השעה היא שלוש וחצי בבוקר. עבדכם מתעורר, מציץ באייפד מתחת לשמיכה, רואה איך וול סטריט נסגרה, מבין שהוא כבר לא יצליח לחזור לישון, וקם כדי לכתוב מאמר. זה לא עומד להיות מאמר מלומד, רצוף בנתונים ובגרפים (טוב, אולי רק גרף אחד), היות ואת כל הנתונים והגרפים האפשריים כבר העליתי לבלוג. זה עומד להיות מאמר קטן ואישי.
בשנת 2008 החיים שלי עלו על שירטון. הייתי אז רווק צעיר, גרתי בדירה שכורה בפלורנטין וניסיתי לראשונה בחיי להקים עסק עצמאי. אבל אז התפוצצה בארה״ב בועת הסאב-פריים, הבורסות נפלו והמשק נכנס להלם. כל הפרוייקטים שעבדתי עליהם בוטלו, ובמשך שנה שלמה לא ניתן היה להשיג שום עבודה. במקביל, בנק ישראל הפחית את הריבית קרוב לאפס, והדבר הצית טירוף ספקולטיבי בשוק הנדל״ן, שכמותו מעולם לא ראיתי. כאשר חוזה השכירות שלי התקרב לסיומו בעל הבית שלי הודיע לי שהוא מתכוון להעלות את המחיר במשהו כמו 50%. הבנתי את המסר, ארזתי את חפצי, וחזרתי אחר כבוד אל ההורים. זאת לא היתה החוויה הכי קשה בחיי, אבל היא בהחלט היתה משפילה.
מקץ שנתיים לערך עמדתי שוב על הרגליים. הצלחתי להשיג לקוחות חדשים אשר הכניסו לי עבודה באופן קבוע, והעתיד שוב נראה מבטיח. אבל מחירי הנדל״ן האמירו כל כך במהלך אותה התקופה, שלא היה לי סיכוי להשיג דירה משלי. מסתבר שלא הייתי לבד. עליית המחירים עוררה בקרב הציבור כזה זעם, שהוביל לפריצת המחאה החברתית של שנת 2011. אמנם לא עברתי להתגורר באוהל בשדרות רוטשילד, כמו דפני ליף וחבריה, אבל במשך שבועות ארוכים ביליתי שם כמה שיכולתי. האווירה היתה מחשמלת. המוני אנשים יישבו בצוותא, חלקו זה עם זה את קשיי היום יום שלהם, וניסו למצוא פיתרון. לא לחינם כינו את האירועים הללו ״הוודסטוק הישראלי״, שכן באוויר עמדה תחושה של כנות ושיתוף, ואולי גם תקווה שמתוך המחאה הזו יצמח משהו טוב. אבל התמימות הזו ארכה רק זמן קצר. עד מהרה השתלטה על המחאה קבוצת הפעילים הקומוניסטיים, אשר מתורגלים היטב כיצד למנף אירועים מסוג זה לשם השגת כוח פוליטי. המחאה הפכה למפגן כוח של השמאל הקיצוני, ואיבדה את התמיכה של הציבור הרחב. עד סוף הקיץ האוהלים קופלו, ואנו חזרנו לשגרת חיינו.
אבל השאלה לא הפסיקה לנקר במוחי – איך זה שאני עובד כל כך קשה ולא מצליח להתקדם? מדוע צורך כה בסיסי כמו קורת גג כרוך בסכומי עתק שכאלו, והתחייבות לתשלומי משכנתה לשלושים שנה? אני בבסיסי אדם פשוט, ולא אוהב סיבוכים. אני מתגעגע לתקופות עבר שבהן אדם צעיר יכל למצוא לו חלקת אדמה פנויה ובמו ידיו להקים עליה בקתה, בלי טאבו או מס שבח, ובלי אישורי בניה. זה נכון שבאותן התקופות גם לא היה חשמל או אינטרנט, ואי אפשר היה להזמין חבילות מאמזון. אבל הייתי מוותר על המותרות הללו כהרף עין, בעבור החירות לעשות כרצוני, מבלי להיות כבול לאלף סוגים של חוקים ותקנות, מסים, אגרות והטלים, שנכפו עלי מבלי לשאול את דעתי. ואז התעוררה בי התובנה, שאני חייב להבין את הכסף, כדי שביום מן הימים אוכל להשתחרר מכבליו.
התחלתי ללמוד כלכלה. לשמחתי גיליתי שקורסים שלמים, מטובי האוניברסיטאות בעולם, זמינים ברשת חינם אין כסף. התחלתי להאזין להם בזה אחר זה. עד מהרה הבנתי שהכלכלה אינה מדע מוסכם ואחיד, וכי קיימות בה מספר אסכולות, אשר מתיימרות להסביר את אותן התופעות בדרך שונה לחלוטין. הקשבתי לכלכלנים הקיינסיאנים, המוניטריסטים ואפילו למרקסיסטים. אבל רק אסכולה אחת שבתה את ליבי. אסכולה איזוטרית ובלתי פופולרית, ובקרב חוגים מסויימים אפילו מוקצית מחמת מיאוס. אך ההסברים שלה נשמעו לי כה פשוטים והגיוניים, שלא יכולתי להתעלם מהם. זוהי האסכולה האוסטרית בכלכלה. באופן זה גיליתי מהו מחזור העסקים, המוביל לתקופות של שגשוג ומשבר, ואיזו חשיבות מכרעת יש לרמת הריבית הנהוגה במשק. לראשונה הבנתי מהו כסף, וכיצד בשיטה המוניטרית המודרנית כסף נוצר יש מאין, כתוצר לוואי של נטילת חוב.
כתוצאה מן הלימודים הללו נולדה בי ההכרה, שאף אחת מן הבעיות המבניות שהובילו למשבר הסאב פריים לא נפתרה, וכי הפוליטיקאים והבנקאים המרכזיים רק דחו את ההתמודדות איתן בכמה שנים, במחיר של ניפוחן פי כמה וכמה. ההזדקנות של אוכלוסיית העולם, הפערים העמוקים בין המזרח והמערב, עודף היצור במדינות המתפתחות ועודף הצריכה במדינות המפותחות – כל אלו לא נעלמו רק משום שהבורסה קבעה שיאים חדשים. נעשה לי ברור עד כמה המערכת הפיננסית מסוכנת ושבירה, וכי במוקדם או במאוחר אנו צפויים לחוות משבר כלכלי גדול פי כמה מזה של שנת 2008. היה זה כמו מבט בכדור בדולח, אשר מספק הצצה חטופה אל העתיד. אך המחזה שנגלה היה כה מפחיד, שהוא טילטל אותי. החובות אשר נצברו כתוצאה ממדיניות הריבית האפסית של הבנקים המרכזיים, בסקטור הממשלתי, התאגידי והפרטי כאחד, אינם ברי קיימא. הצמיחה החזקה אשר הובטחה לנו מעולם לא הגיעה, ולפיכך כל האטה בקצב נטילת החוב עלולה למוטט את המערכת כליל.
ומאז אני חי תחת צל. עשיתי כמיטב יכולתי על מנת להמשיך את חיי באופן נורמלי, אך תמיד ליוותה אותי הידיעה שתקופה רעה צפויה לבוא. בכל סעודת חג אני שואל את עצמי, האם נוכל לחגוג באותו הפאר גם בשנה הבאה? בכל חופשה משפחתית אני תמה – האם זוהי החופשה האחרונה? אינני רוצה להישמע יותר מדי מלודרמטי, שכן ישנו מגוון של תרחישים אפשריים. בהחלט יתכן שהמיתון הבא לא יהיה סוף העולם, ושאחריו נוכל להמשיך וליהנות מאותה רמה של שפע ממנה אנו נהנים כיום. אולם ישנם גם תרחישים אפלים יותר, שבהם הסביבה הכלכלית תשתנה באופן מהותי, ואנו נמצא את עצמנו מתרפקים על תהילת העבר.
במספר הזדמנויות הייתי בטוח שהנה הנה המשבר הגיע. פעם אחת ראויה לציון היתה בשנת 2015, שבה כלכלת העולם חוותה האטה משמעותית, ואינדיקטורים רבים האירו באור אדום. אולם אז עלה לשילטון דונלד טראמפ, הפחית את המסים לתאגידים והפיח רוח חדשה של אופטימיות בארה״ב. אני מאמין כיום שבחירתו דחתה בכמה שנים את הבלתי נמנע. אך בניגוד לנראטיב השולט כיום בתקשורת, גם תחת שלטון טראמפ הצמיחה דשדשה, וקצב יצירת המשרות החדשות לא היה שונה מאשר בתקופתו של אובמה. הסיבה המרכזית בגללה העולם האמין לטראמפ, היא החגיגה המתמשכת בבורסה בניו-יורק. בחסות המסכים הירוקים התאגידים יכלו להמשיך ולהגדיל את חובותיהם, ובועת האשראי העולמית רק הלכה ותפחה.
במהלך 2019 קיבלנו אינדיקציה ברורה לכך שהחגיגה עומדת להסתיים. מעבר למגוון מדדי הייצור והתובלה השליליים, ראינו את עקומת האג״ח בארה״ב מתהפכת, אינדיקטור מהימן מאין כמותו למיתון מתקרב. הפדרל רזרב נכנס ללחץ והפחית את הריבית, עצר את תוכנית ההידוק הכמותי וחזר להרחיב את המאזן שלו. הכסף החדש שנוצר הוזרם לשוק ה-repo, ונועד כנראה על מנת לחלץ בנקים כושלים (איננו יודעים במדוייק). בכך הוא דחה את הקץ במספר חודשים נוספים, ואיפשר לבורסה להיכנס פעם נוספת לשלב האופורי, שבו המדדים ממריאים באופן אקספוננציאלי. אך כנראה שמן המיתון הזה לא ניתן היה לחמוק, ומה שפוצץ את הבועה בסופו של דבר היה פרוץ מגיפת ווירוס הקורונה, והנזקים שהיא צפויה לגרום לכלכלה.
היות וטעיתי בעבר, אני נרתע מלהתנבא פעם נוספת. אך אני חושש שזהו, זה התחיל. המפולת של השבוע האחרון בבורסות אינה נראית כמו תיקון חולף. כמו שאמרו אחרים לפני – הפחתות ריבית אינן יכולות לרפא קורונה, ולפיכך ספק אם הבנקים המרכזיים יכולים בזו הפעם להושיע. האם אתם זוכרים את ״תצורת המגפון״ במדד ה-S&P500, שעליה דיברתי כה רבות בשנה האחרונה? ובכן, הקו העליון של התצורה הזו נפרץ אמש, ולפיכך לדעתי היא הופעלה מחדש, עם מחיר מטרה של כ-2100 נקודות במדד (כן, מדובר באובדן של כ-30 אחוזים נוספים). כנראה שלא נגיע לשם בקו ישר. המפולת צפויה להיבלם בשלב מסויים, ומשקיעים אופטימיים יראו בכך הזדמנות פז לרכוש במה שהם יחשיבו כמחיר מציאה. הדבר יניב זינוק חד אשר יארוך ימים או שבועות, כנראה עד שניפגש שוב בקו העליון של התצורה (אך הפעם מלמטה), ורק לאחר מכן המפולת תתחדש. אם נצליח בכל זאת לכבוש מחדש את קו המגמה הנ״ל, אזי התחזית שלי תשתנה. אך כל עוד אנחנו מתחתיו, הסיכויים למפולת רבתי גבוהים.
המפולת בבורסה ככל הנראה תהווה את אות הפתיחה למיתון שאותו חזינו מזה זמן רב. אבני הדומינו יחלו ליפול בזו אחר זו. התאגידים אשר עמוסים בחובות לא יוכלו עוד לעמוד בתשלומי הריבית. התשואה על האג״ח שלהם תזנק. חברות הדירוג תאלצנה להפחית את דירוג החוב של האג״ח הללו, מה שיאלץ את קרנות הפנסיה ושאר הגופים המוסדיים להיפטר מהם, מה שיגרום לתשואה לטפס אף יותר, מה שלא יאפשר לתאגידים לגייס חוב נוסף. בצר להם, התאגידים יאלצו להנפיק מניות חדשות בבורסה, מה שיחמיר את המפולת בבורסה, וחוזר חלילה. אבל האסון הגדול יותר הוא זה שממתין לנו בשוק האג״ח הממשלתי. הרי על מנת להתמודד עם המשבר הממשלות ירצו לבזבז סכומי עתק, שאותם יאלצו לגייס באמצעות הנפקת אג״ח. אך הציבור המרושש לא יוכל לספוג את כל ההיצע הזה, מה שיוביל לעלייה בתשואה (בניגוד למה שקורה כעת), מה שיאלץ את הבנקים המרכזיים להשיק תוכניות הקלה כמותית על מנת לרכוש את כל האג״ח הזה, על מנת לשמור על הריביות נמוכות, מה שיביא להתמוטטות ערכי המטבעות הלאומיים ולאינפלציה גבוהה, מה שיגרום לזינוק במחיר הסחורות השונות ובראשן מחיר הזהב (אבל זה כנראה יקרה לא באופן מיידי, אלא רק אחרי ירידה ראשונית, שנובעת מעצירת הביקוש התעשייתי).
אנא, היו חזקים ובריאים.
אורן שלום,
אני מזדהה עם התהליך שעברת. אצלי זה קרה באמצע 2016 כששקלתי לקנות דירה. הנסיון ללמוד על הסיכון שבלקיחת משכנתה הוביל אותי ללמוד על בועות פיננסיות וכך נחשפתי לאסכולה האוסטרית ולמחזור העסקים.
אני מבין אותך מאוד כשאתה מתאר ארוחה משפחתית או חופשה, ופתאום עולות מחשבות על תקופות אחרות שחשבנו שמאחורינו כמו השפל הגדול.
כשאני מדבר עם חברים, שיושבים פעורי פה נוכח התחזיות האפוקליפטיות שלי, אני תמיד דואג לסכם את השיחה בכך שאני מקווה לטעות, אבל לא הייתי שם על זה את הכסף שלי.
שתדע שהבלוג הזה והשקפת העולם שלך עוזרים לי, ולו רק מהסיבה שזה מנחם לדעת שאני לא היחיד שחושב כך, אז שוב תודה 🙂
תודה גם לך, ולאותם קוראים קבועים שגם טורחים להגיב.
בלעדי הפידבק שלכם, ספק אם הייתי ממשיך לכתוב עד עכשיו.
טוב לראות שהדרכים שלנו במידה מסוימת דומות. תמיד קיוותי שהיום הזה(אם זו אכן התפוצצות הבועה) לא יגיע אף על פי שהתכוננתי אליו כמה שיכולתי כי עדיף להיות מוכן וטועה מאשר לא מוכן בכלל. יש לנו מחיר לשלם בתור חברה
בגלל הבורות של רוב הציבור בכלכלה
ולצערי יכול להיות שהגיעה העת לשלם אותו.
תודה על המאמר כרגיל!.
תודה גם לך!
אורן, אני כל כך מזדהה עם הכתיבה שלך. כל כך מדוייקת, אחראית ועדיין משקפת את הבלתי נמנע בסיפור הטראגי הזה של העידן שבו אנחנו חיים.
אני מרגיש בפוסט הזה כאילו אנחנו אנשים זרים שמגיעים מכל הכיוונים ונאספים בדממה מסביב למדורה מאולתרת. מסתכלים אחד לשני בעיניים ויודעים שאנחנו חושבים אותו הדבר אפילו שבאנו ממקומות אחרים. עומדים כולם מתחת לשמיים שבהם נצבעת בקושי קרן אור או שניים בודדות. ואנחנו לא יודעים אם עוד מעט תהיה זריחה או שקיעה והחושך יכסה את הכל.
מה שתואר פה נשמע לי מוכר. גם אני מסתכל על העולם ושואל את עצמי לפעמים עד מתי ולהיכן והאם ככה זה ייראה שהחושך יכסה את הכל. הפוסטים שלך גם האירו לי לא מעט מהדרך באיזור השנים 2013-2014. למדתי כלכלה והשקעות לבד אונליין גם כן באותה הדרך אפילו שאני עובד הייטק שלא קשור לכלכלה. הקמתי את האתר "השיעור הראשון בכלכלה" כדי לעזור לאנשים אחרים להבין איפה הם חיים. בניתי בשנה שעברה קורס "מבוא להשקעות בשוק ההון" עבור המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים. ועדיין – מרגיש שמשהו פה בפאזל לא מתחבר. אי אפשר להשליט סדר בבלאגן באמצעות קול בוטח ורגוע.
באופן סימבולי היום אני חוגג את יום ההולדת ה-37 שלי. לפני שלושה שבועות התפטרתי מהעבודה שלי. עזבתי את המוכר והידוע. את האשליה של הצפוי. משהו בלב אומר לי שהפעם זה הולך להיות שונה. גם אני יוצא למסע. SP 500 מעניין מדי פעם ובשבוע האחרון קצת יותר. היתרות הדולריות שלי מתחזקות יותר מול השקל אבל בראש מתנגנת המנגינה המעליבה של משחק סכום אפס…
אני מאחל לך ולכולנו להיות בריאים ושלמים ושתמיד נדע ליפול ולקום כמו מחדש.
רועי.
וואוו!
ראשית, יום הולדת שמח.
שנית, בהצלחה בדרכך המקצועית החדשה.
אני אבדוק את האתר שהקמת, כמובן.
אני מאוד מתחבר למילים בהן השתמשת – ״סיפור טראגי״. מעולם לא חשבתי על כך בצורה שכזו, אבל זוהי אכן טרגדיה יוונית קלאסית, עם היבריס אשר מוביל את הגיבור אל מפלתו. ישנם יותר מדי אנשים בארה״ב שלוקחים את השפע ממנו הם נהנים כמובן מאליו, ומתייחסים באדנות וזילזול אל שאר אזרחי העולם. הם אלו שצפויים לחוות את הטראומה הגדולה ביותר, כאשר יגלו שהממשל הפדרלי לא יכול להמשיך ולבזבז כספים לנצח, מבלי שיהיו לכך השלכות.
עידכון – התרשמתי מאוד מהאתר שהקמת (איך לא שמעתי על זה עד עכשיו?), והוספתי קישור אליך ברשימת הקישורים שלי. כל הכבוד על המאמץ וההשקעה.
אורן ישר כוח חיכיתי למאמר הזה אחרי 2 המאמרים הקודמים בנוגע לקורונה
אני קורא קבוע אך אני משתדל שלא להגיב ונהנה מכל מאמר
מחכים לשמוע התפתחויות נוספות בזכותך התעמקתי בכלכלה הרבה יותר
כפרה עליך…אנחנו חייבים איזו הקלה כמותית…
לפד יש פגישה החודש, שבה הם צפויים להכריז על הפחתת ריבית (תשואות האג״ח מצביעות על הפחתה של חצי אחוז). אבל לאור המפולת בבורסה יתכן אפילו שהם יפגשו לכינוס חירום ויכריזו על הפחתת ריבית עוד לפני כן.
לגבי הקלה כמותית – למעשה, הם כבר מבצעים הקלה כמותית מאז ספטמבר (גידול של 400 מיליארד דולר במאזן שלהם). עד עתה הם לא רצו להפוך את זה לרשמי, מחשש שהדבר יפגע בנראטיב הצמיחה והשגשוג בארה״ב. אבל עכשיו יש להם תירוץ טוב על מנת להדפיס.
3.3.2020 בינגו!!!
אורן, תודה לך שממשיך לכתוב גם בתפוצה כה מצומצמת, אני פותח את האתר לראות אם יש חדש כבר כמה שנים ומצטרף לתגובות האחרות, זה מעודד לדעת שאתה לא לבד במציאות הזאת.
מה שקורה בוולסטריט זה לא קפיצת חתול מת אלא פיל!
בוקר טוב –
הקפיצה שאחרי המפולת היא תמיד פרופורציונית למפולת. כך שאם הירידה היתה חדה ופתאומית, כך גם הקפיצה שנצפה לראות לאחר מכן.
למעשה, אני מופתע מכך שלא היתה קפיצה חזקה יותר. שים לב שישנה התנגדות חזקה מאוד באזור 3100 נקודות במדד ה-S&P500 (הקו העליון של תצורת המגפון), שנפרצה אתמול לקראת סיום המסחר, והדבר לכאורה מבשר על המשך הראלי. אבל הבוקר כבר רואים נסיגה מתחתיה בחוזים העתידיים. נצטרך להמתין ולראות מה השוק יחליט.
הי אורן,
תודה על ההסבר!
לא שמתי לב שפרצנו את קו תצורת המגפון..נראה איך יפתח יום המסחר.
הדברים קורים בקצב מהיר, הפד' כבר התחיל לשדר פאניקה ובעיני זהו רק עניין של זמן עד שתיהיה הכרזה רשמית של מיתון.
לתשומת ליבך, ההגדרה הרשמית של מיתון היא של שני רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר. היות והצמיחה בארה״ב ברבעון האחרון של 2019 היתה חיובית, אין סיכוי להכרזה רשמית על מיתון במשך חצי שנה לפחות! המיתון עשוי תיאורטית להסתיים, לפני שהרשויות בכלל יכירו בקיומו…
נראה שהתצורה מחזיקה מעמד, וואו השוק פשוט משוגע. אפילו השרשור בפורום הסולידית שמדבר על "הקריסה הגדולה" ננעל על ידה, בצעד שהוא אחראי אני חייב להגיד.
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94.9348/page-323#post-334168
אכן, ה״מגפון״ מחזיק מעמד, ואם מה שראינו בימים האחרונים הוא בבחינת ״דגל דובי״, אני חושש שאנחנו עומדים לראות רגל נוספת כלפי מטה.
לגבי ה״סולידית״ – צר לי, אבל איבדתי מזמן כל שמץ של הערכה כלפיה. היא אדם קצר רואי, מן הסוג שמאכלס את מסדרונות בתי ההשקעות וקופות הפנסיה למיניהן. היא מכירה נוסחה אחת להשקעה בשוק ההון, שהתאימה עבור תנאי שוק מאוד מסויימים, אשר שררו בין השנים 1980-2020 (דהיינו, סביבה של צמיחה, אינפלציה נמוכה וריביות יורדות), ולא מסוגלת לדמיין מצב אחר בשווקים.
להגנת הסולידית לא שהיא זקוקה להגנתי, מלבד כמה שריטות באישיות כגון חסכנות פתלוגית היא אכן כשמה כן היא, משקיעה סולידית בהתאם לקווים מנחים ברורים, והיא מפרטת בצורה ברורה את עקרונות ההשקעה שלה, והיא חשדנית ובצדק כלפי כל מיני פעלולים וקיצורי דרך פיננסים.
יכול להיות שעקרונות ההשקעה שלה הם כבר לא רלוונטים לסביבה החדשה, אבל גם בכלכלה החדשה אולי היא לא תרוויח אבל גם לא תפסיד הרבה עקב פיזור ההשקעות.
מלבד זאת התרשמתי מהכתיבה שלה שמדובר באשה אינטליגנטית ויסודית, ולא הייתי מפחית בערכה.
אני מסכים עם חלק גדול מהעמדות העקרוניות שאתה מציג, למרות שלגבי ניתוח הטכני אני פחות מתחבר. ואתה מציג בצורה ברורה את הכשלים במערכת הפיננסית, אבל בניגוד לסולידית אתה לא מציג משנה סדורה ומפורטת כייצד להשקיע על מנת לשמור על ההשקעה לנוכח המשברים הצפויים.
יש לקחת בחשבון שכל ניתוח של העתיד הוא לא ודאי, אני באופן אישי לצורך העניין מאמין שתהיה בשלב מסויים פיחות דרמטי בערך של כסף הפיאט וקיימת האפשרות שהמערכת הבנקאית תקרוס, ורק הכסף והזהב הפיסי ישמרו על ערכם אבל מצד שני, קיימת האפשרות שאני טועה, או שכן זה יקרה אבל רק בעוד 20 או 30 שנה, אז אני לא שם את כל הביצים בסל אחד.
השאלה איך נערכים בצורה מיטבית לנוכח העתיד, תוך לקיחה בחשבון שכל ניתוח הוא אפשרות ולא ודאות
איציק שלום –
אין ספק ש״הסולידית״ היא אשה מאוד אינטליגנטית ומלומדת, אבל אינטליגנציה וחוכמה הן לאו דווקא תכונות חופפות.
הבעיה הגדולה שיש לי עם ״הסולידית״, זה שאת הכסף שלה עצמה היא משקיעה באופן מאוד אחראי, עם מרכיבים גדולים של זהב ומזומן, שנועדו להגן עליה מפני התפרצות של אינפלציה או דפלציה חריפה (מה שמכונה תיק ״הארי בראון״). אבל באותו הזמן, לחסידיה השוטים היא משווקת את תיק ״שוקולד מריר״ אשר בנוי על טהרת המניות והאג״ח, כלומר ללא שום מרכיב של הגנה בפני תרחישי קיצון. כמובן שהיא טוענת שמדובר בתיק ״מתודי״, שנועד לשם לימוד ולאו דווקא מומלץ ליישום בפועל. אבל האנשים חסרי הניסיון שגולשים אצלה לא מבינים את זה, ובעידודה הם משקיעים בצורה הזאת (וחלקם אף מתגאים בכך שהם 100% במניות, עושים שורט למדד ה-VIX ועוד כהנה וכהנה אסטרטגיות בסיכון גבוה). וכל זאת קורה תחת הכותרת של ״השקעה סולידית״, שנוטעת בקוראים תחושת ביטחון מזוייפת. לדעתי היא אדם חסר אחריות, שיוביל הרבה מאוד משפחות לחורבן כלכלי.
כמה טוב שיש מקור לאסכולה האוסטרית בישראל. הקייניסניות והמונטריזם פה הם צו השעה…