מרד החליפים

בשבת האחרונה התארחתי אצל ידידי מדליית אל-כרמל, ח׳ליפה ח׳ליפה. ח׳ליפה הוא היוצר של הפודקאסט המצויין ״מרד החליפים״, אשר מראיין אורחים בעלי תחומי עניין מגוונים. שיחתנו עסקה בשאלה מהו כסף, וכיצד הגענו מסטנדרט הזהב הקלאסי, אל המצב הנוכחי שבו כלל המטבעות ברחבי העולם אינם מגובים באף סחורה, וניתן להדפיסם יש מאין בכל כמות שהריבון מוצא לנכון. התייחסנו לנושא האינפלציה המזנקת, אשר מעסיקה את כולם בימים אלו, ודנו בתרחיש האימים של היפר-אינפלציה בדולר, הוא מטבע הרזרבה הבינלאומי.

יש להודות שאני חסר ניסיון במדיום הזה של פודקאסטים. אני רגיל לכתוב מאמרים, אשר מאפשרים לי להרהר אודות כל פסקה ופסקה, לבדוק את הנתונים, ולבחור את מילותי בקפידה. לעומת זאת, במהלך שיחה חופשית יש לי נטיה לשכוח חצי מן הנושאים שרציתי לדבר עליהם, ולדלג על הטיעונים החזקים ביותר. אך על מנת להגיע לקהלים חדשים, אני מרגיש שאני מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלי. אני סבור שאנו מתקרבים לתקופה קריטית בתולדות הכלכלה העולמית, וכי יש לעשות כל מאמץ על מנת להזהיר את הציבור מפני הבאות.

יאמר לזכותו של ח׳ליפה, שהוא הדריך אותי היטב במהלך השיחה, וידע כיצד להוליך אותי למקומות מעניינים. מדובר במראיין מוכשר ביותר, אשר אני צופה לו גדולות. ממש ג׳ו רוגן הישראלי. אז ללא הקדמות נוספות, הנה הקישורים לפרק שהקלטנו:

גוגל | ספוטיפי | אפל

תהנו!

8 תגובות ל-“מרד החליפים

  1. הקשבתי לפודקאסט, למה אתה חושב שלא יעלו את הריבית? מה אתה מבין שאני לא אשמח לשמוע

    • שלום לינה –
      כפי שהסברתי בפודקאסט, כיום גם הממשלות, גם התאגידים וגם משקי הבית עמוסים בכמות רבה של חוב. פירוש הדבר הוא שכל העלאה קטנה בריבית תעיק על התקציבים שלהם, תחולל מיתון ואולי אף מפולת בשוקי המניות והאג״ח. בשנים האחרונות, בכל פעם שבה שוק ההון נקלע למשבר, הבנקים המרכזיים נחלצו לעזרתו בדמות הפחתת ריבית והדפסת כסף (הקלה כמותית). קשה להאמין שהם לפתע פתאום יחרגו ממנהגם ויניחו לשוק ההון להתמוטט, רק משום שהם צריכים להילחם באינפלציה. על פי האסכולה הקיינסיאנית, מיתון ואינפלציה לא יכולים להתקיים בו זמנית (אף על פי שבשנות ה-70 דווקא ראינו מצב כזה, אשר מכונה ״סטגפלציה״). נגידי הבנקים המרכזיים, אשר רובם ככולם שייכים לאסכולה זו, בוודאי יחשבו שאם החל מיתון, אזי בעיית האינפלציה נפתרה, ולפיכך סביר להניח שיבטלו את העלאות הריבית המתוכננות. מסיבה זו טענתי בפודקאסט שזה בלתי ישים עבור הבנקים המרכזיים להעלות ריבית במידה שהבטיחו.

    • שלום עמי –
      תודה על הקישור. אני כבר מזמן לא קורא את ״הסולידית״, מאז שהיא החליטה לצנזר את התגובות שלי (או שאולי הן פשוט ״נעלמות״ באורח פלא, עקב איזו תקלה טכנית מסתורית?).
      זה לא כל כך מפתיע שהסולידית החליטה לאמץ את הביטקוין, בדיוק כשמחירו החל לטוס לשמיים. זהו האפקט הפסיכולוגי של בועה ספקולטיבית. הוא גורם גם למשקיעים מנוסים לאבד את שיקול הדעת, ולנסות לתרץ מדוע ״הפעם זה אחרת״. בריפרוף מהיר על הפוסט שלה מצאתי את הטענה הבאה ״התועלת השימושית של ביטקוין מתבטאת בהיותו סחורה מוניטרית, דיגיטלית, מבוזרת ונדירה״. ביטקוין איננו ״סחורה״, משום שאין לו אף שימוש תעשייתי. השימוש בביטקוין הוא לצרכים מוניטריים בלבד (וזה כולל העברת כספים מקצה אחד של העולם למשנהו, חוזים חכמים וכן הלאה. כל השימושים הללו הם מוניטריים במהותם). לפיכך אין בנמצא ביקוש תעשייתי, אשר יתמוך במחירו במידה והביקוש המוניטרי פוחת. לאחרונה קיבלנו לכך הדגמה חיה, כאשר תוך חצי שנה הביטקוין איבד למעלה מ-50% ממחירו (ומטבעות קריפטו אחרים כגון טרה-לונה נמחקו לחלוטין). לדעתי, הביטקוין הוא בסך הכל היבט נוסף של בועת האשראי אשר בה חיינו בעשור האחרון (כנראה ההיבט הכי קיצוני ומוטרף שלה). כעת, כאשר האינפלציה הרימה את ראשה ולבנקים המרכזיים אין ברירה אלא לנסות ולהילחם בה באמצעות העלאת ריבית, היא פוקעת.

    • אריאל שלום –
      באופן אבסורדי, כאשר הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית ומבטיחים להילחם באינפלציה, אפיק ההשקעה הכדאי ביותר הוא כסף מזומן.
      כידוע, הכסף המזומן מאבד כל העת מערכו עקב האינפלציה. אולם היות והכלכלה כה ממונפת וכולם שקועים כה עמוק בחוב, סביר להניח שהעלאת הריבית תוביל למשבר חובות הרבה לפני שתביס את האינפלציה. במשבר שכזה עלות התחזוקה של החוב מטפסת, ואנשים פרטיים, תאגידים ואולי אף ממשלות עלולים להגיע לחדלות פירעון.
      כתוצאה מכך אנו עלולים באופן זמני לראות דפלציה, כלומר את כל הנכסים מאבדים מערכם ביחס לדולר. אך משום שהבנקים המרכזיים חוששים מאוד מדפלציה, ובשנים האחרונות עשו כל שביכולתם להימנע ממנה, היא להניח שגם הפעם הם יעצרו את תהליך העלאת הריבית, וישובו להדפיס כסף, מה שיוביל להתגברות האינפלציה.
      אתה עשוי להתפלא כיצד זה שדפלציה ואינפלציה יכולות להתקיים זו לצד זו. ובכן, לפי אפקט קנטילון אפשר לראות דפלציה בסוג אחד של נכס (כגון מניות), בשעה שמתחוללת אינפלציה בנכס אחר (כגון סחורות). לצערנו השניים אינם סותרים זה את זה.
      לפיכך, גם אם בטווח הקצר כסף מזומן הוא האפיק הכדאי ביותר, בטווח הארוך המתכות היקרות הן האפיק המומלץ, משום שהן צפויות להגיב לאינפלציה במחירי הסחורות, אשר תגיע לאחר הדפלציה במחיר המניות.

להגיב על אריאל לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s