הייתי מאוד שקט לאחרונה, ולא פירסמתי שום מאמר (לפחות בשפה העברית). לאור האירועים הקשים והכואבים אשר חווינו, הרגשתי נבוך לדבר אודות כלכלה. לכאורה, ענייני כספים מתגמדים לעומת האובדן בחיי אדם, ולעומת סבלם של החטופים בעזה ושל בני משפחותיהם. יתירה מכך, מדינת ישראל חטפה גם מהלומה אסטרטגית, אשר לראשונה מזה שנות דור מעמידה בשאלה את עצם קיומה. אך למרבה הצער, בעיותיה של הכלכלה אינן נעלמות כאשר אנו שרויים באבל. בסופו של דבר נאלץ להתמודד גם איתן. חוסנה של המדינה אינו תלוי רק בכוחה הצבאי, אלא גם בשגשוגה הכלכלי. אם חלילה ניקלע למשבר מוניטרי, הדבר עלול להזיק לנו לא פחות מכל ארגון טרור באשר הוא. לפיכך אני רוצה לשוב ולעסוק במה שאני מבין, והוא כלכלה.
נתחיל בברור מאליו – מדינת ישראל כנראה תיקלע בחודשים הקרובים למיתון. השילוב הקטלני של משק אשר חלקו מגוייס ונלחם בעזה, וכל היתר עצובים ומדוכאים מדי מכדי לצאת ולבזבז, יוביל לירידה דרמטית בפעילות הכלכלית. בנוסף, ממשלת ישראל תיאלץ להוציא סכומי עתק על מנת לממן את המלחמה, ועל מנת לטפל בפצועים ובעקורים. הדבר יוביל לזינוק בגירעון, ולצערי הרב גם להתגברותה של האינפלציה. אף שהציבור צורך כעת פחות מכרגיל, הוא גם מייצר פחות מוצרים מכרגיל. הביקוש המוגבר של הממשלה לסחורות ושירותים יתחרה בזה של האזרחים, ויוביל לעליית מחירים.
כזכור, בחודשים אשר קדמו למלחמה השקל נחלש מאוד מול הדולר, והפרשנים הכלכליים תלו זאת במחאה החברתית אודות הרפורמה המשפטית. אני הטלתי בכך ספק, ראשית משום שהאמנתי שהשפעתה של הרפורמה על הכלכלה נופחה מעבר לכל פרופורציה, ושנית משום שבאותה התקופה הדולר היה חזק מאוד מול כל המטבעות בעולם, ולא רק מול השקל. קמפיין העלאת הריבית של הפדרל רזרב בארה״ב הוא מן הסתם זה שהוביל לכך. אך בדיעבד, יתכן שהשקל ״הריח״ מבעוד מועד את העימות הצבאי המתקרב ובא, והחל להגיב בהתאם. בכל מקרה, החלשותו של השקל תורמת גם היא לאינפלציה, משום שחלק כה ניכר מן המוצרים שאנו צורכים הוא מיובא.
אם העימות ימשך לאורך זמן, או חלילה יתרחב לחזיתות נוספות, ואם הוא יוביל להתדרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל, הדבר יעמיד אותנו בסכנה של משבר מוניטרי. השקל יוסיף להיחלש, והאינפלציה עלולה להגיע לשיעורים דו-ספרתיים. תיאורטית, בנק ישראל מסוגל לתמוך בשקל באמצעות מכירת דולרים. אך הדבר מוגבל על ידי יתרות מטבע החוץ העומדות לרשותו. כרגע, יתרות אלו עומדות על 191 מיליארד דולר. זה נשמע כמו סכום עתק, אולם הוא עלול להיגמר במהירות מסחררת. על מנת לסבר את האוזן, בשלושת החודשים האחרונים בנק ישראל הוציא 13 מיליארד דולר בניסיון להגן על השקל, ללא הצלחה מרובה.
על מנת לאזן מעט את התמונה העגומה, אני רוצה להציג בפניכם גם תסריט אופטימי יותר. אנו רואים שהשקל התאושש מעט מאז תחילת המבצע הקרקעי בעזה. יתכן שזהו סימן שמעז יצא מתוק, שהשוק מאמין שישראל תצליח להביס את החמאס, וכי בטווח הארוך הדבר יוביל דווקא להתייצבות אזורית. סימן מעודד נוסף אשר אותו אני רואה הוא המעורבות המוגבלת של חיזבאללה בעימות הנוכחי. באופן אבסורדי, יתכן והאינפלציה היא זו שהצילה אותנו מפתיחתה של חזית נוספת בצפון. לבנון חוותה בשנים האחרונות התמוטטות של המטבע שלה, והיפראינפלציה. אזרחיה הפכו לעניים מרודים, אשר רעבים ללחם. בהחלט יתכן שזוהי הסיבה בגללה חסן נסראללה נמנע מלהיכנס לעימות כולל מול ישראל. הוא יודע כי הדבר יחריף את מצבה הכלכלי של לבנון שבעתיים, וכי הדבר עלול לעלות לו בראשו. אני מקווה מאוד שלא אתבדה בנושא זה.
כאן יש לומר כמה מילים אודות הזהב. ביצועיה של המתכת היקרה מוסיפים לאכזב. כבר למעלה מ-3 שנים שמחירה תקוע בטווח שבין 1800-2000 דולרים לאונקיה. בהינתן האינפלציה הגבוהה אשר חווינו באותה התקופה זוהי ממש תעלומה מדוע היא אינה מצליחה להתקדם. אם אתם שותפים כמוני לאמונה שמחירה מדוכא באופן פעיל על ידי ממשלת ארה״ב, נשאלת השאלה כיצד המניפולציה הזו מסוגלת להוסיף ולהתקיים, למרות לחצי השוק. יש אשר טוענים שבהתחשב בחוזקתו הרבה של הדולר, ביצועיו של הזהב הם דווקא סבירים. אך כידוע, הדולר חזק אך ורק מול מטבעות פיאט אחרים ולא מול סחורות. בטווח הארוך, אינדקס הדולר לא אמור להשפיע כהוא זה על מחיר הזהב. נחמה פורתא שאני מסוגל להציע לכם הוא שיחסית לשקל, מחיר הזהב דווקא נראה מצויין. הוא פרץ בחודש מרץ האחרון את ההתנגדות שהיתה לו באזור 7000 ש״ח לאונקיה, ולאחר מעט קונסולידציה התקדם והגיע לשיא של כל הזמנים – 8185 ש״ח לאונקיה. אך כמובן שהדבר נובע בעיקר מחולשתו של השקל ולא מחוזקתו של הזהב.
למרות כל זאת, טרם איבדתי תקווה כי מחירי המתכות היקרות יפרצו סוף סוף גם במונחים של דולרים. לדעתי התנאים לכך הולכים ומבשילים. זהו אמנם תהליך אשר נמשך נצח, אולם בסופו של דבר הוא יתרחש. היות ועוצמת המהלך תמיד פרופורציונית למשך הזמן של הקונסולידציה, כנראה שמדובר יהיה בזינוק מטאורי. אני רוצה לשוב ולהזכיר לכם, שאין שום בושה בלדאוג לעתיד הפיננסי שלכם, גם בזמנים קשים כמו אלו שאנו חווים כיום. אם השקל חלילה יתמוטט ואנו נאבד את חסכונותינו, הדבר לא יועיל למצב כהוא זה. למעשה, מדינת ישראל תהיה חזקה יותר אם אזרחיה ישכילו להגן על עצמם בפני האינפלציה, בין היתר באמצעות החזקת מתכות יקרות.
לסיום, אני רוצה לבקש מכם להירשם לערוץ היוטיוב שלי בשפה האנגלית, תחת הכותרת The Silver Hermit". אני עובד קשה על מנת לקדם אותו, ולאחרונה העליתי אליו סרטון חדש, אשר עוסק בשגעון אשר חווינו בעשור האחרון בשווקים בפיננסיים, ובראלי שאני צופה בשנים הקרובות בסקטור הסחורות, בהובלתן של המתכות היקרות. על מנת להיות זכאי למונטיזציה אני זקוק לאלף צופים רשומים לערוץ, ואני ממש זקוק לעזרתכם בנושא הזה.
מבוא לקלקלה 
שלום אורן,
בהמשך למה שכתבת על הכלכלה בזמן המלחמה, איך לדעתך זה ישפיע על מחירי הנדל"ן? שבאופן מלאכותי לדעתי עדיין גבוהים למרות עליית האינפלציה והריבית.
שלום אסף –
ישנם מספר גורמים אשר עשויים להשפיע על מחירי הנדל״ן. ראשית, ישנו הזינוק בשיעור האינפלציה, אשר הוביל לעליית ריבית, ואשר מגביל את יכולתם של רוכשי דירות לקבל משכנתה. גורם זה טרם בא לידי ביטוי במחירי הדירות, ולכן הנחת היסוד צריכה להיות כי מחירי הדירות בדרך למטה. יש מי שיטען שלנוכח המלחמה והמיתון שהיא עלולה לגרור אחריה בנק ישראל יפחית שוב את הריבית, וששוב ניתן יהיה לקבל משכנתאות זולות. אולם זה נשמע לי בלתי סביר, משום שהאינפלציה עדיין גבוהה, ולבנק ישראל אין אפשרות לעשות זאת מבלי למוטט את השקל.
שנית ישנו המיתון עצמו, אשר יגרום לאבטלה וירידה בהכנסה של משקי הבית, מה שבוודאי יפחית את יכולתם לעמוד במחירי הנדל״ן הגבוהים.
גורם נוסף שעשוי להשפיע הוא הגעתם של יהודים מארה״ב ומאירופה, אשר עקב גילויי השנאה שם עלולים להחליט לעלות ארצה. הם עשויים להגביר את הביקוש לנדל״ן במידה כזו שתסתור את ירידת המחירים שתיארתי קודם.
כך שהמצב אינו ברור. היות ומחירי הנדל״ן עלו כה רבות בשנים האחרונות, אני מנחש שבטווח הארוך הם ירדו, אם לא מבחינה נומינלית אז לפחות מבחינה ריאלית (כלומר, ישארו בערך באותה רמה במשך שנים ארוכות, בשעה שהאינפלציה גבוהה וכוח הקנייה של השקל פוחת).