אל תאבדו את הראש

newton lost his head

אחד המאפיינים הכי מעניינים של בועה ספקולטיבית, הוא האופן שבו היא נוטה להשפיע על הפסיכולוגיה האנושית. אנשים רואים כיצד מחירו של נכס מסויים ממריא הרחק מעבר לכל דימיון, והדבר מסחרר את ראשם ממש כמו בקבוק של וויסקי. תחילה הם מצרים על כך שלא רכשו את הנכס הזה כאשר מחירו היה נמוך, לאחר מכן הם רואים את חבריהם מתעשרים וצוהלים, לבסוף הם נכנעים ללחץ החברתי ומצטרפים לחגיגה. כאשר הם בתוך הבועה, הם חדלים מלחשוב בהיגיון. הם מאבדים עניין בעבודה שלהם ובמטלות היום-יום. הם מבלים את כל יומם בלהביט על הגרף המטפס ולחלום חלומות בהקיץ על העושר הרב אשר עומד ליפול בחלקם. בשלב זה הם נעשים חסרי סבלנות כלפי כל מי שקורא עליהם תיגר. הם יגנו בחירוף נפש על ההשקעה שלהם, וימציאו טיעונים מופרכים על מנת להצדיק את הזינוק הדרמטי במחירה. רק כאשר הבועה תתפוצץ הם יתעוררו למציאות הכואבת ויבינו את מימדי הטעות אשר עשו.

מה שמדהים הוא שגם אנשים מאוד חכמים ומשכילים עשויים ליפול בפח. נהוג לספר כי הפיזיקאי הגאון סר אייזק ניוטון, אשר בין היתר גילה את כוח הכבידה, נפל בערוב ימיו קורבן ל׳בועת הים הדרומי׳. פרשה זו החלה בשנת 1710, כאשר בריטניה היתה מעורבת בשתי מלחמות בו זמנית, והתקשתה להתמודד עם חוב לאומי גואה של כ-9 מיליון לירות שטרלינג. אפילו הבנק המרכזי שלה, אשר הוקם בסך הכל 16 שנה קודם לכן, לא היה מסוגל לגייס עבורה די אשראי. לפיכך הגה שר האוצר דאז רוברט הארלי תוכנית, לפיה תוקם חברה אשר תזכה ברישיון מלכותי בלעדי לקיים מסחר עם דרום אמריקה, וכי הנושים של הכתר יקבלו בתמורה לכספם מניות בחברה זו. איש לא נתן את דעתו על כך שיבשת דרום אמריקה היתה באותה העת תחת שליטתן של ספרד ופורטוגל, וכי הסבירות שמושבותיהן ירצו לקיים קשרי מסחר עם הבריטים היתה נמוכה. התוכנית זכתה להצלחה, והציבור החל לסחור במניותיה של ׳חברת הים הדרומי׳.

מספרים כי בשנים הראשונות לקיומה, ניוטון השקיע בחברה ואף מכר את אחזקותיו ברווח נאה. אולם בשנת 1720 לערך מניות החברה נקלעו לבועה, ומחירן החל לטפס באופן בלתי-פרופורציוני להקף המסחר שניהלה בפועל. תוך חודשים ספורים מחירן זינק פי עשרה, מה שעורר גל של התלהבות. ניוטון החל להצטער על כך שמכר את אחזקותיו, ובמהלך הקיץ של אותה השנה רכש מחדש מניות של חברת הים הדרומי בסכום עתק של 20 אלף לירות שטרלינג. על מנת לסבר את האוזן, ההכנסה השנתית של משפחה מן המעמד הבינוני באותה התקופה עמדה על 100 לירות שטרלינג, ומשכורתה השנתית של משרתת היתה 12 לירות שטרלינג בלבד. בסופו של אותו הקיץ התפוצצה הבועה, ומחירן של המניות החל להתמוטט. ניוטון איבד חלק ניכר מהונו, ועד יומו האחרון סירב לדבר על הפרשה. ״הייתי מסוגל לחשב את תנועתם של גרמי השמיים,״ הוא אמר, ״אך לא את טירופם של בני האדם.״

בימים אלו אנו עדים לשיאה של בועה ספקולטיבית נוספת, ככל הנראה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי. אינני מתייחס בכך אך ורק למחירו של הביטקוין, אשר נסחר כעת בלמעלה מ-40 אלף דולר, או למנייתה של חברת טסלה, אשר מחירה טיפס השנה פי עשרה ויותר. אני מתייחס בדברי לכל הבועות כולן, אשר מקיפות אותנו כמו מסך עשן, עד שאיננו מסוגלים להבחין בין דימיון ובין מציאות. כמעט כל נכס אשר ישנו בנמצא – מניות, אגרות חוב, נדל״ן, חפצי אספנות או מטבעות קריפטוגרפיים – כולם נסחרים כיום במחירים שערורייתיים, המנותקים מערכם האמיתי. לטענתי, גבירותי ורבותי, לכל הבועות הללו ישנו מקור אחד, והוא מדיניות האשראי הזול של הבנקים המרכזיים. לאחר עשור שלם של ריביות אפסיות והדפסת כסף יש מאין, שוק ההון עמוס עד להתפקע בנזילות. הכסף הזה מחפש נואשות אחר תשואה, ובעשותו כן הוא זורם אנא ואנא, מרומם את מחיריהם של נכסים מסויימים באופן קיצוני וחסר שליטה.

מומחים כלכליים עשויים לטעון שמחיריהם של הנכסים הללו מוצדקים, אם אנו מביאים בחשבון את הכמות עצומה של הדולרים אשר הודפסו בשנים האחרונות, ואת הכמות העצומה אשר עוד תודפס עד לסיומו של משבר הקורונה. אולם אם זהו אכן המצב, הכיצד זה שרווחיהן של החברות לא צמחו באופן פרופורציוני? מכפיל הרווח הממוצע של החברות הנסחרות במדד S&P500 עומד כעת על 38.5, יותר מכפליים בהשוואה לממוצע ההיסטורי שלו. מדד באפט, אשר משווה את שווי השוק של כלל המניות במדד ווילשייר 5000 לתוצר הלאומי של ארה״ב, עומד כרגע על 190%, שיא של כל הזמנים אשר מאפיל אפילו על זה אשר הושג בימי בועת הדוט-קום. מדדים אלו רומזים לנו שמחירן הנוכחי של המניות אינו מוצדק, אפילו כאשר לוקחים בחשבון את האינפלציה. יתירה מכך, מחירן של הסחורות, כפי שהן נמדדות על ידי מדד CRB, טרם התאושש לחלוטין מן המפולת אשר חווה בתחילת המשבר. לו היינו שרויים כעת בהיפר-אינפלציה, מחירן אמור היה לזנק באופן דומה למחירן של המניות.

לפיכך אני מוסיף להחזיק בדעה, שמחיריהם של כל הנכסים הפיננסיים למיניהם מנופחים כיום באופן חסר תקדים, וכי הם עלולים לקרוס בכל רגע נתון. לאיש מאיתנו אין דרך לחזות מתי הרגע הזה יגיע, ועד כמה המחירים הללו עוד עשויים לטפס בטרם הקריסה תבוא. אך אל תשלו את עצמכם שמדובר ב״פרדיגמה חדשה״, או ש״הביטקוין עומד להשתלט על עולם הפיננסים״. לדעתי מדובר בסך הכל בבועה, ואלו אשר מסתערים על הנכסים הללו כעת נגועים באותו טירוף דעת אשר מלווה כל בועה בהיסטוריה. אני מפציר בכם שלא לאבד את הראש ולא לנקוט בצעדים פזיזים, משום שזמנים כגון זה שלפנינו נוטים לסחוף אחריהם גם אנשים חכמים ומיושבים בידם, כמו סר אייזק ניוטון האומלל.

אם אתם חוששים מפני קריסת הדולר ומשתוקקים להשקיע במשהו, הביטו פעם נוספת בזהב. מחירו אמנם עדיין קרוב לשיא אשר הושג בחודש אוגוסט האחרון, אך הוא חווה מאז קונסולידציה ממושכת. מחירו נע באופן איטי ומדוד, מנותק לחלוטין מן האופוריה אשר שוררת בשאר סוגי הנכסים. סביר להניח שהוא אינו נגוע בטירוף הספקולטיבי שאוחז כיום בוול-סטריט. מי שצובר אותו כרגע אינם צעירים חסרי ניסיון, וגם לא מנהליהן הפוחזים של קרנות גידור. אלו הם משקיעים וותיקים, אשר כבר חוו על בשרם כמה בועות שכאלה. הם אינם רודפים אחר המניה האופנתית ביותר, או מנסים לגרוף רווחים זריזים. הם רוכשים זהב, משום שהם מאמינים שהוא יספק להם בשנים הקרובות תשואה גבוהה באופן עקבי, וזאת מבלי להפגין וולטיליות משוגעת. לדעתי, עלינו לעשות כדוגמתם.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות מקצועי המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s