מימין לשמאל: איאנה פרסלי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהן עומר ורשידה טליב

כן, אני מודע לכך ששיבשתי את הביטוי המקראי אשר מופיע בכותרת. אבותינו נהגו לומר ״אליה וקוץ בה״ על מנת לתאר דבר מה טוב שיש בו פגם. אני הפכתי את הסדר על מנת לתאר דבר מה רע, שיש בו נקודת אור כלשהי. הדבר הרע שאליו אני מתייחס הוא עלייתו לשילטון, הכמעט ודאית בשלב זה, של ג’ו ביידן. כפי שכבר סיפרתי לכם בעבר, אני סבור שמדובר בפוליטיקאי מושחת, אשר שלטונו יוסיף לפלג את החברה האמריקאית, ויאיץ את המגמה העולמית של שחיקת חירויות הפרט. נקודת האור היחידה שאני רואה כאן היא האפשרות שבועת האשראי העולמית תתפוצץ במהלך הכהונה שלו.

מי מכם שעוקבים אחרי הבלוג הזה מראשיתו, יודעים כי אני מייחל להתפוצצותה של הבועה הזו מזה שבע שנים. במהלך שנות שלטונו של ברק אובמה הייתי בטוח שהדבר יתרחש במשמרת שלו. היה זה רק הוגן לו כך היה קורה, משום שאובמה היהיר והזחוח זכה במוניטין שלו כמשקם הכלכלה האמריקאית לאחר משבר הסאב-פריים בזכות הצעדים הקיצוניים וחסרי האחריות של הפדרל רזרב. לו מדיניות הריבית האפסית וההקלה הכמותית היו מסתיימות במיתון נוסף עוד במהלך כהונתו, היתה זו הוכחה שהתערבות מאסיבית של הבנק המרכזי בכלכלה אינה מובילה לצמיחה. בועת האשראי היתה נגדעת באיבה, כאשר הנזק לכלכלה עוד היה נסבל. היינו חווים מיתון חריף, אולם מתאוששים ממנו ומסוגלים לשוב לדרך הישר.

אך כפי שאתם יודעים, זה מעולם לא התרחש. אובמה סיים את תפקידו לפני שהבועה התפוצצה, והעולם פיספס את ההזדמנות להבין עד כמה המדיניות הכלכלית הסוציאליסטית שלו היתה גרועה. במקומו עלה לשילטון דונלד טראמפ, עם הבטחה לקיצוץ נרחב במס החברות ולניסוח הסכמי סחר חדשים עם שותפות המסחר הגדולות של ארה״ב. במהלך השנים הללו הבעתי את החשש, שאם הבועה תתפוצץ במהלך כהונתו, הציבור יאשים בכך את השיטה הקפיטליסטית, אשר מזוהה כעת עם דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. אני מודה, התקשיתי להאמין שהבועה הזו תוכל להחזיק מעמד במשך זמן רב, והיו רגעים בהם נדמה היה שהיא אכן מתפוצצת. בסוף 2018 אירעה מפולת בבורסה, ומפולת אף יותר קשה התרחשה השנה, עם פרוץ מגיפת הקורונה. כלכלת ארה״ב נקלעה באופן רשמי למיתון, ובכל אירוע דומה בעבר היה בכך די על מנת להביא את כל בעלי החוב למיניהם לכדי חדלות פירעון. אך הנה הגענו לתום כהונתו של טראמפ, והבועה הזו עדיין עימנו. באורח פלא, תמריצי ענק מוניטריים ופיסקליים איפשרו לה להחזיק מעמד. מחירי המניות עדיין משייטים להם אי שם בסטרטוספירה, מנותקים לחלוטין מן הכלכלה האמיתית, אשר שרויה במיתון עמוק.

והנה אנו מגיעים לכהונתו של ג׳ו ביידן, אשר אני חושד שתהיה אגרסיבית יותר ברפורמות הסוציאליסטיות שלה מכפי שאיש מסוגל לדמיין. הציבור הישראלי אולי אינו מודע לכך, אולם במהלך השנים האחרונות המפלגה הדמוקרטית הקצינה מאוד את עמדותיה. מי שנותן בה את הטון כיום הן ארבעת חברות הקונגרס אשר ידועות בכינוי "The Squad", הלא הן אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהן עומר, רשידה טליב ואיאנה פרסלי. הראשונה לטינית מניו-יורק, השנייה מוסלמית מסומליה, השלישית פלשתינית, הרביעית אפרו-אמריקאית משיקגו. כולן קומוניסטיות בעלות עיניים רושפות, נחושות לחסל את המעט שנותר מן הקפיטליזם באמריקה, ולחלק מחדש את ההון שלה. איש מבין אנשי המפלגה הדמוקרטית לא מעז להתעמת איתן. כל מה שהן דורשות הופך במהרה למדיניות רשמית של המפלגה, כמו למשל תוכנית ״הגרין ניו-דיל״. מהו הסיכוי שג׳ו ביידן הקשיש יהיה מסוגל לעמוד בפניהן? לדעתי, הן אלו שידחפו אותו להשלים את מה שאובמה כינה בזמנו ״שינוי יסודי של אמריקה״.

וזוהי נקודת האור – שאם הבועה תתפוצץ תחת ממשל ביידן, אזי אולי סוף סוף יעשה צדק, והציבור האמריקאי ילמד לזהות את השפל הכלכלי שיבוא בעקבותיה, עם הסוציאליזם והיעדר החירות הכלכלית. אני מודע לכך שמדובר בתקווה רפה וקלושה מאוד. בדרך כלל, הכאב והמחסור אשר נובע ממיתון ממושך אינו מרחיק בני אדם מעטיני השלטון, אלא להפך, מגביר את התלות שלהם בקצבאות. אך פיצוצה של בועת האשראי פירושה שהממשל הפדרלי לא יוכל להוסיף ולבזבז ללא הגבלה. הציבור יסרב לקבל תשואה כה נמוכה עבור אגרות החוב שהוא מנפיק והפדרל רזרב יאלץ להפוך לרוכש הבלעדי שלהן. הדבר יאיץ את קצב האינפלציה וילמד את הציבור אחת ולתמיד שאין ארוחות חינם. כל הרחבה של הסיוע הממשלתי תוביל מיידית לזינוק במחיריהם של מוצרי היסוד בסופרמרקט, ורמת החיים תישחק בהתמדה. הסבל שיגרם לאוכלוסיה יהיה עצום, אך אין מכך מנוס. תהיה זו התחנה האחרונה של רכבת שיצאה לדרכה לפני שנים רבות.

לסיום, אני רוצה להוסיף כי מה שמתרחש בבורסות בימים האחרונים מעיד על המידה שבה הן מנותקות מן המציאות. תחת הכותרת של הצלחה בפיתוח חיסון למגיפת הקורונה, תחילה של חברת פייזר ולאחר מכן חברת מודרנה, מדדי המניות זינקו פעם נוספת לשיאים חדשים. אולם להזכירכם, סיום מוצלח של המגיפה כבר מתומחר מזמן במחירי המניות. אחרת לא היתה שום סיבה שהן יטפסו כה מהר מן השפל של חודש מרץ האחרון, ויקבעו שיאים חדשים. יתירה מכך, כולם מתעלמים בנון-שלנטיות מן הכוונה של ממשל ביידן להעלות את מס החברות. אם ב-2016, בעת עלייתו של טראמפ לשילטון, תוכניתו להפחית את המס שימשה כתירוץ לראלי כה סוער, כיצד זה שכעת שוק ההון מתעלם מן הכוונה להפוך את המדיניות הזו? זו הדגמה לחוסר ההיגיון אשר מובנה בימינו בשוק ההון. אני חוזר ומזהיר את הציבור – כפי שהשוק אינו רציונלי בדרך למעלה, הוא עלול להיות בלתי רציונלי בדרך למטה. רמז לכך אפשר למצוא במדד ה-VIX, אשר מאז המפולת האחרונה סירב בעקשנות לרדת מתחת ל-20 נקודות. הוולטיליות הגבוהה הזו אמורה לרמוז לציבור המשקיעים בבורסה, שהם משייטים במים בוגדניים.