הבירה והקצף

value vs froth

הנה בא התיקון לו ייחלנו. החל מיום שישי, מחיר הזהב נסוג משיא של 2075 דולרים לאונקיה, ל-1950 דולרים לאונקיה בעת כתיבת שורות אלו. הדבר מייצג תיקון של 6% במחיר, והיד עוד נטויה. גם במחיר הכסף אנו רואים מהלך מקביל. הוא יורד משיא של 29.9 דולרים לאונקיה, ל-26.9 דולרים לאונקיה, מה שמייצג ירידה אף חדה יותר של כ-10% אחוזים. בדיוק כפי שהזהרנו כאן בשבועות האחרונים, שום דבר אינו עולה בקו ישר, ולאחר כל זינוק צריך לבוא תיקון בריא.

הדינמיקה הזו נובעת מכך שבשוק ההון ישנם שני סוגים של משקיעים. הסוג הראשון הוא המחושב והמתון. הוא רוכש נכסים באופן מושכל, משום שיש לו סיבות טובות להאמין שמחירם עתיד להמריא. הסוג השני הוא הפזיז וקל הדעת, אשר רודף אחרי מומנטום. למשקיעים מסוג זה לא אכפת מדוע מחירו של נכס מסויים מטפס. הם רק רוצים להשתתף בחגיגה כל עוד היא נמשכת, וממהרים לצאת ברגע שנדמה שהיא מסתיימת. כתוצאה מכך, מחירו של כל נכס מכיל מרכיב מסויים של ערך אמיתי, ומרכיב נוסף של ספקולציה מתעתעת. בוול-סטריט נוהגים להמשיל זאת לכוס בירה, אשר שני שליש ממנה הם משקה ושליש נוסף הוא קצף. אם נרכוש את הנכס כאשר מחירו בשיא, אנחנו עלולים לשלם עבורו ביוקר. אך אם נמתין בסבלנות לתיקון, נראה את כל הקצף מתפוגג, ומה שישאר מתחתיו הוא המחיר ההוגן.

באופן מפתיע למדי, ובניגוד לתחזיות שלי, מה שמוביל לתיקון הנוכחי במחיר הזהב איננו התפרצות דפלציונית נוספת, כמו זו שראינו במרץ. לראיה, הדולר לא זינק והבורסה אינה נופלת. להפך, מה שגורם לציבור לנטוש כעת את הזהב הוא פרץ של אופטימיות קוסמית, שהנה הנה משבר הקורונה עומד להסתיים, שחיסון יעיל נמצא מעבר לפינה, ושהכלכלה עומדת להשתקם לחלוטין. ההוכחה לכך היא שבימים האחרונים מדד הנאסד״ק מציג ביצועים פחות טובים אשר מדד הדאו-ג׳ונס, הוא מדד מניות התעשייה. המשקיעים סבורים שמניות הטכנולוגיה אשר נהנו מן המשבר יקרות מדי עתה, וכי מניות התעשייה המסורתיות מייצגות ערך טוב יותר בהשוואה אליהן. זהו מה שמכונה בתעשיה ״רוטציה״, מסוג אחד של מניות למישנהו. לדעתי זה אינו מעיד על מפולת, אלא להפך – על דרגה חדשה של אופוריה. לפיכך, הם חושבים, אין יותר צורך בזהב, אשר לתפיסתם מהווה נכס מקלט לשעת משבר.

אך כאמור, אותם המשקיעים אשר מוכרים כעת את הזהב אשר ברשותם, מעולם לא הבינו מדוע הוא עולה מלכתחילה. לא היה זה משבר הקורונה אשר דחף מעלה את מחיר הזהב, אלא התגובה המטורפת של הממשלות והבנקים המרכזיים ברחבי העולם למשבר הקורונה. גם אם המחלה תיעלם כליל, הכמויות העצומות של הכסף שהם הדפיסו יש מאין בחודשים האחרונים לא יעלמו יחד איתה. הן נשארות כאן איתנו, ובמוקדם או במאוחר הן יחוללו את האינפלציה הבלתי נמנעת. מחיר הזהב בסך הכל מגיב להיצע הכסף הגואה, ואם הבנקים המרכזיים לא יעלו בקרוב את שיעורי הריבית, הוא צפוי להמשיך ולטפס, ברגע שבו התיקון הנוכחי יסתיים.

כמה נמוך יכול מחיר הזהב לרדת? בתסריט הכי אופטימי, התיקון יסתיים ב-1920 דולרים לאונקיה, הוא השיא הקודם משנת 2011. אך לדעתי זה אינו סביר. כנראה שבימים הקרובים נראה תיקון משמעותי יותר, לאזור ה-1800 דולרים לאונקיה, מחיר אשר שימש כ׳תקרה׳ במשך שנת 2012, ולפיכך סביר להניח שישמש כעת כ׳ריצפה׳. אם התיקון יהיה ממושך ועמוק יותר, יתכן ונראה את המחיר יורד לאזור ה-1600 דולר לאונקיה, מחיר אשר שימש בעבר כתמיכה. אך בכל מקרה, בין אם מדובר בתיקון קל או קשה, לדעתי זוהי הזדמנות קנייה מופלאה. על מנת לנצל אותה יש להמתין מעט ולראות היכן המחיר מתייצב. אם התיקון יהיה קצר יתכן וחלון ההזדמנויות יהיה קצר בהתאם. אם התיקון יהיה עמוק, יהיה לנו פרק זמן ארוך יותר על מנת להגדיל את החשיפה שלנו למתכת היקרה.

לסיכום אני רוצה לומר, שככל שעובר הזמן ואיננו רואים מפולת בבורסה, אני הולך ומשתכנע שהסיכוי לפיצוצה של בועת האשראי העולמית הולך ופוחת. כזכור, מאז ומתמיד הצגתי את התסריט הזה ככואב אך קצר, ובטווח הארוך כפחות מזיק לאוכלוסיה. במקומו, התסריט שהולך ונעשה יותר סביר הוא תסריט האימים האולטימטיבי – היפר-אינפלציה עולמית, אשר תשחוק לאפס את ערכם של כל מטבעות הפיאט, והדולר בראשם. שהרי אם ממשלות העולם אינן מוכנות לאפשר שום סוג של דפלציה, הן בהכרח מובילות אותנו לאחותה הגדולה והמכוערת, היא האינפלציה.

עידכון: מחיר הכסף הרשמי כרגע הוא 24 דולר לאונקיה. אבל לפי אתר Apmex, אם תרצו להניח את ידכם על אונקיה פיזית יפה ומנצנצת, תצטרכו להיפרד מלא פחות מ-35 דולרים! בדיוק כפי שראינו במהלך חודש מרץ, המחיר הרשמי צנח פלאים, אבל הפרמיה זינקה קרוב ל-50%, מה שמדגים את הנתק בין המחיר התיאורטי בבורסת הסחורות והמחיר המעשי בשוק.

 

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

 

14 תגובות ל-“הבירה והקצף

  1. אם מסתכלים על הריצה ב2011 ניראה שהתיקונים היו בסדרי גודל של מה שכבר ירדנו כרגע, אני לא בטוח שיש לנו עוד הרבה לרדת אם בכלל לפני שחוזרים לעלות.

    • שלום אלון –
      זה בהחלט אפשרי שהתיקון כבר הסתיים, אבל לדעתי זה לא סביר.
      אתה צודק שהתיקונים ב-2011 היו בסדר גודל של מה שראינו זה עתה, אבל הקצב של העליות והירידות אז היה איטי ורגוע יותר (למעט הקפיצה הסופית). לפיכך היה יותר זמן לקונסולידציה, מה שלא אירע בשבועות האחרונים. המהירות של המהלך האחרון מרמזת שחלק ניכר ממנו הוא כניסה של כסף ספקולטיבי לתחום (קצף). הכסף הזה יצטרך רובו ככולו לצאת לפני שהתיקון יסתיים.
      שים לב שמחיר הזהב טרם נגע אפילו בממוצע הנע של 50 הימים שלו (1825 דולר), שלא לדבר על הממוצע הנע של 200 הימים (1648 דולר). במהלך שוק שורי תקין, כל נכס חייב מדי פעם לגעת בממוצעים הללו.

  2. מפרספקטיבה היסטורית, פיטר שיף צייץ היום:
    "#Gold is finally moving by over $100 per ounce in a single day, but it's down and not up. I guess that's to be expected early in a bull market, as the biggest daily moves in bull markets are down. It's not until near the end of bull markets that the biggest daily moves are up."

  3. נראה שאתה צודק. אחרי ביקור קצרצר באזור ה1,879$, קפץ ישר לטווח של 1920-1950 ולא יורד.
    יכול להיות שההזדמנות הגדולה מאחורינו כל כך מהר?

    • שלום עמי –
      גם אני מופתע מכך שלאחר הצניחה הגדולה של יום שלישי המפולת בזהב ובכסף לא המשיכה. ציפיתי לתיקון הרבה יותר רציני וממושך. זוהי התנהגות לא אופיינית לזהב. אבל מצד שני הניסיון שלי עם המתכת הזאת נרכש במהלך שבע שנים של שוק דובי, ויתכן שעכשיו המציאות השתנתה וישנם אנשים שקופצים על כל ירידה במחיר, בדיוק כפי שקורה במניות.
      הבא נחכה ונראה מה יקרה מחר. ימי שישי הם נודעים לשמצה במפולות שאירעו בהם בזהב (לקראת הסגירה השבועית, ועוד יותר לקראת הסגירה החודשית, שהן חשובות עבור הסוחרים בוול-סטריט). יתכן שמחר המפולת תתחדש. אנחנו צריכים לחכות לרגע ה״כניעה״, אותו רגע שבו נדמה שהמחיר נופל בלי סוף, והשוורים מרימים ידיים ומוכרים בבהלה. זהו בדרך כלל הזמן שבו התיקון מסתיים.

  4. אם וורן באפט שידוע באי חיבתו לזהב כהשקעה, קנה ברבעון השני השנה מניות של חברה לכריית זהב בסכום עצום – לא הייתי בכלל מתעסקת עם נפילה כמו שהייתה השבוע.

    • אכן טיעון משכנע.
      אבל לשם האיזון, אבהיר שזאת השקעה שבוצעה מתישהו במהלך הרבעון השני של השנה, וזה כולל את חודש אפריל, שבמהלכו מניות הכורים נסחרו במחיר מציאה. הדבר אינו סותר את העובדה שבטווח הקצר הזהב נמצא במצב overbought, ועשוי להוסיף ולתקן.

  5. הי אורן,

    שמת לב לשער הדולר/שקל בזמן האחרון? נראה שהייתה הצמדה לא רשמית לרמה של 3.4 ש"ח לדולר, כאשר מתישהו שבוע שעבר השער צנח בחדות ל3.35 – כנראה לאחר שהפסיקו עם התמיכה.

    • כן. למעשה, אני עוקב אחרי זה בדריכות.
      אם אתה זוכר, במאמר שכתבתי תחת הכותרת ״המלך חולה״ התייחסתי לרמת התמיכה האופקית באזור 3.4 שקלים לדולר, והבעתי את ההשערה שהיא נובעת מההתערבות של בנק ישראל, אשר רואה בה בבחינת ה״קו האדום״ (לא בגוף המאמר, אבל בתגובות, וכמו כן במאמרים מוקדמים יותר בנושא).
      לדעתי הצניחה מתחת ל-3.4 אינה נובעת מכך שבנק ישראל הפסיק עם התמיכה, אלא שהשוק ״כופף לו את היד״ ושבר את ההצמדה דה-פקטו שהוא ניסה לייצר מול הדולר. כרגע אנחנו נמצאים בטריטוריה קריטית, שבה מבחינה טכנית יחס השקל-דולר פרץ ועשוי להוסיף ולהתקדם תיאורטית עד 2.6 שקלים לדולר (ערך שמתקבל מחיסור האמפליטודה של המשולש הנופל שהתרחש בשלוש עשרה השנים האחרונות), למעט אם בנק ישראל יתערב באגרסיביות ויחליש את השקל חזרה ל-3.4 שקלים לדולר או יותר, מה שיהפוך את הפריצה הזאת לפריצה כוזבת.
      כל התחזקות נוספת של השקל מכאן והלאה תאותת לדעתי על מיתון חמור במדינת ישראל, אשר הולך ומעמיק.

      • הי,

        תודה על התשובה!
        עברתי שוב על המאמר ועל ההתכתבויות בנינו. אכן ציירת תמונה ברורה שמתארת את מה שאנו רואים מול העיניים.

        אני מבין שכשאתה מדבר על התחזקות השקל כאינדיקטור למיתון הכוונה היא לקושי בשירות החוב הנקוב בשקלים, אבל האם זה לא זניח ביחס לסביבת הריבית הנמוכה?

        בנוסף, אני מניח שהניסיון של בנק ישראל להלחם בדיפלציה רק יגרום למיתון רע (דיפלציוני) להפוך לרע מאוד (אינפלציוני)

        אתה מסכים עם ההערכה?

      • כאשר אני טוען שהתחזקות השקל ביחס לדולר מנבאת מיתון, אני מתייחס לעובדה שבחסות מדיניות השקל החלש של בנק ישראל בעשור האחרון, כלכלת ישראל נעשתה מאוד מוכוונת כלפי ייצוא. כתוצאה מכך, כל התחזקות של השקל פוגעת מייד בהכנסות התאגידים, וזאת בדגש על חברות ההי-טק. אם חברות אלו, אשר מספקות את המשרות הנחשקות ביותר במשק הישראלי, יאלצו לקצץ בהוצאותיהן ולפטר עובדים, הדבר יפגע אנושות בצריכה. וכך אבני הדומינו יפלו בזו אחר זו וידרדרו אותנו למיתון שכמותו טרם חווינו.
        אם בנק ישראל ינסה להילחם בכך באמצעות הדפסת כסף, הוא אכן עלול להפוך משבר דפלציוני לסטגפלציה איטית וחונקת, או למשבר אינפלציוני מלא, אך הדבר תלוי במידה רבה במה שמתרחש באותו הזמן ביתר העולם.
        על מנת לאזן את התמונה, אני חייב להזכיר שבטווח הקצר אני דווקא צופה התחזקות של הדולר ברחבי העולם, פשוט משום שהוא נחלש כל כך הרבה כל כך מהר. אני מקווה שהדבר יוביל לכל הפחות לתיקון בבורסה, שיצאה לחלוטין מכלל שליטה ושרויה בבועה מטורפת. התחזקות הדולר בעולם עשויה באופן זמני לסייע לבנק ישראל להחליש את השקל ולהקל על היצואנים. אבל אם המגמה ארוכת הטווח של הדולר היא מטה, אזי תקצר ידו של בנק ישראל מלהושיע, והמיתון הנ״ל הוא בלתי נמנע.

  6. פינגבק: ימים ללא בשורה | מבוא לקלקלה·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s