זהב וכסף – לאן?

מה עשו המתכות היקרות במהלך 2024? מה הן צפויות לעשות במהלך 2025? במאמר זה נסקור את מצבן מנקודת מבט טכנית ופונדמנטלית כאחד. הבא נתחיל במספרים. מתכת הזהב סיימה את שנת 2024 עם עלייה של 27.2%, ומתכת הכסף עם עלייה של 21%. אלו אינם מספרים רעים. למעשה, בשנה האחרונה גם הזהב וגם הכסף פרצו מתקופת קונסולידציה ממושכת, והניבו את התשואות השנתיות הטובות ביותר מאז שנת 2020. ועם זאת, הסנטימנט כלפי המתכות היקרות הוא כרגע שלילי מאוד. המשקיעים בהן מרגישים מתוסכלים, בעיקר מפני שהם משווים אותן לסוגי נכסים אחרים כמו שוק המניות או הביטקוין. מדד ה-S&P500 סיים את השנה עם עלייה של 24% ומדד ה-Nasdaq100 עם עלייה של 26%, כך שהזהב עקף אותם במעט. אך כולם מחווירים לעומת הביטקוין, שרשם תתשואה שנתית מדהימה של 220%. אולם לדעתי זוהי איננה השוואה הוגנת. המניות והביטקוין הם נכסי סיכון, בעוד שהמתכות היקרות הן נכסי מקלט. ישנו מעט מאוד סיכון הכרוך בהחזקת זהב וכסף פיזיים, ובהתחשב בכך הם מתפקדים טוב למדי.

מאז בחירתו של דונלד טראמפ, השווקים אפופים באופטימיות קוסמית. הציבור האמריקאי נמצא תחת הרושם שאנו עומדים בפני תקופה של צמיחה וכי האינפלציה הסתיימה. כתוצאה מכך, הם סבורים שאין להם עוד צורך בהגנה שאותם מספקים הזהב והכסף. אולם זוהי ככל הנראה תקוות שווא. ישנן ראיות חזקות שארה״ב תיכנס למיתון במהלך המחצית הראשונה של 2025. שוחחתי על כך בהרחבה בסרטון "brace for impact" ואם טרם צפיתם בו אני ממליץ לכם לעשות זאת. כמו כן, כנראה שהאינפלציה צפויה להימשך. ההיסטוריה מראה שאינפלציה היא תופעה ארוכת טווח, ושמרגע שהיא פורצת קשה מאוד להביס אותה. בשנתיים האחרונות היא אכן דעכה, אך אם הפדרל רזרב ישוב למדיניות מקלה על מנת להתמודד עם המיתון הקרוב, צפוי לנו גל נוסף של אינפלציה. לפיכך הצורך במתכות יקרות לא נעלם, ואני חושש שהציבור יצטרך ללמוד זאת בדרך הקשה.

כעת הבא נסתכל על הגרפים. הייתי אומר שהתמונה הטכנית עבור הזהב איננה ברורה. בטווח הקצר מחיר הזהב נראה בסדר. הוא נאחז בקו המגמה העולה שהחל בחודש מרץ האחרון. אם הוא יצליח לפרוץ מתצורת הדגל שהחלה לאחר הבחירות בארה״ב, הוא עשוי לטפס מכאן והלאה. לעומת זאת אם הוא ישבור כלפי מטה, חוששני שיש לו דרך ארוכה ליפול.

בגרף השבועי אפשר לראות שקו התמיכה הבא נמצא באזור ה-2,500 דולר לאונקיה. ואם גם זה לא יחזיק מעמד, מחיר הזהב יכול לרדת עד 2,100 דולר לאונקיה. תסריט כזה בהחלט עשוי להתרחש בשלבים הראשונים של מיתון. אבל אם זה יקרה, אני מצפה שזה ימשך זמן קצר בלבד. כפי שראינו בעבר, ברגע שהבנק המרכזי חוזר להדפיס דולרים, מחיר הזהב נוטה להשתקם במהירות.

לצערי, מחיר הכסף ממשיך לפגר אחרי מחיר הזהב. לאחרונה הוא נפל מקו המגמה קצר הטווח שלו, וכתוצאה מכך אנו סביר להניח שהוא ייסוג לקו מגמה נמוך יותר שנמצא כעת בסביבות 25 דולר לאונקיה. תקוותו היחידה של הכסף היא התמיכה האופקית החזקה שיש לו באזור שבין 28 ל-30 דולר לאונקיה. אם התמיכה הזו תחזיק מעמד, אז מה שאנו רואים כעת עשוי להתברר כשבירה מדומה.

אם היינו מסתכלים רק על הגרפים, אולי היינו משתכנעים למכור את כל הזהב והכסף שלנו. אך למזלנו אנו יודעים שניתוח טכני עלול להטעות לפעמים, ושאנו חייבים לקחת בחשבון גם את הניתוח הפונדמנטלי. מנקודת מבט פונדמנטלית, התחזית עבור מתכות יקרות לא יכולה להיות טובה יותר. בשנים הקרובות אני צופה שכלכלת העולם תחווה סטגפלציה – אותו שילוב קטלני של אינפלציה וסטגנציה אותו ראינו בשנות ה-70. עקב המיתון, שוק המניות צפוי לדשדש, ועקב האינפלציה, שוק האג״ח יסבול קשות. הנכס היחיד אשר מתפקד היטב בסביבה שכזו הוא המתכות היקרות.

מעבר לכך, ישנו ״גירעון מבני״ במתכת הכסף. על פי נתוני ה- Silver Institute, במהלך 2024 היה גירעון של 215 מיליון אונקיות, וכאשר לוקחים בחשבון את קרנות הסל הגירעון גדל ל-265 מיליון אונקיות. זוהי אינה תופעה זמנית. אנו חווים גירעונות כאלו כבר ארבע שנים ברצף, ויחד עם קרנות הסל – שש שנים ברצף. יחדיו, גרעונות אלו מסתכמים ביותר ממיליארד אונקיות. כרגע, הם מכוסים על ידי אספקה מן המלאי הקיים בלונדון ובניו-יורק. אך ברגע שבו מאגרים אלו יתרוקנו, או כאשר הבעלים שלהם יחליטו שהם אינם רוצים למכור עוד, ניאלץ להתמודד עם מחסור פיזי בכסף. קשה לדמיין כיצד המחיר יוכל להישאר בעינו, כאשר המתכת פשוט אינה זמינה.

מדוע אנו קוראים לזה "גירעון מבני"? משום שהוא לא ניתן לפתרון בקלות. מעל 70% מאספקת הכסף ממכרות מגיעה כתוצר לוואי של כריית מתכות אחרות, כגון נחושת, עופרת, אבץ וזהב. פירושו של דבר שהאספקה אינה רגישה למחיר. אפילו אם מחיר הכסף יכפיל את עצמו, האספקה לא תגדל באופן משמעותי, כי היא מהווה רק חלק קטן בתחשיבי העלות והתועלת של המכרות הללו. במשך שנים, עובדה זו סייעה לבנקים הגדולים לדכא את מחיר הכסף. האספקה המשיכה להגיע, לא משנה כמה נמוך הם דחפו את מחירו. אבל זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך. אם הביקוש לצרכי השקעה יטפס במידה מספקת, מתכת הכסף תיכנס למצב של מחסור מתמשך, וניתן רק לשער מה זה יעשה למחיר.

אז למה מחירי המתכות לא זזים? אפשר לנסות ולהסביר זאת במספר דרכים. כאמור, זה יכול לנבוע מן האופטימיות לגבי בחירתו של דונלד טראמפ. אבל זה יכול לקרות גם עקב ירידה בביקוש התעשייתי, שמעידה על כך שהכלכלה העולמית נחלשת. סיבה נוספת היא ההתלהבות מן הביטקוין וממטבעות קריפטו אחרים, אשר מסיטה את ההון מן המתכות היקרות. אבל בסופו של דבר, אני מאמין שהזהב והכסף לא זוכים לתשומת הלב שהם ראויים לה, משום שהציבור אינו מסוגל לחשוב בצורה רציונלית כרגע. אירועי השנים האחרונות, כגון מגיפת הקורונה, האינפלציה הגואה, הספקולציה חסרת המעצורים בוול-סטריט והקיטוב הקיצוני במערכת הפוליטית, מוציאים אנשים מדעתם. האנושות איבדה את היכולת להבדיל בין סחורות בעלות ערך למטבעות דיגיטליים חסרי ערך. יידרש משבר פיננסי גלובלי כדי לגרום לה להעריך מחדש את סדרי העדיפויות שלה, וככל הנראה המשבר הזה נמצא ממש מעבר לפינה.

אז בבקשה, הישארו חזקים. אם החזקתם בזהב ובכסף עד כה, אל תוותרו עליהם עכשיו. סמכו על האינסטינקטים שלכם, שגם הפעם נכסי המגן המסורתיים הללו יעשו את מלאכתם נאמנה.

ניתן לצפות בווידאו בכתובת: https://youtu.be/IoR2yAHVQ74

5 תגובות ל-“זהב וכסף – לאן?

  1. ניתוח מעניין. מסכים שקשה לצפות מה יקרה לאחר כניסת טראמפ ("המשיח") לבית הלבן.

    אינני מחזיק זהב וכסף פיזיים בכספת. כמו שאני לא מחזיק מטבעות קריפטו בארנק קר או חם (כבר איבדתי, אמנם לא קריפטו, אלא מידע מדעי חסוי "בארנק קר", עקב "קילקול ונעילה של המפתח הפיזי). אבל אני כן מחזיק פיזור של תעודות סל משלוש המקורות. אלו תעודות סל של כסף וזהב שמוחזקים פיזית בעיקר בלונדון, ושל קריפטו בפיזור אצל 3 קרנות סל מחברות ותיקות וגדולות. הקריפטו מהווה 1.8%, הזהב מהווה 1.2% והכסף 0.8% מתיק ההשקעות שלי, המפוזר בענפי מניות מגוונים (ישראליות וארה"ב) ביחס של 6:4 בהתאמה, בכספיות (שקלית ודולריות) נושאות ריבית ובאיגרות חוב שנבחרו בקפידה. תשואת התיק כולו : לשנת 2022 : +13%, לשנת 2023 :+ 16.5%, שנת 2024: + 19.5%. מה דעתך לגבי הפיזור הזה ולגבי יחס ההחזקה של תעודות סל של הקרפיטו, זהב וכסף? האם לדעתך יש היגיון להגדילן מיחס של כ-4% מסך תיק ההשקעות הכללי?

    • שלום רב – לגבי הסוגיה של פילוח התיק אני לא אגיב, משום שמדובר בסוגיה אינדיבידואלית ואני אינני יועץ השקעות מוסמך. אני מסוגל לומר שההמלצה המקובלת בקרב קהילת המתכות היקרות היא של 10% מן התיק במתכות יקרות. ממחקר שערכתי בזמנו עולה שהיסטורית האחוז האופטימלי בתיק מאוזן אף גבוה מזה (כאשר לוקחים בחשבון תקופות של סטגפלציה כמו בשנות השבעים).
      אך לא פחות חשוב מכך הוא האופן שמחזיקים בהן. לצערי ישנן לכאורה ראיות שקרנות הסל המובילות בתחום המתכות היקרות אינן מחזיקות במתכות הפיזיות בהיקף שהן מתיימרות. בזמנים נורמליים זה אינו בעייתי, משום שמחירן מסוגל לעקוב אחרי המחיר הרשמי של הזהב והכסף. אך במידה ויתרחש אירוע קיצון אשר יגרום לזינוק פתאומי במחיר, הן עלולות לפשוט את הרגל, והמשקיעים בהן יקבלו פיצוי בהסתמך על מחיר המתכת לפני הזינוק, או שיפסידו את כספם כליל. קשה לומר בביטחון מה יקרה, אך לדעתי הדרך הטובה ביותר להחזיק זהב או כסף היא באמצעות בוליון פיזי, שאתה מחזיק בעצמך, או בשירות אחסון מאובטח פרטי ואמין. אני מודע לכך שזה הרבה פחות נוח, הרבה פחות נזיל וכרוך בעלויות שונות כגון פרמיה, הובלה, אחסון וכדומה. אך על ביטחון צריך לשלם.
      בעידן המודרני הרגילו אותנו שעושר יכול להיות דיגיטלי ווירטואלי לחלוטין. אך לצערי זה תקף רק בעולם שבו שורר שלטון חוק, ודרגה גבוהה של מוסריות ואמון בין בני האדם. בעולם של שחיתות והתפוררות הסדר החברתי – הרכוש היחיד שלך הוא מה שאתה אוחז בו במו ידיך.

  2. שלום

    אורן

    תודה על המאמר המעניין כתמיד.
    השאלה אורן האם הזינוק הזה יתרחש בשנים הקרובות אני מבין שהמצב של כלכלת ארה"ב הורע יש אינפלציה ויש בעיות גאופוליטיות לא פשוטות ברכבי הגלובוס ובעיות מול סין / רוסיה ואף כל גוש הבריקס.
    אבל השאלה היא אלה בעיות שקורות והיו כל ההיסטוריה ובוודאי בתקופה של המלחמה הקרה ומלחמת קוריאה וויטנם ומלחמות עיראק ו9/11 ואפגניסטן ומלחמות ישראל שהשפיעו על הנפט בשנות ה 70 ועוד מה חדש כאן וניתוק הזהב מהדולר ובועת 2000 ומשבר הסאב פריים והריסה בעקבותיו והקורונה.

    וכל זה לא גרם ליותר מידי קפיצות בזהב הוא כן שמר על הערך של הכסף לאורך זמן אבל לא נתן תשואה כמו המניות כמו שמיקרוסופט/אמזון/NVIDIA/נטפליקס או כל חברת טכנולוגיה נתנו או לפחות ה SNP500 שהמשיך להיות הממוצע.
    בסופו של יום אין אלטרנטיבה לטכנולוגיה וצמיחה והשאלה כמה זמן נמתין על לפריצה של הכסף והזהב בינתיים עוברות 5 שנים ואולי עברו כבר יותר מ 10 שנים מאז אנחנו חושבים שהמחיר יזנק אולי זה גם יקרה אבל אם זה יקרה עוד 10 שנים או עוד 20 שנים האם זה ישנה לנו בכלל?

    • שלום יבגני –
      כפי שנאמר, הנבואה ניתנה לשוטים. לפיכך אינני מסוגל לומר בוודאות אם מחיר הזהב יזנק השנה או בעוד 10 שנים או בעוד 20 שנה, או בכלל. עד כה, השקעה במתכות יקרות אכן לא היתה כדאית, משום שלמרות שמחירן אכן טיפס, השקעות אחרות כגון הבורסה או הביטקוין טיפסו הרבה יותר, ובדיעבד עדיף היה להיצמד לאפיקי ההשקעה המקובלים.
      אך אם נסתכל על ההיסטוריה, נגלה שזוהי אינה התנהגות יוצאת דופן עבורן. המתכות היקרות בדרך כלל מגיבות באיחור לאינפלציה. אולם כאשר הן סוף סוף נעות, הן בדרך כלל עושות זאת באופן דרמטי, אשר מפצה את המחזיקים בהן על כל האינפלציה אשר אירעה בשנים הקודמות, ואף למעלה מכך. כך למשל מחיר הזהב טיפס בין 1971 ל-1980 פי 20 (מ-40 דולר עד 800 דולר לאונקיה), ועיקר התשואה התקבלה ממש לקראת סוף המהלך.
      התשואה במתכות היקרות היא לדעתי צנועה כרגע, משום שהציבור טרם הפנים שאנחנו נמצאים במשבר, ועדיין לא הבין את מהות המשבר (אשר נובע מאובדן הערך של הדולר). במילים אחרות, מה שבאמת מניע את הזהב והכסף אינו חמדנות אלא פחד. כאשר הציבור יתחיל לפחד, אז נראה את הזהב והכסף ממלאים סוף סוף את תפקידם.

כתוב תגובה למנהל פרפרים לבטל