בשנים האחרונות, הותקפתי שוב ושוב על ידי גולשים, אשר קראו תיגר על הניסיון שלי לחזות את עתידו של שוק ההון (ראו למשל את הדיון שהתפתח בתגובות למאמר זה). התפיסה הפטאליסטית שהם מציגים (ואשר שולטת במיוחד בקהילה של ״הסולידית״), היא שלא ניתן לנבא את המתרחש בשוק ההון, שבטווח הארוך הוא רק עולה, ושלפיכך הגישה הנכונה היא לחלק את כספך בין מניות ואג״ח, ולהישאר מושקע לא משנה מה קורה. נדמה שכלי הניתוח אשר מעורר את חמתם יותר מכל הוא זה המכונה ״ניתוח טכני״. לטענתם, ניתוח טכני אינו יכול לחזות את העתיד, משום שאם היתה דרך לעשות זאת ולהפיק מכך רווח, הרי שהשחקנים השונים בשוק היו פועלים מיידית על פי תחזית זו, ובעצם כך גורמים לה להתממש באופן מיידי. זהו טיעון פילוסופי מאוד מושך שללא ספק היה נכון, לו היינו חיים בעולם מושלם, אשר בו כל המידע ידוע לכל השחקנים בשוק, וכל השחקנים פועלים באופן רציונלי לחלוטין, ואינם מושפעים כלל על ידי רגשות אנושיים כגון פחד או חמדנות.

אך במציאות, המידע לגבי מצבם הפיננסי של הממשלות, התאגידים וכדומה אינו זמין לכלל הציבור, חלק ניכר מן המידע המופץ בתקשורת הוא בכלל מידע שקרי, והמשקיע הממוצע אינו פועל באופן רציונלי, גם כאשר המידע הנכון נמצא בידיו. במצבי משבר ההגיון עף דרך החלון, מוח הזוחל הפרימיטיבי משתלט עלינו, ואנו חשים דחף עז ״להילחם או לברוח״. לטענת מפתחי שיטת הניתוח הטכני, ההתנהגויות הללו מניבות מתכונות חוזרות ונשנות, אשר מתבטאות בגרף המחיר של כל מדד ומדד. מי שמסוגל לזהות את המתכונות הללו נכונה, מסוגל להסיק מסקנות לגבי ההתנהגות העתידית של המדד, וזאת מבלי לקרוא את מחשבותיהם של מיליוני המשקיעים השונים הפועלים בשוק. כפי שניסיתי להסביר זאת לאחד הקוראים, ״לא צריך לדעת את המיקום והתנע של כל מולקולת מים באוקיינוס על מנת לנבא שגל יפגע בחוף בתדירות של אחת לחמש שניות לערך״. למען הסר ספק, איש אינו טוען שניתוח טכני הוא כלי דטרמיניסטי, אשר מסוגל לקבוע בוודאות את מחירה העתידי של מניה. מדובר בכלי בעל אופי סטטיסטי, אשר ביכולתו לשרטט את התרחישים הסבירים ביותר. ככזה, הוא מהווה כלי מייעץ חשוב, אשר כלל בתי ההשקעות הגדולים בעולם נעזרים בו.

אך למה לי להכביר מילים לגבי התועלת הגלומה בניתוח הטכני, כאשר יש באפשרותי פשוט להדגים אותה? לפניכם גרף המתאר את מחירו של מדד ה-S&P500 במהלך עשר השנים האחרונות. אם נחבר את שתי נקודות השפל המקומיות אשר אירעו במדד (המסומנות 1 ו-2), הראשונה בשנת 2009, כאשר הגיח ממשבר הסאב-פריים, והשנייה כאשר חווה תיקון במהלך 2011, נקבל מה שמכונה בניתוח טכני ״קו מגמה״. באופן מפתיע (לפחות עבור אלו שאינם עוסקים בניתוח טכני), כאשר מדד זה חווה תיקון נוסף בשנת 2016, המפולת נבלמה בדיוק על גבי קו המגמה (3), ולאחר מכן המדד חזר לטפס. לו מדד המניות אכן היה נע באופן רנדומלי לחלוטין, כפי ש״הסולידית״ וחסידיה היו רוצים שתחשבו, מהו הסיכוי ששלושת הנקודות הללו היו מסתדרות דווקא בקו ישר? לדעתי אין בכך מקריות כלל, והתצורה הזו היא ביטוי של עקרונות התנהגות הנטועים עמוק בפסיכולוגיה האנושית.

בדמיונם של המשקיעים ה״שוריים״, אשר מאמינים שבטווח הארוך המדד צפוי להוסיף ולטפס, הקו הישר הזה מתאר את ״המחיר ההוגן״. כאשר המדד ממריא מעל לקו המגמה המחיר נראה להם מעט יקר מדי והם נכנסים לעמדת המתנה. אך כאשר המחיר שב ומבקר בקו הדמיוני הזה, הם תופסים זאת כהזדמנות השקעה טובה ורוכשים אותו. כניסתם של משקיעים אלו לשוק מניסה את ה״דובים״ (אותם משקיעים אשר פסימיים לגבי המדד, ומוכרים אותו בחסר), ומעניקה למדד מה שאנו מכנים ״תמיכה״. המדד כביכול ״נאחז״ בקו המגמה, ובאופן זה נחלץ ממפולת. ככל שהאמונה של ה״שוורים״ במדד חזקה יותר, כך התמיכה המתקבלת יותר איתנה. אמונה זו מתחזקת ככל שהראלי ממושך יותר וזיכרון מפולות קודמות הולך ונמוג. לכן ככל שקו המגמה וותיק יותר, כך אנשי הניתוח הטכני מייחסים לו חשיבות רבה יותר.

נשוב אל הגרף. אחרי 2016, דבר מה מעניין קרה, כאשר מדד ה-S&P500 החל לטפס בקצב מהיר יותר. חיבור נקודות השפל המקומיות מתקופה זו (4, 5 ו-6) מעלה שהוא אימץ קו מגמה חדש ותלול יותר מן הקודם. זהו ביטוי לאופוריה אשר שררה בתקופה זו בשוק ההון כתוצאה מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה״ב, והצטרפותם לשוק של אנשי המפלגה הרפובליקנית, אשר קודם לכן התייחסו באופן סקפטי לראלי במניות. במהלך 2018 ראינו את המדד מנסה להמריא אף גבוה יותר, באופן אקספוננציאלי המאפיינת את שיאה של כל בועה ספקולטיבית. הוא ניסה לעשות זאת פעמיים, פעם ראשונה בחודש ינואר ופעם נוספת במהלך הקיץ, אך בכל פעם נכשל ונאלץ לסגת לאחור.

לאחרונה קרה דבר מה יוצא דופן, כאשר מדד ה-S&P500 שבר את קו המגמה העולה מראשית 2016 (נקודה 7). עבור המשקיעים השוריים, שבירת קו מגמה היא בגדר טראומה. מדובר במחיר אשר נחשב מבחינתם למחיר מציאה, והנה הם רואים את המדד נסחר במחיר נמוך ממנו. הדבר גורם לחלקם לשוב ולשקול מחדש את עמדתם לגבי השוק, ומקצתם אפילו חווים ״פחד גבהים״ ומוכרים את אחזקותיהם. זוהי הסיבה לירידות החדות אשר ראינו בשבועות האחרונים, כאשר המשקיעים המתוחכמים יותר, אלו אשר בקיאים בניתוח טכני, זיהו את השבירה הנ״ל והחליטו לפעול בהתאם. יתר המשקיעים, כמו למשל חסידיה של גברת ״סולידית״, שקועים עדיין בשינה עמוקה. היות והיא הבטיחה להם פעם אחר פעם שבטווח הארוך השוק עתיד רק להמריא, הם כלל אינם שוקלים לצאת. מסיבה זאת המפולת איננה טוטאלית, וישנם אפילו ימים בהם השווקים עולים. אך כל עוד הם אינם מצליחים לטפס בחזרה מעל לקו המגמה השבור, הרי שהכיוון הנוכחי מוסיף להיות כלפי מטה.

האם פירושו של דבר ששוק המניות אבוד? האם מכאן והלאה יש לצפות אך ורק לירידות? לאו דווקא. ראשית, למדד ישנה תמיכה אופקית מסויימת ברמת ה-2600. אך גם אם תמיכה זו לא תחזיק מעמד, היות וקו המגמה אשר נשבר זה עתה (הקו האדום) נמצא מעל לקו המגמה ארוך הטווח אשר מתמשך משנת 2009 (הקו הירוק), הרי שעל פי עקרונות הניתוח הטכני ישנה הסתברות גבוהה שפעם נוספת קו זה יספק למדד תמיכה, וכי המפולת תיבלם כאשר מדד ה-S&P500 יגיע לאזור ה-2300 (נקודה 8 בגרף). רמה זו נמצאת כ-13 אחוזים מתחת לרמתו הנוכחית, ולפיכך גם נפילה כזו היא מאוד משמעותית. אני חוזר ומדגיש שמדובר בתסריט סביר ותו לא, כלומר שאם במהלך השבועות הקרובים ישתנה דבר מה מהותי בשוק, כגון התערבות של הפדרל רזרב, המהלך בהחלט עשוי להיעצר באיבו. אך כל בר דעת מבין שעצם קיומו של מחיר מטרה, והידיעה שהמדד אינו נע באופן רנדומלי לחלוטין, מקלים על המשקיע לקבל החלטות מושכלות. זוהי מהותו של הניתוח הטכני – הוא מציב בפנינו מפת דרכים, ומציע מספר מסלולים אפשריים, אך אינו מנבא באופן אבסולוטי את הדרך שבה השוק יתקדם.

מה יקרה לאחר מכן? ובכן, במידה ומדד ה-S&P500 אכן ימצא תמיכה בקו המגמה העולה ארוך הטווח, הוא צפוי לשוב ולטפס כאילו שום דבר לא קרה. העליות החדות אשר אנו צפויים לחוות בשלב זה יאוששו את אמונתם של השוורים באיתנותו של שוק ההון. חלק מן האנשים אשר נטשו את המניות בימים האחרונים עלולים לחשוב שזוהי הזדמנות נהדרת לשוב ולהיכנס פנימה, בנקודת מחיר נמוכה יותר. אולם אם אכן שוק המניות ״שבור״ כפי שאני סבור (ומסקנה זו אני מסיק מן הניתוח הפונדמנטלי ולא מן הניתוח הטכני), הרי שמדד ה-S&P500 לא יצליח לשחזר את השיאים האחרונים שלו (נקודה 9 בגרף), וכי הירידות ישובו ויתחדשו במהלך שנת 2019.

היה ולאחר מכן המדד לא יצליח להישאר מעל לקו המגמה הירוק, וגם קו זה ישבר כלפי מטה (ותהליך כזה עלול להיות קשה וממושך), או אז אנו צפויים לראות מפולת היסטורית במדדי המניות, כזו אשר תתחרה במפולות של שנת 2000 ו-2008, ואולי אף תאפיל עליהן. אך מאורע שכזה אינו צפוי בטווח הזמן המיידי, ועל מנת שהוא יתרחש הסביבה המאקרו-כלכלית צריכה להוסיף ולהישאר שלילית עבור שוק המניות. הפד צריך לדבוק בעקשנות במסלול העלאת הריבית וה- QT אשר הציב לעצמו, מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין צריכה להעמיק, וחוסר הוודאות הפוליטי באירופה להוסיף ולהסתבך. כפי שראינו פעמים רבות בעבר, אירועים משמעותיים בזירה הבינלאומית מזוהים פעמים רבות עם זינוק או מפולת בשוק ההון, והתקשורת אוהבת לקשר ביניהם. אך הניתוח הטכני מלמד שהמהלך ״התבשל על אש קטנה״ במשך תקופה ארוכה, וכי האירוע הנ״ל שימש לא יותר מאשר תירוץ להשלמתו. הציבור התמים סבור שלא היתה שום דרך לחזות מראש את ההתרחשויות, בשעה שגרף המחיר מעיד שהמשקיעים הגדולים והמתוחכמים חזו את המגמה חודשים ארוכים קודם לכן, והרוויחו ממנה הון.

לסיכום, אני רוצה להבהיר שהניתוח שהוצג במאמר זה הינו בסיסי מאוד, וכי תחת הכותרת ״ניתוח טכני״ ישנו ארגז כלים רחב אשר כלל לא הוזכר במאמר. בין הכלים שהמנתחים הטכניים נעזרים בהם ניתן למצוא: זיהוי רמות תמיכה והתנגדות, זיהוי קווי מגמה (ליניאריים, אקספוננציאליים, מקבילים, מתכנסים וכן הלאה), רמות פיבונאצ׳י, אינטראקציה בין ממוצעים נעים למיניהם, עקומות בולינגר, RSI, MACD, זיהוי תצורות שיא ושפל וכן הלאה. ישנם מנתחים אשר נעזרים רק בחלק מן הכלים הללו, וסגנון הניתוח משתנה מאדם מאדם. כמו כן נזהיר שזהו תחום פרוץ, וכי ישנם שרלטנים רבים אשר בקיאותם נמוכה, ובכל זאת הם מנסים להרוויח כסף מלמכור לקוראים התמימים תחזיות אודות שוק ההון. אם אתם עוקבים אחרי מנתח כלשהו, מומלץ לבחון את המלצותיו לאורך זמן בטרם אתם מחליטים לפעול לפיהן, ובכל מקרה לא ללכת באופן עיוור אחרי אף ״גורו״.

………………………………….

ועכשיו, תוספת לסטודנטים מתקדמים

אם המאמר הנ״ל סיקרן אתכם, ואתם מעוניינים ללמוד עוד אודות ניתוח טכני, הנה הזדמנות לעשות זאת. כיצד הגעתי למסקנה שהתסריט העתידי הסביר ביותר עבור שוק המניות הוא כפי שתיארתי? הסיבה לכך היא ששוק שורי, במיוחד כזה אשר נמשך שנים ארוכות, זקוק לתצורת שיא משמעותית על מנת לשנות כיוון ולהפוך לשוק דובי. ישנה תצורת שיא קלאסית אשר מכונה ״ראש וכתפיים״, אשר מתאפיינת בשלושה שיאים מקומיים בזה אחר זה, כאשר המרכזי הוא גדול וממושך יותר (זהו ה״ראש״), והשניים האחרים קטנים יחסית (אלו הן ה״כתפיים״). אם מחברים את נקודות השפל של ה״ראש״ מתקבל קו תמיכה המכונה ״קו הכתפיים״ (קו זה יכול להיות אופקי, עולה או יורד). על פי עקרונות הניתוח הטכני, אם מדד כלשהו משלים תצורה של ״ראש וכתפיים״, הרי שישנה סבירות גבוהה שהוא יצנח בשיעור דומה למרחק שבין שיא ה״ראש״ ובין ״קו הכתפיים״.

הביטו בגרף המוגדל, המתאר את ביצועי המדד בתקופה האחרונה. ניתן לראות שמאז תחילת 2018 תצורה זו הולכת ונבנית במדדי המניות בארה״ב. עוד מוקדם כדי לדעת בוודאות, שכן ה״כתף״ השנייה טרם הופיעה. אולם אם זהו אכן המצב, ו״קו הכתפיים״ הוא רמת התמיכה האופקית 2600, הרי שלאחר ראלי קצר (כנראה לאזור ה-2800, היכן שקו המגמה האדום נשבר), הירידות יתחדשו, התמיכה באזור 2600 לא תחזיק מעמד, ובעקבות כך מדד ה-S&P500 יתרסק ב-300 נקודות נוספות (הן המרחק בין קו הכתפיים והשיא של ספטמבר האחרון). הדבר יביא אותו למפגש עם קו המגמה העולה ארוך הטווח (הקו הירוק), היכן שהוא צפוי למצוא לכל הפחות תמיכה זמנית, באזור ה-2300.

היות ותצורה זו היא כל כך קלאסית, היא לדעתי התסריט הסביר ביותר. אך כאמור, איש אינו מבטיח לנו שכך יקרה. בכל רגע נתון יכול להתרחש מאורע משמעותי אשר יסיט את שוק ההון ממסלול ההתרסקות שבו הוא שרוי, כמו למשל הכרזה דרמטית של יו״ר הפד שהוא משעה את תוכנית ה-QT ומבטל את העלאות הריבית המתוכננות. לפיכך אנחנו צריכים להוסיף ולעקוב אחרי המדד. ככל שהוא מתקדם במסלול שתיארנו, כך ההסתברות להתממשות התחזית הולכת וגוברת.

אזהרה: הח"מ אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר זה אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.