מבעד לחור המחט

ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לתערוכת הציורים שקיימתי בשבת שעברה. זה העניק לי זריקת מרץ אדירה להמשיך וליצור. שמחתי לראותכם ואני מקווה לשמור עימכם על קשר גם בעתיד. כעת אפשר לחזור לנושא שכנראה יותר מעסיק אתכם, והוא מצב הכלכלה העולמית. לקראת סיום שנת 2022 החלטתי להכין עבורכם סיכום מצב. אם במקרה נרדמתם בשמירה, ולא עקבתם אחרי כל ההתפתחויות, זה בשבילכם.

מיתון – אני מוכרח להודות שהופתעתי מן הנחישות שהפדרל רזרב הפגין השנה, בנסיונו להילחם באינפלציה. אחרי עשור שלם שבו הבנק המרכזי של ארה״ב גרר את רגליו, והתקשה להעלות את הריבית אפילו ברבע אחוז, הוא החל להפגיז אותנו בהעלאות ריבית חוזרות ונשנות של 0.75%. המגזר העסקי נתפס ומכנסיו מופשלות. ממש כמוני, גם מנהלי התאגידים הגדולים לא האמינו שהריבית בארה״ב יכולה לטפס באופן שכזה. אך בניגוד לעבדכם, אשר אינו חייב אגורה שחוקה לאיש, להם דווקא יש לא מעט חוב. נכון לעכשיו, התאגידים הבלתי-פיננסיים בארה״ב חייבים 12.7 טריליון דולר בהלוואות ובאגרות חוב. גם אם הדבר לא מתרחש באופן מיידי, חישוב פשוט מראה שכל אחוז של העלאת ריבית מייקר את החוב הזה ב-127 מיליארד דולר. זוהי הוצאה בלתי צפויה אשר שוחקת את שולי הרווח של החברות הרווחיות, ומעמידה בסימן שאלה את המשך קיומן של החברות בלתי ריווחיות (וכאלה יש המון, במיוחד בענף ההי-טק). חלק מן החברות עשויות לנסות ולגלגל את העלות הזו על הצרכנים (דבר מה אשר באופן אבסורדי דווקא מעודד את האינפלציה!). אך יש גבול כמה הצרכנים מסוגלים לספוג לפני שהם מצמצמים את הצריכה שלהם למינימום ההכרחי. לפיכך לחברות אין ברירה אלא לקצץ בהוצאותיהן האחרות, כמו למשל משכורות העובדים. הדבר מוביל לגלי פיטורים שאת ראשיתם אנחנו כבר רואים. אף על פי שבאופן רשמי ארה״ב איננה נמצאת במיתון, כמעט ואין ספק שהיא תיקלע למיתון במהלך 2023.

Fed pivot – במידה וארה״ב תיקלע למיתון חריף, הפדרל רזרב ככל הנראה יאלץ לשנות כיוון, ממדיניות מצמצמת חזרה למדיניות מרחיבה (מה שמכונה Fed pivot). גם אם לא יפחית את הריבית, הוא לכל הפחות יחדל מלהעלות אותה. במקביל, הוא יפסיק להקטין את המאזן שלו, ואולי אף ישוב להדפיס דולרים ולרכוש אגרות חוב. מרבית הכלכלנים סבורים שהעלאת הריבית האגרסיבית שראינו השנה כבר הכניעה את האינפלציה, ושאם זה לא מספיק, הרי שהמיתון שאליו אנו נכנסים יסיים את העבודה. אך להזכירכם, ריבית הבנק המרכזי עומדת כעת על 4.5%, בשעה שקצב האינפלציה עומד על 7.1% בשנה. דהיינו, הריבית הריאלית עודנה שלילית, ולאיש אין אינטרס אמיתי להשאיר את כספו בבנק. לדעתי, הפדרל רזרב כלל אינו קרוב להכניע את האינפלציה, וברגע שבו הוא יחדל מלהילחם בה, היא תתפרץ מחדש בעוצמה שקשה לתאר. יתכן ואני טועה לגבי התזמון. יתכן ויחלפו מספר חודשים לפני שהדבר יתבטא במחירי הסחורות, אך אני משוכנע שבמהלך 2023 הציבור יבין סוף סוף את המילכוד שבו שרוי הפד – הוא אינו יכול להילחם באינפלציה בלי להוביל למיתון, והוא לא יכול להילחם במיתון בלי להוביל לאינפלציה.

בורסה במשבר – כצפוי, 2022 הייתה שנה קשה מאוד עבור שוק ההון. כל מי שעיניים בראשו מסוגל היה לחזות שהעלאת הריבית תפגע הן במניות והן באג״ח, אשר מרכיבות כיום את תיק הנכסים הממוצע. התיאוריה, כביכול מרכיב האג״ח יפצה את החוסכים על כל נסיגה במדדי המניות נכשלה באופן ספקטקולרי, משום שהיא איננה תקפה בסביבה של אינפלציה דוהרת וריביות מזנקות. אותם מנהלי קרנות אשר התעקשו לדבוק במודל המקובל הוכו שוק על ירך, ואם הם לא ילמדו את הלקח, לדעתי צפויות להם עוד הרבה שנים שכאלו.

זהב וכסף – 2023 היא לדעתי השנה שבה המתכות היקרות ישובו לזהור. לאחר קונסולידציה בת למעלה משנתיים, נדמה שמחיריהן מוכנים לפרוץ ולקבוע שיאים חדשים. אני יודע שכבר הבטחתי זאת בעבר, וזה טרם התרחש. אך הביטו בבקשה בצד החיובי – מחיר הזהב מסיים את שנת 2022 בירידה קלה של 2.5%, ומחיר הכסף כמעט ללא שינוי. זאת בשעה שמדד ה-S&P500 איבד השנה כ-20% משוויו, והנאסד״ק כ-30%. הגדיל לעשות הביטקוין, שאיבד השנה שני שליש מערכו (!). זוהי הוכחה נוספת, כי המתכות היקרות הן נכס המקלט האמיתי היחידי, מבין כל הטוענים לכתר. עם זאת, אוסיף מילה של אזהרה לגביהן – למרות הנסיגה בבורסה, טרם ראינו השנה פאניקה אמיתית בשווקים. במידה והיא תגיע בשלב מסויים, ותחולל מפולת חדה, היא עלולה לסחוף איתה באופן זמני גם את מחירי המתכות היקרות. אני מאמין שפאניקה שכזו הכרחית על מנת לדרבן את הפדרל רזרב לשנות את מדיניותו, וכי רק לאחריה המתכות היקרות יוכלו להמריא באמת ובתמים.

גיאופוליטיקה – המאורע הבולט ביותר של שנת 2022 בזירה הבינלאומית הוא ללא ספק העימות בין רוסיה לאוקראינה, אשר מאיים להתדרדר לכדי מלחמת עולם שלישית. כנגד כל הסיכויים, הצליח עד עתה צבא אוקראינה להדוף את הפלישה הרוסית, ככל הנראה בזכות סיוע צבאי נרחב מן המערב. סביר להניח שהחורף הקרב יאלץ את הצדדים להתבצר בעמדותיהם, ולפיכך המלחמה הזו רחוקה מסיום. העיתונות במערב מטילה את כל האחריות לעימות על כתפיו של וולדימיר פוטין, ומאשימה אותו שהוא ״דיקטטור משוגע״. היא מתעלמת לחלוטין מחלקם של ארה״ב ושל האיחוד האירופי באירועים אשר הובילו לפלישה הזו. בדיעבד, אני חושד שגורמים במחלקת המדינה ובמפלגה הדמוקרטית בארה״ב שאפו להגיע לעימות עם רוסיה מזה שנים ארוכות. זוהי כנראה הסיבה האמיתית בגללה הם האשימו את הנשיא טראמפ שהוא ״סוכן רוסי״ – על מנת לסנדל אותו, ולמנוע כל אפשרות למשא ומתן עם וולדימיר פוטין. בעזרת התקשורת, הם דאגו לייצר אווירה ציבורית, שבה כל הסכם שלום עם רוסיה יתפס כמעשה בגידה, ובאופן זה הכשירו את הקרקע לעימות הנוכחי.

אין ספק בידי שאנשי ה״דיפ סטייט״ תופסים את רוסיה כאיום, משום שפוטין מסרב ליישר קו עם הסדר העולמי שהם מבקשים להחיל (בשעה שאת סין הם תופסים כבעלת ברית פוטנציאלית, וכמודל לחיקוי). אך אינני מבין מדוע הוא נפל למלכודת שהם טמנו לו. אם רוסיה רצתה להביס את המערב, הרבה יותר קל היה לה לעשות זאת בשדה המערכה הכלכלי, מאשר בצבאי. כל שנדרש היה הוא להצמיד את ערכו של הרובל לזהב, ובתגובת שרשרת הדבר היה ממוטט את המערכת הפיננסית בארה״ב, ומדיח אותה אחת ולתמיד ממעמדה כמעצמה המובילה. אך כנראה שפוטין חשש מפני הרפורמות הכלכליות שאליהן מהלך כזה היה מוביל, ואשר עשויות היו להגביל את סמכויותיו. לפיכך וויתר כלאחר יד על האפשרות לנצח את המלחמה הזו, מבלי לירות ולו קליע אחד.

אימת המטבע הדיגיטלי – מה עושים הבנקים המרכזיים לאחר שהמדיניות המוניטרית שלהם במהלך העשור האחרון נכשלה כישלון חרוץ? הם דורשים לתת להם עוד כוח ועוד סמכויות, כדי שיוכלו למרר את חיינו אף יותר. על מנת להתמודד עם המילכוד שאליו נקלעו, מבקשים הבנקים המרכזיים להשיק מה שמכונה Central Bank Digital Currency, או בקיצור CBDC. אלו הם לכאורה גרסאות לאומיות של מטבעות הקריפטו, אשר מבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ׳יין. אולם להבדיל מביטקוין, אין שום כוונה לנהל אותם באופן מבוזר, או להגביל את ההיצע שלהם. המטבעות הדיגיטליים הלאומיים ינוהלו באופן בלעדי על ידי הבנק המרכזי, ויונפקו בכל כמות שהבנק המרכזי ירצה. לכאורה, אין בכך כל חדש. הדולרים, השקלים והאירו שבהם אנו סוחרים כיום גם הם קיימים בעיקר באופן דיגיטלי, בתור רשומות בשרתים של בנק זה או אחר. אז מה הטעם במטבעות הדיגיטליים החדשים?

החידוש הוא בכך שלמטבעות הדיגיטליים החדשים אין צורה פיזית, ולא ניתן יהיה לפדות אותם בכספומט בדמות שטרות נייר. לכל אזרח יהיה ארנק דיגיטלי אשר ינוהל ישירות על ידי הבנק המרכזי, ולא יהיה עוד צורך בתיווכם של הבנקים המסחריים. הדבר יעניק לבנק המרכזי כוח עצום שאין לו כיום. הוא יוכל לדעת בכל רגע כמה כסף יש לכל אזרח, וכיצד האזרחים משתמשים בכספם. אך אף יותר מסוכן מכך – הוא יוכל לבצע מגוון של מניפולציות בחשבונותיהם של האזרחים, מבלי שהם יוכלו להתנגד. שהרי כיום, אם אנחנו לא אוהבים את האופן שבו הבנק מנהל את כספנו, אנו מסוגלים להעביר אותו לבנק אחר, או למשוך אותו כשטרות נייר פיזיים. אך לאחר השקתו של המטבע הדיגיטלי אפשרות זו כבר לא תהיה קיימת. לכל מדינה יהיה רק בנק אחד, וכאמור למטבע לא תהיה כלל גרסה פיזית. אנו נמצא את עצמנו שבויים בידיו של הבנק המרכזי, ונאלצים לקבל את כל גחמותיו.

אם לדוגמה הבנק המרכזי מחליט שהוא מעוניין להילחם בהתחממות הגלובלית, ולהגביל את פליטת הפחמן הדו- חמצני של האזרחים, הוא יכול להגביל את כמות הדלק שאנו יכולים לרכוש מדי חודש. המטבע הדיגיטלי יכובד בתחנות הדלק עד לסכום מסויים, וממנו והלאה יאסר עלינו לרכוש עוד. אם הבנק המרכזי מחליט להיאבק במגיפת ההשמנה, הוא יכול להגביל את כמות העוגות והממתקים שנוכל לרכוש בסופרמרקט. גם כאן, החל מסכום מסויים כרטיס החיוב שלנו יחדל מלפעול, והקופאית תדרוש מאיתנו להשיב את הרוגלעך למדף. וזהו אינו הסוף. הבנק המרכזי עשוי להמציא לנו עוד תעלולים, כיד הדימיון הטובה. הוא עשוי למשל להחיל עלינו ריבית שלילית, כך שחסכונותינו יאבדו מערכם בקצב קבוע, או להקפיא לחלוטין את חשבוננו, במידה ונביע במדיה החברתית דעות פוליטיות שאינן רצויות. בצורה שכזו, השקתם של המטבעות הדיגיטליים הלאומיים מבשרת על בואה של דיקטטורה מוניטרית.

נסיון העבר מלמד שתחת משטר אימים שכזה מתפתח ״שוק שחור״, אשר מאפשר לאזרחים לסחור באופן אנונימי, במה שנאסר עליהם להשיג בשוק הרשמי. השלטונות עשויים להילחם בשוק השחור באמצעות אכיפה דרקונית ואיום בעונשי מאסר, אך הם אינם יכולים להעלים אותו, משום שבני האדם שואפים באופן טבעי לחירות. בהיעדר מטבע פיזי אחר, אני מעריך כי השוק השחור יאמץ את מטבעות הזהב והכסף כאמצעי התשלום שלו. מי שיהיו ברשותו מטבעות זהב וכסף יוכל לעקוף את הדיקטטורה של הבנק המרכזי, ומי שלא – יאלץ להציע עבורם כל מוצר או שירות שיש ברשותו. מטבעות הזהב והכסף יציעו לבעליהם מידה מסויימת של חירות, אולם בו זמנית יהפכו אותו לפושע, אשר נרדף באופן תמידי על ידי השלטונות.

מבעד לחור המחט – לאחרונה האזנתי לראיון עם הסוחר והמנתח הטכני פרנסיס האנט, שבו הוא הציג את התיאוריה, לפיה המעבר למטבעות דיגיטליים לאומיים ינוצל על ידי ממשלות העולם על מנת לשמוט חלק גדול מחובותיהן, ובאופן כזה ״לאפס״ את המערכת הפיננסית. לטענתו, ברגע שבו מטבעות אלו יושקו, ניתן יהיה להמיר אליהם רק סכום קטן יחסית, וכי סכומים גדולים יותר יתקלו בקשיים בירוקרטיים מכוונים. מרבית האזרחים, אשר ממילא אין ברשותם חסכונות רבים, יוכלו לעבור למערכת החדשה בקלות רבה. אך אותם אזרחים שמחזיקים בסכומים גדולים, במיוחד כאלו אשר מושקעים באגרות חוב ממשלתיות, יתקשו לעשות זאת. הם ידרשו למלא אינספור טפסים, ולהוכיח כי שילמו עליהם מסים כחוק. יהיה זה קשה כמו לעבור דרך חור המחט. בינתיים, יותר ויותר עסקים יסכימו לקבל תשלום אך ורק במטבעות הדיגיטליים החדשים, והביקוש למטבעות הישנים יפחת בהדרגה. כתוצאה מכך ערכם ישחק עד עפר, והונו של מעמד הביניים יעלם כלא היה. באופן זה יוכלו ממשלות העולם לסוכך על המעמדות הנמוכים מפני השלכותיה של ההיפר-אינפלציה, על מנת שישבו בשקט ולא ימרדו. אם ידרש, הם אף ישליכו לעברם כמה מענקים ממשלתיים, מה שיעודד אותם לאמץ את המטבעות הדיגיטליים החדשים. בסופו של התהליך יוותרו בעולם רק שני סוגים של אנשים – קומץ של אליטות עשירות ומקושרות לשילטון, ומולן מיליארדים של עניים חסרי-כל, אשר תלויים לחלוטין בחסדיה של הממשלה. התיאוריה הזו מצלצלת באוזניי כמשכנעת, דווקא משום שהיא כה אפלה.

טכנולוגיות חדשות – שתי טכנולוגיות חדשות אשר עשויות לשנות את תמונת המצב הכלכלית הן האינטליגנציה המלאכותית, אשר נראה שלאחרונה צוברת תאוצה, והפקת האנרגיה באמצעות ההיתוך הקר (מיזוג גרעינים קלים). אולם בשעה שנדמה שהאינטליגנציה המלאכותית מגיעה לידי הבשלה, והתוצרים שלה הולכים ומשתפרים, הרי שטכנולוגיית ההיתוך הקר עדיין בחיתוליה. השבוע התבשרנו שמדענים במכון לורנס ליברמור בקליפורניה הצליחו למזג גרעיני מימן, באופן אשר הניב יותר אנרגיה מאשר הושקעה בו. הדבר עשוי להעניק לנו מקור בלתי נדלה של אנרגיה נקייה, ולחלץ את האנושות מן המשבר הכלכלי שאליו היא פוסעת. אך כנראה שיחלפו עשורים בטרם נוכל ליישם את הטכנולוגיה הזו באופן מעשי, ועד אז לא ברור כיצד נסתדר. בה בשעה, האינטליגנציה המלאכותית מאיימת לנשל מתפקידיהם מליוני בעלי מקצועות חופשיים כגון מתכנתים, מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים, ארכיטקטים, רופאים וכן הלאה. הללו עלולים להצטרף לשורותיהם של החקלאים ופועלי הכפיים הפשוטים, אשר האליטות כבר הספיקו להכריז עליהם כ״בלתי נחוצים״. לאיזה פיצוץ חברתי הדבר עלול להוביל? ימים יגידו.

3 תגובות ל-“מבעד לחור המחט

  1. כרגיל מעולה.
    פרנסיס מתאר היטב את התהליך חור המחט אני גם מנוי אליו.
    זו תאוריה שהנני נוטה להסכים איתה. אך מי הם אותם אלו המקושרים מבפנים שיודעים את המידע והכינו עצמם? מיליארדרים? אנשי ממסד בדרג גבוה? הם יעשו זאת כגנבים בלילה בהפתעה בעוד אלו שמתוך הטבעת הכינו עצמם. וכל השאר יטבעו למצולות.
    באחד תגובתיי אצלך תיארתי מה הולך לקרות בשוק העבודה וכו.

    אנחנו הולכים לקטסטרופה וכל תפקיד המיינסטרים היא להסית את תשומת הלב בכדי שאנשים לא יתכוננו כולל אצלנו.

    הם מוכנים מכבר…

  2. תודה!
    רק אעיר בקשר להיתוך שלא באמת נוצרה יותר אנרגיה ממה שהושקע אם לוקחים בחשבון את האנרגיה הרבה שאבדה בלייזרים (שיש להם נצילות מאוד קטנה, בערך 1/100).
    רק בתוך הקפסולה עצמה נכנס פחות אנרגיה ממה שנוצר, אבל כדי להכניס את האנרגיה לקפסולה היה צורך בהרבה יותר אנרגיה ולכן אנחנו רחוקים מאוד מ"גבול האיזון".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s