ההזדמנות האחרונה לצאת

exit

מאז שפתחתי את הבלוג 'מבוא לקלקלה' נמנעתי מלתת לקוראי המלצות ספציפיות בנושאי השקעה. ראשית, אני מאמין שלכל אדם ישנו אופי ויכולת שונה להתמודד עם תנודתיות בתיק ההשקעות שלו. לכן מוטב שהמלצות כאלו ינתנו בצורה אישית, תוך התחשבות בצרכיו האינדיבידואליים. שנית, מעולם לא החשבתי את עצמי כאדם מקצועי ומנוסה די הצורך על מנת לקחת אחריות על כספם של אחרים. אין לי שום השכלה פורמלית בתחום, וכל הידע אשר צברתי נובע מלימוד ומחקר עצמאיים. לפיכך העדפתי עד כה להציג בפני קוראי את העובדות כפי שאני מבין אותן, ולהניח להם להגיע למסקנותיהם בכוחות עצמם.

אולם דבר מה מהותי השתנה מאז ראשית 2016. הנתונים השליליים אשר הולכים ומצטברים אינם מאפשרים לי להוסיף ולשתוק. נדמה שהתהליכים ההרסניים מפניהם אני מזהיר בשנים האחרונות האיצו את מהלכם. אם בעבר הייתי תחת הרושם כי אנו ניצבים בפני משבר כלכלי קשה אי שם בעתיד הרחוק, הרי שכעת אני סבור שאופק זה התקצר, וכי ישנו סיכוי שהאירועים שאותם אני חוזה עומדים להתממש בקרוב. צו המצפון אינו מאפשר לי עוד לשמור את הדברים לעצמי, ואני מרגיש חובה לצלצל בפעמון האזהרה.

השבוע התבשרנו כי כלכלת ארה"ב צמחה ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 0.5% בלבד. זהו הנתון החלש ביותר מזה שנתיים, ומהווה המשך ישיר למגמת הדעיכה אשר החלה ב-2015. האנליסטים למיניהם ממהרים לפטור אותו כלאחר יד, בטענה שהרבעון הראשון תמיד חלש יותר מסיבות עונתיות. אולם הם אינם לוקחים בחשבון שהחורף האחרון בארה"ב דווקא היה חמים ונעים יותר מכרגיל, ולפיכך לא היה אמור להשפיע לרעה על הפעילות הכלכלית. מגוון של מדדי ייצור תעשייתי מוסיפים להציג חולשה. לכן אין זה פלא שחברת אפל מדווחת על ירידה במכירותיה, קטרפילר סוגרת מפעלים ואינטל מפטרת אלפי עובדים. למרות ההתייצבות הנוכחית במחיר הנפט, הוא מוסיף להיסחר מתחת לסף הריווחיות של מרבית הקידוחים. כזכור, תעשיית הפראקינג המשגשגת היוותה קטר צמיחה מרכזי בארה"ב בשנים האחרונות, ובהיעדרה המשק צפוי להיקלע לקשיים. על רקע זה קשה להבין כיצד ברק אובמה מסוגל להתרברב ולטעון שהציל את כלכלת ארה"ב מחורבן.

אולם כל האמור לעיל לא היה מעורר אצלי חששות כה גדולים, אלמלא ההתרחשויות של החודשים האחרונים בבורסות העולם. במהלך השנים האחרונות נדמה היה שמדדי המניות התנתקו מן המתרחש בעולם האמיתי. הכלכלה הוסיפה לקרטע קדימה, ואילו מדדי המניות נסקו אל על, מתודלקים על ידי מדיניות הריבית האפסית והדפסת הכסף של הבנקים המרכזיים. אך החל מתחילת 2016 נראה שהבורסות נכנעות לכוח המשיכה ושבות אל קרקע המציאות. זמן קצר לאחר העלאת הריבית הראשונה בארה"ב המדדים צללו בחדות. מאז הם הספיקו לטפס חזרה, אולם טרם הצליחו לשחזר את השיאים הקודמים אשר נרשמו ביוני 2015. אני אינני מתיימר להיות מומחה בניתוח טכני, אולם כל טירון מסוגל לזהות שזוהי תצורה שלילית מאוד.

SP500_trends_2016

ממוצעים נעים של מדד ה S&P500 מציגים את התצורה המוכרת בשם "Death cross"

על מנת לסנן את הרעשים המיותרים, האנליסטים אשר עוסקים בניתוח טכני נוהגים להתבונן על ממוצעים נעים של מדדי המניות (moving averages). כאשר הממוצע הנע של 50 הימים האחרונים חוצה כלפי מטה את הממוצע הנע של 200 הימים האחרונים הדבר מכונה בעגה המקצועית "חציית המוות" (death cross), ומבשר על שוק דובי. אירוע זה התרחש בחודש אוגוסט האחרון, כאשר במשך מספר ימים פאניקה אחזה בשווקים. מן הגרף לעיל אנחנו רואים שלאחר מכן ממוצע 50 הימים טיפס בחזרה, נגע פעם נוספת בממוצע של 200 הימים אך לא הצליח לחצות אותו כלפי מעלה ומיד קרס. לו הממוצע היה מצליח לעשות זאת היה זה מהלך שמכונה בשם "חציית הזהב" (Golden cross),  אשר אמור לבשר על התחדשות השוק השורי. בימים אלו ממש הממוצע מנסה לבצע חציה נוספת, ואני חושד שגם הפעם ינחל כישלון. במקרה כזה השוק הדובי יהפוך לעובדה מוגמרת, ומפולת תתרחש בשוקי המניות.

לו אכן תתרחש מפולת שכזו, היא תהווה את אות הפתיחה למשבר כלכלי כלל עולמי, גרוע פי כמה מזה של 2008. יכול להיות שאנחנו כבר למעשה שרויים במיתון נסתר מאז תחילת השנה, אולם מפולת בשוק המניות תעלה את הנושא לראש מהדורות החדשות, ולא תאפשר עוד לקובעי המדיניות להכחיש את קיומו. כתוצאה מכך בעלי העסקים יעצרו את כל תוכניותיהם לעתיד, עד שהתמונה תתבהר. האבטלה תזנק בין לילה והבנקים הגדולים יעמדו פעם נוספת בסכנת התמוטטות. פעמים רבות התבטאתי בבלוג זה שליו"ר הפדרל רזרב יש אפשרות למנוע כל זאת, פשוט על ידי כך שתודיע שהיא מורידה את הריבית חזרה לאפס ומחדשת את תוכנית ההקלה הכמותית. אולם למען האמת כבר אינני כה בטוח שהדבר יעזור. השווקים נעשו כל כך מכורים למבול הכסף הזול אשר זורם לכיוונם, שהם זקוקים למנות הולכות וגדלות ממנו אך ורק על מנת לשמור על יציבות. דוגמה טובה לכך קיבלנו מוקדם יותר השבוע, כאשר מדדי המניות ביפן צנחו בחדות אך ורק משום שנגיד הבנק המרכזי היפני הותיר את הריבית על כנה (יש לציין כי ביפן היא כבר נמצאת בטריטוריה השלילית). יתכן שהבנקים המרכזיים מאבדים שליטה על המתרחש, וכי שום צעד מוניטרי שנמצא באמתחתם לא יכול למנוע בשלב זה את הקריסה.

לפיכך אני סבור שבשלב זה יהיה זה צעד נבון מצד כולם למכור את כל אחזקותיהם במניות, עד יעבור זעם. יתכן ואני טועה, ויציאה משוק המניות בשלב הנוכחי תעלה להם בכמה אחוזי תשואה כאשר הראלי במניות יתחדש. אולם אם אני צודק עצה זו יכולה להציל את תיק ההשקעות שלהם מחורבן מוחלט.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

מודעות פרסומת

12 תגובות ל-“ההזדמנות האחרונה לצאת

  1. גם אני חושש שהבועה של שוק ההון הולכת לקרוס והמאמר פשוט נתן לי את הדחיפה האחרונה, לפיכך חיסלתי את תיק המניות שלי, כרגע הכסף בפקמ, הולך לנווט את הכסף לאחזקה בכסף וזהב. לא מאמין כבר לנוכלים בשוק ההון

  2. די ברור ששוק המניות התנתק מהכלכלה האמיתית בעולם.
    הצמיחה העולמית מדשדשת כבר מספר שנים כאשר ארה"ב ובייחוד גוש היורו במשבר מתמשך. יפן במצב כלכלי קשה כבר כ-20 שנה ובסין יש בעיה גדולה מאוד של חובות והצמיחה האטה לאחרונה באופן דרסטי.
    רק הריבית הנמוכה מצליחה להחזיק את שוקי ההון בחיים אבל יש גבול לניפוח של כל בועה מלאכותית. אגב בועות, אחרי קרוב לעשור נראה שבועת הנדל"ן בישראל קרובה לסיום חייה.
    מדינת ישראל מטלטלת מזה כשנתיים על סף מיתון ולאחרונה המצב שוב החמיר.
    נתונים רשמיים של המדינה הראו שכבר כשנתיים אין ממש תוספת משרות במגזר הפרטי (משרות חדשות פחות משרות שאינן עוד) אלא רק בציבורי, כמה זמן זה יכול להמשך?
    מספר האנשים בישראל גדל ב-1.8%-2% לשנה בשנים האחרונות.
    לכן כדי שתהיה צמיחה חיובית לנפש נדרשת צמיחה מינימאלית של כ-2% לשנה ואנחנו כבר לא מצליחים לצמוח אפילו במספר הצנוע הזה.
    כמה זמן הבועה תחזיק מעמד אחרי שיתחיל מיתון אמיתי ומספיק אנשים יאבדו את משרתם ובעקבותיה את ביתיהם שיימכרו ע"י הבנקים?
    כדי שעליית מחירי הדיור של השנים האחרונות תשתווה לעליית מחירי השכירות מחירי השכירות צריכים להתייקר בכ-20% מה שאינו סביר להערכתי ולחליפין מחירי הדיור יוזלו בכ-20%. מצד שני, אם כיום דירה ממוצעת בישראל עולה כ-146 משכורות ממוצעות ברוטו לחודש ומעריכים שהנורמה בישראל היא 100 משכורות (גבוה מאוד ביחס לרוב מדינות העולם). אזי הירידה מ-146 משכורות ל-100 שוות ערך לירידה של כ-30% במחיר המתרגמת באזור המרכז לכ-400,000-600,000 ש"ח ירידה במחיר דירת 4 חדרים השווה כיום כ-1.5 מיליון ש"ח.

  3. אודה אם מישהוא יוכל להסביר לי למה הפד למרות המצב מתעקש להעלות ריבית ומדבר על זה כל הזמן למה יש צורך להעלות ריבית למה לא להישאר במצב הקיים נראה שזה הכרחי להעלות ריבית מבחינתם למרות שברור לכולם שמהלך כזה רק יפגע בכלכלה …

    • ראשית יש להבהיר שלפי האסכולה האוסטרית בכלכלה, ריבית אפסית אינה מועילה לכלכלה. היא מייצרת מראית עין של התאוששות, אשר מבוססת כולה על הכסף הזול ואשר תסתיים ברגע שבו הזרמת הכסף תעצר.

      הכלכלנים האוסטרים טוענים כי על מנת לסיים את המשבר באמת ובתמים הריבית חייבת לטפס חזרה לשיעורים נורמליים. זאת משום שריבית כזאת מביאה את כל החברות הכושלות לידי פשיטת רגל (בשעה שריבית אפסית מאפשרת להן להתגלגל הלאה), ובאופן זה משחררת את המשאבים שלהן (כח אדם, חומרי גלם וכן הלאה) חזרה לשוק ומאפשרת לחברות חדשות וטובות יותר לתפוס את מקומן. כמו כן רמת ריבית סבירה מעודדת את הציבור לחסוך, ולפי האסכולה האוסטרית זהו מקור ההון הנחוץ לשם התנעת מחזור העסקים הבא (ולא אשראי בנקאי). כמובן שבטווח הקצר העלאת ריבית תהיה כואבת ותוביל למיתון, אולם בטווח הארוך זוהי התרופה ההכרחית.

      הפד אינו שותף לדעה הזאת (היות וכל אנשיו מחזיקים בתורה הקיינסיאנית). אם הוא מצהיר שבכוונתו להעלות את הריבית הרי זה משום שהוא סבור בטעות שהמשבר העולמי הסתיים (לכל הפחות בארה"ב), שהכלכלה נמצאת במצב מצויין ולפיכך ניתן להפסיק את אמצעי החירום (ריבית אפסית ותוכניות הקלה כמותית). אם האוסטרים צודקים, הרי שכל נסיון להעלות ריבית יוביל למפולת מיידית בבורסה (כפי שראינו בתחילת השנה), הפד יבהל מתוצאות מעשיו וימנע מהעלאות ריבית נוספות.

  4. לאורן שלום
    שלא בדומה למשבר הסאב פריים ששם הייתה קונספציה שגויה ובישול של חברות הדרוג לגבי איכות האשראי שלא הייתה ידועה לכל, ואז התפוצץ המשבר

    אז מעניין אותי שנכון להיום עדיין יש פרשנות שונה לגבי הצפי של שוק ההון, אז איך קרוגמן, ובאפט, ולהבדיל שלמה גרינברג מאתר ביזפורטל ועוד רבים וטובים לא רואים את מה שאתה כותב עליו וטוענים שהכל תקין ומצב הכלכלה הראלית עומד על יסודות יציבים, ויש מקום להשקעה לטווח ארוך

    אחרי הכל הניתוח שלך לא מתבסס על מידע עלום והוא נגיש ושקוף לכל אחד. אז מה גורם להם לתת פרשנות שונה, אולי הכלכלה בעקבות מהפכת המידע והמחשוב, היא משהו שונה לגמרי, שלא ניתן לנתח אותה באמצעות הכלים הישנים

    אני באופן אישי חושב שהמשבר יפרוץ בטווח של חודש עד שלוש שנים, אבל ידוע למי ניתנה הנבואה

    • איציק שלום –
      בזמן בועת הסאב פריים לא היה שום נתון נסתר מן העין, שמנע מן הכלכלנים להבין שמשבר הולך וקרב. הבעיה שלהם הייתה שמלכתחילה הם החזיקו בתיאוריה כלכלית שגויה (התיאוריה הקיינסיאנית), ולפיכך לא היו מסוגלים לספק ניבויים מהימנים. לו היו מכירים את תיאוריית מחזור העסקים של האסכולה האוסטרית היו שמים לב שהריבית בארה"ב היתה נמוכה מדי במשך זמן ארוך מדי, וכי חל גידול עצום ובלתי מוצדק בכמות האשראי במשק. בלי יוצא מן הכלל כל זינוק כזה בהיקף האשראי מוביל בסופו של דבר למשבר כלכלי, כאשר מעיין הכסף הזול מתייבש והלווים אינם מסוגלים יותר לעמוד בתשלומי הריבית.

      בשנים האחרונות שוב ראינו גידול דרמטי בשיעורי האשראי, רק שהפעם הלווים לאו דווקא היו משקי הבית אלא ממשלות העולם ובמידה פחותה מכך התאגידים הגדולים. הממשלות הגדילו את החוב הלאומי של ארצותיהם (כביכול על מנת להזרים "ביקושים" לשוק, דבר מה שעל פי התיאוריה הקיינסיאנית אמור לחולל צמיחה), אולם הכסף הזה הופנה בראש ובראשונה לצריכה ולא להשקעה בתשתיות, ולכן אינו מניב תשואה כלשהי. התאגידים לוו כספים לא לשם פיתוח טכנולוגיות חדשות או רכישת אמצעי ייצור, אלא בעיקר על מנת לקנות בחזרה את מניותיהם שלהם, ובאופן זה לנפח את מחירן. גם זאת כמובן איננה פעילות יצרנית שמביאה תועלת כלשהי. לפיכך כל עליה מזערית בשיעורי הריבית צפויה למוטט את הכלכלה העולמית חזרה למיתון. זה עד כדי כך פשוט, וכל מי שיש לו מינימום של שכל ישר מסוגל להבין זאת.

      אם בשנת 2000 היתה בועה במניות הטכנולוגיה וב-2008 במחירי הנדל"ן, הרי שכיום יש לנו בועות כמעט בכל תחום אפשרי, החל בשגרתיים כגון מניות ואג"ח, וכלה באקזוטיים כגון הלוואות רכב, הלוואות סטודנטים, ובשוקי האספנות למיניהם. כולן מבוססות על הריבית האפסית וכולן עתידות להתפוצץ כשהיא תיעלם.

      אך כאמור, אם אתה מחזיק בתיאוריה שגורסת שגידול באשראי זה דבר מה שתמיד מועיל למשק אין לך שום סיכוי לזהות את הבועה, או להבין שהריבית האפסית היא שאחראית לה.

  5. אורן תודה על ההסבר
    אבל הייתי מבקש לחדד את הנקודה של מהפיכת המידע והמחשוב שעוברת על העולם, אולי בעקבות כך יש לעשות שימוש בכלים אחרים לניתוח הכלכלה, אולי הכלים והכללים הישנים כבר לא רלוונטים.
    כלומר שגם הגישה האוסטרית וגם הגישה הקינסאינית כבר לא מתאימים למציאות הכלכלית
    אנו נמצאים במצב של ריבית נומינלית אפסית /שלילית שהוא חסר תקדים בהיסטוריה, למעשה ריבית שלילית מבחינה כלכלית זה אבסורד, ובכל זאת העסק עדיין עובד, השאלה אם יבוא משבר שיאפס את כל האנומליות, או שיפותחו כללים חדשים שיותאמו למציאות החדשה.
    אולי החזרה לבסיס הזהב היא כבר לא אפשרית ומדובר באנרוכינזם, מכיוון שהזהב עבד מצויין בכלכלה שמבוססת על סחר חליפין, אולם היום חלק הולך וגדל מהכלכלה מתבסס על מידע, ומקורות ההכנסה נעשים אקזוטיים יותר ויותר

    • איציק שלום –
      לדעתי אין שום חדש תחת השמש. האינטרנט וכל טכנולוגיות המידע למיניהן מסוגלות לייעל ולהאיץ תהליכים קיימים, וכמו כן להנגיש את המסחר הבינלאומי לציבורים שהיו ממודרים ממנו עד עתה. אולם באופן עקרוני הכלכלה לא השתנתה כהוא זה. בסופו של יום היא עדיין מבוססת על אדם שמייצר מוצר, ועל הצרכן שקונה אותו. כל היתר זה רק "קישוטים", שעשויים להועיל, אולם אפשר להסתדר גם בלעדיהם.

      לגבי ריבית שלילית – בניגוד למה שרשמת, אני סבור ש"העסק" ממש ממש לא עובד בסביבה של ריבית שלילית, ושזה רק נדמה לנו משום שכרגע מדובר בשיעורים נמוכים והבנקים סופגים את ההפסדים ואינם מגלגלים אותם אל לקוחותיהם. אני צופה שביום שבו בנק כלשהו ינסה לגבות ריבית נומינלית שלילית מלקוחותיו הללו יסגרו את חשבונותיהם והבנק יפשוט את הרגל (להסבר יותר מעמיק קרא את המאמר שרשמתי אודות "עולם ללא מזומן").

      אני לא מסכים עם הטענה שהזהב "עובד בכלכלה שמבוססת על סחר חליפין" בלבד. ראשית משום שכאשר הזהב מקובל כמטבע עובר לסוחר כבר לפי הגדרה אין מדובר בסחר חליפין. שנית משום שיש לנו דוגמאות היסטוריות לכלכלות מאוד מורכבות ומתקדמות שהיו מבוססות על סטנדרט הזהב (למעשה עד שנות השבעים המערכת המוניטרית העולמית היתה קשורה לזהב בדרך זו או אחרת).

      יש להדגיש שקיומו של סטנדרט הזהב אין פירושו שהאדם הממוצע יסתובב עם מטבעות זהב בכיס וישתמש בהם כדי לשלם עבור העיתון והקפה שלו. עדיין יהיו לנו שטרות נייר וכרטיסי אשראי, אלא שכל אחד מאיתנו יוכל לגשת לסניף הבנק ולהמיר אותם במטבעות זהב בכל רגע שיחפוץ. עצם העובדה שהשטרות מגובים על ידי מטבעות זהב ימנע מן הבנק המרכזי מלייצר יותר מדי שטרות, ויהווה בלם על התהליך האינפלציוני. כמו כן הדבר יצמצם את הופעתן של בועות למיניהן, משום שירסן את מתן האשראי.

      האם יבוא משבר או שיפותחו כללים שמתאימים למציאות החדשה? ההיסטוריה מלמדת שמערכת חדשה של חוקים צצה אך ורק בתגובה למשבר. בני אדם אינם נוטים לשנות מערכת עובדת (אפילו אם רק נדמה שהיא עובדת), והם זקוקים לטלטלה חריפה על מנת לשנות את הכללים.

  6. שאתה מדבר על חזרה לבסיס הזהב, למה אתה מתכוון בדיוק, לאחרונה קראתי ספר שעוסק בסיבות למשבר הכלכלי ב 1929 לאחר מלחמת העולם הראשונה, אחד הבעיות המהותיות שגרמו למשבר וזאת לפי המחבר, שבעקבות המלחמה ושינוי המאזן הכלכלי בין אירופה לארה"ב, היה צורך בשינוי שכר החליפין, למשל בן הליגה שטרלינג לדולר, כלומר היה צריך לפחת את הלירה שטרלינג לעומת הדולר, הבעייה הייתה שגם הדולר וגם הלירה היו בזמנו מקובעים לשער הזהב, והאנגלים היה להם קושי פסיכולוגי לפחת את הלירה, מכיוון שזה היה פוגע בנושאים שלהם, ובאמון בכלכלה האנגלית שהייתה עד מלחמת העולם הראשונה המרכז הפיננסי העולמי, התחליף לפיחות היה הורדת רמת המחירים והשכר באנגליה באמצעות דיפלציה ואבטלה, תהליך מאוד בעייתי וקשה לביצוע שגרם להרס הכלכלה האנגלית,מה שגרם לקיינס להצהיר להתנתקות מבסיס הזהב.

    כלומר הכוונה שלי אם שערי המטבע של כל מדינה צמודים לזהב, אז מאבדים את הגמישות ואת האפשרות לפחת מטבעות בעקבות שינויים בכלכלה זו או אחרת, ואם שערי המטבע ניידים לעומת ערך הזהב, אז מה למעשה ההבדל למצב של היום

    תסכים איתי ששער מטבע קבוע כעקרון הוא מושג מאוד בעייתי כי השינויים בתחרותיות היחסית של כל מדינה ומדינה הם מאוד דינמיים, גם מהניסיון הלא מוצלח בארץ בזמנו לקבע את שער המטבע הישראלי לדולר, זה גרם ללחצים של ספקולנטים ועיוות בכלכלה, ולפיחותים שהיו נדרשים מידי פעם והיו גורמים לזעזוע במשק, לכן כל קיבוע אם לדולר ואם לזהב, פשוט בסופו של דבר לא עובד, ואם אנו מדברים על שער גמיש, אז למעשה אין מדובר בחזרה לבסיס הזהב

    • איציק שלום –
      אתה צודק באבחנתך שסטנדרט הזהב מקבע את שערי החליפין בין המטבעות השונים. אם הדולר מוגדר כ-1 גרם זהב ולירה שטרלינג מוגדרת כ-2 גרם זהב, אז לירה שטרלינג שווה שני דולר וזהו זה. אבל זה אינו אומר שלא ניתן לקיים כך מערכת מוניטרית יציבה וכלכלה עולמית משגשגת, כפי שראינו במחצית השנייה של המאה ה-19 (למעשה עד מלחמת העולם הראשונה).

      בשיטה הנהוגה כיום, מדינות אשר המטבע שלהן חלש מסוגלות לייצא מוצרים במחירים אטרקטיביים למדינות בעלות מטבע חזק. תהליך זה אמור להכניס למדינה המייצאת מטבע חוץ ולחזק את המטבע שלה, עד אשר היתרון היחסי יעלם והמטבעות יגיעו לכדי איזון. למרבה הצער, כאשר המטבעות אינם מגובים בזהב קל מאוד לבצע בהם מניפולציות, ולפחת את המטבע באופן מלאכותי על מנת להגן על הייצוא. המחיר הוא שהאוכלוסיה המקומית נשארת ענייה (משום שהיא מרוויחה את משכורתה במטבע חלש, ולא מסוגלת לרכוש מוצרי יבוא). כאשר כל המדינות מנסות לעשות זאת יחדיו אנחנו מקבלים מלחמת מטבעות, שאיש אינו מרוויח ממנה וכולם רק מפסידים. כפי שאתה רואה אין שום דבר אידילי במערכת מוניטרית שבה שערי המטבע גמישים לחלוטין. אם זה אכן דבר כל כך נפלא, איך זה שאנחנו שרויים כיום במשבר כלכלי כל כך עמוק?

      בעולם שבו קיים סטנדרט הזהב הסחר הבינלאומי פועל בצורה מעט שונה. ראשית הרבה יותר קל לקיים מסחר בינלאומי, משום ששערי המטבע יציבים והסוחרים לא צריכים לדאוג מפני שינויים פתאומיים ביחס ההמרה אשר יקלקלו את התחשיבים שלהם. שנית, מדינות אשר חלק ניכר מן הכלכלה שלהן מושתת על ייצוא נהנות מעודף במאזן התשלומים, יותר זהב נכנס לכספותיהן מאשר יוצא והן מתעשרות. כתוצאה מכך מתקבלת עליה הדרגתית בשכר העובדים ובמחירי הסחורות והשירותים. המקומיים מסוגלים להרשות לעצמם לייבא יותר, ובמקביל המוצרים שהם מייצרים נעשים פחות אטרקטיביים בשוק העולמי, עד שמתקבל איזון מושלם בין יבוא ויצוא. לעומת זאת, מדינה עשירה אשר כמעט ואינה מייצאת ורק מייבאת מוצרים זולים ממדינות עניות תחווה את התהליך ההפוך – כל הזהב יזלוג בהדרגה מן הכספות שלה, והעובדים שלה יאלצו לספוג ירידה בשכר ובמחירי הסחורות והשירותים, עד שיתקבל איזון.

      במילים אחרות, גם תחת סטנדרט הזהב ניתן תיאורטית להגיע לאיזון בסחר הבינלאומי, כך שכל המדינות מייצאות בדיוק באותה המידה שהן מייבאות ולכולן יש מאזן תשלומים מאוזן לחלוטין. הפואנטה היא שתחת סטנדרט הזהב לא ניתן "לרמות את השיטה", לא ניתן לפחת או לייסף את המטבע באופן מלאכותי, ולכן כל יתרון יחסי בייצוא יש להרוויח ביושר, דהיינו באמצעות שיפור איכות המוצרים או ייעול התהליכים הנחוצים לשם ייצורם. באופן זה סטנדרט הזהב מקדם את התעשיה ואת הטכנולוגיה, וזאת לעומת השיטה הקיימת אשר מקדמת אך ורק רמאות ולהטוטים פיננסיים.

      לסיכום, אני לא מסכים איתך ששערי המרה קבועים הם בעיתיים. כפי שהדגמתי בפניך המערכת יכולה להגיע לאיזון גם כאשר שערי ההמרה הם קבועים. בעצם מה שמשתנה בשעה שמדינה כלשהי נעשית יותר יעילה ותחרותית ביחס לאחרות הוא כמות הזהב שזורם לכספות שלה, וכמות זו יכולה להשתנות באופן גמיש לחלוטין ולהתאים את עצמה באופן מיידי לתנאי השוק.

  7. אני מסכים שמושג איזון בסופו של דבר גם בשערי מטבע קבועים, אבל האיזון הזה מושג באמצעים מאוד קשים, למשל כמו שציינתי בריטניה הייתה צריכה לפחת את המטבע שלה לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, מאחר ולא ניתן לעשות זאת כאשר המטבע מקובע לזהב, היא נאלצה לקצץ באשראי לגרום לאבטלה עקב הקיצוץ, כמו כן לגרום לדיפלציה על מנת להוריד את רמת המחירים על מנת לאפשר למוצרי היצוא להיות תחרותיים.
    כידוע דיפלציה היא הרסנית למשק, מכיוון שעלות האשראי היא צרוף של הריבית הנומינלית, ושיעור הדיפלציה, וזה גורם לסחרור, שבו נוצר מעגל קסמים של גידול באבטלה, ופשיטות רגל עקב התייקרות האשראי, יותר מכך עקב התכווצות והתייקרות האשראי, יש חשש ליציבות הבנקים נותני האשראי, ולכן יש בריחה של זהב למקום מפלט, נכון לאחר זמן רב ומדובר במספר לא קטן של שנים מושגת התייצבות אולם במחיר של בלתי נסבל לציבור.
    יותר מכך המנגנון של התאמת המחירים באמצעות היד הנעלמה, הוא איטי, ונתון לספקולציות, לא סתם כל כך הרבה מדינות נסוגו מקיבוע שער החליפין.
    אין לשכוח שששטר כסף בשיטת הזהב, הוא נייר מגובה בזהב, שמבוסס על אמון, אם יש חשש בציבור שאין כיסוי לשטר, יש התנפלות על הבנקים למשוך את הזהב כנגד השטרות, גורם שעלול לגרום לחנק של הכלכלה, כל אלה ועוד סיבות שלא התייחסתי אליהם, מהוה מכשול לגבי בסיס זהב קלסי כפי שאתה מתאר, הרבה פחות בעייתי לדעתי הוא שער המרה גמיש ביחס לזהב, שמאפשר התאמה קלה יותר לתנאים המשתנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s