לעתים אני תוהה מה הייתי אומר, לו הייתי מסוגל לשוב עשרים שנה לאחור ולשוחח עם עצמי הצעיר. יתכן והייתי מייעץ לעצמי להשקיע בביטקוין, או במניית טסלה, או בכל ספקולציה אחרת אשר הלהיבה את דמיונו של הציבור בשנים האחרונות, אף על פי שבמציאות היא חסרת כל ערך. יתכן והייתי מסביר לעצמי כמה חזק כוחו של הבנק המרכזי, בשעה שהוא קובע את שיעור הריבית במשק. אך ישנו דבר שלבטח הייתי אומר, לו רק ניתנה לי ההזדמנות – העולם מתחלק לשניים, אלה שלמעלה ואלה שלמטה. אלה שלמעלה נהנים מכל הכיבודים, המשכורות, ההטבות, החוזים השמנים וההזדמנויות הטובות. אלו שלמטה במקרה הטוב זוכים לכמה פירורים. בדרך כלל אפילו לא זה.
אלה שלמעלה מספרים לנו סיפורי אגדות, כביכול הם זכו במעמדם הרם הודות לאינטליגנציה הגבוהה שלהם ולחריצותם הרבה, לעובדה שהם למדו תארים מתקדמים באוניברסיטה, ומיקדו את כל מאמציהם במטרה דגולה. אלה שלמטה, כך הם רוצים שנאמין, הגיעו למעמדם הנמוך עקב האינטליגנציה המוגבלת שלהם, חוסר הרצינות וחוסר ההתמדה שלהם בלימודים ובעבודה, הבחירות הגרועות שביצעו בחיים, התמכרויות לסמים, לאלכוהול וכן הלאה. אולם הניסיון שלי בעשורים האחרונים מראה לי שהדבר רחוק מן המציאות. אלו שלמעלה הם לאו דווקא האנשים האינטליגנטים או החרוצים ביותר שפגשתי. למעשה, כמה מהם אפילו מפגינים טפשות מדהימה. לעומת זאת, אלו שלמטה דווקא עשויים להיות חכמים ומשכילים. לרבים מהם הייתה קריירה ארוכה ומועילה בארגון כלשהו. אולם משום מה הם נתקעו בדרגים הנמוכים, ומעולם לא הצליחו להתקדם לעמדות הבכירות. אם ישנו הבדל אחד ברור שאני מסוגל להצביע עליו בין אלו שלמעלה ואלו שלמטה, הרי זה שאלו שלמעלה מוכנים לשקר במצח נחושה על מנת להגן על המערכת שאליה הם שייכים, בעוד שאלו שלמטה נשארו נאמנים לאמת.
אתה מבין, הייתי מספר לעצמי הצעיר, הרעיון כביכול אנו בעולם המערבי חיים בדמוקרטיה, הוא לא יותר מתעמולה. אנו אמנם מצביעים עבור הנבחרים שלנו, אך מלכתחילה רק אלו שלמעלה זוכים להיות מועמדים לתפקידי חבר פרלמנט או שר. למעשה אנו חיים בסוג של אוליגרכיה, אשר בה מתי מעט מושכים בחוטים, ומנהלים את הכל מאחורי הקלעים. מספרים לנו שאנו חיים בשוק חופשי, שבו כל אדם יכול ליזום עסק, להצליח ולטפס לראש הפירמידה. אולם השוק מעולם לא היה חופשי, והכללים הנהוגים בו מוטים באופן מובהק לטובת אלו שלמעלה. כל סיפור סינדרלה אודות אדם עני אשר הצליח לטפס לגדולה הוא בגדר יוצא מן הכלל, ובמקרים רבים מתגלה שהסינדרלה הזו הגיעה למעמדה הרם הודות לחסדיו של מישהו אחר, חזק ממנה. מספרים לנו שאנו חיים במדינת חוק, אולם האמת היא שהחוק מחייב רק את האדם הקטן, וישנם כאלו אשר חיים מעל לחוק.
אלו שלמעלה נחלקים למעמדות. ישנם הלווייתנים הגדולים, אשר בדרך כלל נסתרים מעין, והציבור כלל לא יודע על קיומם. מתחתם ישנה פירמידה שלמה של כרישים, אשר כל תפקידם הוא לשרת בדרך זו או אחרת את הלווייתנים. ישנם הפוליטיקאים, אשר תפקידם הוא לקדם חקיקה אשר מסייעת ללווייתנים. ישנם העיתונאים, אשר מפיצים את התעמולה של הלווייתנים, ומטים את דעת הקהל לכאן ולשם, בהתאם להנחיות שקיבלו מגבוה. ישנם מנהלי החברות, אשר תפקידם לפתח את העסקים של הלווייתנים ולהרבות את עושרם. ישנם הידוענים, אשר תפקידם הוא לשעשע את הלווייתנים. ישנם האקדמאים, אשר מחנכים דורות שלמים של סטודנטים כיצד להיות משרתים נאמנים במערכת של הלווייתנים. כל אחד מן הכרישים הללו יודע, במודע או בתת-מודע, למי הוא חייב את כל הטוב שהוא נהנה ממנו. כל אחד מהם יודע שעליו להגן בכל מחיר על ההיררכיה הזו, ושבתמורה היא תגן עליו. כל אחד מהם יודע שהמערכת אינה הוגנת. אולם לא אכפת לו, כל עוד שהוא נהנה ממנה.
ומתחתם נמצאים אנו, הסרדינים. אנו נדרשים ללכת לבית הספר, על מנת להקנות לנו את הכישורים אשר מועילים למערכת. אנו נדרשים לשרת בצבא, על מנת להגן על המערכת. אנו לומדים באוניברסיטה, במטרה לקבל דיפלומה, אשר מאשרת שאנו ראויים לשרת את המערכת. אנו נדרשים לעבוד כשכירים, על מנת להעשיר את המערכת. אנו נדרשים בעל כורחנו להפריש משכרנו לקופת פנסיה, אשר תשקיע את כספנו במערכת. אנו נדרשים לצרוך מן המערכת מוצרים זולים, אשר מתוכננים מראש כך שיתקלקלו תוך שנה או שנתיים, כדי שניאלץ לקנות אותם פעם נוספת. אנו נדרשים לקחת על עצמנו חובות עתק, תמורת הזכות להתגורר בקופסאות בטון קטנות, אשר המערכת הואילה בטובה להקים עבורנו. אנו נאלצים לעבוד עשרות שנים על מנת להשיב את החובות הללו, ולעולם לא מעזים להתפטר ולהגשים את חלומותינו האמיתיים. אנו צופים בתוכניות ריאליטי ובתחרויות ספורט, אשר המערכת ייצרה עבורנו, על מנת להסיח את דעתנו מקיומנו האומלל. אנו מאזינים ברדיו לשירים מטופשים, אשר נועדו להנמיך את נפשנו עד עפר. מאביסים אותנו בפרסומות, אשר נועדו למכור לנו שטויות שאיננו זקוקים להן. אנו משלים את עצמנו שאנו עושים כל זאת על מנת שילדינו יוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה יותר מזו שלנו. אולם הנתונים מראים כי בחמישים השנים האחרונות רמת החיים בעולם המערבי רק הולכת ופוחתת.
הדברים שרשמתי זה עתה עשויים להישמע כמו מניפסט מרקסיסטי, כנגד השיטה הקפיטליסטית. אולם לאחר שהפכתי בדבר שוב ושוב הגעתי למסקנה הנוגה שהן הסוציאליזם והן הקפיטליזם הם אשליות ותו לא. העימות הנצחי בין הצד הימני והשמאלי של המפה הפוליטית גם הוא פיקציה, אשר נועדה להסיח את דעתנו מן האמת – שכל הפוליטיקאים משרתים את האינטרסים של הלוויתנים, וכל המפלגות הן כלי משחק בידיהם. שני הקטבים האמיתיים של המפה הם מעלה ומטה. הלוויתנים נמצאים למעלה, ואנו נמצאים למטה. זוהי התורה כולה. המרקסיסטים יאמרו לכם שהם מנסים ליזום מהפכה, על מנת למוטט את הפירמידה הזו ולשים סוף לניצול הפרולטריון. אולם מקץ מאה שנה של קומוניזם אנו רואים שהדבר היחיד שהשמאל הצליח להשיג הוא להחליף את זהותם של אלו שלמעלה. הפירמידה עצמה נותרה בעינה, אף יותר שתלטנית ורצחנית מכפי שהייתה בעבר. גם הליברטריאנים, אלו אשר נותנים אמון עיוור בשוק הפרטי, איכזבו אותי בשנים האחרונות. מתוך סקטור הטכנולוגיה העילית, אשר באופן טבעי אמור היה להיות מעוז החירות והמחשבה החופשית, קמו לנו כמה מן התאגידים החשוכים והדורסניים ביותר. חברות כגון גוגל ופייסבוק החליטו לשתף פעולה עם הממשל הפדרלי בארה״ב, והן מצנזרות באופן בוטה כל קול עצמאי אשר יוצא כנגד הנראטיב השולט. חברת אמזון אשר מובילה את המסחר באינטרנט הפכה לשם נרדף לתנאי העסקה ירודים וניצול ציני של עובדים. למקרה שאינכם יודעים, האיחוד הבלתי-קדוש הזה בין תאגידים פרטיים ובין ממשל דיקטטורי הוא אחד המאפיינים המרכזיים של שיטת השילטון הפאשיסטית, כפי שהונהגה באיטליה על ידי בניטו מוסוליני.
לשמע הדברים הללו, כנראה שעצמי הצעיר היה מתחלחל. הרי באותה התקופה הייתי אדם אופטימי למדי. ואף כי הגעתי מרקע צנוע ונאבקתי על מנת להתקדם, האמנתי באמת ובתמים כי המערכת היא הוגנת, וכי ביום מן הימים אראה תמורה לעמלי. לא העליתי אז בדמיוני כי התנאי המרכזי לשם הצלחה אינו חריצות או כישרון, אלא נכונות לוותר על כל אידיאל שהאמנתי בו, וללחוך בתאווה את סוליית המגף אשר מרחפת מעל לראשי. רק לאחר מספר מפגשים קרובים עם הרוע הטהור השוכן בליבה של המערכת, התחוור לי שאין זו מקריות או מזל רע. אנו חיים כיום בחברה מושחתת לחלוטין, ומי שאינו מוכן לשתף פעולה עם הרוע לעולם לא יוכל להתקדם בה. ״הבשורה הטובה״ היחידה שיכולתי לספק לעצמי, היא שהחברה הזו עסוקה כעת בלקרוע את עצמה לגזרים. אין צורך במהפכנים צמאי דם כמו צ׳ה-גווארה כדי למוטט אותה. היא עושה עבודה מספיק טובה בכוחות עצמה. השקרים שהיא המציאה כה בוטים, שאיש אינו מאמין להם עוד. הסתירות הפנימיות בתוכה כה גדולות, שהן מערערות את יסודותיה. הבעיה היא שכאשר הסדר החברתי קורס, הדבר תמיד מלווה במהומות, מלחמות ומשברים כלכליים. מי שסובל מהם יותר מכל הם אנו, הסרדינים. ישנה תקווה שעל חורבותיה של הפירמידה הזו תיבנה אחת חדשה, טובה וצודקת יותר מן הנוכחית. אולם על מנת להגיע לשם עלינו תחילה לשרוד.
נ.ב. – נזכרתי בבדיחה מרירה ששמעתי פעם.
מהו ההבדל בין אופטימיסט ופסימיסט?
התשובה היא – ניסיון.
מבוא לקלקלה 
הי אורן,
מזדהה מאוד עם התאור שלך, יחד עם ההתחבטות האישית במה שבקריאה ראשונה יכול באמת להשמע כמניפסט קומוניסטי. למעשה, אני לא חושב שאתה עוד מבין עד כמה אתה צודק.
המציאות היא שאנחנו אכן חיים במערכת ממנה קשה להשתחרר כשמדינות הלאום, אשר קמו מחורבות מלחמות העולם ואמורות היו לאפשר לאינדבידואל לממש את אושרו, למעשה קיימות כדי להגן על האינטרסים הזרים. מדינת תאגיד שבה כל אזרח הוא למעשה בורג שנמצא שם כדי לתחזק את הממסד.
שלום עמי –
זה אינו ברור אם מדינות הלאום עברו השחתה על מנת להביא אותן למצבן הנוכחי, או שמה הן מאז ומתמיד היו בגדר פיקציה, אשר נועדה לייצר ציבור צייתן וחרוץ אשר מאמין באיזה ״חוזה חברתי״ בלתי קיים בעליל. הדבר היחיד שאנו יודעים לבטח הוא שהמערכת הקיימת אינה משרתת אותנו, האזרחים, וכי היא מושחתת מדי מכדי שניתן יהיה לתקן אותה באמצעים קונבנציונליים כגון בחירות.
עם קצת מזל, חוסר היציבות המובנה במערכת זו יביא אותה לכדי השמדה עצמית בעתיד הלא-רחוק, ונקבל את ההזדמנות לבנות משהו טוב יותר על חורבותיה. אני מקווה שלא נפספס את ההזדמנות הייחודית הזו.
ראיתי היום ריאיון עם מרטין ארמסטרונג. הוא המליץ לראות את הסרט: "Mr Jones". ראיתי את הסרט, זה סרט קשה לצפיה מבחינה ריגשית, אבל לדעתי הוא צודק. צריך לראות את הסרט כדי לדעת כיצד דברים פועלים באמת. קישור לסרט:
מעניין מאוד. אני מאמין שההולודומור הוא אשר הצית את האיבה של האוקראינים כלפי הרוסים, מה שמתחבר ישירות לאירועים הנוכחיים.
הנקודה שאתה מציין מעניינת. לא חשבתי על כך כשהבאתי את הקישור. יש בסרט נקודות אחרות שחשבתי עליהם. בין העיקריות לדעתי היא התקשורת שלא מדווחת את האמת, והצרות שג'ונס נקלע אליהם בגלל שהוא רצה לדווח אמת.
אני יכול להגיד שאני כבר הרבה שנים חושב שאנחנו, בני המעמד הבינוני-נמוך, פועלים-בורגנים דומים לסרדינים – בסרטי הטבע יש תופעה שבה בערך פעם בשנה יש נדידה של הסרדינים בצורת נחיל דגים ענק שסביבו חגים כל הטורפים, החל מלוויתנים וכרישים וכלה בציפורים מלמעלה שסובבים את הסרדינים ויוצרים מהם עיגול ענק וחובטים וטורפים ממנו מכל עבר, וכך כל שנה התהליך חוזר על עצמו.
גם במציאות חיינו אנחנו רק הכח המניע והדלק במשחקי השליטה של האוליגרכים והתאגידים.
כבר הרבה שנים בויכוחים פוליטיים אני לא מבין על מה מדברים כשאומרים ימין-שמאל, למה הכוונה?! את מי זה מעניין?! אם נבחר מישהו משני צידי המפה הפוליטית נקום לסדר מדיני-כלכלי חדש? הכל אותו הדבר, אנחנו מתווכחים, מפגינים, רצים לקלפי בתקווה לשינוי והם סוגרים דילים ביניהם ומצדיקים את עצמם בתקשורת כאיזשהו כורח.
בניגוד אליך אני חושב שהמערכת רק תתחזק כי גדל פה דור ללא אידאולוגיה מדינית-כלכלית אין לו אלטרנטיבה לחשיבה אחרת ולביקורת וכל דבר מעבר ל-140 תווים הוא אמל"ק לכן קל לפוליטיקאים ולמעצבי דיעה להפריח ססמאות שלא עומדות בצבחן המציאות…אבל מי בודק? את מי זה מעניין?
בקיצור, הכל פייק.
אם היה אפשר להשקיע במדד הפייק חלק מהאנשים היו מתעשרים.
שלום אסף – במשך שנים חששתי להודות במה שהתפרץ ממני במאמר לעיל, שהכל הצגה וכי השיח הפוליטי כולו מיועד על מנת להסיח את הדעת מן האופן שבו המערכת מוטית כנגד האזרח הפשוט. הדבר נתפס בעיני כניהיליזם, או איזה סוג של התבייכנות, כביכול אני מתלונן אך ורק במטרה לתרץ את חוסר ההצלחה שלי. אך אני רואה שהמאמר מעורר הזדהות רבה, ומכאן שיש דברים בגו.
אני סבור שהמערכת לא יכולה להוסיף ולהתקיים בצורתה הנוכחית במשך זמן רב, משום שהיא ממונפת מדי ובלתי יציבה. אם קברניטי הכלכלה ינסו להילחם ברצינות באינפלציה שהציתו, הם יגרמו למפולת בבורסות ולמיתון כבד. אם ימנעו מלהילחם באינפלציה הם יובילו להתמוטטות המטבע. כך שגם אם גדל פה דור נטול אידיאולוגיה, זה אינו משנה. הם אינם צריכים לפעול באופן אקטיבי על מנת לשנות את המערכת. המערכת הזו עומדת להתמוטט מעצמה.
זה עומד להיות כואב ומסוכן עבור כולנו, אבל יש כאן גם את הפוטנציאל להקים משהו טוב יותר על חורבות המערכת הקיימת.
Tu ne cede malis,
sed contra audentior ito
Ludwig von Mises
היי אורן, מה נשמע?
קראתי את המאמר שלך (כמו שאר המאמרים בשנים האחרונות, כצופה מהצד בלבד) ונזכרתי בדיון שהיה לנו לפני מס' שנים. אפילו עשית עליו מאמר בזמנו בשם "היד השחורה של הכלכלה".
הייתי רוצה לדעת האם התאוריות שהועלו שם עדיין נחשבות כתאוריות קונספירציה משוגעות לדעתך או שאתה נוטה לקבלן?
בברכה, אופיר
שלום אופיר –
מה שלומך? אני זוכר היטב את הדיון ההוא, אשר התרחש בתקופה שפויה יותר מזו שבה אנו חיים כיום, ושבה היו הרבה פחות סיבות להאמין לתיאוריות קונספירציה. אז כמו היום, אני מחזיק בדעה שיש תיאוריות שיש בהן אמת, ויש אחרות שהן משוגעות לחלוטין וחסרות בסיס. רק משום שאנו מקבלים חלק מן התיאוריות הללו (משום שצצו די ראיות על מנת לתמוך בהן), אין זה אומר שצריך לקבל את כולן.
עבור הקורא התמים, המאמר שרשמתי לעיל עלול להיראות כמו רצף של תיאוריות קונספירציה משוגעות. אולם לדעתי שום דבר ממה שנאמר בו אינו קיצוני והזוי. כולם מכירים בקיומה של שחיתות פוליטית, ותקשורת המיינסטרים מתאוננת מזה שנים על ״קשרי הון-שלטון״. אני בסך הכל לוקח את זה צעד הלאה, ומכריז שכל המערכת הפוליטית בימינו מושחתת, וכי קשרי הון-שילטון אינם באג, אלא פיצ׳ר.
קח לדוגמה את האופן שבו לאחר בחירתו של טראמפ, המפלגה שלו עצמו עשתה ככל יכולתה על מנת לחבל בנשיאות שלו ולהכשיל את תוכניותיו. הם עשו יד אחת עם הדמוקרטים על מנת לטפול עליו האשמות מגוחכות, כביכול הוא סוכן רוסי, וסייעו להם לדחוק אותו החוצה לאחר כהונה אחת. זוהי ראייה לאופן שבו פוליטיקאים מן הימין והשמאל משתפים פעולה בימינו על מנת לבטל את רצון העם ולקיים את רצון האליטות, שאותן הם משרתים. אם הם נוהגים כך באורח קבע, אין זה מופרך לטעון שכל העימות הפוליטי בימינו בין הימין והשמאל הוא הצגה אחת גדולה.
דוגמה נוספת מן השנים האחרונות אשר חשפה בפנינו את מימדי השחיתות השלטונית היא פרשיית ג׳פרי אפשטיין, אשר הואשם בסרסור נערות קטינות לפוליטיקאים ואילי הון, על אי מסתורי שאליו הטיס את אורחיו במטוסו הפרטי. לו היינו שומעים על סיפור כזה בעבר היינו פוטרים אותו כתיאוריית קונספירציה משוגעת. אולם לאחר שאפשטיין נמצא תלוי בתאו בכלא (ואיכשהו השומרים שהיו אמורים להשגיח עליו ״נרדמו״, וכל מצלמות האבטחה משום מה ״התקלקלו״), ולאחר ששותפתו ג׳יסליין מקסוול נשפטה על מעשיה, אין עוררין על כך שהפרשה היא אמיתית. ובכל זאת, אף אחד מן הפוליטיקאים והידוענים אשר ביקרו באי שלו לא הועמד לדין, מה שמוכיח את טענתי שיש בימינו אנשים אשר נמצאים מעל לחוק.
אז לא, אני עדיין לא מאמין שמלכת אנגליה היא חייזר דמוי לטאה מן הכוכב אלפא-דרקוניס. אולם אני נאלץ להתאים את השקפת עולמי לראיות אשר נחשפות בפנינו.
היי אורן מסכים כמעט עם כל מה שכתבת מלבד המשאלה שנזכה למערכת מאוזנת ובריאה יותר שתחליף את המערכת הכושלת שאנו חיים בה כיום… המערכת לבטח תתרסק ומה שנזכה לו לאחר החורבן ההרס והמלחמות שילוו את הקריסה של המערכת הנוכחית היא מערכת דורסנית ואכזרית בהרבה ממה שאנו חווים כיום זו תהיה מערכת של מטבע אחד עולמי שלטון עולמי כולל שבודדים יהיו אלו המחזיקים במושכות שלו דריסה בוטה של זכויות הפרט ופגיעה חזקה מאוד בפרטיות וחירות הפרט … אבל הדגש הוא על מטבע עולמי יחיד שיקום וההכשרה שלו תהא כחלק מהסקת המסקנות מכשלון המערכת הקודמת … אנו נזכה לעולם אכזרי דורסני וקודר עוד נתגעגע למערכת הכלכלית הנוכחית לצערי ואני מקווה שאני טועה בהערכה שלי
שלום – יש אכן אינדיקציות שהאליטות מעוניינות במטבעות לאומיים דיגיטליים, אשר יעניקו להן יותר שליטה על האופן שבו אנו מנהלים את כספנו. אם הן יצליחו במזימתן, הדבר אכן מרמז על עתיד אפל כמו זה שאתה מתאר. אולם אני מאמין שעדיין יש תקווה לחמוק מכך. אם הציבור יצביע ברגליים, יוציא את חסכונותיו מן הבנק וישתמש בהם כדי לקנות זהב וכסף פיזיים, הדבר יפקיע מידי ממשלות העולם את השליטה על המערכת המוניטרית וישים קץ לתוכניותיהן. בין אם הן יכירו בזהב כנכס הרזרבה העולמי החדש ויצמידו אליו את המטבעות הלאומיים, ובין אם הן יתכחשו לו וינסו להוציא אותו אל מחוץ לחוק, התוצאה תהיה זהה – הן יאבדו את מרב כוחן.
בלוגים מומלצים?
בלוגים שאני ממליץ עליהם?
האמת שאני לא כל כך קורא בלוגים. אני יותר מאזין לערוצי יו-טיוב בנושא כלכלה אלטרנטיבית ומתכות יקרות. ביניהם אפשר למנות את הערוץ של פיטר שיף המוכר והידוע, את Palisades gold radio, אשר מנפק ראיונות מצויינים עם מגוון של משקיעים ומומחים, את Liberty and Finance של משפחת קייזר, את הפודקסט Quoth the Raven של כריס איירונס, את Goldsilver הוותיק של מייק מאלוני, את הערוץ של ג׳ורג׳ גאמון שמסביר יפה כל מיני נושאים סבוכים במקרו-כלכלה, ועוד אחד די חדש ומאוד מוצלח (ואפילו משלנו, כלומר ישראלי), הערוץ של רפי פרבר.
ענק אתה אורן!
חייב להגיד שאני הורדתי את המינון ואני נצמד רק לפודקאסט של פיטר שיף ולו רק כדי להשאר מעודכן במה שקורה בפד ובבורסה, אבל כל הערוצים בגדול, כבר לא מספקים לי הסבר מקיף למציאות ההזויה שבה אנחנו נמצאים. עולם של חובת זריקות ודרקוני חיסונים רק כדי לצאת להתפרנס או ללכת למסעדה, והכל רק כדי לרדוף אחרי שפעת עונתית בשם קורונה? מה המרחק מכאן ועד הקפאת חשבונות בנק של מי שלא רוצה עוד בוסטר?
אין ספק שאנחנו לקראת משבר שלא רק משלב שינוי של השיטה המוניטרית שיוביל למיתון חמור מזה של המיתון הגדול אבל צריך לקחת בחשבון את המקום ממנו אנחנו הולכים להיכנס אליו, עולם שבו המשלות פועלות בניגוד מוחלט לאינטרס של הציבור. כל העולם למעשה התדרדר לעריצות, בתאום מפחיד ומעלה חשד. האם אנחנו חיים עוד בדמוקרטיה או שדה פאקטו הפכנו למדינת חסות של ארגון הבריאות העולמי והאו"ם? אם נצמד לרוח המאמר – האם אנחנו חיים במדינת כל יהודיה או מדינת כל מפוייזריה? מפחיד לנסות לנבא לאן פנינו מועדות. נשארו רק לנסות לצמצם את התלות שלנו בממסד ולהיצמד למעט החירות שעוד נשארה לנו.