קוראים יקרים, לפני שלושה שבועות טענתי בפניכם כי אנו שרויים ב״ימים ללא בשורה״, וממתינים בדריכות למאורע כלשהו אשר יקבע את עתיד הכלכלה העולמית. ובכן, מאז קיבלנו שלוש בשורות – שופטת בית המשפט העליון בארה״ב רות באדר גינסבורג נפטרה (מה שפותח פתח לרפובליקנים להשיג רוב בבית המשפט העליון), הנשיא טראמפ חלה בקורונה (וכנראה מתאושש), ומן הבית הלבן יצאה הכרזה כי כל תמריץ פיסקלי ידחה עד לאחר הבחירות בנובמבר הקרוב. כל אחת מן הידיעות הללו הובילה לטלטלה קלה בשווקים, אשר חלפה באותה מהירות שהגיעה. אם הבורסה בניו-יורק מסוגלת להתעלם מאירועים בסדר גודל שכזה, כנראה שהבשורה המכרעת עבורה תהיה תוצאות הבחירות.

מדובר במערכת בחירות ייצרית וסוערת, אשר את תוצאותיה קשה מאוד לנבא. אף על פי כן ריכזתי עבורכם מספר תסריטים אפשריים, ואת ההשלכות הצפויות שלהם על השווקים:

א. כהונה שניה לדונלד טראמפ – במידה והנשיא דונלד טראמפ יזכה בכהונה שניה, כנראה שהדבר יוביל פעם נוספת לאופוריה בשווקים, ולשיאים חדשים במדדי המניות. על אף שארה״ב שרויה במיתון עמוק, הציבור האמריקני בטוח שזוהי תולדה של מגיפת הקורונה, ואינו מאשים בכך את הנשיא. הדעה הרווחת היא שטראמפ ״טוב לעסקים״, וכי ברגע שבו ימצא חיסון הכלכלה תתאושש והצמיחה תשוב. כזכור, לאחר עלייתו לשלטון בשנת 2016 הבורסה זינקה, ומחיר הזהב נסוג בחדות כלפי מטה. ישנה סבירות גבוהה שתסריט זה יחזור על עצמו פעם שנייה, פשוט משום שהמשקיעים למדו לצפות לכך. שימו לב שבדיוק כמו כעת, גם ב-2016 שוק המניות היה שרוי בקונסולידציה מתמשכת, ומחיר הזהב נסוג משיא מקומי. בתסריט זה, סביר להניח שהשוק השורי בזהב ידחה עד שהאופוריה הזו תדעך, אי שם במהלך 2021. חודשים ארוכים יחלפו בטרם המשקיעים יבינו כי הצמיחה מבוששת להגיע, בזמן שהגרעונות התקציביים הולכים ונערמים.

ב. עלייתו לשלטון של ביידן – בשעה שהבורסה בניו-יורק התאוששה חיש מהר מן המפולת של חודש מרץ האחרון, הכלכלה האמיתית לא קרובה לכך בכלל. מאות אלפי אמריקנים ממשיכים לאבד את מקום עבודתם מדי שבוע, וכספי הסיוע שקיבלו מן הממשל הסתיימו מזמן. ישנו סיכוי שהאבטלה והמצוקה הכלכלית ידחפו רבים מהם להצביע עבור שינוי, והם יעלו לשילטון את ג׳ו ביידן. תסריט שכזה נחשב ״רע לעסקים״, משום שבאופן מסורתי המפלגה הדמוקרטית דוגלת במסים גבוהים יותר, והדבר עלול לפגוע ברווחיהם של התאגידים. במקרה כזה אני צופה תיקון עמוק בבורסה, אשר עלול אף להתפתח לכדי מפולת כללית. בדיוק כפי שראינו בחודש מרץ האחרון, הדבר עלול להיות מלווה בתיקון מקביל במחיר הזהב, עקב הירידה בצפי לביקוש תעשייתי, והצורך המיידי של המשקיעים לגייס מזומנים. אך לאחר זמן קצר מגמה זו צפויה להתהפך, והזהב עשוי להמריא לשיאים חדשים. יש לזכור שבשנים האחרונות המפלגה הדמוקרטית הקצינה מאוד את עמדותיה, והעולם עלול להתעורר למציאות חדשה שבה המעצמה החזקה בעולם נשלטת על ידי פוליטיקאים מן השמאל הרדיקלי. חוששני שעבור מדינת ישראל הדבר לא ינבא טובות.

ג. תוצאה בלתי ברורה – למרבה הפלא, ישנו סיכוי גבוה שבבוקרו של הרביעי בנובמבר כלל לא נדע מי ניצח בבחירות, משום שהתוצאה תהיה צמודה מדי מכדי לומר בוודאות. במקרה כזה המערכת הפוליטית בארה״ב תיקלע למערבולת. אף צד לא יהיה מוכן להודות בהפסד, ושני הצדדים יאשימו זה את זה בהונאות וזיופים. הפגנות סוערות יפרצו בכל רחבי ארה״ב, וכפי שראינו בחודשים האחרונים הן עלולות להתדרדר חיש מהר למהומות אלימות. הגורם היחיד שיוכל להכריע במקרה כזה הוא בית המשפט העליון. לא לחינם ממשל טראמפ מנסה כעת להביא לידי מינויה המזורז של השופטת איימי קוני בארט, במקומה של גינסבורג. מינוי זה עשוי בסופו של דבר להטות את הכף לכאן או לכאן. מה שבטוח הוא שחוסר וודאות מן הסוג הזה אינו מועיל למדדי המניות, ועלול להוביל לתיקון משמעותי בבורסה. הזהב, לעומת זאת, צפוי דווקא להרוויח מחוסר הוודאות הזה.

ד. תמריצים וגרעונות – על אף מה שנאמר בתסריטים הקודמים, יתכן שהשליטה בסנאט ובבית הנבחרים חשובה יותר לעתיד הכלכלה מאשר השליטה בבית הלבן. בסביבה זו של מיתון עולמי, המניע העיקרי של שוק ההון הוא תמריצים פיסקליים, ממומנים באמצעות חוב. שתי המפלגות בארה״ב תומכות כיום בתמריצים שכאלו. הוויכוח היחיד ביניהן הוא על הקף התמריץ הנדרש והייעוד של הכסף. הרפובליקנים נוטים יותר לסייע לעסקים, מתוך אמונה שהדבר יסייע לשמר מקומות עבודה ולהילחם באבטלה, בשעה שהדמוקרטים מעדיפים להוציא את הכסף על שלל תוכניות רווחה, ואולי אף על מה שמכונה Green New Deal – תוכנית גרנדיוזית לבניית תשתיות ״ירוקות״. תמריצים אלו צפויים בכל מקרה להיות אינפלציוניים, לתמוך בשוק המניות ולדחוף את מחיר הזהב כלפי מעלה. לפיכך מה שחשוב הוא היכולת להעביר את החוקים הללו דרך בית הנבחרים והסנאט. במידה והשליטה בבתים תישאר מפוצלת כפי שהיא כיום, הסיכוי להעברת התמריצים הללו יפחת. לעומת זאת, אם מפלגה כלשהי תצליח להשתלט על שני בתי הקונגרס, הסיכוי לתמריצים פיסקליים יגדל פלאים.

יש לזכור שכל האמור לעיל נוגע לטווח הקצר והבינוני בלבד. למרבה הצער, בין אם דונלד טראמפ או ג׳ו ביידן ישבו בבית הלבן, בטווח הארוך העתיד נראה עגום באותה המידה. החוב הלאומי של ארה״ב חצה לאחרונה את רף 27 טריליון הדולרים, מה שאומר שהגרעון הממוצע של ממשל טראמפ גדול יותר ב-40% מזה של ממשל אובמה, שבעצמו היה חסר תקדים. על מנת לשמור על יציבותה של הכלכלה, הממשל הפדרלי נאלץ לבזבז בקצב הולך וגובר, והדבר אינו בר קיימא. אנו מתקרבים במהירות לנקודה שבה ציבור המשקיעים יאבד אמון ביכולתה של אמריקה להשיב את חובותיה, או אפילו לשלם עליהם ריבית ראויה, כזו שתפצה אותם על הירידה בערך המטבע. זהו כעת כמעט בלתי נמנע שמחיר הזהב עתיד להמריא, על מנת לשקף את המציאות הקשה הזו.