דמיינו לעצמכם שאתם עומדים בראשו של בנק מרכזי. השנה היא 2008, וזה עתה התפוצצה בארה״ב בועת נדל״ן עצומה. גל של פשיטות רגל מכה בבנקים ובתאגידים הגדולים, מאיים לסחוף איתו לתהום את הסקטור הפיננסי כולו. הבורסה צונחת ללא מעצורים. הטלפון שלכם אינו חדל מלצלצל. פוליטיקאים, מנכ״לים ומשקיעים גדולים, כולם דורשים מכם להתערב. באקט של ייאוש, אתם מפחיתים את הריבית לאפס ומציפים את המערכת בנזילות. לזמן קצר זה עובד. הכסף החדש אשר נוצר יש מאין עוצר את פשיטות הרגל ומרגיע את השווקים.

אך אתם יודעים שזהו אינו פתרון של קבע. היועצים שלכם מזהירים אתכם שלכלכלה העולמית ישנן בעיות מבניות, אשר אותן לא ניתן לפתור כבמטה קסם. אוכלוסיית העולם המערבי מזדקנת. אנשים מביאים לעולם פחות ילדים מכפי שנהגו בעבר, ויותר עובדים יוצאים לגמלאות מאשר נכנסים לשוק העבודה. עומס החוב הולך וגובר, ונדרשת צמיחה מתמדת על מנת לשרת אותו. ישנו חוסר איזון חריף בין כלכלות המזרח הרחוק, אשר מייצרות את מרבית המוצרים בעולמנו, ובין כלכלות המערב, אשר עסוקות בצריכה. השיטה המוניטרית אשר קיימת מראשית שנות השבעים, המבוססת על שטרות נייר חסרי גיבוי, נמצאת בסכנה. היכולת של היצע הכסף להתרחב באופן אלסטי היתה נוחה מאוד בעיתות של צמיחה. אך כעת הוא מאיים להתכווץ באופן אלסטי, להכניס את ארה״ב לשפל כבד, ולערער את מעמדה כמעצמה השלטת.

בפניכם עומדות שתי אלטרנטיבות. האפשרות הראשונה והאחראית היא להניח לכל זה להתרחש – להניח לבנקים פושטי-הרגל לקרוס ולהיעלם, לתת לבעלי המניות שלהם לשאת בהפסדים, לאפשר לסקטור הפיננסי להתכווץ בחזרה למימדיו הטבעיים, לאלץ את הממשלה הפדרלית להדק את החגורה ולצמצם את הוצאותיה, להכריח את העם האמריקאי להפחית את רמת החיים שלו ולחסוך יותר, להסתפק בכלכלה קטנה יותר, אך גם יציבה ושיוויונית יותר. האפשרות האחרת היא לנסות ולדחות את הקץ. באמצעות הדפסת כסף מתמשכת ורכישה של אגרות חוב בשוק החופשי, יש באפשרותכם לדכא את רמות הריבית ארוכות הטווח, לעודד את התאגידים ללוות יותר כסף, ולשלוח את הציבור לסיבוב נוסף של קניות ובזבוזים. באופן זה אתם מסוגלים לייצר מראית עין של צמיחה, ולהעניק לשיטה המוניטרית הכושלת שלכם עוד כמה שנות חיים. 

היות ואתם אנשים שפלים וחסרי חוט שדרה, אתם בוחרים באפשרות השניה. על מנת לבלבל את הציבור, ולהקשות עליו להבין מה מתרחש, אתם מעניקים לתוכנית שלכם את השם המפוצץ ״הקלה כמותית״. לאנשי הקונגרס הטפשים אתם משקרים, ומספרים להם שמדובר במהלך זמני והפיך. התוכנית יוצאת לפועל, ועובדת להפליא. בעזרת הכסף שהדפסתם יש מאין אתם רוכשים את כל המשכנתאות ה׳רעילות׳ שידידיכם הבנקאים חילקו במהלך העשור הקודם. באופן זה אתם מחלצים אותם ומאפשרים להם לשוב לריווחיות. עד מהרה הם שוחים בכסף, וחוזרים לחלק לעובדיהם בונוסים נדיבים. אגרות החוב הממשלתיות שאתם רוכשים מאפשרות לממשלה הפדרלית ללוות טריליוני דולרים בזול, ולבזבז כאילו אין מחר. חלק ניכר מהכסף החדש הזה מוצא את דרכו אל הבורסה, והמדדים הולכים ומתאוששים מן המפולת. אף על פי שרמת האבטלה עדיין גבוהה, ומיליוני אמריקאים איבדו את בתיהם, מתחילה בוול-סטריט חגיגה, אשר צפויה להימשך שנים ארוכות. אתם יודעים היטב שהמדיניות שלכם מיטיבה עם העשירים על חשבון העניים, וכי היא תוביל בסופו של דבר לחוסר-שיוויון קיצוני. אבל לא אכפת לכם, משום שאתם משתייכים למעמד העליון. כל הפוליטיקאים אוהבים אתכם, כל המיליארדרים חושבים שאתם גאונים, ואפילו מגזין טיים בחר בכם כאיש השנה.

יש רק בעיה אחת קטנה עם התוכנית, מתריעים בפניכם היועצים שלכם, ומפריעים לכם לנוח על זרי הדפנה. איזו בעיה? אתם מזדעקים. זהו מחיר הזהב. מאז השקת תוכנית ׳ההקלה הכמותית׳ הוא כמעט והכפיל את עצמו. הדפסת הכסף הזאת גורמת לציבור לחשוש מפני אינפלציה, ולאבד אמון בדולר. אנחנו חייבים לעשות דבר מה בנוגע לכך, אחרת אנשים יחלו להיפטר מאגרות החוב הממשלתיות, וכל מאמצינו ירדו לטימיון. הבא נתקשר לידידינו בבנקי ההשקעות, אתם מציעים. זה עתה הצלנו אותם מפשיטת רגל, והם חייבים לנו טובה. הם בוודאי ידעו מה לעשות. הבנקאים לא מאכזבים אתכם. הם סבורים שהם מסוגלים להשתלט על מחיר הזהב. כל שנדרש לעשות הוא למכור בבת אחת כמות עצומה של חוזים עתידיים, עדיף בשעת לילה מאוחרת, כאשר המסחר דליל. הדבר יפחיד את הציבור וישכנע אותו שהשקעה בזהב היא עניין מסוכן. אך האם הדבר לא יעמיד אתכם בסכנה? אתם שואלים. הרי לשם כך תידרשו לפתוח פוזיציית שורט ענקית. אין בעיה, הם מרגיעים אתכם. אחרי שהמחיר יפול די הצורך, אנחנו נרכוש את הזהב מחדש, במחיר זול יותר. כך נשוב ונעשה, פעם אחר פעם, עד שאיש לא ירצה עוד להשקיע בזהב. באופן זה תגרפו לכיסיכם הון עתק, אתם מציינים. זהו בסך הכל תשלום נאות עבור השירות שאנו מעניקים, הלא כן? מחייכים חבריכם הבנקאים. אבל זה בלתי חוקי, מתערבים היועצים שלכם בשיחה. אל דאגה, אתם מרגיעים אותם, אנחנו נדבר עם הרגולטורים ונבקש מהם להפנות את ראשם לצד השני.

והנה השגתם את מה שאף בנק מרכזי לא הצליח לעשות בעבר – להדפיס כסף חדש יש מאין, אך בו זמנית למנוע ממחירי הסחורות לטפס. זוהי אינפלציה סלקטיבית, אשר משפיעה אך ורק על הבורסה, האג״ח והנדל״ן, אך לא על הזהב, הנפט או החיטה. עבור המשקיעים בוול-סטריט זהו גן עדן. תיק הנכסים שלהם מטפס ללא הרף, בשעה שעלות המחייה שלהם נשארת פחות או יותר יציבה. אך עבור האדם הקטן זהו גיהנום, משום ששוויין של הסחורות שהוא מייצר הולך ויורד, וערכה של המשכורת החודשית שלו נשחק בהתמדה, בעת שמחירו של הבית שהוא רוצה לרכוש הולך ומטפס. לא משנה כמה קשה יעבוד, חלומותיו הולכים ומתרחקים. עבור המשקיעים במתכות היקרות הייתה זו ממש ויה-דולורוזה. אף על פי שההגיון הפשוט קבע שמחיריהן צריכים לטפס, על מנת לשקף את היצע הכסף ההולך וגדל, יד מכוונת דאגה פעם אחר פעם שהדבר לא יקרה.

השנים חלפו, והנה אנחנו בשנת 2021. השילוב של ריבית אפסית והקלה כמותית עיוות את הכלכלה העולמית מעבר לכל הכר. הבורסה נמצאת בשיא של כל הזמנים, אף על פי שאנו זה עתה מגיחים ממגיפה עולמית אשר במשך שנה שיתקה ענפים שלמים. הנדל״ן כה יקר, שרק עשירים מופלגים מסוגלים להרשות לעצמם דירה. איש אינו רוצה לעבוד, משום שיותר נעים לשבת בבית ולאסוף את הקצבאות שהממשלה מחלקת לכל דיכפין. הציבור אחוז בטירוף ספקולטיבי, ומשתמש בכספי המענקים על מנת לסחור בנגזרים. מטבעות קריפטוגרפיים כמו DOGE COIN, אשר הומצאו בתור בדיחה, מזנקים בין לילה, רק משום שמיליארדר מסויים צייץ את שמם. הדור הצעיר עסוק בשטויות, משום שהעלאת סרטונים מגוחכים לרשת טיק-טוק משתלמת יותר מכל עבודה יצרנית. הספורט הלאומי בארה״ב הוא חיפוש אחר בדל של גזענות, אמיתי או דימיוני, בדבריו של איש ציבור זה או אחר, על מנת שניתן יהיה להוקיע אותו ברשתות החברתיות ולהרוס את הקריירה שלו. בשעות הפנאי מנצלים את מותו של צעיר בידי המשטרה, כתירוץ על מנת להשתולל ולבזוז חנויות. לדעתי, את כל זה ניתן לשייך למדיניות הדפסת הכסף יש מאין. כפי שראינו פעמים רבות בהיסטוריה, היא משחיתה לא רק את הכלכלה, אלא גם את המידות.

אך כעת השתנה דבר מה מהותי. אם לפני עשור הכסף החדש זרם אך ורק לכיסיהם של העשירים, או ישב חסר מעש במאזנים של בנקי השקעות, הרי שכעת הוא מגיע גם לידיהם של אזרחים פשוטים, אשר רוכשים איתו מוצרי צריכה בסופרמרקט. האינפלציה הסלקטיבית אשר הבנקים המרכזיים עמלו כה קשה על מנת לייצר הופכת אט אט לאינפלציה כללית. אנחנו מסוגלים לראות זאת במחיריהן של סחורות רבות, אשר לראשונה מזה שנים מראות סימני חיים. מחיר הנפט, מחיר הנחושת, מחיר החיטה, כולם נחלצו מן הדעיכה ארוכת הטווח אשר בה היו שרויים מאז 2008, ומאיימים לפרוץ לשיאים חדשים. מדד המחירים לצרכן בארה״ב רשם בחודש מרץ זינוק של 0.6%. בשיעור שנתי, מדובר בקצב אינפלציה מסחרר של 7.2%, הרבה מעבר ליעד המקובל. כמו תמיד נזכיר שמדד המחירים לצרכן אינו משקף באופן מהימן את האינפלציה, וממעיט באופן מכוון בהערכתה. כך שבהחלט יתכן שכבר עתה אנו שרויים בקצב אינפלציה שנתי דו-סיפרתי.

במשך עשור שלם שמענו מפי כלכלנים, כי למדיניות הדפסת הכסף אין שום השלכות שליליות, משום שבשעה שבה היצע הכסף גדל, המהירות שלו (דהיינו מספר הפעמים שבה הוא מחליף ידיים במהלך פרק זמן נתון) דווקא דועכת. על מנת לראות אינפלציה, הם טענו בחום, יש צורך לא רק בגידול בכמות הכסף, אלא גם גידול במהירות. אך כפי שהזהרתי לא פעם, המהירות של הכסף היא גורם מאוד הפכפך. בניגוד לדעה המקובלת, כביכול היא עשויה לטפס רק בסביבה של צמיחה ואופטימיות, היא עלולה לזנק גם בעקבות חשש שהמטבע מאבד מערכו וכי יש למהר ולהיפטר ממנו בכל מחיר. זוהי תופעה בלתי-ליניארית, אשר עלולה להתרחש במהירות הבזק. במהלכה, כל הכסף אשר הודפס בעשור האחרון עלול לצאת מן המחבוא, ולחולל אינפלציה שכמותה האנושות טרם ראתה.

הבנקים המרכזיים כלל לא יבינו מה מתרחש. הם שקועים כה עמוק בנראטיב הדפלציה, שהם לא מוכנים להתמודדות עם אחותה הגדולה והמכוערת, היא האינפלציה. הם חוזרים וטוענים באוזנינו שאם האינפלציה תרים את ראשה, הם תמיד מסוגלים לבלום אותה באמצעות העלאת ריבית. אך זהו שקר, משום שבשלב הנוכחי רמת החוב כה גבוהה, שכל העלאת ריבית תמוטט מייד את הכלכלה. רק לאחרונה זכינו לטעימה קטנה מכך, כאשר שוק האג״ח החל להגיב לאינפלציה, והתשואה על אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת ארה״ב טיפסה ל-1.75%. מדובר בסך הכל בחזרה לרמה שבה היתה טרום משבר הקורונה, ובכל זאת מדד הנאסד״ק הגיב בתיקון של 10%. שערו בנפשכם להיכן יגיעו מדדי המניות, לו התשואה על אגרות החוב הללו צריכה היתה להמריא עד ל-7.2%, הוא קצב האינפלציה השנתי הנוכחי. הפדרל רזרב אינו יכול להרשות לעצמו להילחם באינפלציה, ולכן הוא כלל לא ינסה לעשות זאת. הוא צפוי להניח לה לבעור, עד שערכו של הדולר יתמוטט.

לאור זאת, מחיר הזהב הנוכחי זול בעיני עד כדי גיחוך. כלכלנים נוהגים לטעון שמחיר הזהב מגיב לריבית הריאלית במשק, כלומר לריבית ארוכת הטווח בחיסור שיעור האינפלציה. כאשר התשואה של אגרות החוב מטפסת, הן נעשות יותר אטרקטיביות להשקעה, ולפיכך מחיר הזהב צריך לרדת. אולם שיעור האינפלציה האמיתי ככל הנראה הרבה יותר גבוה מכפי שהם משערים, ומטפס במהירות. בשעה שהתשואה הנומינלית על אגרות החוב של ממשלת ארה״ב טיפסה במקצת, סביר להניח שהריבית הריאלית דווקא ירדה. אני מודע לכך שאני נשמע כמו תקליט שבור, ובכל מאמר שאני מפרסם אני שב וממליץ רק על נכס אחד – זהב, זהב ועוד זהב (בצורתו הפיזית, יש להדגיש). אך אני מאמין שצידקתי תצא לאור ביום מן הימים, כאשר כל הבועות למיניהן תתפוצצנה, כל המגדלים הפורחים באוויר יתמוטטו ורק נכס אחד ישאר עומד, יציב ואיתן. המשבר שבו אנו שרויים לא יסתיים בין לילה, זהו תהליך ממושך אשר כולל בתוכו תקופות ארוכות של שקט יחסי, שבהן נדמה שהסכנה חלפה. המעטים אשר יצליחו לעמוד בדרך הייסורים הזאת עד סופה יהנו מן התשואה והביטחון אשר אותם מעניק הזהב.

מספר קוראים פנו אלי בשאלה להיכן נעלמתי, ומדוע לא פירסמתי מאמר חדש מזה זמן רב. הסיבה לכך היא שלאחרונה נעשיתי פעיל בפורום Wallstreetsilver באתר Reddit. נעשה לי ברור לאחרונה עד כמה המערכת המוניטרית הרקובה שלנו רגישה למחיר הכסף (סילבר), אף יותר מכפי שהיא רגישה למחיר הזהב, וזאת משום שהכסף הוא משאב תעשייתי אשר ברובו אינו נאגר אלא נצרך ומתכלה. אני מאמין באמת ובתמים שהתנועה העממית אשר מתהווה סביב לפורום הזה, ואשר כבר מונה קרוב ל-60 אלף איש, עשויה לחשוף את השחיתות במערכת הפיננסית ולהביא לשינוי חיובי בעולמנו.