סוד גלוי

מהי תיאורית קונספירציה? כל טענה כביכול בעלי תפקידים בכירים, בין אם בממשלה או בסקטור הפרטי, משתפים פעולה ביניהם על מנת להביא למטרה כלשהי, בדרך כלל נפשעת, נחשבת לתיאוריית קונספירציה. בעידן המודרני יצא לתיאוריות קונספירציה שם מאוד שלילי, כביכול הן כולן מופרכות והזויות, וכל מי שמפיץ אותן הוא אדם מטורף, שאסור לתת בו אמון. בשנים האחרונות נעשה שימוש בדימוי השלילי הזה על מנת לצנזר מספר אנשי תקשורת מוכרים, כגון אלכס ג׳ונס ומילו ינופולוס, ולחסום את הגישה שלהם לרשתות חברתיות כגון יוטיוב וטוויטר. אך האמנם כל תיאוריות הקונספירציה שקריות? האם ניתן לשים את כולן בסל אחד, ולבטל אותן כלאחר יד? מאמר זה הוא המשך ישיר למאמר הקודם שפירסמתי, תחת הכותרת ״מעלה ומטה״, ומטרתו לבאר כמה מן הטענות שהשמעתי בו, ולהדגים את אמיתותן.

בעבר השמעתי את הטענה, שקונספירציה אמיתית היא דבר נדיר, אולם לא בלתי אפשרי. הכרותי עם ארגונים גדולים לימדה אותי שקשה מאוד לשמור בהם על סודות, וכי כל תיאום חשאי בין גורמי שלטון עתיד במוקדם או במאוחר להיחשף. לפיכך ככל שהקנוניה אשר בה אנו חושדים גדולה יותר, ומערבת בתוכה יותר גורמים, כך הסבירות לקיומה נמוכה יותר. אני מוסיף לעמוד מאחורי הטענה הזו, משום שהיא הגיונית. אולם מה אם התיאום הנ״ל כלל אינו חשאי? מה אם הוא מתבצע באופן גלוי לחלוטין? בימינו קיים מגוון של ארגונים בינלאומיים, חלקם ממשלתיים כגון קרן המטבע הבינלאומית וחלקם פרטיים כגון הפורום הכלכלי העולמי, אשר מטרתם המוצהרת היא לתאם בין גורמי ממשל מרחבי העולם על מנת להשיג מטרות משותפות. הפעילות שלהם לא רק שאינה סודית, אלא מדווחת בהרחבה בכל אמצעי התקשורת. הסיבה היחידה בגללה איננו מתייחסים אליה כאל קונספירציה, היא משום שאנו מניחים שמדובר בפעילות חיובית, אשר משרתת את האינטרס הציבורי. אולם מה אם אין זה כך?

בשנתיים האחרונות, במסגרת ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, ראינו ממשלות בכל רחבי העולם נוקטות בצעדים חריגים של סגירת בתי עסק והגבלת יכולת התנועה של אזרחים שומרי חוק. הדבר פגע במיוחד בעסקים הקטנים כגון מסעדות ובתי קפה, בשעה שעסקים גדולים כמו ענקית הקמעונאות אמזון כלל לא נפגעו, ואף הגדילו את מכירותיהם. במקביל, הבנקים המרכזיים הגדילו באופן דרמטי את היצע הכסף בכלכלה, מה שהוביל לאופוריה בשוק ההון. כזכור, מי שמחזיק במרבית הנכסים הפיננסיים כגון מניות ואגרות חוב הם בעלי ההון, וזינוק שכזה במדדים מיטיב במיוחד עימם. כתוצאה מכך הפערים בין עשירים ועניים, אשר היו גבוהים עוד לפני המגיפה, התרחבו באופן חסר תקדים. קשה לטעון שפערים שכאלו משרתים באופן כלשהו את האינטרס הציבורי, ובכל זאת ממשלות העולם נקטו במדיניות אשר הרחיבה אותם, וזאת באופן מתואם כמעט בכל פינה על גבי הגלובוס. אפשר לטעון שמדובר בשלומיאליות, וכי זוהי תופעת לוואי בלתי רצויה של ההתמודדות עם המגיפה. אך במקרה כזה קשה להסביר מדוע במדינות מסויימות כגון קנדה וניו-זילנד מדיניות זו נמשכה עד לאחרונה, למרות שהשלכותיה השליליות כבר היו ברורות מזמן. האם אפשר להאשים את הציבור, כאשר הוא מתחיל לחשוד שמה מדובר במדיניות מכוונת, אשר מטרתה האמיתית היא לרושש אותו?

מתוך מצגת של הפורום הכלכלי העולמי, העוסקת בתחזיות לעתיד – ״לא יהיה לכם שום רכוש, ואתם תהיו מאושרים״

נושא נוסף אשר שנוי במחלוקת הוא הניסיון האגרסיבי של ממשלות העולם לכפות על הציבור להתחסן. ברצוני להבהיר קבל עם ועדה שאין לי התנגדות לחיסונים, כאשר הללו יעילים ומונעים הדבקות במחלה. אולם החיסונים אשר פותחו כנגד מגיפת הקורונה הוכיחו את עצמם כבלתי יעילים בעליל. ראשית נאמר לנו שעלינו לקבל שתי זריקות ולאחר מכן נהיה מוגנים. כמו כן נאמר לנו שתופעות הלוואי של החיסון הן זניחות, וכי אין בו שום סיכון. לאחר מכן התברר שהיעילות של החיסון דועכת במהירות, וכי לאחר מספר חודשים יש לקבל ממנו זריקה שלישית, רביעית וכן הלאה. דהיינו שאין מדובר בחיסון חד פעמי אלא בטיפול כרוני שיש לקבל אחת לתקופה. לאחר מכן התגלה כי גם מי שקיבלו את החיסון עשויים לחלות בקורונה ולהדביק אחרים, אולם נטען שהחיסון מונע מחלה קשה. לאחר מכן התגלה כי גם טענה זו אינה מדוייקת, ואף על פי שהחיסון אכן מפחית את הסבירות להתפתחות מחלה קשה, הוא אינו מונע אותה כליל. כמו כן החלו לצוץ שמועות אודות תופעות לוואי של החיסון, וביניהן סיכון מוגבר ללקות במיוקרדיטיס (דלקת לבבית), במיוחד בקרב צעירים, אשר מלכתחילה אינם נוטים לפתח את הגרסה החמורה של מחלת הקורונה.

כל העת הזאת, ממשלות העולם דחפו את החיסון המפוקפק הזה לאוכלוסיה תוך שימוש באמצעים חסרי תקדים, אשר החוקיות שלהם מוטלת בספק. אף על פי שקבלת חיסון היא החלטה רפואית פרטית, אשר כל אדם צריך לקבל לאחר התייעצות עם רופאו, ממשלות העולם פלשו למרחב הפרטי הזה. הן הנהיגו ״תו ירוק״, אשר מגביל את הכניסה של אוכלוסיית הבלתי מחוסנים למרחבים ציבוריים כגון חנויות, מסעדות ובתי קפה. במדינות מסויימות כגון ארה״ב וקנדה, בעלי תפקידים כגון רופאים, אחיות, אנשי צבא וכדומה אולצו לקבל את החיסון, תחת איום של פיטורין. הדבר נדרש אף מן המחלימים מן המחלה, אף על פי שידוע מעל לכל ספק שרמת הנוגדנים בדמם גבוהה מזו של המחוסנים. בה בשעה, ממשלות העולם מנעו בכל תוקף שימוש בתרופות מרשם מוכרות ובטוחות כגון איוורמקטין והידרוכלורוקווין, אשר ככל הנראה עשויות לסייע בטיפול במחלת הקורונה (אינני רופא ולפיכך אינני יודע בוודאות. אנא התייעצו עם רופאכם לפני שאתם מקבלים החלטות רפואיות). ההתנהלות הביזארית הזאת, אשר מנוגדת לכל הגיון רפואי, העלתה תמיהה שמה מטרתה היא אכן שמירה על בריאות הציבור, או שמה היתה לה מטרה אחרת.

במקביל, הרשתות החברתיות החלו לצנזר כל פוסט אשר הטיל ספק במדיניות הרפואית של הממשלות, או קרא תיגר כנגד ההמלצות של גופים בינלאומיים כגון ארגון הבריאות העולמי. הצנזורה הזו חלה לא רק על ״מקדמי תיאוריות קונספירציה הזויים״, אלא גם על רופאים וחוקרים ידועי שם, כמו פרופסור רוברט מלון, אשר היה שותף בפיתוח טכנולוגיית חיסוני ה-mRNA, ואשר הביע ביקורת כנגד המדיניות הרפואית הזו במסגרת ראיון בפודקאסט הפופולרי של ג׳ו רוגן. ראיון זה ומספר ראיונות נוספים באותו הנושא אף הובילו לקמפיין תקשורתי מאורגן כנגד ג׳ו רוגן עצמו, במטרה להסיר אותו לאלתר מן האתר ״ספוטיפיי״. ברצוני לומר זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים – זכות הביטוי היא התנאי הבסיסי לקיומה של דמוקרטיה. ללא זכות ביטוי אין לנו דרך לקיים דיון ציבורי נאות אודות מדיניות הממשלה, לבקר אותה ולתקן אותה במידה והיא שגויה. הדבר תקף גם כאשר הדובר משמיע טענות שגויות מבחינה היסטורית או מדעית, משום שאין לנו דרך טובה לאכוף את אמיתות טענותיו של כל דובר ודובר. אם ניתן לגורם מרכזי כלשהו את הסמכות להחליט איזו התבטאות מדוייקת עובדתית ואיזו איננה, הדבר יעניק לו כוח כה עצום, אשר עצם קיומו מהווה סכנה לדמוקרטיה. לפיכך עלינו לאפשר לכולם להתבטא בחופשיות, ולראות איזו דעה מקובלת על הציבור הרחב, מתוך אמונה כי הוא חכם די הצורך כדי להבחין בין אמת ושקר, ולקבל החלטה נכונה.

נושא נוסף אשר ברצוני להעלות בהקשר זה הוא הפרשה של ג׳פרי אפשטיין, אותו איש עסקים אשר הואשם בהדחת עשרות נערות קטינות לזנות, וסירסורן לשועי עולם כגון פוליטיקאים ואילי הון. על פי החשדות שהועלו כנגדו, הוא נהג להטיס אותם במטוסו הפרטי אל אי בודד בים הקריבי, שבו התקיימו מסיבות חשק פרועות. אפשטיין נעצר לראשונה ב-2006, לאחר שאמה של אחת מקורבנותיו התלוננה כנגדו במשטרת פאלם ביץ׳. אך בעקבות עסקת טיעון מקלה נשפט לתקופת מאסר קצרה בלבד. היקף מעשיו נחשף לציבור רק לאחר מעצרו השני ב-2019. אולם שבועות בודדים לאחר מכן הוא נמצא מת בתאו. אף על פי שהיה אמור להימצא תחת שמירה הדוקה, שני הסוהרים אשר השגיחו עליו לכאורה ״נרדמו״, ושתי מצלמות האבטחה אשר צילמו את הנעשה בתאו לכאורה ״התקלקלו״. הנסיבות התמוהות הללו העלו בקרב הציבור את החשד שמה אפשטיין חוסל על ידי אחד מלקוחותיו העשירים והחזקים, בטרם תינתן לו ההזדמנות להעיד. מעטים בלבד מאמינים לגרסה הרשמית, לפיה מותו נבע מהתאבדות. לאחר מותו נסגר התיק כנגד אפשטיין. אך למרות שיש כל סיבה להאמין שההאשמות כנגדו אמיתיות, ושותפתו למעשים ג׳יסליין מקסוול אף הורשעה בגינן, אף אחד מן הפוליטיקאים ואילי ההון אשר ביקרו באי שלו לא הואשם עד כה באונס קטינות, והתקשורת מתעלמת מכך בנון-שלאנטיות.

לנוכח כל זאת, האם יש מישהו אשר מסוגל לטעון ברצינות שאנו עדיין חיים תחת דמוקרטיה? הרי בשנתיים האחרונות ראינו כיצד ממשלות העולם חורגות מסמכותן, מגבילות את חירויות הפרט של אזרחים שומרי חוק, פוגעות ביכולת ההשתכרות שלהם וכופות עליהם פרוצדורה רפואית אשר יעילותה מוטלת בספק, וזאת כביכול על מנת להתמודד עם מגיפה אשר אחוזי ההחלמה ממנה עומדים על למעלה מ-98% (ואף יותר מכך בקרב אוכלוסיית הצעירים והבריאים). הוסיפו לכך את העובדה כי תקשורת המיינסטרים הפכה לשופר התעמולה של הממשלות, כי חופש הביטוי שלנו נמצא תחת מתקפה מתמדת מצד חברות טכנולוגיה, אשר מינו את עצמן כשומרות הסף של האמת והצדק, כי פוליטיקאים ואילי-הון מסוגלים לאנוס קטינות באין מפריע, ולמעשה נמצאים מעל לחוק, ותגיעו גם אתם למסקנה כי הדמוקרטיה בעולם המערבי כבר חוסלה. אינני יודע איזו מידה של אחריות אפשר לייחס לפעילותם של הגופים הבינלאומיים אשר הזכרתי מוקדם יותר במאמר. אך אין ספק שהם מהווים פלטפורמה עבור האליטות מכל רחבי העולם להיפגש, להחליף דעות ולתאם עמדות. האופן שבו ראינו את ממשלות העולם מיישמות בו זמנית מדיניות דומה להפליא מרמז לנו שהארגונים הנ״ל בהחלט משיגים את מטרתם.

כעת, דמיינו לכם שאתם נמנים על האליטה הזו. דמיינו לכם שאתם מודעים לכל מה שתועד בבלוג הזה בעשור האחרון, כיצד כלכלת המערב ניצבת על סף משבר חובות ענקי, וכיצד השיטה המוניטרית שתחתיה אנו חיים אינה ברת קיימא. אתם חוששים שהדבר יוביל להתפוררות הסדר החברתי ולאובדן האחיזה שלכם בשילטון, אולם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לשוחח על כך בפומבי, מחשש שהדבר יוביל לפאניקה בשווקים. המקום היחיד שבו אתם מרשים לעצמכם להביע את דעתכם בכנות היא למשל מאחורי הקלעים של כינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, היכן שמנהיגים מכל רחבי העולם מודעים למתרחש ושותפים לחששותיכם. האם זה כה מופרך להאמין, שאותם מנהיגים מסכימים ביניהם כי בסיטואציה שכזו הדמוקרטיה היא בגדר נטל ולא נכס? האם זה כה הזוי לחשוב, שהם סבורים שדיקטטורה היא שיטת משטר מתאימה יותר עבור ארצותיהם בשנים הקרובות? מן הסתם הם מתרצים זאת בכך, שהדבר יצמצם את הסבל ואת שפיכות הדמים, ויאפשר להם לסיים את המשבר במהירות וביעילות. הם חייבים להיפטר מזכויות האדם הטורדניות הללו, אשר מגבילות את חופש הפעולה שלהם. אם יעשו זאת באופן איטי והדרגתי, הם מעריכים, איש לא ישים לכך לב.

5 תגובות ל-“סוד גלוי

  1. הי אורן,
    כל מילה בול 🎯.
    חיכיתי הרבה זמן למאמר הזה ושמח לראות שנגעת בכל הנקודות העיקריות. ענית גם לתגובה ששלחתי מהמאמר הקודם 😉 תודה.

  2. בשום פנים ואופן יש להתבלבל שהדמוקרטיה, דיקטטורת העמך, היא מילה נרדפת לחירות/יות…
    לכן אין להתפלא שהדמוקרטיה בהכרח מובילה לתופעות שתיארת.
    לא בכדי הפילוסופים היוונים בדיוק כמו משכילים הרומאיים וההשכלה המודרנית לא ראתה בה צורה נכונה להשתת שלום ואחווה בין שכנים, לא בכדי היא לא מופיעה בהצהרת העצמאות וב-BILL OF RIGHTS ולא בחוקה האמריקאית.

    • דריו שלום –
      אני מכיר את הטענה הרווחת בקרב השמרנים בארה״ב, שמדינתם היא רפובליקה ולא דמוקרטיה, וכי יש הבדל קריטי בין שתי שיטות השילטון. אני אישית אינני סבור שדמוקרטיה היא בהכרח ״דיקטטורת העמך״, כפי שתיארת. דמוקרטיה תקינה אינה מתבססת אך ורק על הכרעת הרוב. אמורים להיות בה איזונים ובלמים, אשר ימנעו קבלת החלטות חסרות אחריות, או כאלו אשר מפלות לרעה את המיעוט. אך אף יותר חשוב מכך, כפי שטען אלכסיס דה-טוקוויל בזמנו, ההצלחה של הדמוקרטיה באמריקה נבעה מן הרמה הערכית הגבוהה של אנשיה, אשר לא ניצלו את השיטה על מנת להצביע עבור כל מיני הטבות לעצמם. בימינו, למרבה הצער, לא נותר דבר מן הערכים הללו, האוכלוסיה מצביעה עבור המועמד אשר מבטיח להם יותר קצבאות והטבות, והשחיתות חוגגת. כלומר, הבעיה איננה בדמוקרטיה עצמה, אלא בסטנדרט הערכי של העם אשר מנסה ליישם אותה.

  3. שלום אורן
    תודה על המאמר המעניין מאוד.
    באמת זה מדהים כל הפורום הכלכלי הזה והוא קיים כבר עשרות שנים.
    אבל מה שיותר מדהים הוא מקבל יותר ויותר כוח ואנשים אפילו לא מודעחם לקיומו ולא חושבים שזה בכלל משהו שיש לו חשיבות.
    דרך הגב הזהב צונח היום בצורה חדה מאוד האם יש לך מחשבה למה זה קורה?

    • שלום יבגני –
      להערכתי הזהב צונח היום כי יש הודעה של הפדרל רזרב על העלאת ריבית, ומחיר הזהב @תמיד@ צונח כשיש פגישה או מסיבת עיתונאים של הפדרל רזרב. האם הפדרל רזרב מפיל בכוונה את מחיר הזהב כדי לחזק את אמון הציבור בדולר? גם זו תיאוריית קונספירציה, שאיננו יודעים כמה אמת יש בה. מכל מקום, אני מציע לא להתרגש מדי מן הנסיגה במחיר הזהב. זוהי כנראה ירידה לצורך עלייה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s