מילה גסה בת שלוש אותיות

לא, גבירותי ורבותי, מאמר זה לא יעסוק בסקס. הכותרת לעיל מתייחסת למילה אחרת בת שלוש אותיות, אשר כל איזכור שלה בחברה מנומסת נתקל בתגובות כה שליליות, עד שאין ברירה אלא להודות שהיא נחשבת לגסה. עוד מעט אגלה לכם במה מדובר, אולם ראשית עלי לשעמם אתכם למספר דקות בדיון אודות שוק החוזים העתידיים.

ייצור סחורות, ובמיוחד סחורות חקלאיות, הוא תחום אשר מגלם בתוכו מידה רבה של חוסר וודאות. לעולם איננו יודעים אם השנה הקרובה תהיה שנה ברוכת גשמים או שנת בצורת, אם היבולים יעלו יפה או שמה יסבלו ממחלות. בנוסף על כך למרבית הסחורות הללו ישנם חיי מדף מוגבלים, ולא ניתן לאגור אותן לטווח ארוך. לכן השוק מסתמך במידה ניכרת על התוצרת של אותה השנה, והדבר מוביל לתנודות חריפות במחיר. בשנים של שפע המחיר עשוי לצנוח, ובשנים של מחסור הוא עלול להאמיר בחדות. הדבר מקשה מאוד הן על החקלאים המייצרים את הסחורות הללו, והן על הצרכנים אשר רוכשים אותן.

לפיכך הומצא שוק החוזים העתידיים, כדרך שבעזרתה הן היצרנים והן הצרכנים מסוגלים לבטח את עצמם מפני תנודות במחיר. ניקח לדוגמה חוואי אשר מתעתד לזרוע שדה חיטה. הוא אינו יודע בוודאות כמה בושלים של חיטה יצליח להפיק בסוף העונה (בושל הוא יחידת מידה השווה בקירוב ל-36 ליטרים), אולם על פי תחשיביו הוא זקוק למחיר של שבעה דולרים ומעלה על מנת להיות ריווחי. מן העבר השני ניצב אופה, אשר צורך מדי שנה כמות גדולה של חיטה. האופה אינו יודע בדיוק כמה ככרות לחם הוא ימכור בשנה הקרובה, אולם על פי תחשיביו הוא זקוק למחיר של שבעה דולרים ומטה על מנת להיות ריווחי. לפיכך יכולים השניים להגיע להסכם לפיו בסוף העונה ימכור החוואי את החיטה שלו לאופה תמורת שבעה דולרים לבושל, וזאת ללא שום קשר למחיר החיטה באותו הרגע. במידה ומחיר החיטה בסוף העונה יהיה גבוה משבעה דולרים, הרי שהאופה הרוויח והחוואי הפסיד. במידה ומחיר החיטה בסוף העונה יהיה נמוך משבעה דולרים, הרי שהחוואי הרוויח והאופה הפסיד. אולם מה ששניהם מרוויחים מעסקה שכזו הוא את הוודאות, שיוכלו למכור או לקנות את הסחורה במחיר ידוע מראש. להסכם שכזה אנו קוראים ״חוזה עתידי״, והוא מקל על בעלי העסקים, משום שהוא מאפשר לנטרל במידה מסויימת את הסיכונים הכרוכים בשוק הסחורות.

בהסכם שתיארנו זה עתה, הצד של החוואי מכונה ״שורט״, משום שהוא מוכר סחורה שטרם יוצרה, על מנת לבטח את עצמו מפני ירידה במחירה. הצד של האופה מכונה ״לונג״, משום שהוא רוכש סחורה אשר תסופק במועד עתידי, על מנת לבטח את עצמו מפני עליה במחירה. על מנת לתווך בין ה״שורטים״ וה״לונגים״ הומצאה בורסת הסחורות. בעת הקמתה היא מילאה תפקיד חשוב, לגשר בין הצדדים ולסייע להם להגיע למחיר מוסכם. לדוגמה, אם חוואי כלשהו ביקר בבורסת הסחורות מתוך כוונה למכור את החיטה העתידית שלו תמורת שמונה דולרים לבושל, אך גילה כי מרבית האופים מוכנים להציע עבורה רק שבעה, הוא נאלץ להתאים את ציפיותיו למציאות. דבר דומה אירע כאשר אופה כלשהו קיווה לרכוש חיטה עתידית תמורת שישה דולרים לבושל אך גילה כי אף חוואי אינו מסכים למחיר שכזה. כתופעת לוואי, קיומה של בורסת הסחורות אפשר לראשונה לחזות את מחיריהן של הסחורות בעתיד. אם לדוגמה חלה ירידה במחיר העתידי של החיטה, ניתן היה להניח שהחוואים סבורים שהעונה הקרובה תהיה טובה, וכי החיטה תהיה זמינה בשפע. לפיכך הם היו מוכנים למכור אותה כבר עכשיו בהנחה, מתוך אמונה שבסוף העונה המחיר יהיה אף נמוך יותר. בדומה, זינוק במחיר העתידי של החיטה העיד על כך שהחוואים מודאגים לגבי יכולתם לספק את הסחורה במועד, ולפיכך אינם ממהרים למכור אותה.

אולם תופעה מטרידה החלה להתרחש בבורסת הסחורות. שחקנים חדשים החלו להיכנס לתוכה, אשר לא היו חוואים וגם לא אופים. אלו היו ספקולנטים, אשר לא ייצרו חיטה וגם לא צרכו אותה בכמויות גדולות, אלא רק רצו להמר על מחירה העתידי. הם נהגו לרכוש את החוזים העתידיים בתחילת העונה, ולהיפטר מהם לפני שהיא הסתיימה, משום שלא היתה ברשותם חיטה לספק, והם גם לא רצו לקבל לידיהם חיטה פיזית. מטרתם היחידה היתה להרוויח מן ההפרשים במחירי החיטה בין תחילת העונה ובין סופה. לכאורה, אין בכך שום פגם, משום שכל חוזה בצד של ה״לונג״ צריך להתאזן על ידי חוזה תואם בצד של ה״שורט״, ואם ישנה כמות זהה של ספקולנטים בכל צד, הם אינם צפויים להשפיע על המחיר כלל. יתירה מכך, היו מקרים שבהם הספקולנטים אף סייעו לשוק למצוא את המחיר ה״נכון״. למשל, כאשר היה בידיהם מידע אודות אסון טבע הולך ומתקרב, אשר אותו החוואים משום מה החמיצו. כתוצאה מכך נוצר ביקוש מוגבר לחוזים מסוג ״לונג״, והם היו מסוגלים לדחוף את המחיר כלפי מעלה, כך שישקף את המציאות החדשה.

אך הדבר פתח את הפתח להשפעה מגמתית על מחירי הסחורות. כאשר ספקולנט מהמר כנגד מחירה של סחורה מסויימת, אשר אינה נמצאת ברשותו (מה שמכונה בעגה המקצועית Naked Short), הדבר מייצר את הרושם המוטעה כאילו ההיצע שלה גדול מכפי שהוא באמת. אם הוא עושה זאת בהקף נרחב, ולאורך זמן, יש לכך השפעה מדכאת על המחיר. אדם פרטי, עשיר ככל שיהיה, אינו יכול לעשות זאת בכוחות עצמו. הוא הרי מונע על ידי שיקולי רווח והפסד, וגם אם הוא נעזר במינוף, כמות הדולרים העומדת לרשותו מוגבלת. השוק בסופו של דבר יכופף את ידו והמחיר ישוב לשקף את שיקולי הביקוש וההיצע האמיתיים. אך מה אם הספקולנט אינו מונע על ידי שיקולי רווח והפסד, ולרשותו עומדת כמות בלתי מוגבלת של דולרים? במקרה שכזה, הוא בהחלט מסוגל להשתמש בשוק החוזים העתידיים על מנת לבצע מניפולציה מתמשכת במחירי הסחורות. ישנו רק שחקן אחד בעולם אשר עונה על הדרישות הללו, והוא ממשלת ארה״ב.

יש לנו סיבות להאמין שמאז שנות השבעים, כאשר בוטלו הסכמי ברטון-וודס והקשר האחרון בין הדולר ובין הזהב נותק, ממשלת ארה״ב נעזרת בשוק החוזים העתידיים על מנת לדכא את מחיריהן של הסחורות השונות, ובראשן המתכות היקרות. עדות לכך אפשר למצוא במברק סודי אשר נשלח למחלקת המדינה האמריקאית בשנת 1974, ואשר נחשף על ידי אתר וויקיליקס. המברק עוסק בעיקרי פגישה שהתקיימה עם סוחרי הזהב המובילים בשוק של לונדון, וקובע כי הקמת שוק לחוזים עתידיים בזהב תגביר את הוולטיליות של מחירו, ותניא את הציבור מלהחזיק בכמויות גדולות של זהב פיזי. הדבר היה נחוץ על מנת להגן על מעמדו של הדולר, אשר כבר לא היה מגובה בשום סחורה פיזית. החל משנת 2008, כאשר המערכת הפיננסית של ארה״ב כמעט והתמוטטה, ועל מנת לחלץ אותה הפדרל רזרב השיק לראשונה את תוכנית ההקלה הכמותית, הצורך הזה רק הלך וגבר. הגידול המהיר במאזן של הבנק המרכזי עורר חששות מפני אינפלציה גבוהה. באמצעות דיכוי מתמשך של מחירי הסחורות ניתן היה להבטיח כי הדולרים העודפים יזרמו לשוקי המניות, האג״ח או הנדל״ן, ידחפו את מחיריהם כלפי מעלה וייצרו תחושה מזוייפת של עושר, אך לא ישפיעו על מחיריהם של מוצרי הצריכה בסופרמרקט.

ראייה נוספת לקיומה של הקנונייה הזו אפשר למצוא בדו״חות של ה-CFTC, היא הרשות הממשלתית המפקחת על המסחר בחוזים עתידיים. נתונים אלו, אשר מתפרסמים מדי שבוע, מצביעים על כך שישנם ארבעה בנקים (את זהותם המדוייקת איננו יודעים), אשר במשותף מחזיקים בפוזיציית שורט ענקית על מחיר הכסף, הזהב והפלטינה. מימדיה של פוזיציה זו חורגים בהרבה מכפי שחוקי הרשות מתירים, ובכל זאת היא מעלימה מכך עין. למרות דרישות חוזרות ונשנות מצד גורמים שונים בענף, נמנעה עד היום הרשות מלקיים חקירה רצינית בנושא. גרירת הרגליים הזו מרמזת שהדבר נעשה תחת הנחייה מלמעלה. אין זה מקרי שאלו הן הסחורות אשר מחיריהן נמצאים תחת מתקפה מתמדת, היות והן היחידות אשר ניתן באופן מעשי להחזיק כאמצעי הגנה בפני אינפלציה, מבלי להזדקק למחסנים ענקיים, ומבלי לחשוש שמה יתקלקלו.  

אם יש בכך אמת, הרי שמדובר לא רק בשיטה להעשיר את כיסו של העשירון העליון בארה״ב, אשר מחזיק במרבית המניות, האג״ח והנדל״ן, אלא גם במזימה לנצל את אנשי המעמד התחתון בכל רחבי העולם, אשר עובדים למחייתם בייצור הסחורות הללו, ואינם מקבלים עבורן מחיר הוגן. דמיינו את כל החקלאים העניים באפריקה, הכורים המיוזעים בדרום אמריקה, עובדי הייצור במפעלי האלקטרוניקה בסין – אלו הם האנשים אשר על גבם נבנה העושר האגדי של הבנקאים בוול-סטריט. הדבר מזכיר את האופן שבו הפרובינציות המרוחקות של האימפריה הרומית נדרשו לשלם מסים גבוהים לעיר הבירה רומא, היכן שהחגיגות והמשתאות לא פסקו לרגע. גם בימינו כלל מדינות העולם משלמות מס כבד לאימפריה האמריקאית השבעה והנהנתנית. אולם הדבר מתרחש באופן כה סמוי ומתוחכם, שאיש אינו יודע על כך. אם שאלתם את עצמכם אי פעם מדוע עלות המחייה שלכם כה גבוהה, או מדוע כה קשה לכם לקנות דירה, אז הנה התשובה. המחיר של המוצרים שאתם מייצרים נמוך עד כדי גיחוך ביחס לכמות ההון המסתובבת בעולמנו, וכפועל יוצא מכך, גם שכר העובדים נמוך להפליא.

חוסר האיזון הזה הוביל לתופעת לוואי מסוכנת, והוא מחסור מתמשך בהשקעה בענפי הסחורות והאנרגיה. אפילו לאחר הזינוק אשר חווינו בשנה החולפת, כמעט כל חומר גלם שניתן להעלות על הדעת, החל מנפט וכלה בחיטה, נסחר כיום במחיר נמוך יותר מן השיא אשר הושג בשנת 2008, וזאת על אף שהיצע הדולרים בעולם שילש את עצמו מאז, והמאזן של הפדרל רזרב גדל פי עשרה. אז מה הפלא שהמשקיעים אינם ששים לממן נטיעה של שדות אורז בהודו, או הקמה של מכרות כסף בפרו? הם מעדיפים להשקיע את כספם במנייתה של חברת טסלה, אשר מציגה חזון נוצץ לעתיד, או באיזה מטבע קריפטוגרפי אופנתי. אף על פי שהם הכרחיים לקיום האנושי, ענפי החקלאות והכרייה מתקשים להשיג מימון. על העובדים בתחום ישנה סטיגמה של אנשים מסכנים וקשי יום, אשר טיפשים מדי מכדי לעבוד בענף ההי-טק, ולפיכך נאלצים להסתפק בשכר רעב. הדור הצעיר אינו רוצה להיכנס לענפים הללו, וכתוצאה מכך הגיל הממוצע של חוואים בארה״ב עומד כיום על קרוב ל-60 שנה.

הצצה במדד הסחורות מדגימה כיצד מחירן היה שרוי במשך עשור במגמת ירידה מתמשכת, וכיצד בשנה האחרונה פרץ החוצה ממנה.

לפיכך בשנים הקרובות האנושות עלולה לסבול ממחסור חמור בחומרי גלם בסיסיים. גם אם ניזכר באיחור ניכר להשקיע בענפי החקלאות והכרייה, הדבר לא יביא לעלייה מיידית בתוצרת. נדרש פרק זמן על מנת להקים חוות חדשות, להכשיר את הקרקע ולגדל יבולים. בכל הנוגע למכרות מדובר אף בזמן ממושך יותר, שכן יש תחילה לאתר מרבצים חדשים ולבצע סקירות גיאולוגיות, דבר מה אשר אורך מספר שנים. לדעתי, מחסור זה יאלץ את מחירי הסחורות להמריא בשנים הקרובות מעלה מעלה, במעין תגובת נגד לתקופה הארוכה שבהן מחיריהן היו מדוכאים. האינפלציה הגבוהה שאותה אנו חווים בעת האחרונה היא כנראה הביטוי הראשון של מחסור זה. 

והנה אנו מגיעים אל אותה מילה גסה בת שלוש אותיות, אשר איזכורה ברבים גורר תמיד תגובות של חוסר אמון, ליגלוג ואף זעם. המילה הזו היא רעב. אנו נוטים לחשוב כי בעזרת הטכנולוגיה המודרנית שלנו מיגרנו את הרעב, וכי מדובר בתופעה עתיקת יומין אשר לעולם לא תשוב. אך השפע שממנו אנו נהנים כיום הוא למעשה אשליה, אשר נובעת מלהטוטים פיננסיים ותו לא. לו בעשור האחרון היינו משקיעים כנדרש בענפי הסחורות והאנרגיה, אמנם לא היינו נהנים מרמת חיים כה גבוהה, אך היינו מבטיחים את המשך זמינותם גם בעתיד. במקום זאת מיצינו את כל חומרי הגלם והמשאבים אשר עמדו לרשותנו, במעין חגיגה פרועה של צריכה חסרת מעצורים, וכעת אנו ניצבים בפני שוקת שבורה.

התחזית העגומה שזה עתה סיפקתי עשויה להזכיר לכם את נבואות הזעם של רוברט מלתוס, הכלכלן הבריטי בן המאה ה-18. מלתוס שם לב כי קצב גידול האוכלוסין בתקופתו עולה על קצב הגידול בייצור המזון, ובספרו ״עקרון האוכלוסיה״ הביע את חששותיו כי הדבר יוביל לרעב עולמי. תחזיותיו התבדו לחלוטין בזכותה של המהפיכה התעשייתית, אשר הזניקה את פיריון העבודה בעשרות מונים, והובילה לצמיחה כלכלית חסרת תקדים. האין הטכנולוגיה יכולה לבוא פעם נוספת לעזרתנו, ולחלץ אותנו מצרה? לצערי התשובה היא ככל הנראה שלילית. אמנם נדמה לנו כי הטכנולוגיה מתקדמת כיום בצעדי ענק. אולם אם תשימו לב, ההתקדמות שהושגה בעשורים האחרונים מתמקדת בתחום התקשורת והמידע. אנו מסוגלים לשוחח עם כל אדם על גבי הפלנטה, לצפות בסרטוני וידאו, לאחסן ולנתח כמויות עצומות של מידע. אולם בכל הנוגע לצרכים הפיזיים שלנו כמעט ולא השתנה דבר. המזון שלנו גדל באותם השדות, ונקצר בעזרת אותו הקומביין. אנו מתניידים ממקום למקום בעזרת אותו מנוע בעירה פנימית. אנו מפיקים חשמל מאותם הדלקים, ובונים את בתינו מאותם החומרים. אם לא תתרחש בקרוב מהפיכה של ממש בתחומים אלו, חוששני שאנו תקועים.

אני מאמין שהמחירים הגואים של המזון והאנרגיה יזכירו לנו פעם נוספת, כי איננו יצורים דיגיטליים, אשר מתקיימים באיזה יקום ווירטואלי. אנחנו יצורים בשר ודם, ויש לנו צרכים פיזיים שמהם לא ניתן להתעלם. במוקדם או במאוחר נתעורר מן התרדמת שלתוכה שקענו, באדיבותן של רשתות חברתיות ממכרות כגון אינסטגרם וטיק-טוק. אנו נגלה שבשעה שבה שיחקנו בטלפון הנייד שלנו, הזנחנו את הדברים החשובים באמת. הרעב והמחסור יובילו להתפוררות החוק והסדר במרכזי הערים, ולנהירה המונית מן העיר אל הכפר, היכן שהמזון עדיין זמין. עלויות התובלה הגבוהות יגרמו לסחר הבינלאומי להצטמצם, והאנושות תשוב לצרוך בעיקר תוצרת מקומית. הצעירים יחדלו מללכת לאוניברסיטאות, אשר אינן מעניקות כישורי חיים מעשיים. במקום זאת הם ישובו לעבוד במקצועות שנדמה שאבד עליהם הכלח, כגון חקלאי, נפח, בנאי או כורה. רשת האינטנרט עדיין תהיה קיימת, אולם לרוב בני האדם לא יהיה את הפנאי או החשק על מנת לגלוש בה. הם יהיו עסוקים מדי בהישרדות יומיומית, ויבוזו למי שמכלים את זמנם באופן מטופש שכזה.

מה שתיארתי זה עתה עשוי להישמע לכם כמו סוף העולם, אך החיים צפויים להימשך. הם יהיו פשוטים וצנועים יותר מכפי שאנו מכירים כיום, אולם בו זמנית הם עשויים להיות גם אותנטיים ומאושרים יותר. העיסוק האובססיבי שלנו באופנה ובמראה חיצוני עשוי להיעלם, משום שבחברה הנאבקת על קיומה הוא מהווה מותרות. כנ״ל לגבי סוגיות של גזע ומגדר, אשר מפלגות ומסכסכות ביננו כיום. בני האדם יחיו בקהילות קטנות ומלוכדות יותר, אשר שוררים בהן יחסי אמון ועזרה הדדית. ערכם ימדד לא לפי מידת הפירסום והעושר שלהם, אלא על פי יושרם, חריצותם ויכולתם לתרום לחברה. הם לא יזכו לטייל ברחבי העולם, אולם יהיו מחוברים יותר לטבע הסובב אותם. יהיה זה דור חזק יותר מן הנוכחי, בריא יותר בגופו ובנפשו, ונכון לעמוד בפני אתגרים. ובעוד חמישים שנה לערך, כאשר הם יסיימו לתקן את הבלאגן שאנו יצרנו עבורם, יהיה כאן טוב.

אני מאחל לכם שנה אזרחית חדשה טובה!
מי ייתן ותתכוננו כראוי לבאות, ולעולם לא תדעו מחסור!

2 תגובות ל-“מילה גסה בת שלוש אותיות

  1. תודה על פוסט מעניין. א"כ יש כמה נקודות שאולי אגיב במהשך. לבינתיים אציין כי בעבר כתבתי פוסט שמתכתב יפה עם חלק מהנקודות במאמר הזה. אם מעניין לקרוא: https://chainofwisdom.wordpress.com/2019/01/26/%d7%a7%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/

    שים לב לפסקה האחרונה המתחילה במילים "ולסיום אזהרה".

    (אציין שאם הייתי כותב אותו היום הייתי משנה דבר או שניים בפוסט ההוא. דווקא הייתי יותר מסייג פה ושם, ונותן נופח פחות דרמטי)

    • שלום –
      קראתי את המאמר המעניין שקישרת אליו. לטובת הקוראים יש לציין שהוא עוסק בתופעה שונה מזו שאותה אני תיארתי. המאמר שלך עוסק בתועלת השולית הפוחתת של פיתוחים טכנולוגיים, נושא כאוב אשר מאיים על עתיד התרבות המערבית, אך נובע מטבעו של תהליך המחקר ואיש אינו אשם בקיומו. לעומת זאת, אני עוסק במנהג הנואל של ממשלות העולם לעודד את הצמיחה בהווה בעזרת להטוטים פיננסיים, מה שמוביל להקרבת הצמיחה בעתיד.
      יתכן ששני הנושאים קשורים זה בזה, משום שהצמיחה הדועכת בהווה נובעת מלכתחילה מן הקושי ההולך וגובר להשיג פריצות דרך מדעיות, והיא זו שמאלצת את הממשלות לנסות ולמצוא לכך פתרונות קסם פיננסיים. קשה לומר. ישנו למשל אנליסט בשם סטיב סנט-אנג׳לו, שטוען שהדבר נובע בכלל מן הדעיכה בזמינות האנרגיה הקלה לניצול, וירידת מדד ה-EROEI של מקורות האנרגיה שלנו.
      כך או כך, ביצוע מניפולציות פיננסיות בניסיון לדחות את ההשלכות הכלכליות של צמיחה בלתי מספקת הוא החלטה מודעת של ממשלות העולם. באפשרותן היה לפנות לציבור לפני כעשור ולהודות בפניו כי קצב הצמיחה שהורגל אליו הוא בלתי ריאלי, וכי כתוצאה מכך יצטרך להסתפק ברמת חיים נמוכה יותר מזו שהובטחה לו. הדבר היה קשה מבחינה פוליטית בטווח הקצר, אולם מונע משבר גדול יותר בהמשך הדרך. האנושות היתה לומדת בהדרגה כיצד להסתדר עם פחות, במקום להתמודד עם שוק פתאומי, אשר בוא יבוא.
      מכאן שהמשבר שפניו אנו עומדים אינו רק משבר של טכנולוגיה, או אנרגיה, או פיננסים. זהו בראש ובראשונה משבר מוסרי. הדור הנוכחי החליט לחיות טוב על חשבון הדור הבא, ההפך המוחלט מכפי שהורים טובים אמורים לעשות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s