בלון ניסוי

לפני כשבועיים פורסם בעיתון ׳כלכליסט׳ ראיון אפרורי למראה עם המשנה למנכ״ל בנק ישראל, אנדרו אביר, אשר בו היתה חבויה ידיעה מרעישה. מסתבר שבנק ישראל בוחן ברצינות את האפשרות להנפיק ׳שקל דיגיטלי׳, וכבר ערך פיילוט בנושא. הניסיון מלמד שבנקים מרכזיים נוהגים לפעול באופן שכזה. הם יודיעו לציבור על תוכניותיהם באופן גלוי, כדי שלא ניתן יהיה להאשים אותם בהסתרה, אולם ישתמשו בז׳רגון מקצועי עמום, כך שרק יודעי חן יבינו את כוונותיהם האמיתיות. קוראים לזה ׳בלון ניסוי׳, והוא נועד על מנת לבחון את התגובה הציבורית למהלך. אם לא תתעורר מחאה ציבורית, בנק ישראל יראה בכך אישור להמשיך הלאה.

מה הסיפור הגדול בשקל הדיגיטלי? הרי כבר יש לנו אפליקציית ׳ביט׳ של בנק הפועלים, ואפליקציית ׳פפר׳ של בנק לאומי. מדובר בסך הכל בעוד ערוץ לביצוע תשלומים דיגיטליים, הלא כן? לדעתי התשובה לכך היא לאו מהדהד. בניגוד למה שנאמר בכתבה, מטרתו של שקל דיגיטלי אינה להתחרות בבנקים המסחריים על שוק התשלומים המקוונים, שכן יעודו של בנק ישראל הוא להגן על הבנקים ולא להתחרות בהם. השקל הדיגיטלי גם אינו מסוגל להציג אלטרנטיבה לביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים, היות וגורם המשיכה המרכזי שלהם הוא ההיצע המוגבל, המוביל לעלייה הדרגתית במחירם. אין שום כוונה להגביל את ההיצע של השקל הדיגיטלי, ולפיכך הוא אינו צפוי למשוך את משקיעי הקריפטו. אם בנק ישראל משיק שקל דיגיטלי, יש לכך מטרה הגיונית אחת בלבד – להביא לביטולם של שטרות הנייר הפיזיים.

תכף אסביר לכם מדוע אני סבור כך. אך ראשית יש להבהיר מהו שקל דיגיטלי, ובמה הוא שונה מן השקל הנוכחי. כבר כיום, מרבית השקלים הנמצאים במחזור אינם שטרות פיזיים, אשר מעלים אבק בכספות של בנק זה או אחר. הם קיימים כרישום דיגיטלי במסדי הנתונים של הבנקים, ותו לא. על פי שיטת הבנקאות ברזרבה חלקית, כאשר אנחנו לווים כסף מן הבנק, הוא פשוט מייצר אותם יש מאין, על ידי הקלדת פקודה במחשב. לאחר מכן באפשרותנו לבזבז אותם על ידי העברתם לבית עסק או אדם פרטי אחר. גם זה נעשה על ידי פקודת מחשב, המחייבת את חשבוננו ומזכה את חשבונו של המוטב. אף פיסת נייר אינה מחליפה ידיים בתהליך, והוא דיגיטלי לחלוטין. ההבדל היחיד בין השקל הדיגיטלי ובין המצב הנוכחי הוא, שכרגע עדיין ישנה אפשרות ללקוחות הבנקים למשוך את היתרה שלהם בצורה של שטרות פיזיים. לעומת זאת, לשקל הדיגיטלי אשר אותו בנק ישראל שוקל להנפיק לא תהיה צורה פיזית, ולא ניתן יהיה להוציא אותו מן המערכת הבנקאית.

מדוע זה חשוב עבור בנק ישראל בעת הנוכחית? כידוע, ריבית בנק ישראל עומדת מזה עשור על קרוב לאפס, ואין לו שום כוונה להעלות אותה בעתיד הנראה לאין. למעשה, עם פרוץ משבר הקורונה הוא מן הסתם רצה להפחית אותה אף יותר, אך הבעיה היא שלא נותר לה להיכן לרדת. תיאורטית, בנק ישראל מסוגל להוריד את הריבית אל עבר הטריטוריה השלילית, אך פירושו של דבר שהבנקים יאלצו לגבות מלקוחותיהם ריבית על חסכונותיהם. בנק ישראל חושש שאם ינסה לעשות כך, הציבור יצביע ברגליים, וימשוך את חסכונותיו מן הבנקים בצורה של שטרות נייר פיזיים. הדבר יהיה שקול ל׳ריצה על הבנק׳, אשר עלולה להתרחש כאשר הלקוחות חוששים ליציבותם של הבנקים. כאמור, אין בנמצא מספיק שטרות פיזיים על מנת לכסות אפילו עשירית מן הפקדונות של הציבור, ואם תיווצר פאניקה הדבר עלול להביא להתמוטטותם. הפיתרון אם כן הוא לחסום מכלתחילה את שער היציאה, על ידי מעבר לשקל דיגיטלי, אשר אותו כלל לא ניתן לפדות. לפני מספר שנים חזיתי את האפשרות הזו, במאמר זה. אך אם אז מדובר היה בספקולציה בלבד, הרי שכעת מדובר באפשרות ממשית שבנק ישראל דן בה בפומבי.

כפי שהסברנו בעבר, בנק ישראל שרוי במילכוד שהוא יצר במו ידיו. לו העומדים בראשו לא היו כסילים מוחלטים, הם היו מנצלים את תקופת הצמיחה אשר חווינו בעשור האחרון על מנת להעלות בהדרגה את הריבית במשק, ולהתכונן לקראת המשבר הכלכלי הבא (אשר תמיד מגיע באופן בלתי צפוי). הדבר מן הסתם היה שופך מים קרים על שוק הנדל״ן, ומצנן אותו מעט. אך היות ומחירי הדירות במדינת ישראל שוברים שיאים, ונמצאים מעל ומעבר להשג ידם של מרבית הצעירים, זה דווקא היה מתקבל בברכה. אולם היות ונגידי בנק ישראל שבויים בקונספציה הניאו-קיינסיאנית, לפיה המדיניות המוניטרית חייבת תמיד להיות סופר-דופר מקלה, הם לא עשו דבר. כעת כאשר הם תקועים ללא יכולת תימרון, הם מחפשים דרכים יצירתיות על מנת להיחלץ. כמו תמיד, הדבר יבוא על חשבון החירות הכלכלית של הציבור, ויכולתו לחסוך לקראת העתיד.

8 תגובות ל-“בלון ניסוי

  1. אחלה מאמר!

    אולי הנושא הכי חשוב לחירות שלנו, ומצד שני הכי פחות מובן או מסוקר. אתה כותב עם הרבה הסתייגות, כי איך שאני מפרש את מהלך הדברים, אין דרך לברוח מהמציאות הזאת.

    אני מאמין שנחזור אל סטנדרט הזהב, השאלה כמה זמן זה ייקח ומה יהיה המחיר.

    • תודה, עמי.
      אכן, אני חושב שאין מנוס מ׳שקל דיגיטלי׳ (וגם דולר דיגיטלי, ואירו דיגיטלי), וגם אין מנוס מביטול שטרות הנייר. זה נמצא מעבר לשליטתנו, ואם הבנקים המרכזיים מספרים לנו שהם בוחנים זאת ברצינות, כנראה שהם כבר החליטו להוציא זאת לפועל.
      הדבר היחיד שנמצא בשליטתנו הוא איך אנחנו מגיבים. אני אישית פועל על מנת להפחית את כמות המזומנים שאני מחזיק בבנק למינימום ההכרחי, ודואג שהיתר יהיה מושקע בנכסים פיזיים מחוץ למערכת הבנקאית, או במניות שאני מאמין שיהנו מן האינפלציה שהבנקים המרכזיים הציתו. המניות יותר פגיעות למניפולציות או שינויים במדיניות המיסוי, משום שהן נמצאות בתוך המערכת. אך הן נזילות יותר, ופוטנציאל הצמיחה שלהן גדול יותר. הנכסים הפיזיים פחות נזילים, אך חסינים יותר ואינם נתונים לחסדיו של צד שלישי כלשהו.
      אני מקווה שהשילוב הזה יציל אותי ואת משפחתי מן הבאות. אני לא אופטימי במיוחד, אך זה המקסימום שאני מסוגל לעשות כדי להגן על עצמי.

      • בקשר למניות רציתי להעיר, שכדי באמת להחשב כבעלים של מניה כלשהי צריך תעודה מהחברה שקנית את המניות שלה. קשה מאד עד בלתי אפשרי להשיג תעודות כאלה בארץ. אי לכך כבר לפני כשנתיים מכרתי את מעט המניות שהיו ברשותי.

  2. היישר מהפה של ראש ה BIS שלא אוהב את זה שיש לנו חופש ופרטיות אנחנו חיים בדיסטופיה נוסח 1984/ V for vendetta

    • בסין זה כבר בפיילוט אני לא מוצא את המאמר הם לא רק מתנסים עם ריבית שלילית זה בא גם לשרת עוד מדיניות כמו UBI או למשל אם הם חושבים שהכלכלה או סקטור מסויים בכלכלה צריך תמריץ הם יכולים להטמיע תאריך תפוגה לכסף באפליקציה כמו קופון ולגרום לאנשים לצרוך מתי ומה שהם מחליטים או שהוא נמחק אחרי התאריך הנקוב זה מאפשר להם לעקוף את הבנקים המסחריים ואת מנגנון יצירת האשראי הנוכחי זה שליטה אבסולוטית כמו ש"ידידנו" בסירטון אומר

    • קליפ מצוין.
      לפעמים הבכירים הללו חושפים בלי משים את פרצופם האמיתי, ואת הזילזול התהומי שלהם כלפי חירויות הפרט. אך זה אינו משנה, משום שכמעט אף אחד אינו טורח להאזין, וממילא התקשורת נמצאת בכיס הקטן שלהם ותדאג להוקיע כל מי שמתריע על כך כמשוגע שמפיץ תיאוריות קונספירציה. כמו ספינה ענקית, אשר כבדה מדי מכדי לשנות את מסלולה, אנחנו שועטים לעבר דיקטטורה.

      • נכון מאוד ולצערנו רוב הציבור תומרץ להיות לא אחראי ושקוע בחובות שהם לא יוכלו להחזיר לעולם.
        במשבר הבא הם יזעקו לקבל את ה"סיוע" הזה כמו חמצן לנשימה בלי להבין שמי שעוזר להם הוא זה שחנק אותם מלכתחילה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s