בשנת 408 לספירה, הטיל אלריק מלך הויזיגותים מצור על העיר רומא. האימפריה הרומית נחלשה מאוד בתקופה זו והפכה לצל חיוור של עצמה, אך למרות זאת עדיין נחשבה למעצמה המובילה בעולם. בעיר רומא התגוררו אז קרוב למיליון בני אדם, והיא היתה תלויה באספקה תדירה של מזון מן הספינות אשר הפליגו במעלה נהר הטיבר. בתמורה להסרת המצור, הסכים הסנאט הרומי לשלם לאלריק 1.6 טונות של זהב ו-9.8 טונות של כסף. על מנת לגייס את הסכום תרמו הסנטורים מהונם האישי, אך הדבר לא הספיק והם נאלצו להוציא מן המקדשים את פסלי האלים ולהתיך אותם למתכת. אחד מן הפסלים הללו היה של וירטוס, אל האומץ והתעוזה במלחמה. ההיסטוריון זוסימוס אשר תיעד את המאורע העיר בצער, כי בשעה שהותך הפסל נדמה שנמוגו השאריות האחרונות של התהילה הרומאית.

מרוצה מן העושר אשר הועבר לידיו, הסיר אלריק את המצור ונסוג צפונה. לכאורה העיר רומא ניצלה, אך התדמית שלה ספגה מהלומה ניצחת. מאותו רגע והלאה ידעו כל השבטים הברבריים עד כמה האימפריה הרומית חלשה, וכמו פרי בשל, כיצד היא מחכה ליד אשר תקטוף אותה. האימפריה הרומית המערבית הוסיפה להתקיים בדרך זו או אחרת עד לשנת 476 לספירה, אולם מאורע זה היווה ציון דרך קריטי בתהליך קריסתה. הדבר מעיד עד כמה אובדן הערכים, האומץ ורוח הלחימה מבשרים על נפילתה של אימפריה, הרבה לפני אובדן חייהם או ממונם של אזרחיה. תכף נמשיך בסיפור המעשה, אך קודם לכן עלינו לשאול – מה היא התמוטטות תרבותית? 

התמוטטות תרבותית איננה תרחיש דמיוני, אשר לקוח מסרטי אסונות. זוהי תופעה אמיתית אשר אירעה פעמים רבות בעבר. בתור דוגמאות אנו מסוגלים למנות את משבר תקופת הברונזה המאוחרת, את נפילת תרבות המאיה, תרבות איי הפסחא וכן הלאה. התמוטטות מסוג זה מתאפיינת בירידה חדה במורכבות החברתית. מתרבות מתקדמת אשר כוללת מקצועות רבים ושונים, התרבות נסוגה לחברה חקלאית פשוטה, אשר אנשיה עסוקים בהישרדות. הגורמים להתמוטטות עשויים להיות מלחמה, אסון טבע, מגיפה, הנהגה גרועה או שילוב כלשהו של הנ״ל. אך בניגוד למשבר חולף אשר עימו החברה מסוגלת להתמודד, התמוטטות תרבותית היא משבר מערכתי אשר בו כל המוסדות החברתיים חדלים מלתפקד בו זמנית.

ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שהתמוטטות תרבותית מובילה גם לנסיגה ביכולות הטכנולוגיות. לאחר דור או שניים שבהם התושבים נאלצים לעסוק בחקלאות על מנת לפרנס את עצמם, רמת ההשכלה יורדת וחלק ניכר מן הידע נשכח. כך לדוגמה, לאחר נפילת האימפריה הרומית פרובינציות מרוחקות כגון בריטניה איבדו את היכולת לייצר מוצרי קרמיקה כגון כלי חרס, לבני בניין או רעפי גג. כידוע, על מנת שכלי החרס יהיו אטומים למים יש לשרוף אותם בכבשן בטמפרטורות גבוהות, והדבר דורש ידע, נסיון, וחומרי דלק בכמות מספקת. הנסיגה התרבותית אשר החלה במאה החמישית לספירה גרמה לאובדן יכולת בסיסית זו. כמו כן אבדה היכולת לעבד ברזל, וחלה ירידה דרמטית בשימוש במטבעות, מה שכנראה מצביע על נסיגה במסחר וחזרה לסחר חליפין.

אנו חיים בעידן אשר מקדש את הטכנולוגיה העלית, ורואה בה את פסגת ההישגים. חיינו נסובים סביב רשת האינטרנט, התקשורת הסלולרית ולאחרונה – הבינה המלאכותית. אנו מניחים כי התקדמות זו תימשך לעד, וכי הטכנולוגיה העומדת לרשותנו תוסיף להשתפר, שנה אחר שנה. אך ההיסטוריה מלמדת כי הטכנולוגיה אינה מתקדמת בקו ישר, וכי בתקופות מסויימות היא עלולה לשוב לאחור. משבר הקורונה הדגים בפנינו עד כמה אנו תלויים בסחר הבינלאומי, וכי שרשראות האספקה שלנו שבריריות להפליא. בהחלט יתכן כי אנו חווים כיום שיא מקומי בהתפתחות הטכנולוגית של המין האנושי, אשר לאחריו יבוא ״עידן חושך״ נוסף. זהו תרחיש אשר נשמע לנו דמיוני, ובדיוק בגלל זה איננו טורחים כלל להתכונן לקראתו. מרבית הידע אשר צברנו בעשורים האחרונים שמור אך ורק באמצעים דיגיטליים מתכלים, ואינו מגובה באופן קשיח. בסיטואציה של משבר מערכתי, הידע הזה מן הסתם יאבד.

הבא נשוב לאימפריה הרומית. השוחד שאלריק קיבל על מנת לחוס על העיר רומא לא סיפק אותו לזמן רב. כעבור שנתיים בלבד הוא שוב החל להשמיע איומים, ולאחר כישלון המשא ומתן עם הקיסר הונוריוס, שב והטיל מצור על העיר רומא. ב-24 באוגוסט שנת 410 חדרו הויזיגותים מבעד לחומות והחל מסע של רצח, אונס והרס. אוצרותיה של העיר נשדדו, ורבים מיושביה נלקחו בשבי ונמכרו לעבדות. יש אשר יטענו שהיה זה תשלום נאות לעיר אשר שלטה ביד ברזל על העולם העתיק, התעללה באינספור עבדים והתעשרה מן המסים שהעלו לה הפרובינציות. היהודים אשר חיו באותה התקופה מן הסתם חשו כך, בזוכרם כיצד דיכאה רומא את המרד הגדול והחריבה את ירושלים. אך אני אינני מפיק מזה כל הנאה. מבחינתי, תרבות וסדר תמיד יהיו עדיפים על פני כאוס ואלימות.

חוששני שישנו סיכוי בלתי מבוטל שאנו נחזה במאורע מקביל במו עינינו. בדומה לפלישתם של השבטים הגרמניים לתוככי האימפריה הרומית, אנו רואים הגירה מאסיבית לאירופה ולארה״ב, אשר מערערת את יציבותן. בדומה לרומא, הן נגועות בשחיתות ובמנהיגות קלוקלת, אשר מובילות אותן לאינפלציה ולמיתון מתמשך. רוב הציבור מעריך שהעניינים ימשכו כפי שהם, וכי התרבות המערבית חסינה בפני כל אלו. אך לדעתי הם מחלישים את יסודותיה, והופכים אותה לרגישה בפני כל מהלומה אשר עלולה לבוא. האם מישהו מעלה על דעתו שמהגרים שזה מקרוב באו יחרפו את נפשם על מנת להגן על אירופה ועל ארה״ב מפני צבא פולש? במידה ויתרחש משבר כלכלי רחב היקף וכל הקצבאות יקוצצו, האין זה סביר להניח שכנופיות של פושעים יטילו את חיתתן על מרכזי הערים, וכי הסדר החברתי יתפורר ויעלם? ובכל זאת אנו מוסיפים להדחיק ולהתעלם מתרחישים אלו, כאילו הם בלתי אפשריים.

בוידאו החדש והמרתק שפירסמתי זה עתה אני דן בהרחבה על הנושאים הללו עם ידידי, בריאן מערוץ Mountain Bullion. תיהנו: https://youtu.be/BxRpdjf37yk?si=zHcmAcGdpEVXKy1T