הבהלה לכסף

silver squeeze

לפני שבועיים, קוראים יקרים, סיפרתי לכם אודות המהפכה אשר התחוללה בשוק ההון, כאשר חבורת גולשים באתר Reddit החליטה לבעוט לוול-סטריט בישבן, ולייצר Short squeeze במניית רשת החנויות GameStop. מאז הספיקה העיתונות הכלכלית להספיד את המהלך כאפיזודה חולפת, ורשות ניירות הערך האמריקאית פתחה בחקירה בחשד להרצת מניות (כי כידוע, רק למיליארדרים מותר לעשות זאת). ובכן, אני יכול לבשר שהפרשה הזו רחוקה מלהסתיים. כעת, כאשר הציבור הרחב הבין את הכוח הטמון בידו, הוא אינו עומד לוותר עליו רק משום שהרשויות מנופפות עליו באגרופן. בימים אלו תופס תאוצה קמפיין חדש, אשר עשוי לא רק להניב רווחים נאים למשתתפיו, אלא להחליף את השיטה המוניטרית תחתיה אנו חיים. תכף נרחיב בנושא הזה, אולם ראשית עלינו להכיר מונח חדש.

דמיינו לעצמכם חנות מכולת בפלורידה, רגע לפני שסופת הוריקן עומדת להכות. הלקוחות המבוהלים כבר ניקו את הסחורה מן המדפים, וכל מה שנותר הוא כמה חבילות של קרקרים ושישייה אחרונה של מים מינרלים. בעל החנות מתכונן לסגור את הדלתות ולמהר הביתה, כאשר שני בחורים נואשים מופיעים בפתח.
״אני אקח את כל מה שנשאר לך,״ אומר הראשון.
״לא, אני אקח את כל מה שנשאר!״ אומר השני.
״אני מוכן לשלם מאה דולר בשביל הקרקרים והמים,״ מכריז הראשון.
״אני מוכן לשלם מאתיים!״ זועק השני ושולף את ארנקו.
״שלוש מאות דולר!״ מחזיר הראשון.
״ארבע מאות!״ עונה השני.
״חמש מאות דולר!״
״אלף דולר!״
כך הם מתווכחים ביניהם עד שלאחד מהם אוזל הכסף והוא נאלץ לעזוב בידיים ריקות.

הסיטואציה שתיארתי בפניכם ממחישה את מה שמכונה בכלכלה ״היצע קשיח״. בשוק אשר בו ההיצע מוגבל ואינו מסוגל להתאים את עצמו לשינויים בביקוש, הופעתו של לקוח חדש עשויה להשפיע באופן דרמטי על המחיר. הדבר נכון במיוחד כאשר ללקוח זה יש כיסים עמוקים, והוא מוכן להציע הרבה מעבר למחיר המקובל. אתם עשויים לחשוב שזוהי דוגמה קיצונית, וכי בתנאים רגילים איש לא יציע אלף דולר עבור מוצרים בסיסיים שכאלו. אולם מה אם הלקוח איננו אדם פרטי כי אם תאגיד בינלאומי? ומה אם המוצר איננו קרקרים, אלא חומר גלם נדיר אשר הכרחי לשם ייצור מוצריו? לפתע פתאום הסיטואציה נעשית הרבה יותר סבירה.

זהו המצב אשר בו שרוי כיום שוק הכסף. למי שחדש בבלוג נסביר שהכוונה היא למתכת, ולא לפיסות הנייר הצבעוניות שאותן אנו נוהגים להחזיק בארנק. זהו יסוד נדיר, אשר ריכוזו בקליפת כדור הארץ גבוה בסך הכל פי 15 מזה של הזהב. במשך אלפי שנים הוא שימש כאמצעי חליפין, אולם במאה השנים האחרונות איבד בהדרגה את השימוש המוניטרי והפך בראש ובראשונה לחומר גלם תעשייתי. בתור המוליך הטוב ביותר בטבלה המחזורית, יש לכסף תפקיד חשוב בתעשיית האלקטרוניקה. הוא נחוץ לייצורם של פנלים סולריים, משמש כחומר הלחמה וכמאיץ בריאקציות כימיות. בנוסף, הוא חומר אנטיספטי באופן טבעי, ולאחרונה החלו לעשות בו שימוש בתחום הרפואה. לפיכך, מרבית הכסף אשר נכרה אי פעם מן האדמה אינו זמין עוד לשימוש. הוא שוכן כיום בסרטי צילום, טלוויזיות ומחשבים ישנים, אשר נחים בתחתיתה של מזבלה כלשהי.

לאחר שממשלות העולם חדלו מלהשתמש בכסף לשם ייצור מטבעות, הן החלו למכור את המאגרים שלהן לשוק החופשי. לדבר היתה השפעה מדכאת על מחיר הכסף. למעט שתי תקופות ראויות לציון, הראשונה בתחילת שנות השמונים והשנייה בין 2011 ו-2013, מחיר הכסף היה נמוך מאוד, ופיגר אחר שיעור האינפלציה הכללי. כתוצאה מכך, לא היה תמריץ חזק ליזמים להקים מכרות כסף חדשים. כיום המאגרים הממשלתיים כבר מוצו והתרומה שלהם להיצע היא זניחה, אך ההשפעה ארוכת הטווח שלהם על תעשיית המכרות עודנה עימנו. מרבית המכרות המייצרים כסף עושים זאת כתוצר לוואי של כריית נחושת, עופרת ואבץ, ולא בתור מחצב ראשי. כמו כן, נדרשות שנים ארוכות על מנת לאתר ולפתח מכרה חדש. לכן התפוקה השנתית כמעט ואינה מושפעת משינויים בביקוש לכסף, וההיצע שלו קשיח למדי. מאז 2016 תפוקת המכרות נמצאת בירידה, והעולם עומד בסכנה של מחסור במשאב החשוב הזה.

בכלכלת שוק חופשי, התרופה למחסור היא עלייה במחיר. מחיר גבוה יותר מהווה תמריץ עבור תעשיית המכרות להגדיל את האספקה, ועבור הצרכנים לחסוך בשימוש בכסף, ולהשקיע בטכנולוגיות למיחזור. אולם משום מה מחיר הכסף ממאן לטפס. אנליסטים מסויימים בתחום המתכות היקרות טוענים שזוהי תולדה של מניפולציות מתמשכות במחיר הרשמי, אשר נקבע בבורסת הסחורות המכונה COMEX. לדבריהם, קומץ של גופים גדולים (אשר את זהותם המדוייקת איננו יודעים, אך סביר להניח שמדובר בבנקים) מחזיקים בפוזיציית שורט מרוכזת על מחיר הכסף, אשר גדולה לאין שיעור מן הרזרבות אשר עשויות להיות ברשותם. היות ומרבית הסוחרים אשר רוכשים חוזים עתידיים בבורסת הסחורות מסתפקים בסוף התקופה בתשלום במזומן, ואינם דורשים מסירה פיזית של מטילי כסף, המניפולציה הזו יכולה לכאורה להימשך לעד. מכירה בחסר של חוזים עתידיים מייצרת מראית עין של שפע סחורה בשוק, ונוטה לדכא את המחיר. מי שסובלים מכך הם בעלי המכרות, אשר נאלצים למכור את תוצרתם במחיר מגוחך, רק כדי להימנע מפשיטת רגל. קורבנות נוספים הם אזרחי המדינות אשר בתחומן שוכנים המכרות הללו, כגון מקסיקו ופרו, אשר אינם מקבלים תגמול נאות עבור משאבי הטבע שלהם.

כאן נכנסים לתמונה הגולשים בפורום WallStreetSilver. שימו לב, זהו אינו הפורום המקורי שבו החל המהלך במניית GameStop. זהו פורום מתחרה, אשר הוקם במיוחד על מנת להילחם במניפולציה בשוק הכסף. במרוצת השבועיים האחרונים הוא צבר למעלה מ-24 אלף משתתפים. מדובר במספר זעום בהשוואה ל-9 מיליון הגולשים של הפורום המקורי. אולם נראה שהם חדורי מוטיבציה לחולל מהפך בשוק הכסף. פורום זה מהווה מקום מפגש עבור שני דורות – קהילת אוגרי הכסף המסורתיים, אשר חלקם עוסקים בכך במשך עשורים, ומשקיעים צעירים אשר זהו להם המפגש הראשון עם הנכס המרתק הזה. הראשונים מביאים את הידע והניסיון, והאחרונים את ההתלהבות ואת חוש ההומור. תוכניתם היא לרכוש כמה כסף פיזי שניתן, על מנת להטות את כף המאזניים ולייצר מחסור. אם התיאוריה נכונה, ואכן ישנם בשוק שחקנים גדולים אשר מוכרים כסף בחסר, מבלי שיש להם סחורה פיזית על מנת לגבות זאת, הדבר עשוי לשים קץ לתרמית.

עצם השמועות אודות המהלך הצליחו לחולל זינוק קצר טווח במחיר הכסף. הוא המריא ל-30 דולר לאונקיה, בטרם נסוג חזרה ל-26 דולר. הדבר גרם לתקשורת להתייחס לעניין בביטול, ולטעון שהניסיון לבצע Short Squeeze לכסף נכשל. אך חברי הפורום אינם מרימים ידיים. בשבועיים האחרונים הם הסתערו על סוחרי הבוליון, וניקו אותם לחלוטין מסחורה. כתוצאה מכך הפרמיות זינקו, והמוצרים המעטים שניתן להשיג מיועדים למשלוח מאוחר. יש להודות שיש הבדל גדול בין שוק הכסף הקמעונאי, אשר בו נמכרים מטבעות ומטילים קטנים, ובין השוק הסיטונאי, אשר בו נסחרים מטילים תעשייתיים גדולים בני אלף אונקיות. אך אם ישנו ביקוש גבוה בשוק הקמעונאי, ואם הלקוחות מוכנים לשלם פרמיה גבוהה, אזי בסופו של דבר המחסור יזלוג לשוק הסיטונאי, כאשר המזקקות והמיטבעות יציעו מחיר גבוה יותר עבור המטילים מכפי שהצרכנים התעשייתים הגדולים נוהגים לשלם.

והנה הפואנטה שאותה רבים מחמיצים – אם הלחץ על השוק הסיטונאי ימשך, בשלב מסויים הצרכנים התעשייתיים עלולים להיבהל, ולהתנהג בדיוק כמו לקוחות נואשים בחנות מכולת, בזמן סופת הוריקן. אני מתייחס בכך לתאגידים בינלאומיים כגון אפל, סמסונג, טסלה וכו׳, אשר בכל אחד מן המוצרים שלהם ישנה בסך הכל כמות מזערית של כסף, אך היא הכרחית לשם הייצור. הללו עשויים להגדיל את הביקוש, במטרה לאגור את הסחורה ולהתמודד עם מחסור פוטנציאלי. מרגע זה והלאה, מדובר יהיה בנבואה אשר מגשימה את עצמה. הביקוש המוגבר יחריף את המחסור, יגביר את הלחץ על השוק הסיטונאי, יזניק את המחיר ויאלץ את בנקי ההשקעות לסגור את פוזיציית השורט שלהם בהפסדים עצומים.

לתרחיש כזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לשוק המתכות היקרות. ראשית, הוא עלול להביא לכדי התמוטטותם של בנקים גדולים, מה שיאלץ את הפדרל רזרב להתערב פעם נוספת ולחלץ אותם, בדיוק כמו במשבר של 2008. הדבר יעשה מן הסתם באמצעות כסף אשר יודפס יש מאין, מה שיעורר זעם ציבורי עצום ויחריף עוד יותר את החששות מפני אובדן ערכו של הדולר. היות וזהו תהליך המעצים את עצמו, הוא עשוי להביא לנהירה המונית לנכסים ״קשים״ כגון זהב וכסף, אשר אותם לא ניתן להדפיס יש מאין. הדבר יהיה שקול לשינוי בשיטה המוניטרית שבה אנו משתמשים. לא תידרש לשם כך שום החלטת ממשלה, משום שהציבור יביא לכך בכוחות עצמו.

מה שתיארתי זה עתה נשמע כמו תסריט דימיוני. כיצד ניתן להעלות על הדעת שחבורת גולשים מאיזה פורום תוכל להפיל את הדולר ממעמדו כמטבע הרזרבה הבינלאומי? התשובה היא שלא הגולשים הם שאחראיים לכך. הממשלות אשר במשך שנים ארוכות הוציאו הרבה מעבר ליכולתן והבנקים המרכזיים אשר סייעו בידיהן, הם אשר הביאו אותנו למצב שבו מעמדו של הדולר כה חלש ושברירי, עד אשר כל דחיפה קטנה מסוגלת להפילו. הגולשים עשויים בסך הכל לספק את הדחיפה הזו.

עידכון: כאילו בתגובה לדברים שרשמתי במאמר לעיל, התפרסמה כעת בפורום WallStreetSilver הודעה, אשר לכאורה נכתבה על ידי אדם העובד בבנק, ומזהיר את הקוראים שהניסיון לבצע שורט סקוויז בכסף עלול למוטט את המערכת הבנקאית ולהפיל את הדולר. כמובן שאין לי שום דרך לדעת אם ההודעה הזו היא אותנטית, או שמה נכתבה בתור בדיחה על ידי מישהו שדווקא מעוניין לעודד את המהלך. אך בכל מקרה, זה מעניין.

banker warning on silver

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

2 תגובות ל-“הבהלה לכסף

  1. שווי השוק של GME נמוך לאין שיעור מזה של כסף (המתכת). האם אתה סבור שכמה עשרות – מאות אלפי אנשים יוכלו באמת לספק את הדחיפה הנחוצה? קח בחשבון שהסכומים שהאנשים האלה משקיעים לרוב קטנים מאוד ואפילו כולם ביחד יכולים שלא להשתוות למשקיע גדול אחד.

    • שלום –
      ראשית, אציין ששווי השוק של מתכת הכסף הרבה יותר נמוך מן ההערכות אשר ראיתי מסתובבות בתקשורת. הסיבה לכך היא שלהבדיל מן הזהב, מרבית הכסף אשר נכרה מן האדמה בעשורים האחרונים כבר נוצל על ידי התעשייה, נח בתחתיתה של מזבלה כלשהי, ובמחיר הנוכחי זה בלתי כלכלי למחזר אותו. אני מעריך את שווי השוק של הכסף הזמין לרכישה בלא יותר מ-100 מיליארד דולר.
      שנית, אם השוק אכן ״לחוץ״ כפי שאני חושד, והביקוש התעשייתי משתווה פחות או יותר להיצע, הרי שכל תוספת קטנה לביקוש עשויה להטות את כף המאזניים לעבר מחסור. מדובר בתהליך בלתי ליניארי אשר מזין את עצמו – כמה מן הצרכנים התעשייתיים הגדולים שומעים אודות תנועת wallstreetsilver, ומתחילים לחשוש מפני מחסור. הם מקדימים תרופה למכה, ומגדילים במקצת את הזמנותיהם, על מנת לייצר רזרבה. הדבר מגדיל את הלחץ בשוק ומעלה את הפרמיות בשוק הסיטונאי, מה שמכניס צרכנים נוספים ללחץ וחוזר וחלילה. למה דומה הדבר? לפתית שלג בודד אשר נוחת על צלע הר ומחולל מפולת שלגים. לא משקלו של פתית השלג הוא החשוב כאן, אלא חוסר היציבות אשר היה קיים מלכתחילה במערכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s