אם הייתם רדומים לאחרונה, ולא הצצתם במחיר הזהב, אני מציע שתשתו כוס קפה ותתעוררו. בשבוע האחרון, מחיר הזהב פרץ מן הטריז הנופל (falling wedge), שעליו התרענו בתחילת מאי. כזכור, אנחנו נמצאים בעונת הקיץ אשר מבחינה היסטורית אמורה להיות חלשה עבור הזהב, הדולר עדיין מפגין עוצמה, ובנוסף הזהב שבר במהלך אפריל את רצפת ה-1280 דולרים אשר החזיקה מתחילת השנה. כל המרכיבים הללו אמורים היו לשלוח אותו מטה מטה, לבדוק מחדש את התמיכה שיש לו באזור 1220 דולרים לאונקיה. אבל בפועל זה לא קרה. מחיר הזהב החליט השנה לעשות ההפך ממה שמצופה ממנו, וכנגד כל הסיכויים, לטפס.לנוכח הפריצה הזו, יש לשים לב שמחיר הזהב עוקב אחרי מה שמכונה ״תצורת ספל וידית״ (Cup & handle). זוהי תצורה טכנית מעט שונה מאלה שהדגמתי עד היום, אשר התבססו על קווי מגמה ליניאריים ונקודות המפגש ביניהם. תצורת ״ספל וידית״ מתרחשת כאשר מדד מסויים עוקב בקירוב אחר צורת פרבולה. תחילה נצפה לראות פרבולה גדולה (זהו ה״ספל״), אשר מתחילה ומסתיימת בערך באותו המחיר. לאחר מכן נראה נסיגה מן הרמה הזו, אשר עומקה הוא רבע עד שליש מעומקו של ה״ספל״ (זוהי ה״ידית״). משלב זה והלאה, אם המדד מסוגל לעלות מעל לקו אשר מחבר בין נקודות ההתחלה והסיום של הפרבולה, התצורה תופעל. תצורת ״ספל וידית״ היא תצורה שורית חזקה. כאשר היא מופעלת, אנו נצפה לראות את המדד מזנק, עם מחיר מטרה שמחושב על ידי חיבור האמפליטודה של הפרבולה לנקודת ההפעלה.

בדוגמה שלפנינו, התצורה החלה לפני שנה, בחודש מאי 2018. מחיר הזהב אז נפל מרמה של 1340 דולר לאונקיה עד לשפל של 1180 דולר (למעשה, הוא נפל באופן רגעי גם ל-1160 דולר, אבל לצורך החישוב שלפנינו אני נוטה להתעלם מכך). לפיכך האמפליטודה של התצורה היא 1340 פחות 1180, או 160 דולר לאונקיה. אם מחיר הזהב יטפס כעת מעל לרמת 1340 דולר, הוא יפעיל בכך את התצורה, ואנו נצפה לראותו ממריא ב-160 דולרים נוספים, ל-1500 דולר לאונקיה.

כמובן, אף מדד אינו נע בקו ישר, ובהחלט יתכן שנראה את המחיר עולה ויורד בכמה גלים, או מתעכב לאורך זמן מתחת לרמת התנגדות כלשהי. כבר כעת אני מזהה מספר רמות התנגדות אפשריות: 1375 דולר, 1390 דולר, 1400 דולר ו-1433 דולר. כולן רמות שיא מקומיות שאותן מחיר הזהב לא הצליח לעבור במהלך השוק הדובי ארוך הטווח מאז שנת 2013. בהיותה מספר יפה ועגול, לרמת 1400 דולר לאונקיה ישנה חשיבות פסיכולוגית רבה. לא אופתע אם הזהב יאלץ להיאבק לא מעט על מנת להתגבר על הרמה הזו. אך מרגע שיעשה זאת, הדרך ל-1500 דולר לאונקיה תהיה מן הסתם מהירה מאוד, ומי שיישן עלול לפספס את המהלך כולו.

שלא במקרה, הדבר מתרחש בד בבד עם כך שהבורסה בניו-יורק רועדת ומחשבת ליפול. ביום שישי האחרון הפתיע דונלד טראמפ את השווקים בכך שהודיע על הטלת מכסים על ייבוא מוצרים ממקסיקו. הדבר מתווסף למלחמת הסחר ההולכת ומחריפה מול סין, ומעמיד בספק את יכולתה של הכלכלה האמריקאית לצמוח. כידוע, עקב עלות השכר הגבוהה, כמעט בלתי אפשרי לייצר בארה״ב מוצרים במחיר תחרותי, וכמעט כל מוצר על מדפי החנויות מיובא מן המזרח הרחוק או ממקסיקו. הטלת מכסים על מוצרים אלו מייקרת את עלותם וצפויה לגרום לצרכנים להדיר את רגליהם מן החנויות.

בעקבות כך ראינו את מדד ה- S&P500 נסגר מתחת לממוצע הנע של 200 הימים. זוהי רמה קריטית אשר סגירה מתחתיה מהווה איתות אדום בוהק עבור משקיעים רבים, בוודאי כאשר היא מתקיימת ברמה השבועית והחודשית בו זמנית (מנתחים טכניים מיחסים חשיבות רבה יותר לתצורות ארוכות טווח מאשר לקצרות). בטווח הקצר אני צופה תיקון מסויים כלפי מעלה במדדי המניות. אך בטווח הארוך יותר אנו שרויים עדיין בתצורת ״מגפון״, אשר מבשרת רעות עבור המניות. ככל שנוקפים הימים והבורסה אינה מצליחה לחצות (או אפילו להתקרב) אל ״המחסום האחרון״ אשר עליו דיברנו כה רבות, גדל הסיכוי למפולת. ציבור המשקיעים אשר למוד ניסיון מן המשבר של 2008, מביט על המתרחש ומסוגל לנחש בקלות את הבאות: אם אכן כלכלת ארה״ב תיקלע למיתון, הפד צפוי להפחית את הריבית חזרה לאפס (אם לא לערכים שליליים), ולהדפיס כסף חדש בהקפים חסרי תקדים. בסיטואציה כזו הנכס היחיד אשר צפוי להרוויח הוא זה שלא ניתן לייצרו יש מאין, ואשר ההיצע שלו קשיח ומוגבל על ידי אמא טבע.