליה תוביל לאינפלציה, הכלים העומדים לרשותנו כיום עלולים שלא לזהות אותה בזמן.

לסיום, סיבה נוספת בגללה אני סבור שפלוצקר וארנון אינם מעריכים באופן נכון את סכנת האינפלציה היא האופן שבו מגיפת הקורונה פגעה בשרשראות האספקה העולמיות. כאמור, עצם העובדה שלאזרחים יש יותר כסף ביד אינה גורמת למוצרים להופיע באורח פלא בחנויות. כבר עתה אנחנו רואים במדינת ישראל מחסור במוצרים בסיסיים כגון ביצים וחמאה. המחסור הזה עומד להתפשט לכל מוצר אשר ייצורו נפגע בחודשים האחרונים כתוצאה ממדיניות הסגר וההשבתה היזומה, כאן ובכל יתר העולם. אם הוא יתרחש בד בבד לכך ששיטפון של כסף חדש מציף את הכלכלה, חוששני שהדבר יוביל להתפרצות האינפלציה. אז גיזרו ושימרו את המאמר הזה. הוא מבטא חוסר הבנה לגבי מימדי המשבר שמולו אנו ניצבים, וחוסר אחריות משווע בכל הנוגע למדיניות המוניטרית הראויה במדינת ישראל. יש לי תחושה שהוא לא יעמוד היטב במבחן הזמן.

6 תגובות ל-“קוצר ראיה

  1. הי אורן,

    כיף לראות מאמר נוסף המעביר ביקורת על הפרופגאנדה של עיתונות המיינסטרים. ללא ספק שהאינפלציה היא המחלה האמיתית המסתתרת מאחורי הקורונה ומעציב לקרוא את הפרופסורים הללו שדוחפים את האג'נדה שלהם.

  2. היי אורן נחמד לקרוא עדכונים שלך.
    אני מסכים איתך לחלוטין למרות שלא קראתי את הכתבה הרלוונטית כי מבחינתי ידיעות אחרונות בכלל וסבר פלוצקר בפרט מספקים מיידע רדוד, שטחי,מניפולטיבי, ומוטה אינטרסים, אני זוכר פעם שהייתה כתבה של סבר פלוצקר שהגנה בחירוף נפש על האינטרסים של החברה לישראל בגין כתב הזיכיון שפקע בהפקת המינרלים מים המלח,…. הטיעונים היו מופרכים, וכה מוטים שזה היה כל כך שקוף שמדובר בכתבה מטעם, מאז אני לא טורח אפילו לקרוא את הכתבות שלו.
    דרך אגב לגבי מניות הזהב והכסף, אני צופה בערוץ היו טיוב של אחד בשם מייק מלוני, באחד מהסרטונים האחרונים שהוא העלה יש ניתוח מעניין של מדד הדאו כפונקציה של מחיר הזהב, לטענתו יש מחזורים שבהם תקופות שמדד הדאו מאוד זול ביחס למחיר הזהב, ואחרות שמדד הדאו מאוד יקר ביחס למחיר הזהב, מי שמתמרן בין המחזורים האלה שאורכים בממוצע כ 30 שנה יכול להפיק תשואה פנומנלית, מה דעתך לגבי הטיעון שלו …. ההערכה שלי שגל העליות האחרון היה מה שנקרא קפיצת החתול המת וצפוי המשך ירידות וזאת מכיוון שוול סטריט עדיין לא מגלמת את הקשיים שחווה הכלכלה הראלית, אני צופה גם שמניות הכרייה ירדו אף הם בצורה מתונה עקב הצורך בנזילות מצד השחקנים מה שיהווה נקודת כניסה טובה לשוק, אבל הפד יכול לשבש כל מודל בשלב זה.

    נ. ב
    האם היית מנסה לנצל את השפל ההיסטורי שחווה שוק הנפט, וכייצד, הבנתי שעקיבה באמצעות חוזים עתידים על מחיר הנפט היא בעייתית, ומניות חברות הנפט עדיין לא מגלמות את ההתרסקות של מחיר הנפט

    • שלום –
      את הסרטונים של מייק מלוני אני מכיר היטב. הוא אחד מן הפעילים הבולטים בענף המתכות היקרות, אשר לא חדל מלקדם את התחום בעשור האחרון. אמנם יש לו אינטרס לעשות זאת, בתור מי שיש בבעלותו אתר למסחר במוצרי בוליון, אך החומרים שלו בדרך כלל מעניינים ואמינים, וניכר בו שהוא מעוניין להרחיב את הידע של הציבור ולא רק לדחוף את עצמו.
      את הניתוח של יחס מדד הדאו-ג׳ונס למחיר הזהב במאה השנים האחרונות אני גם מכיר, ולמעשה כתבתי עליו במאמר הראשון בסדרה ״הזדמנות של פעם בחיים״. אני מאמין שזהו טיעון מאוד משכנע לגבי המחזוריות שקיימת בכלכלה העולמית, בין תקופות גאות שבהן יש צמיחה וכדאי להשקיע בשוק המניות הכללי, ובין תקופות שפל (בין אם דפלציוני כמו בשנות השלושים, או אינפלציוני כמו בשנות השבעים של המאה העשרים), שבהן כדאי למצוא מקלט בזהב.
      לגבי הנפט – עד היום לא ראיתי בשוק זה פוטנציאל להשקעה. זהו שוק שיש לו מורכבות משל עצמו וכדי להשקיע בו צריך להיות מומחה בתחום. עם זאת, מחיר הנפט נמצא כרגע בשפל של ארבעים שנה, וזה מתחיל להיראות אטרקטיבי. המחיר אמנם יכול עוד לרדת ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק, אך בסופו של דבר כוחות השוק והאינפלציה שאנו צופים שתתגבר יהפכו את המגמה. זה עשוי לקחת מספר חודשים, או שנה או אולי יותר, אבל בסופו של דבר המחיר יתחיל לטפס (וכדי לזהות את התחתית מומלץ להיעזר בניתוח טכני).
      אין לי מושג איך כדאי להשקיע בתחום. כפי שאמרת חוזים עתידיים הם בעייתיים, וחברות הנפט רק עכשיו החלו לפשוט את הרגל (למשל חברת Hin Leong Trading מסינגפור). לדעתי צריך לחכות עם ההשקעה בנפט עד שהאבק ישקע, ויתברר אלו חברות עומדות לשרוד את המשבר ואיזה לא (רמז: כל סקטור ה-Shale Oil בארה״ב גמור…). מי שישאר עומד יוכל להעלות אט אט את המחיר, משום שההיצע העולמי והתחרות יקטנו מאוד.

      • אוקי. אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל נפט מסוג WTI נסחר כרגע במינוס 36 דולר. מדובר בנפילה יומית של 300 אחוז (מי ידע שזה בכלל אפשרי?)

      • הכול אפשרי כשהניסוי הכלכלי של הבנקים המרכזיים יוצא מכלל שליטה ומפלצת החוב משתוללת. ריביות שליליות, משכנתאות שליליות ,ועכשיו גם נפט שלילי. גם הזהב יושפע מהניסוי אבל הפוך אם את הנפט הסוחרים ניסו למכור אבל לא הצליחו כי אף אחד לא רוצה לקבל את המוצר פיזית. את הזהב הסוחרים ירצו פיזית אבל לא יוכלו להשיג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s