בימים האחרונים הרשת גועשת, לאור פירסום עדויות חדשות בנוגע לשחיתות של משפחת ביידן. מזה זמן רב הסתובבו שמועות לפיהן האנטר ביידן, בנו של המועמד לנשיאות ארה״ב ג׳ו ביידן, עשה הון ממכירת גישה לאביו לחברות שונות ברחבי העולם. על פי שמועות אלו, הבן הלא-יוצלח, אשר בשעות הפנאי נוהג לעשן קראק, קיבל באורח פלא משרה יוקרתית במועצת המנהלים של חברת האנרגיה האוקראינית ׳בוריסמה׳, הכוללת משכורת של עשרות אלפי דולרים בחודש, אף על פי שהוא אינו מתגורר באוקראינה, דובר את השפה או יודע דבר אודות תעשיית הגז. על פי השמועות, בתמורה למשרה הנחשקת זכתה חברת ׳בוריסמה׳ לגישה ישירה לממשל אובמה, כאשר ג׳ו ביידן שימש כסגן הנשיא. מדובר בסקנדל בוטה במיוחד, לאור העובדה שג׳ו ביידן צולם כאשר הוא מתרברב קבל עם ועדה, כיצד איים על ראש ממשלת אוקראינה, שיעצור ערבויות אמריקאיות בסך מיליארד דולר לממשלת אוקראינה, אם הלה לא יפטר לאלתר את ויקטור שוקין, התובע אשר ניסה לחקור את הפרשה. לפי דברי ביידן עצמו, האיום הצליח והתובע פוטר תוך פחות משש שעות.

עד כה רשויות החוק בארה״ב נמנעו מלחקור את האנטר ביידן בנושא, ואמצעי התקשורת בארה״ב נמנעו מלדווח על הפרשה. אולם בימים האחרונים החל קמפיין טראמפ לפרסם עדויות חדשות, אשר מוכיחות לכאורה כי לא מדובר בהאשמות שווא. העדויות הושגו כאשר מחשב נייד אשר היה שייך להאנטר ביידן נמסר לתיקון, והטכנאי אשר טיפל בו נחרד מן החומרים אשר מצא עליו. הוא מסר עותק מן הדיסק הקשיח למשטרה הפדרלית, ועותק נוסף מסר לרודי ג׳וליאני, לשעבר ראש העיר של ניו-יורק וכיום עו״ד של הנשיא טראמפ. מן התכתובות שנמצאו על גבי המחשב עולה כי האנטר ביידן שימש כצינור להעברת דמי שוחד לג׳ו ביידן, וכי חברת ׳בוריסמה׳ לא היתה היחידה שהשתמשה בשירותיו על מנת לזכות בטובות הנאה מסגן הנשיא. כפי שטאקר קרלסון מחדשות ׳פוקס׳ מנסח זאת, נראה שמדיניות החוץ של ארה״ב עוצבה על פי האינטרס הכלכלי של ג׳ו ביידן.

מדובר באחת מפרשות השחיתות הגרועות ביותר אשר התפרסמו מעולם. אך כיצד בחרה התקשורת בארה״ב להתייחס אליה? בשתיקה מוחלטת. בעמוד הבית של CNN אין לכך כל התייחסות. בעמוד הבית של MSNBC ישנה כתבה אשר טוענת כי רודי ג׳וליאני הוא קורבן לקנוניה רוסית לפירסום אינפורמציה שקרית. אם תסתכלו היטב בצילומי המסך שצירפתי, כמעט כל אייטם בעמוד הראשי של שני האתרים הללו מתייחס באופן שלילי כלשהו לנשיא טראמפ או למפלגה הרפובליקנית, אך לא תיאמר ולו מילה אחת אודות השחיתות לכאורה של ביידן. לדעתי, העמדה החד-צדדית הזו חושפת את ערוותה של התקשורת האמריקאית כשופר התעמולה של המפלגה הדמוקרטית, וכמי שפשטה לחלוטין את הרגל מבחינה מוסרית.

בניסיון נואש לעצור את פירסומה של הפרשה, רשת טוויטר השעתה את החשבון של קמפיין טראמפ, ואף מונעת באופן אקטיבי ממשתמשיה מפירסום הקישור למאמר בניו-יורק פוסט, אשר עוסק בפרשה. רשת פייסבוק נקטה בצעדים דומים. התירוץ לחסימה הינו שמדובר בחומרים שהושגו במרמה, וכי ישנו חשש שהם מזוייפים. אולם כמובן שסטנדרט זה מעולם לא יושם כלפי שלל הפרשיות אשר יוחסו לדונלד טראמפ במהלך ארבעת השנים האחרונות, החל מן הטענה שהוא משמש בתור סוכן של ממשלת רוסיה וכלה ביחסיו עם יצאניות. כל בדל שמועה אודות טראמפ, בלתי מבוסס ככל שיהיה, פורסם בהרחבה וללא מפריע. אך כאשר מדובר בנציג המפלגה הדמוקרטית, ׳פתאום׳ נזכרו ברשתות החברתיות שהן מחוייבות לאמינות הפירסומים.

כיצד מתייחסים אצלנו בישראל לפרשה? ובכן, ׳ידיעות אחרונות׳ פירסם אודות כך ידיעה קטנטנה, בעמוד תשע של העיתון. אינני מתבדח – היא התפרסמה לצד מודעות האבל, וסיפור אודות ברבור מגן החיות התנ״כי. בידיעה עצמה, הכתבת ציפי שמילוביץ מתייחסת להאשמות עצמן במשפט אחד בלבד, וללא הרחבה. בנוסף, היא מסייגת את הדברים בעזרת המילה ״לכאורה״, אשר אהובה כל כך על העיתונאים. להזכירם, כאשר אותה כתבת דיווחה לראשונה אודות פרשיית ג׳וסי סמולט, אותו שחקן טלוויזיה אשר שיקר וטען כי תומכי טראמפ תקפו אותו באישון לילה ברחובות העיר שיקגו, שפכו עליו אקונומיקה וקשרו חבל על צווארו, המילה ״לכאורה״ לא הופיעה בשום מקום בכתבה. מתקבל הרושם ש׳ידיעות אחרונות׳ מצטרף למאמצים לקבור את הסיפור הזה, וכי את המאמר הזעיר הזה הם פירסמו אך ורק כדי לצאת ידי חובה.

אם למישהו היה ספק באיזה עידן של ריקבון אנו חיים, הפרשיה הזו צריכה לשמש כהוכחה סופית. עיתון ׳ידיעות אחרונות׳ מציג את עצמו כאביר הדמוקרטיה וטוהר המידות. הוא מדווח בהרחבה על כל חשד לשחיתות מצד בנימין נתניהו, ומפרסם כתבות ארסיות אודות כל פליטת פה מביכה של דונלד טראמפ. אך כאשר מתגלה כי השחיתות חגגה בממשלו של ברק אובמה, הדבר מתקבל בקול דממה דקה. בדיוק כמו מקביליו בארה״ב, העניין שלו בשחיתות מוגבל לצד אחד בלבד של המפה הפוליטית.