המקום הבטוח ביותר להיות בו

פאניקה אחזה בימים האחרונים בשוק ההון, בשעה שהן המניות והן אגרות החוב ספגו מכה קשה. הסיבה הרשמית? הכרזתו של הנשיא טראמפ על מדיניות גורפת של מכסים על יבוא זר. כל העיתונים הכלכליים כבר הספיקו להאשים אותו במשבר. אך לדעתי זהו רק תירוץ למפולת אשר היתה צפויה מזמן. אני עצמי חזיתי זאת במדויק במאמר שפרסמתי בנובמבר 2024, ואשר אני ממליץ לכם לעיין בו מחדש. כפי שראינו בעבר, בועות זקוקות למחט על מנת להתפוצץ – ודונלד טראמפ סיפק את המחט הזו.

סביר להניח שהמפולת הנוכחית מסמנת את תחילתו של מיתון קשה. לאחר למעלה מעשור של ריבית אפסית והקלה כמותית, רמות הספקולציה וההשקעה הכושלת במשק הן חסרות תקדים. יותר מדי אנשים נטלו על עצמם סיכונים מופרזים, מתוך אמונה שמדדי המניות יכולים רק לטפס ולעולם לא לרדת. יותר מדי חברות בזבזו מיליארדים על פרויקטים שאין להם שום סיכוי להפוך לרווחיים. כעת עלינו לשלם על כך את המחיר, בדמות משבר עצום ממדים. למעשה, אני סבור כי המיתון אשר לפנינו הוא הוא המשבר הגדול, אשר מפניו אני מזהיר מזה תריסר שנים. מה חבל שנדרש זמן כה רב על מנת שאזהרותי יתממשו. שהרי אם ממשלת ארה״ב והפדרל רזרב לא היו דוחים את הקץ פעם אחר פעם, המשבר היה הרבה יותר קטן, וכבר מזמן יכול היה להיות מאחורינו!

בכל פעם שמדדי המניות מתחילים לצנוח, המשקיע הממוצע נוטה לחפש מקלט בשוק האג"ח הממשלתי. הם מניחים שהריבית תרד, ושערכן של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב יטפסו בהתאם. זה הרי מה שאירע בכל מיתון מאז שנות ה-80. אך הפעם, הדבר משול לזינוק מן המחבת אל תוך האש הבוערת. החוב הלאומי של ארה"ב עומד כעת על יותר מ-36 טריליון דולר. מתוך סכום זה, 9 טריליון יגיעו לכדי פרעון בשנה הקרובה ויש צורך למחזר אותם. בנוסף, בזמן מיתון הכנסות המדינה ממסים נוטות לרדת, וההוצאות גדלות. פירושו של דבר הוא שהאוצר האמריקאי יאלץ להציף את השוק באגרות חוב, הרבה מעבר למה שהמשקיעים מסוגלים לספוג, על אחת כמה וכמה כאשר האבטלה מזנקת ולציבור יש הרבה פחות חסכונות. לדעתי, במיתון הזה, סביר יותר שנראה את הריביות מטפסות מאשר יורדות. מציאות חדשה זו צריכה היתה להיות ברורה לכל מנהל כספים אשר הציץ בגרף התשואה על אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת ארה״ב, אשר בשנת 2022 פרצה מקו מגמה בן ארבעים שנה. פריצה שכזו איננה אירוע של מה בכך, והיא צריכה היתה לאותת לכל מי שעיניים בראשו, כי המגמה הכללית של שיעורי הריבית היא כלפי מעלה.

לזה אנו קוראים סטגפלציה – שילוב קטלני של סטגנציה עם אינפלציה. רוב היועצים הפיננסיים אינם יודעים כיצד להתמודד עם סביבה שכזו, משום שלא חווינו אותה מאז שנות ה-70. רובם עוד לא נולדו אז, ובוודאי שלא היו פעילים בשוק ההון. לכן כה מעטים מהם יודעים איזו קטגוריית נכסים נוטה להצליח בתנאים כאלה – הסחורות, בהובלתן של המתכות היקרות. הזהב והכסף הם שני הנכסים היחידים שהם גם נדירים וגם שימושיים. יש להם היצע מוגבל שלא יכול לגדול במהירות, והם נהנים מביקוש קבוע בתעשייה. בזכות כך הם מגינים על בעליהם בפני האינפלציה. היכולת להחזיק אותם מחוץ למערכת הבנקאית מהווה יתרון נוסף, בייחוד בתקופות של משבר שבהן יציבותם של מוסדות פיננסיים מוטלת בספק.

בימים האחרונים, מחירי הזהב והכסף אמנם נגררו מטה עם שאר השוק. זהו תופעה שראינו פעם אחר פעם במיתונים קודמים, וניתן לייחס אותה לירידה הראשונית בביקוש התעשייתי. עם זאת, מחיריהם נוטים לרדת פחות משאר השוק, והם נוטים להתאושש הכי מהר. ברגע שהפדרל רזרב מתחיל להפחית את הריבית ומחדש את תוכניות ההקלה הכמותית, הביקוש לצרכי השקעה גובר ומזניק את מחיריהם לשיאים חדשים. בטווח הארוך, אני צופה שהתיקון הזה יהיה חסר משמעות, וכי הזהב והכסף ישמרו על כוח הקנייה שלהם, ואולי אף יגדילו אותו. אם אתם מחזיקים בבוליון פיזי, אני מאמין שאתם נמצאים במצב טוב יותר מכל מי שמושקע במניות, באג"ח או בקריפטו. לדעתי, הזהב והכסף הם המקום הבטוח ביותר להיות בו כרגע.

אני מזמין אתכם להקשיב לראיון האחרון שהקלטתי עם ידידי בריאן מערוץ Mountain Bullion, ובו אנו מנתחים המצב ומספקים את תחזיותינו לבאות: https://youtu.be/I_o8xA0pvAY?si=01572VnWBXw33QXG

כתיבת תגובה