מגיפת הקורונה דועכת. מספר הקורבנות היומי התייצב, ובמדינות רבות אף נמצא במגמת נסיגה. איננו יודעים עדיין אם הדבר נובע מצעדי הסגר הקיצוניים אשר ננקטו במרבית מדינות העולם, או שמדובר בתגובה טבעית למזג האוויר המתחמם ככל שאנו מתקרבים לקיץ. איננו יודעים אם הגרוע מכל מאחורינו, או שמה גל נוסף של המגיפה יכה בנו ברגע שבו הכלכלות יפתחו והציבור יחזור לפקוד את המשרדים והחנויות. מה שבטוח הוא שהנזקים בנפש קטנים באופן משמעותי מכפי שהערכנו בתחילה. כרגע, כמאתיים אלף מקרי מוות ברחבי העולם מיוחסים לווירוס ה-COVID19, וזאת לעומת הערכות ראשוניות של מיליונים. מרבית מקרי המוות הם של קשישים וחולים כרוניים, אשר מערכות החיסון שלהם היו מוחלשות. למרבה המזל, רוב החולים הצעירים והבריאים חווים סימפטומים קלים יחסית, ומחלימים בכוחות עצמם ללא אישפוז. הודות לכך, מרבית מערכות הבריאות ברחבי העולם לא הוכרעו על ידי המשבר, והצליחו לתפקד כשורה.

הכלכלה העולמית, לעומת זאת, רחוקה מלהחלים. אמנם יותר ויותר עסקים נפתחים כעת מחדש, אך את הנזק אשר נגרם כתוצאה מחודשיים של השבתה קשה מאוד לתקן. ענפי התיירות והתעופה ספגו מכה קשה. לדוגמה, אתר FlightRadar24 מעריך כי מאז תחילת מרץ ראינו ירידה של שני שליש בנפח הטיסות. ירידה דרמטית אירעה גם בתעבורה היבשתית, בשעה שאנשים הפסיקו לנהוג בכל יום לעבודה. שוחרי איכות הסביבה מאושרים מן הירידה בזיהום האוויר אשר התרחשה הודות לכך, אולם הדלק שכל המטוסים והמכוניות הללו לא צרכו בתקופה האחרונה הצטבר לכדי עודפים חסרי תקדים. כתוצאה מכך, ראינו את מחיר הנפט מסוג WTI צולל ממחיר של 60 דולר לחבית בראשית ינואר, עד פחות מ-20 דולר לחבית כעת. במהלך השבוע האחרון אף ראינו את הנפט הטקסני נסחר לזמן קצר בטריטוריה השלילית (!), בשעה שסוחרי נגזרים ניסו נואשות להיפטר מן החוזים העתידיים של חודש מאי בטרם שיפקעו, כדי שלא יצטרכו לקבל לידיהם את הסחורה הפיזית.

המחיר אמנם השתקם מאז, אך מניסיוני קריסות פתאומיות שכאלו מעידות פעמים רבות על הכיוון הכללי של השוק. לא אופתע אם בחודשים הקרובים מחיר הנפט ישוב להיסחר במחירים חד ספרתיים ואולי אף ישוב לבקר בטריטוריה השלילית, בשעה שמתקני האיחסון יתמלאו עד תום, והחברות המפיקות יהיו מוכנות לשלם לכל מי שמסוגל לקחת מהן את עודפי הנפט. התוצאה הבלתי נמנעת של מחירי נפט כה נמוכים היא שחברות הנפט יתחילו לפשוט את הרגל. החברות שנמצאות בסיכון הכי גבוה הן אלו שעלות ההפקה שלהן גבוהה, ואלו שנטלו על עצמן חובות כבדים ואינן מסוגלות לשאת לאורך זמן בהפסדים. על הקריטריון הראשון עונות כל החברות הפעילות בסקטור ה-Shale בארה״ב. להזכירכם, רק לפני שנים בודדות סקטור זה בישר על מהפכת האנרגיה בארה״ב, ובזכות טכנולוגיית ה-Fracking הוא החזיר את ארה״ב לחזית יצרניות הנפט בעולם. הבעיה היא שמדובר בנפט יקר להפקה, אשר כדאי מבחינה כלכלית רק כאשר מחיר החבית גבוה מ-40 דולר (באזור ה-Permian, במערב טקסס), מ-50 דולר (באזור ה-Bakken, בצפון ארה״ב), ואף 60 דולר באזורים אחרים. אם המצב לא ישתנה במהירות, אני צופה שכל הסקטור הזה יעלם מן העולם.

ענף נוסף אשר לדעתי עומד בסכנת התמוטטות הוא יצרניות הרכב. על פי נתוני Markit, צפויה ירידה של 22% בייצור רכבים בשנת 2020. מן הסתם, מי שאינו נוהג בכל בוקר לעבודה אינו זקוק לרכב חדש. יתירה מכך, אפילו אם חלק ניכר מן העובדים אשר פוטרו במהלך החודשים מרץ ואפריל ישוב לעבודה, סביר להניח שאופנת העבודה מן הבית לא תיעלם מן העולם. חברות רבות גילו שעובדיהן לא חייבים להגיע למשרד על מנת לספק את הסחורה, ואם הדבר מצמצם את העלויות שלהן, הן עשויות לאפשר זאת באופן קבוע. מי שירצה בכל זאת לרכוש רכב חדש, עלול לגלות שאיננו מסוגל להשיג לשם כך אשראי. הרי מרבית הרכבים בארה״ב נרכשים באמצעות הלוואות רכב, ולאור המשבר תיאבונן של חברות המימון להלוות כסף הולך ופוחת. על מנת לסבר את האוזן, בארה״ב לבדה כמיליון בני אדם מועסקים בייצור רכבים, ושני מיליון נוספים מועסקים בשיווקם. אם תעשיית הרכב היא אבן הדומינו הבאה אשר צפויה ליפול, צפו לגל נוסף של פיטורים המוניים.

לבסוף, ענף נוסף אשר נמצא על הרדאר שלי הוא ענף הנדל״ן. מאז משבר הסאב-פריים של 2008 ראינו את מחיר הבית החציוני בארה״ב מטפס ושובר שיאים חדשים. אם בטרם המשבר המחיר עמד על כ-240 אלף דולר, הרי שכיום הוא עומד על לא פחות מ-320 אלף דולר. בדיוק כמו במקרה של הרכבים, כמעט כל הבתים בארה״ב נרכשים כיום באמצעות משכנתאות, עם מינוף מאוד גבוה והון עצמי מאוד נמוך. אם הבנקים הגדולים מקשיחים עתה את הסטנדרטים הנחוצים לשם קבלת משכנתה, פירושו של דבר שהרבה פחות אנשים יוכלו לקנות בית חדש. התוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה בביקוש, והתמוטטות במחיר. בעיה זו כמובן אינה מוגבלת לארה״ב. בכל רחבי העולם ישנן בועות נדל״ן אשר בחסות הריבית האפסית תופחות להן מזה עשור. לדעתי אחת מהן נמצאת ממש כאן, בישראל. אם הזינוק באבטלה שראינו בחודשיים האחרונים אינו צפוי לדעוך במהירה, אני צופה שישראלים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתאות שלהם. הבנקים אשר מזהים את הסכנה המתקרבת עשויים להעניק להם דחייה, אך בסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם המציאות הקשה. יותר מדי משפחות לוו מעבר ליכולתן, ובשנה הקרובה לא תהיה להן ברירה אלא לנסות ולמכור את הנכס, לפני שהבנק יעקל אותו. כתוצאה מכך השוק יוצף בדירות בבת אחת, ובועת הנדל״ן שאיש לא רצה להכיר בקיומה תתפוצץ.

מה שעובר כחוט השני בכל השווקים הבעייתיים הללו הוא עודף החובות, אשר הפך למחלה הממאירה של דורנו. במקום לחסוך על מנת לרכוש את המוצר שבו חשקה נפשנו, הבנקים המרכזיים מעודדים אותנו ללוות את הכסף ולרכוש אותו כבר עתה. במקום לשים הצידה כסף ליום סגריר, הם דוחקים בנו לבזבז את משכורותינו עד השקל האחרון. אז מה הפלא שכאשר מגיעה המגיפה אין לנו יכולת כלכלית להתמודד איתה? מה הפלא שעסקים גדולים כקטנים קורסים באופן כמעט מיידי? אל תאשימו בכך את ווירוס הקורונה, אלא את המדיניות הקלוקלת של העשור האחרון, אשר עשתה אותנו כה שבריריים מבחינה כלכלית!

לא ניתן לסיים את המאמר הזה מבלי להתייחס למתרחש בבורסה. הודות לתוכנית ההקלה הכמותית החדשה של הפדרל רזרב ולמאזן שלו אשר גדל בקצב מסחרר, ראינו בשבועות האחרונים את מדד ה-S&P500 משתקם מן השפל אשר קבע באמצע מרץ, ומשיב למעלה ממחצית מן ההפסדים. אינני מופתע מכך כלל. ראלי חד שכזה, אשר מגיע בעקבות המפולת הראשונית, אופייני לכל שוק דובי בהיסטוריה. בעגה המקצועית הוא מכונה ״מלכודת שוורים״, משום שהוא נוהג למשוך אליו את כל אותם אופטימיסטים חסרי התקנה, שסבורים שמדובר בהזדמנות קנייה. אני מוסיף להיות סקפטי לגבי יכולתו של הבנק המרכזי לרומם את שוק המניות באמצעות הדפסת כסף בלבד, בשעה שכל אינדיקטור כלכלי אחר מצביע על התכווצות חריפה. אם אני צודק בזו הפעם, ואבני הדומינו צפויות ליפול בזו אחר זו, הן יקחו איתן בסופו של דבר גם את הבורסה של ניו-יורק.

האם שמתם לב לשינוי? מהיום אתר ״מבוא לקלקלה״ בלי פרסומות מעצבנות!
שדרוג זה התאפשר אך ורק באמצעות תרומותיכם הנדיבות.
אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.