למי שטרם שמע, עבדכם עסוק בשיפוץ בית. אי לכך ובהתאם לזאת, זמני מוגבל ואינני יכול לפרסם מאמרים חדשים (אף על פי שיש שפע של התרחשויות מעניינות בזירה הכלכלית!). אולם ישנו דבר מה שאני דווקא מסוגל לעשות, בין שפכטל לצבע, והוא לענות על שאלותיכם. אז יאללה, תפגיזו. בשבוע הקרוב אענה כמיטב יכולתי על כל שאלה מעניינת אשר תתפרסם בתגובות למאמר זה. השאלות לא חייבות לעסוק רק בכלכלה, אלא בכל נושא שעולה על דעתכם, מפיזיקה גרעינית ועד מקרמה. אפשר גם לשאול שאלות אישיות, בגבולות הטעם הטוב.

הקורא namaleilat שואל אודות הגדלת יתרות הזהב של רוסיה וסין, ומדוע הדבר אינו מתבטא במחיר הזהב. כמו כן הוא מבקש לשמוע את דעתי אודות היריבות בין המעצמות הללו ובין ארה״ב, וכיצד היא עשויה להתפתח בעתיד.

ובכן, ראשית תודה על שאלותיך, וברכותי על כך שהינך הקורא הראשון המשתתף בפורמט החדש הזה שאני מנסה כאן.

אכן ידוע לנו כי רוסיה מגדילה בשנים האחרונות באופן עקבי את יתרות הזהב שלה, גם כאשר עקב סנקציות אמריקאיות המצב הכלכלי בה היה קשה. סין הרבה יותר חשאית לגבי יתרות הזהב שלה וכנראה שאינה משחררת נתוני אמת. לגבי נושא של יצוא זהב, אכן ידוע לנו שסין אסרה על יצוא זהב מגבולותיה, אולם לא ידוע לי על איסור דומה מרוסיה. הרוסים אכן מגבילים את יצוא הפלדיום, היא מתכת יקרה נוספת ממשפחת הפלטינה, ובעקבות כך מחירה זינק פלאים מאז 2016 (ולדעתי נקלע לבועה ספקולטיבית, ולכן אינני משקיע במתכת זו). אתה טוען כי הנתונים הנ״ל לא השפיעו על מחיר הזהב, אולם מעשית מחיר הזהב פרץ לפני כשנה את ה״תקרה״ אשר הגבילה אותו מזה שנים, באזור 1400 דולר לאונקיה, ונמצא כעת בשיא של שבע שנים במונחי דולר, ובשיא של כל הזמנים ביחס למטבעות מובילים אחרים. כך שאינני מבין את טענתך. אם אתה סבור שהנסיבות הנ״ל היו צריכות להזניק את מחיר הזהב הרבה יותר גבוה, אני עשוי להסכים. אולם ישנם שיקולים נוספים אשר משפיעים על מחיר הזהב, כגון ציפיות האינפלציה במדינות המערב, והמחסור הזמני שנוצר בדולרים, עקב כל ההלוואות הדולריות שתאגידים ברחבי העולם נטלו על עצמם בשנים האחרונות. אסור לך להתייאש לגבי מחיר הזהב. חזרתו למודעות הציבורית כאפיק השקעה לגיטימי היא תהליך ארוך טווח, אשר מן הסתם יארך שנים רבות. אך ככל שהתהליך ארוך, כך הרווחים הפוטנציאליים שלו גדולים יותר.

לגבי יחסי ארה״ב-רוסיה-סין. ישנה דוקטרינה אשר קובעת שארה״ב מסוגלת להיות בעימות עם סין או עם רוסיה, אך לא עם שניהן יחד, משום שהדבר יטיל מעמסה גדולה מדי עליה. מאז תחילת כהונתו של טראמפ המעמד הפקידותי בוואשינגטון (אשר מזדהה רובו ככולו עם השמאל, ומכונה בפי העם The Deep State) עושה מאמצים כבירים להיכנס לעימות עם רוסיה, תוך כדי גיוס סין כבעלת ברית. אך באותו הזמן, ממשל טראמפ רואה בסין בתור האיום האמיתי, ומנסה מאחורי הקלעים דווקא להגיע לרגיעה מול רוסיה (לא תמיד בהצלחה). הדבר מייצר סתירה פנימית במדיניות החוץ האמריקאית, אשר זורעת בילבול וכאוס ברמה הגלובלית. כעת כאשר מגיפת הקורונה פוצצה את בועת האשראי העולמית ודחפה אותנו לשפל כלכלי, כנראה שלא יהיה מנוס מעימות בין ארה״ב וסין, אשר נתפסת בתור הגורם למגיפה (אני אישית מאמין שזה היה מאורע בלתי מכוון, שהסינים עשו כל מאמץ אפשרי על מנת לבלום). העימות הזה כבר התחיל כמלחמת סחר, ועלול להדרדר לסנקציות בינ״ל ומאוחר יותר למלחמת עולם שלישית (ויש לציין, גרעינית). לאחרונה שמענו שורה של בכירים ומקורבים לממשל אשר התבטאו בצורה לוחמנית כנגד סין, ואלו הן ככל הנראה הרוחות המנשבות שם. אני יודע שזה נשמע אפוקליפטי להחריד, אבל אינני רואה מנוס מכך (למעט אולי אם טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות וממשל דמוקרטי יחליט לשנות כיוון?). אם השפל הגדול של שנות השלושים התדרדר בסופו של דבר למלחמת העולם השניה, סביר להניח שהתסריט יחזור על עצמו באופן דומה. הלוואי ואתבדה.

אלון שואל לגבי ההתממשות של ״תיאוריית המילקשייק״ של ברנט ג׳ונסון, העוסקת באפשרות של התחזקות מתמשכת של הדולר ביחס למטבעות לאומיים אחרים, ולמשבר הדפלציוני העולמי שיגרם כתוצאה מכך.

שלום אלון. לתיאוריה של ברנט ג׳ונסון כבר התייחסנו בעבר, ולכן לא אתאר אותה לעומק. עד כמה שהיא נוגדת את האינטואיציה, לא ניתן לפטור את ״תיאוריית המילקשייק״ כלאחר יד, ואני מתייחס אליה כאל אפשרות רצינית. זה נשמע מאוד מוזר (ואפילו בלתי מוסרי), שממשלה אשר מדפיסה טריליוני יחידות מן המטבע שלה תזכה בפרס, בדמות התחזקות של המטבע הזה. אולם הדולר איננו מטבע רגיל. זהו מטבע הרזרבה הבינלאומי, ותאגידים בכל רחבי העולם נטלו בשנים האחרונות הלוואות דולריות, משום שהריבית עליהן היתה נמוכה יותר מאשר הלוואות במטבע המקומי שלהן. כתוצאה מכך אנו עדים כעת למחסור של דולרים, בשעה שהמיתון העולמי מתרחב, ההכנסות צונחות והתאגידים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם. לראיה, אינדקס הדולר (מדד אשר בודק את ערך הדולר בהשוואה לסל של מטבעות אחרים) התחזק, אף על פי שהפדרל רזרב מדפיס כסף חדש בקצב חסר תקדים. כך שבינתיים נראה שברנט ג׳ונסון צדק והתחזית שלו מתממשת.

אך תחושת הבטן שלי אומרת שזה לא ימשך לנצח, שבשלב מסויים התאגידים הללו יסיימו לשלם את חובותיהם, או לחלופין יפשטו את הרגל וישמטו את חובותיהם, וכי המחסור בדולרים יפסק. במקביל, אנחנו יודעים שהבנקים המרכזיים משוועים לאינפלציה, וכי הם וויתרו על כל מראית עין של משמעת מוניטרית. אני מאמין שבשנים הקרובות הם ינקטו בצעדים קיצוניים יותר ויותר על מנת להשיג את האינפלציה הזו, וכי בסופו של דבר הם יצליחו. ישנם מומחים כמו ג׳ים ריקרדס שטוענים כי אינפלציה היא לא פונקציה של כמות הכסף במחזור, אלא של המהירות שלו, וכי במידה ומהירות הכסף צונחת יותר מהר מכפי שהבנק המרכזי מדפיס אותו, אז לא נקבל אינפלציה ויהי מה. הם כמובן צודקים בנקודה הזו, אולם לדעתי הם שוכחים דבר מה – שהמהירות של הכסף עלולה לזנק לא בגלל תחושת נוחות וביטחון עצמי של הצרכנים, אשר סבורים שהמשבר חלף ומתחשק להם פתאום לחזור ולבזבז, אלא דווקא בגלל תחושת פחד, שהחסכונות שלהם מאבדים מערכם ושעליהם לקנות סחורה מוחשית כלשהי כדי להתגונן. במילים אחרות, אני חושש מפני זינוק פתאומי ובלתי צפוי במהירות של הכסף, אשר יוציא בבת אחת מן המחבוא את כל הדולרים אשר הודפסו עד היום, ויביא לכדי היפר-אינפלציה בדולר.

דנה שואלת לגבי אפיקי השקעה פיזיים שאינם זהב או מניות של כורי זהב, שאני מסוגל להמליץ עליהם.

שלום דנה ותודה על המחמאות.

מבין כל הנכסים הפיזיים למיניהם, הזהב הוכיח את עצמו מבחינה היסטורית כמשמר הערך מספר אחת. זה אינו מפתיע, משום שמעבר להיותו סחורה שימושית, הוא גם קומפקטי ובלתי מתכלה, וקל לאחסן אותו לתקופות ממושכות, הרבה יותר מאשר חביות נפט או שקים של חיטה. על מנת לסבר את האוזן, ישנו ספר קצר אשר נכתב על ידי פרופ׳ אנדרו דיקסון ווייט מאוניברסיטת קורנל (ואשר זמין להורדה ברשת), אשר עוסק בהיפר-אינפלציה אשר התרחשה בצרפת לאחר המהפיכה הצרפתית. הוא כולל טבלה אשר מתארת את מחירי הסחורות השונות לפני ואחרי ההיפר-אינפלציה, ומראה לדוגמה כי בשעה שמחיר החיטה זינק פי 112, ומחיר הסוכר זינק פי 70, הרי שמחיר הזהב זינק פי 288 (!). הסיבה לכך ברורה – מחיריהם של מוצרי הצריכה מושפעים גם מיכולתו של הצרכן לשלם, ואם הציבור מתרושש כתוצאה מהיפר-אינפלציה, יכולתו לשלם עבורם פוחתת, לא משנה כמה הוא רעב ללחם. לעומת זאת אין שום חסם על מחיר הזהב, והוא הסחורה היחידה אשר בסופו של דבר משקפת את שיעור האינפלציה באופן המהימן ביותר.

אך אם תתעקשי למצוא אפיק השקעה פיזי שאינו קשור במתכות היקרות, הרי שהבא בתור לדעתי הוא כל הסחורות החקלאיות למיניהן, כגון דגנים, סוכר, קפה, קקאו, פולי סויה וכו׳ (לאו דווקא נפט! משום שחלק ניכר מן הביקוש לנפט נובע מתחבורה ותעופה, ביקושים שעלולים לדעוך בשנים הקרובות). הסחורות החקלאיות לעיל היו אפיק השקעה איום ונורא בעשור האחרון. מחיריהן לא הפסיקו לצנוח, בין היתר משום שכל מיני ספקולנטים בוול-סטריט ניצלו את שוק החוזים העתידיים על מנת למכור אותן בחסר ולהפיק מכך רווחים קלים, פעם אחר פעם. המצב בענף החקלאות הוא כה נורא, עד כי הגיל הממוצע של החקלאים בארה״ב מתקרב ל-60 שנה (כל הצעירים בורחים מן המקצוע), ואחוז ההתאבדויות בקרב בעלי החוות הוא חסר תקדים. בדיוק לפני פרוץ המשבר הנוכחי חשבנו שאולי אולי הסחורות החקלאיות עתידות סוף סוף לפרוץ. אבל לא, הן שוב נפלו, ולא עושות שום סימן שהן עומדות להשתקם. דווקא בגלל זה אני חושב שזה בטוח למדי להשקיע כעת (אחוז קטן מהונך, לא יותר!) בסחורות הללו – משום שהן נפלו כל כך הרבה, שכל ירידה נוספת תביא לפשיטת רגל המונית של חוות ומחסור עולמי במזון! אני לא ממליץ להשקיע בהן דרך שוק החוזים העתידיים (שכפי שראינו במקרה של הנפט הם בעייתיים ומסוכנים), אלא באמצעות תעודת סל כלשהי שעוקבת אחרי חברות בתחום, כמו למשל MOO. לא מדובר על השקעה שתשתלם בטווח הקצר, אלא כזו שעשויה להשתלם בטווח הארוך, אם וכאשר האינפלציה תרים את ראשה.

דנה מוסיפה ושואלת לגבי ביצועי מתכת הכסף בשבוע האחרון

כפי שהסברנו פעמים רבות, הכסף הוא מתכת שבעברה היתה מוניטרית, אולם כיום היא בעיקר תעשייתית. לפיכך כאשר החל המשבר, מחירה התרסק הרבה יותר מן הזהב, כתגובה לירידה הצפויה בביקוש התעשייתי. מאותה הסיבה הוא גם לא השתקם באופן מהיר ונחרץ כמו מחיר הזהב, בתגובה לצעדי הבנקים המרכזיים. עם זאת, לכסף עדיין ישנה קורלציה למחיר הזהב, היות וישנו ציבור של משקיעים (ואנוכי בתוכם) אשר צופים שהוא ישוב לשימוש מוניטרי ביום מן הימים. לפיכך כאשר הזהב מראה חוזקה כפי שקרה השבוע, הכסף נוטה לבוא בעקבותיו (בדרך כלל באיחור). אני מקווה שזה עונה על השאלה.

עמיר שואל לגבי שוק הנדל"ן בישראל, והאם הקורונה תביא להתרסקות הבועה בענף זה.

שלום עמיר. את דעתי לגבי שוק הנדל״ן בישראל בפרט ובעולם הרחב בכלל הבעתי במספר הזדמנויות. אני חושב שהוא מנופח מעבר לכל פרופורציה ועתיד לרדת. תחזית זו לא עמדה היטב במבחן הזמן, היות והבועה שאת פיצוצה חזיתי לפני שנים המשיכה להתנפח ולהתנפח, עד שהציבור כבר לא מאמין שמחירי הנדל״ן מסוגלים לרדת. ישנן כל מיני אמונות תפלות, כביכול מחירי הנדל״ן במדינת ישראל תמיד יטפסו כי זאת מדינה קטנה, כי יש מחסור בקרקעות, כי ישנם עולים חדשים שתכף יגיעו ארצה וכי האמא היהודיה רוצה שלילד שלה תהיה דירה. לדעתי כל הגורמים הללו מתגמדים לעומת סוגיית הריבית האפסית, אשר בעשור האחרון דחפה חוסכים סולידיים החוצה מן הפק״מים למיניהם, היישר לזרועות הקבלנים.

לכאורה, המשך מדיניות מקלה של בנק ישראל (בתוספת כל מיני צעדים כמו דחיית תשלומי משכנתה למובטלים וכן הלאה) עשויה להמשיך ולקיים את הבועה. אך אם אכן גל האבטלה שאנו רואים לנגד עינינו ימשך, ובמיוחד אם חברות ההייטק יהיו המוקד של גל הפיטורים הבא, אזי צעדי בנק ישראל כבר לא יעזרו. משפחות שנטלו משכנתאות גבוהות מדי ולא מסוגלות לעמוד בתשלומים החודשיים יאלצו למכור את דירותיהם, לפני שהבנק יעקל אותן. הדבר יגרום להצפה פתאומית של השוק, מה שיאלץ את המחירים לרדת. בתגובה, רוכשי דירות פוטנציאליים (במידה ועדיין יש להם עבודה והם מסוגלים לקבל משכנתה) מן הסתם יעצרו את הרכישות, על מנת להמתין ולראות אם המחירים ירדו עוד, מה שיחריף את המפולת, וחוזר חלילה. מומחים בתחום הנדל״ן נוהגים לטעון שמעגל קסמים כזה לא יכול להיווצר, משום שכל מי שמוכר את דירתו מן הסתם יצטרך לשכור דירה כדי לגור בה, מה שיגביר את הביקוש לדירות להשכרה וימשוך משקיעים חדשים לענף. אולם הם מתעלמים מכך שבשעת דחק אנשים נוטים להצטופף, ילדים חוזרים לגור אצל הוריהם וכן הלאה, מה שמאפשר לביקוש להצטמצם במידה ניכרת. לפיכך אני הייתי נזהר מאוד מפני השקעה בנדל״ן בעת הנוכחית. אינני יודע בוודאות אם בועת הנדל״ן בישראל תואיל בטובה להתפוצץ כבר או לא, אבל אם כן – זה יהיה מרחץ דמים.

ואוסיף עוד משהו – כל האמור לעיל אפילו לא מתייחס לאפשרות שנחווה התפרצות אינפלציונית, אשר תיאלץ את בנק ישראל לשנות כיוון ולהעלות את הריבית! במקרה כזה פיצוץ הבועה יהפוך לוודאי, והדרך היחידה לעצור את המפולת בשוק הנדל״ן תהיה אם הממשלה תתערב ותתחיל לערוב למשכנתאות, או לקנות בעצמה דירות, או איזו זוועה סוציאליסטית אחרת מסוג זה. בארה״ב, הבנק המרכזי עשה זאת אחרי התפוצצות בועת הסאב פריים, באמצעות רכישת אגרות חוב מגובות משכנתה. אבל לפי מיטב ידיעתי בישראל אגרות חוב שכאלה לא קיימות, ולכן כנראה שזאת הממשלה שתצטרך להתערב.

איציק שואל האם איננו עומדים לחוות דפלציה חריפה אשר תביא את מחיר הזהב לאזור אלף דולר לאונקיה ומטה, והאם עקב כך לא כדאי לשבת על מזומנים עד שהדפלציה תסתיים?

תודה לך איציק, על כך שאתה תמיד מאתגר אותי ואינך מאפשר לי לנוח על זרי הדפנה.

אכן ישנה אסכולה של כלכלנים אשר סבורים כי אנו עומדים לחוות דפלציה חריפה, אשר תשמיד את שוק המניות והנדל״ן, תרומם את הדולר ותוריד את הזהב לאזור האלף דולר ומטה. על אסכולה זו נמנים אנשים כגון הארי דנט, סטיבן קין, מיש שדלוק ואחרים. הם רואים את הזדקנות האוכלוסיה בעולם המערבי, את הירידה בילודה, את האופן שבו הטכנולוגיה מייעלת תהליכים וכן הלאה, ומסיקים מכך שישנו בכלכלה העולמית דחף דפלציוני אדיר, אשר הבנקים המרכזיים אינם מסוגלים לעצור. לפיכך הם מסיקים שהדולר עומד להתחזק, שהסחורות עומדות להישחט, ושמחיר הזהב עומד לצלול.

ובכן, ראשית הם טועים בכך שהם מתייחסים לזהב אך ורק בתור סחורה. הזהב הוא מטבע בינלאומי, בדיוק כמו הדולר או האירו, ובסביבה דפלציונית ערכו צפוי דווקא להאמיר. שנית, הם מזלזלים בכוח וביצירתיות של הממשלות והבנקים המרכזיים ברחבי העולם להמציא תעלולים חדשים כדי לחולל אינפלציה. הרי הללו לא מסוגלים לסבול דפלציה. היא מנפחת את חובותיהם ומקטינה את הכנסותיהם. לדעתי הם עומדים להילחם בה בשיניים ובציפורניים. כל הצעדים שראינו עד היום הם כאין וכאפס לעומת מה שהפדרל רזרב יעשה בעתיד, אם הדפלציה תימשך. הם יקנו אג״ח מכל סוג וצורה, הם יקנו מניות, הם יקנו נדל״ן, הם יקנו סחורות, הם יקנו את החתול שלך וישלמו עליו מחיר טוב, הכל כדי להשיג אינפלציה. ולדעתי בסופו של דבר הם ינצחו, כי יש להם מדפסת והם לא חוששים להשתמש בה.

מי שממתין לזהב ב-700 דולר כדי להיכנס לשוק המתכות היקרות עלול להמתין הרבה זמן. כי עולם שבו מחיר הזהב כל כך נמוך הוא עולם שבו הבנקים המרכזיים הרימו ידיים, ולדעתי זהו אינו תרחיש סביר.

עמיר שואל את שאלת מיליון הדולר (או שמה עלי לומר טריליון הדולר), שמה שוק המניות התנתק סופית מן הכלכלה האמיתית ועתיד להמשיך ולהמריא על בסיס הדפסת הכסף של הבנקים המרכזיים, ללא שום קשר לביצועים של החברות הנסחרות בו, או שמה מדובר במה שמכונה bear market rally, אשר בסופו של דבר יתהפך ויפול חזרה מטה. זוהי שאלה מצויינת על מנת לסיים בה את המאמר הזה של שאלות ותשובות, ולפיכך תהיה האחרונה.

והתשובה היא – שאינני יודע. איש אינו יודע לבטח, משום שמבחינה מוניטרית אנו נמצאים בטריטוריה בלתי מוכרת (שבה היצע הכסף גדל דרמטית, בה בשעה שהמהירות שלו מתכווצת). ניתן לבוא ולטעון כי האינפלציה שהפד מייצר מספקת על מנת לאפשר לשוק המניות לטוס למרומים, וכי התהליך הזה עשוי להמשיך ולקיים את עצמו לאורך זמן. אך באותה מידה ניתן לטעון כי מדובר באשליה, אשר מבוססת על הדחף הספקולטיבי של הציבור, אשר טופח בקפידה על ידי הפד מזה עשור. אנחנו רואים שהמשקיעים בוול-סטריט נאחזים בכל בדל של שמועה אודות חיסון לנגיף הקורונה, ובעובדה שמדיניות הסגר מצטמצמת מדי יום. כל תירוץ שכזה טוב על מנת לדחוף את המדדים עוד אחוז או שניים כלפי מעלה. אך נתוני המאקרו מוסיפים להיות איומים, ואת הפגיעה האמיתית ברווחי החברות לא נראה עד לסוף הרבעון השני. אם יקרה כפי שאני מצפה, והתאגידים יציגו תוצאות חלשות, הרי שביחס לרווחים המניות יהפכו אף יותר יקרות מכפי שהיו לפני פרוץ משבר הקורונה.

אני מאוד אשמח לראות את הבורסה קורסת, משום שבעיני הדבר מייצג חזרה לשפיות. זה לא הגיוני שאנשים ישלמו יותר ויותר עבור מניה של חברה אשר מכניסה פחות ופחות. ככל שקובעי המדיניות מניחים לפארסה הזאת להימשך, כך הם מקרבים אותנו לתרחיש האימים האמיתי, הוא היפר-אינפלציה של הדולר. אך בו זמנית, אני גם מכין את עצמי נפשית לכך שהקריסה הסופית הזו לא תבוא, שהצעדים של הפד ירגיעו את השווקים, וכי המשק יכנס למעין תרדמה מתמשכת, שבה הוא לא ממש צומח אבל גם לא ממש קורס – מה שמכונה סטגפלציה.

ואוסיף עוד הערה אחרונה בנדון. בשאלך ציינת כי מדד ה-S&P500 חצה את רף 3000 הנקודות, רף חשוב מבחינה פסיכולוגית, אשר כרגע מתכנס עם הממוצע הנע של מאתיים הימים. אולם שים לב שהוא לא באמת עשה זאת. הוא זינק לזמן קצר אל מעבר לרף הזה, אולם בסופו של דבר נסגר מתחתיו, מה שמייצג דחיה. אם ההתנגדות הזאת באזור 3000 נקודות תימשך, הדבר מעיד על כך שהראלי הזה הגיע אל סופו, וכי המדד צפוי לבחון מחדש את התחתית.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.