משפט אשר תשמעו שוב ושוב לגבי הזהב והכסף הוא, שהם טובים אך רק להגנה על העושר, ולא ליצירת עושר. בניגוד למניה או לאגרת חוב, אין להם תשואה, ולפיכך איננו יכולים לצפות להתעשר מהם. זה בהחלט נכון בתקופות רגילות, אך אנו איננו חיים בתקופה רגילה. מאז 2020, האינפלציה התפרצה בעוצמה שלא ראינו כמותה מאז שנות ה-70. רמות החוב הגוברות ברחבי העולם, וחוסר הרצון של פוליטיקאים לרסן אותן, מרמזות שהאינפלציה הזו רק צפויה להחמיר. למעשה, אנו נמצאים בסיכון לחוות היפר-אינפלציה עולמית וקריסה של מטבעות מובילים. אני טוען שבסביבה הספציפית הזו, החזקת זהב וכסף אכן יכולה להפוך אתכם ליותר עשירים, ובמאמר זה אסביר כיצד.

חשוב להבין כי האינפלציה איננה משפיעה על כל הנכסים באותו האופן. כלכלנים מן המיינסטרים נוהגים להשתמש במונח "רמת מחירים". הם מתארים את המטבע כמו מים, אשר זורמים באופן שווה לכל המגזרים בכלכלה. כאשר היצע הכסף גדל, הם מצפים לראות את כל המחירים עולים יחדיו. אך זו איננו תיאור מדוייק של המציאות. למשל, כאשר מחיריהם של מוצרים חיוניים כגון מזון ושכר דירה עולים, הציבור עשוי לקצץ במותרות כגון חופשות או בגדי מעצבים. כתוצאה מכך, מחיריהם לא יטפסו באותה המידה, ובמקרים מסוימים הם אף עשויים לרדת.

אני מציע דימוי שונה על מנת לתאר השפעת האינפלציה על הכלכלה. דמיינו לעצמכם כרכרה של מלך, אשר נוסעת בדרך כפרית, מלווה על ידי הפמליה שלו. חלק מן המשרתים הולכים ברגל, ואחרים רוכבים על סוסים. אך כולם עוקבים אחר המלך שלהם. במטאפורה זו, הכרכרה מייצגת את קצב האינפלציה, והמשרתים מייצגים את מחירי הסחורות והשירותים השונים. כאשר הכרכרה נוסעת לאיטה, המשרתים אינם מתקשים לעמוד בקצב שלה. חלקם עשויים להוביל את הכרכרה במעט, ואחרים עשויים לפגר במעט. אבל כולם נוסעים כקבוצה. מצב זה מייצג קצב אינפלציה מתון, של 2-4% בשנה.

כעת דמיינו את הכרכרה מאיצה. רוב המשרתים עדיין מסוגלים לעמוד בקצב שלה, אבל חלקם נשארים מאחור. אלה שרוכבים על סוסים דוהרים קדימה, עוקפים את הכרכרה בקלות. המשרתים מתקשים לנוע יחדיו, והמרחק ביניהם גדל. מצב זה מייצג אינפלציה גבוהה, של 10-20% בשנה. בניסיון לשמר את שולי הרווח שלהם, היצרנים מעלים את מחיריהם בהתאם לקצב האינפלציה. אך חלקם מתקשים לעשות זאת, משום שהציבור כבר לא יכול להרשות לעצמו את המוצרים שלהם. אלה נוטים להיות מוצרי מותרות, שאינם חיוניים להישרדות. המוצרים אשר עוקפים את קצב האינפלציה הם אלה שנהנים מביקוש חזק, והיצרנים שלהם מסוגלים להעלות את מחיריהם במידה ניכרת, מבלי לאבד נתח שוק.

לפתע, הכרכרה יוצאת מכלל שליטה. סוסיה משתוללים, והעגלון לא מצליח לעצור אותם. המשרתים מתפזרים בבהלה. חלקם עדיין רודפים נואשות אחרי הכרכרה. אחרים קורסים בצד הדרך, קצרי נשימה. הרוכבים בחזית דוהרים משם, מפחדים להידרס. מה שתיארתי זה עתה הוא מצב של היפר-אינפלציה, שבו הציבור מאבד אמון במטבע. במקרה זה, האינפלציה כבר לא מונעת על ידי גידול בהיצע הכסף, אלא על ידי עלייה במהירות של הכסף, כלומר בקצב שבו הוא מחליף ידיים. בניסיון נואש לשמר את ערך החסכונות שלו, הציבור ימיר את המטבע לכל מוצר מוחשי כלשהו. לעיתים קרובות הוא יחל לאגור מזון ופריטים חיוניים אחרים, מה שישלח את מחיריהם לשמיים. אבל מכיוון שלמזון יש חיי מדף מוגבלים, אנשים יגלו במהירות את שתי הסחורות המתאימות ביותר לשימור עושר – זהב וכסף.

במטאפורה זו, הזהב והכסף הם שני הרוכבים המהירים ביותר. בניגוד למשרתים התשושים אשר אינם יכולים לעמוד בקצב של הכרכרה הדוהרת, למחירים שלהם אין גבול. בשעה שרוב הסחורות חוות ירידה בביקוש ככל שמחיריהן מטפסים, עבור הזהב והכסף אפקט זה פועל באופן הפוך – העלייה במחיריהם רק מעודדת את הציבור לקנות אותם יותר. ומכיוון שההיצע שלהם מוגבל, יש להם פוטנציאל עצום לעליית מחירים. במהלך היפר-אינפלציה, מחיריהן של כל הסחורות נוטים לטפס, אך הזהב והכסף נוטים לעלות יותר מכולם. באופן זה בעליהם חווים עלייה בכוח הקנייה שלהם. ישנן דוגמאות רבות לכך במהלך ההיסטוריה, כמו למשל בהיפר-אינפלציה שהתרחשה במהלך המהפכה הצרפתית.

בין השנים 1790 ל-1795, מחיר הביצים בצרפת עלה פי 20. זאת עשויה להישמע כמו עלייה מדהימה במחיר. אבל מחיריהן של סחורות אחרות עלו אף מהר יותר. מחיר הפחם עלה פי 28, מחיר הנעליים עלה פי 40, מחיר הנרות והסבון עלה פי 44, מחיר שיבולת השועל עלה פי 55, מחיר הכרוב עלה פי 68, מחיר הסוכר עלה פי 69, מחיר הקמח עלה פי 112, ולבסוף – מחיר העץ להסקה עלה פי 125! אבל העלייה בערכם של הזהב והכסף האפילה על כולם. היות והם שימשו ככסף באותה תקופה, לא היה להם "מחיר" במובן המסורתי של המילה. אולם אנו יכולים לבדוק את שער החליפין לפני ואחרי התקופה הזו. מטבע כסף מסוג ״אקו״, אשר היה שווה 6 פרנקים לפני המהפכה, נסחר ב-1796 תמורת 1,500 פרנקים של נייר, מה שמרמז על עליית מחיר של פי 250. מטבע זהב מסוג ״לואי ד'אור״, שהיה שווה 25 פרנקים לפני המהפכה, נסחר תמורת 7,200 פרנקים של נייר, מה שמייצג עלייה של לא פחות מפי 288!

במהלך היפר-אינפלציה זו, רבים איבדו את כל הונם, ונאלצו לצפות  כיצד מחיריהם של מוצרים יומיומיים מטפסים באופן דרמטי. אך אלו שהחזיקו את חסכונותיהם במטבעות זהב וכסף הפכו למעשה לעשירים יותר. לאחר המהפכה, הזהב קנה פי שניים יותר עץ, פי שניים וחצי יותר קמח, פי ארבע יותר סוכר, פי חמש יותר שיבולת שועל, פי שש יותר סבון, פי שבע יותר נעליים, ולא פחות מפי ארבע עשרה יותר ביצים. ללא ספק, החיים בצרפת בתקופה הסוערת הזו היו קשים ומסוכנים. אולם עבור אלה ששרדו את המהפכה, החזקת זהב וכסף הפכה את החיים להרבה יותר קלים. הם הצליחו להאכיל את משפחותיהם בזמן שאחרים רעבו, וכשהסדר שב סוף סוף על כנו, היה ברשותם די הון על מנת לפתוח עסקים חדשים ולהמשיך בחייהם.

כיום אנו שוב חיים בתקופה מסוכנת, אשר מאיימת להשמיד את כל מה שבנינו במאמץ כה רב. הפעם, לזהב ולכסף יש פוטנציאל גדול אף יותר לעלות במחיר, מפני שאנשים כה מעטים משקיעים בהם, ומפני שהפעם המשבר צפוי להתרחש ברמה עולמית. ודאו שאתם משיגים זהב וכסף פיזיים, על מנת להגן על עצמכם מפני הבאות.

לצפיה בוידאו: https://youtu.be/tuBfC-90WCg?si=9Q6p1t4HMIuAaYY8

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.