שיגעון הביטקוין

Bitcoin mania

בסוף שנת 2013 פרץ לראשונה הביטקוין אל התודעה העולמית. עד אותה הנקודה נחשב המטבע הוירטואלי כלא יותר מאשר קוריוז, בשימושם של קומץ מתכנתים המשוגעים לדבר. או אז זינק מחירו תוך שלושה חודשים באופן מטאורי, מכ-100 דולר עד ל-1000 דולר לביטקוין. הסיפורים אשר נפוצו בתקשורת אודות התעשרותם בין לילה של המשתמשים הראשונים הסעירו את דימיון הציבור, אולם לא הפיגו את החשדנות הבסיסית כלפי היצור המוניטרי החדש. לראשונה נתקלנו במטבע בינלאומי אשר אינו מונפק מטעמה של מדינה כלשהי, ואינו מנוהל על ידי בנק מרכזי. זמן קצר לאחר מכן קרסה Mt. Gox, בורסת הביטקוין המרכזית באותם הימים, תורמת בכך למפולת במחירי הביטקוין. במהלך 2015 נסחר הביטקוין ברמה של כ-200 דולר ליחידה בלבד, אולם מתחילת 2016 החל לטפס באופן אקספוננציאלי, מגיע בימים אלו עד ל-1800 דולר ליחידה. מחירים שוברי שיא אלו הציתו מחדש את הדיון – האם הביטקוין הוא אכן אמצעי תשלום לגיטימי כמו הדולר או היורו? האם הוא צפוי לתפוס מקום של קבע בחיינו, או שמה מדובר בלא יותר מאשר תופעה זמנית אשר תיעלם כלעומת שבאה?

בתור מישהו שמחזיק בדיעות ליברטריאניות, ומתלונן השכם והערב על עודף המעורבות של ממשלות העולם בכלכלה, הייתם בוודאי מצפים שאאמץ את הביטקוין בזרועות פתוחות. זוהי הרי דוגמה מאלפת לאופן שבו השוק החופשי מסוגל לייצר את הכסף שלו בעצמו, מבלי להזדקק לשילטון מרכזי, בדיוק כפי שכלכלני האסכולה האוסטרית טענו מאז ומתמיד. נטילת הסמכות להנפקת כסף מידיהן של הממשלות עשויה לצמצם באופן ניכר את כוחן, ולשים קץ לשחיתות הרבה הנילווית למונופול זה. כמו כן המצאת הביטקוין פותרת לכאורה את בעיית האינפלציה, משום שלטענת מפתחיו ישנו חסם עליון על מספר הביטקוינים אשר ניתן "לכרות". בעולם שבו לא ניתן להדפיס כסף חדש יש מאין המערכת הבנקאית לא תוכל להעניק אשראי בלתי מוגבל, ובאופן זה יחסכו מאיתנו בועות בשוק המניות והנדל"ן, והמשברים הכלכליים הנילווים להתפוצצותן. וכל זאת מבלי שאמרנו מילה על הקלות הרבה שבה הביטקוין מאפשר להעביר תשלומים, והאופן שבו הדבר צפוי להוזיל ולייעל את המסחר הבינלאומי.

אולם כאשר חופרים מעט מתחת לפני השטח, מגלים שהמציאות אינה כה וורודה. בדיוק כמו כל מטבעות הפיאט למיניהם, הביטקוין אינו מגובה על ידי שום סחורה מוחשית. להבדיל למשל מן הזהב, אשר ערכו הרב ונדירותו נובעים מתכונותיו הטבעיות, הנדירות של הביטקוין היא מלאכותית לחלוטין, ונובעת מהחלטה שרירותית של מפתחיו. מן הרגע הראשון שבו שמעתי אודותיו, חשדתי שברבות הימים עלולה לצוץ דרך שבה ניתן יהיה להפיק יותר ביטקוינים ממה שהובטח בתחילה. במקרה כזה הכוח לשדוד את כוח הקניה של הציבור באמצעות יצירת כסף חדש יש מאין יעבור מידיהן של הממשלות לידיהם של גורמים פרטיים, אשר אינם עומדים לבחירה ואינם צריכים לתת את הדין בפני איש. הסימן הראשון שתרחיש כזה אכן יכול להתממש הגיע כאשר בעקבות הצלחתו של הביטקוין צצו לו מתחרים כפטריות אחרי הגשם. לייטקוין, את'ריום וריפל הם רק שלוש דוגמאות בולטות מתוך רשימה של עשרות מטבעות ווירטואליים אשר פעילים כיום ומבוססים על אותה הטכנולוגיה. הופעתם אינה מהווה אינפלציה במובן המסורתי של המילה, שכן קיומם אינו מגדיל את היצע הביטקוינים הזמינים לרכישה. אולם הם בהחלט מתחרים על אותו היצע של סחורות ושירותים, ולפיכך מדללים את ערכו הפוטנציאלי של כל ביטקוין. לאחרונה אף התבשרנו שבעקבות מחלוקת בין המפתחים, ביטקוין עצמו עשוי להתפצל לשני מטבעות וירטואליים (מה שמכונה בקהילה Hard Fork). איזו השפעה תהיה לאירוע כזה על המאמצים העתידיים של המטבע? הללו בוודאי אינם יודעים להבחין בין ביטקוין א' וביטקוין ב', ולכן מבחינתם כמות הביטקוינים הזמינים לרכישה תוכפל פי שניים.

אם נשאל את עצמנו מהיכן מגיע ערכו של הביטקוין, נגיע למסקנה כי בדיוק כמו כל מטבעות הפיאט למיניהם, ערכו נובע מן האמון שהציבור מעניק לו. אולם בניגוד למטבעות הלאומיים, אשר מבוססים על הכלכלות של מדינותיהם, ועל היכולת של הממשלות למסות את אזרחיהן במטבע המקומי, הביטקוין אינו מבוסס על שום כלכלה. יתכן וישנם אנשים אשר משתמשים בביטקוין על מנת לבצע את הקניות השבועיות שלהם בסופר, אולם הם מהווים מיעוט זניח. מרבית המשתמשים המחזיקים כיום בביטקוין עושים זאת לא על מנת לסחור בו, אלא משום שהם מאמינים שערכו ירקיע שחקים ויהפוך אותם למיליונרים. לשם השוואה, למתכות היקרות כגון זהב וכסף ישנו שימוש תעשייתי נרחב מעבר לשימוש המוניטרי שלהן. גם אם ציבור המשקיעים כולו יחליט לנטוש אותן, ערכן לעולם לא ירד לאפס, משום שהביקוש התעשייתי מעניק להן "רצפה" ומייצב את מחירן. לעומתן, לביטקוין אין שום שימוש מעבר לשימוש המוניטרי, ולפיכך אם מסיבה זו או אחרת הציבור יחדל מלהשתמש בו כאמצעי תשלום מחירו בהחלט יכול לרדת לאפס.

Bitcoin chart

שום דבר לא יכול לגדול לאורך זמן באופן אקספוננציאלי, גם לא מחירי הביטקוין.

מכל הסיבות אשר מניתי לעיל, אני קובע כי הביטקוין הוא כרגע בגדר נכס ספקולטיבי ותו לא (אין לי התנגדות עקרונית לספקולציה, אולם על הספקולנט להיות מודע לסיכון הכרוך במעשיו). הזינוק המטורף אשר ראינו במחירו בחודשים האחרונים אינו אלא תוצאה של בועה, אשר עשויה להוסיף ולהתנפח ככל שההתלהבות תמשוך פנימה עוד ועוד פראיירים. אולם כמו כל הבועות למיניהן היא צפויה בשלב מסויים להתנפץ, והמפולת אשר תבוא אחריה כנראה תיקח את מחיר הביטקוין חזרה לבין 300 ל-400 דולרים. לפני מספר שנים פירסמתי מאמר אשר מסביר את הדינמיקה של בועות ספקולטיביות. עיון במאמר ממחיש כמה דומה שיגעון הביטקוין הנוכחי לבועות מפורסמות אשר התחוללו בעבר, החל מ"קדחת הצבעונים" בהולנד של המאה ה-17, וכלה ב"ביני בייבי'ס" של שנות ה-90. המשותף לכל הבועות הוא שהמרכיב הספקולטיבי במחיר הנכס הופך לדומיננטי, ומגמד כל ערך כלכלי מעשי אשר עומד מאחוריו. באותו המאמר התנבאתי שהנגישות הגוברת למסחר באינטרנט עלולה להאיץ את הופעתן ופקיעתן של בועות ספקולטיביות, כך שהתהליך כולו יתרחש תוך ימים בודדים או אפילו שעות ספורות. לדעתי התנודות הפרועות במחירו של הביטקוין מאמתות את ההערכה הזאת.

האם פירושו של דבר שהביטקוין הוא חסר ערך לחלוטין? לאו דווקא. אינני מכחיש שלרעיון הביטקוין ולטכנולוגיית ה-Blockchain העומדת בבסיסו ישנו ערך אמיתי. אם וכאשר השימוש בביטקוין לצרכי מסחר יומיומי יהפוך לנפוץ ומקובל, יתכן והדבר ייצב את מחירו. או אז ניתן יהיה להחזיק ביטקוינים בשלווה, מבלי לחשוש שמחירם יתמוטט בן לילה. דרך טובה להשיג זאת במהירות היא באמצעות מתן גיבוי לביטקוין בסחורה מוחשית, בדומה לסטנדרט הזהב אשר שרר במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה. באופן זה המטבע יחדל מלהיות וירטואלי לחלוטין, ויזכה לעוגן ממשי. על מנת לגבות מטבע בזהב יש צורך בכספת כלשהי (או יותר נכון, רשת של כספות) אשר תאחסן את הסחורה הפיזית, ותאפשר למשתמשים להמיר את הביטקוינים שלהם בזהב וחזרה בתמורה לעמלה קטנה. היות וכספות אלו ישכנו בהכרח בשטחן של מדינות, הן כנראה לא יוכלו לחמוק ממידה מסויימת של מיסוי ופיקוח ממשלתי. אך יתכן וזהו וויתור קטן בהשוואה לביטחון והיציבות שמעניק הזהב, נכס בעל היסטוריה מוניטרית בת אלפי שנים.

מודעות פרסומת

10 תגובות ל-“שיגעון הביטקוין

  1. מסכים שהביטקוין הוא ספקולטיבי, אבל אין בו משהו אינהרנטית שונה מזהב. השימוש התעשייתי בזהב זניח לעומת השימוש שיכל להיות לו כאמצעי תשלום ושיש לו כרזרבה וכסחורת "נמל בטוח". ההבדל בין הזהב לביטקויין הוא שיש יותר מי שמקבל אותו כתשלום ויותר אמון בו כאמצעי תשלום, אפיטלו עשרות שנים לאחר שנאסר ככזה, בגלל המטען התרבותי לפחות. אם יום אחד יגיע מצב שבו הרבה עסקים מקבלים ביטקויין, הוא יוכל להיות יציב אפילו יותר מזהב.
    אותו דבר לבעיית האינפלציה: כל אחד יכול ליצור מטבע, אבל אנשים צריכים לתת בו אמון ולהשתמש בו. אם מי שיצר מטבע מסויים הצליח ליצור אמון במטבע הזה, הרי זה בוודאי או מפני שיצר רשת של משתמשים או שגיבה אותו בסחורה אחרת שלה כבר יש אמון. במקרה הראשון הוא עשה עבודה דרושה ומתוגמל על מאמציו בתחום הבנקאות, ובמקרה השני הוא רק הופך את השימוש בסחורה השניה כאמצעי תשלום לנוח יותר, לא יוצר כסף חדש. והרי גם בזהב יש אינפלציה, שנוצרת על ידי כורי הזהב, ופעילותם של אלו כדאית רק אם הזהב החדש שהם יוצרים אכן דרוש במידה המצדיקה את הוצאות הכריה שלו.

    • יוסף שלום –
      צר לי, אבל אני ממש לא מסכים איתך. כמחצית מתפוקת הזהב העולמית השנתית נצרכת על ידי תעשיית התכשיטים, וכ-8% אחוז נוספים נצרכים על ידי ענפי תעשיה אחרים כגון אלקטרוניקה, רפואת שיניים וכדומה. זהו ביקוש משמעותי אשר מעניק "ריצפה" למחירי הזהב, ללא שום קשר לתפקיד המוניטרי שלו. לביטקוין אין "רשת ביטחון" שכזאת, ובעיני זהו הבדל עקרוני וחשוב מאין כמותו.
      לגבי נושא האינפלציה בזהב – זה נכון שתפוקת המכרות השנתית מגדילה את כמות הזהב הזמין, ומייצרת בכך אינפלציה. אולם מדובר בתוספת של לא יותר מ-2% ביחס לכמות אשר נכרתה בכל ההיסטוריה של המין האנושי, ולפיכך מובטח לנו שמדובר ברמת אינפלציה נמוכה וקבועה, אשר צפויה רק לדעוך ככל שאנחנו מוצאים ומכלים את מאגרי הזהב הזמינים.
      גורם אשר יוצר מטבע כמו ביטקוין יכול להבטיח לנו שלא תהיה בו אינפלציה, אולם הדבר תלוי במוצא פיו של אדם בשר ודם, וכידוע הבטחות תמיד אפשר להפר, והפיתוי לעשות זאת הוא עצום. לעומת זאת הנדירות של הזהב היא תופעת טבע שאינה תלויה באיש, ולפיכך הרבה יותר אמינה.

      • כן, אבל אתה מודד את זה עכשיו, כשלמעשה אסור להשתמש בזהב בתפקידו המוניטרי. מה היה חלקו התעשייתי כששימש כמטבע?
        האינפלציה בזהב מוגבלת בעלויות הכריה (נדירות זה עניין יחסי, כמו שאנחנו יודעים מתעשיית הנפט), והאינפלציה בביטקוין גם: כדי לייצר מטבעות ביטקוין חדשים צריך חוות שרתים משמעותית שצורכת המון חשמל, או לחילופין את כל המאמץ ליצירת אמון במטבע חדש. ייתכן שמישהו יגלה הפתעה באלגוריתם או יפעיל מחשב קוואנטי, אבל יהיה די ברור שזה קורה לדעתי. אני לא מזלזל בסכנה ומסכים אתך שצריך להזהר, ולזהב יש יתרון של שמרנות – אנחנו כבר מכירים אותו – אבל זה לא אומר שהביטקויין או משהו כדוגמתו לא ימצאו מקום של כבוד במערכת הפיננסית בעתיד

      • אין כיום איסור להשתמש בזהב כאמצעי מוניטרי. ממשלות העולם אמנם חדלו מלגבות את המטבעות הלאומיים בזהב, אולם הציבור הרחב חופשי לבצע עיסקאות ברטר של זהב תמורת כל נכס אחר, ורבים אכן עושים זאת.
        אני מסכים איתך שאם וכאשר השימוש המוניטרי בזהב יגבר (למשל כתוצאה מאובדן אמון במטבעות פיאט) התעשייה עלולה להיפגע מכך, ועליית המחיר עלולה להפוך את חלק מן היישומים התעשייתיים לבלתי כלכליים. אולם השימוש התעשייתי לעולם לא יעלם לחלוטין, וישוב למימדיו הקודמים ברגע שבו המשבר יסתיים והצמיחה במשק תשוב.
        אין מניעה שהביטקוין יזכה בסופו של דבר למקום של כבוד, אולם לשם כך כלכלת הביטקוין תצטרך לגדול באופן דרמטי, והוולטיליות תצטרך לדעוך. זה עשוי לקחת שנים רבות.

  2. היתרון של ביטקוין שלא התייחסת אליו לעומת הזהב או כל מטבע אחר שהוא מאפשר תשלום או קבלת המטבע בצורה אנונימית לחלוטין ללא כל אפשרות מעקב,…. לי ולך זה אולי לא משנה, אבל לכל מיני גופים זה מאפשר הלבנת כספים.
    לא סתם דרישות כופר כיום של מפיצי וירוס מחשבים הם בביטקוין ולא בדולרים, מה שגורם שיהיה לו ערך ולו רק בגלל הדרישה שקיימת של עבריינים ומעלימי מס

  3. אני חושב שבמקום להסתכל על הביטקוין והזהב כמתחרים
    צריך להסתכל עליהם כמשלימים זה את זה כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו ושניהם עדיפים לדעתי על המערכת הנוכחית מבוססת החוב.
    בנוגע לאינפלציה בביטקוין אין ספק שהיא אפשרית על ידי הוספת מטבעות מתחרים או hard fork אבל ההבדל הוא שבשני המקרים השוק החופשי הוא שקובע אם הדברים מקובלים על כלל המשתתפים בשוק. בניגוד לבנק מרכזי שבו יושבים מעט אנשים שבדרך כלל מנותקים מהציבור ומחליטים על המדיניות כראות עיניהם ובדרך כלל גם לפי מודלים שגויים שמנפחים בועות.
    אם הכורים והמפתחים של ביטקוין יחליטו להגדיל את ההיצע ללא הסכמת שאר המשתתפים בשוק, השוק יכול להחליט על מעבר למטבע אחר. דבר שיוביל לקריסה, שלא רצוי לכורים ולמפתחים ושאמור לאזן את קבלת ההחלטות שלהם. יתרה מזו אפשר להמיר ביטקוין למתכת האהובה עלי בקלות דרך 2 שרותים מעולים goldmoney ו valutoro. 🙂
    מובן לי שהשוק מאוד ספקולטיבי עדיין אבל אפילו האליטות כרגע בוחנים את הרעיון במקום להוציא את הביטקוין מחוץ לחוק וביפן הוא אפילו הפך להילך חוקי.
    וזה משהוא שאנחנו צריכים לעקוב אחריו.

    • באופן עקרוני אני מסכים עם כל מה שכתבת. ביטקוין הוא אכן תוצר של השוק החופשי וכל מי שמחזיק בו עושה זאת מרצונו החופשי וללא אילוץ. רצונם של המפתחים בהצלחתו של המטבע אמור לכאורה לגרום להם להגן על האינטרס הטוב של המשתמשים, ולהוות סוג של רגולציה עצמית ללא התערבותה של הממשלה. אני מקבל את כל הטענות הללו, אשר עומדות בבסיס תפיסת העולם הליברטריאנית. לא הייתי רוצה לראות את הממשלות מוציאות אותו מחוץ לחוק או מנסות לפקח עליו בדרך כלשהי, ואני מקווה שזה לא הרושם שהתקבל מן המאמר.

      עם זאת, אני מרגיש צורך להזהיר את הציבור בפני הסיכון הכרוך בשימוש בביטקוין בעת הנוכחית. אין לי כמעט ספק שהביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו בעקבותיו נמצאים כרגע בבועה. פירושו של דבר שהרבה משתמשים חדשים וחסרי ניסיון קופצים על העגלה מבלי להבין את המשמעויות. כל תיקון משמעותי במחיר הביטקוין עלול להביא אותו למצב "no bid", דהיינו שהנזילות תיעלם ואיש לא ירצה לקנות אותו. במקרה כזה הוא עלול להיחתך בעשרות אחוזים תוך פרק זמן של שעות ספורות, וכל מי שנכנס בשלב הנוכחי יפסיד את כספו.

  4. המאמר מעולה ומאוזן היה לי חשוב לציין נקודות מסוימות עם זאת אתה צודק בהחלט חשוב להדגיש גם את הסיכונים. במיוחד! אחרי עליות כל כך מהירות בהרבה מטבעות שרובם גם עדיין לא הציגו שימוש פרקטי בעולם האמיתי (use case).כמו בכל השקעה ידע, פיזור השקעה על פני מספר אפיקים ו
    סיכון כסף שניתן לסכן.
    קודמים להוצאת אפילו שקל אחד. ובטח לא הסתנוורות
    מעליות כאלו או אחרות בשווי.

  5. אני חשדן גם לגבי הערך של כסף אמיתי במרכאות כמו דולרים, או יורו, אז אני בטח לא יסכן את כספי במשהו ערטילאי כמו ביטקוין שאף אחד לא אחראי עליו מלבד אזה אלגוריתמים שלא מובן לי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s